ניו יורק ניקס (47-35, מקום 5) – מיאמי היט (44-38, מקום 7 במאזן. עלתה מהמקום השמיני)
הסדרה העונתית
לפני העונה, בואו נדבר היסטוריה: היריבות בין הניקס למיאמי הולכת 30 שנה אחורה, וצברה תאוצה כשלפני עונת 96 פט ריילי עזב את הניקס וכפה את דרכו לפלורידה. עונה לאחר מכן הקבוצות נפגשו לראשונה בפלייאוף, במה שהייתה העונה הראשונה על הקווים (כעוזר מאמן) של אחד, תום ת'יבודו. המשחקים בין הקבוצות התאפיינו בפיזיות רבה ויריבויות אישיות (יואינג נגד 'אחיו הצעיר' מורנינג, מורנינג נגד האקס משארלוט, לארי ג'ונסון. קרב האקסים של גולדן סטייט בין טים הארדוויי האב ללטרל ספריוול) שגלשו במקרים מסוימים גם למכות.
קרבות ביגמנים, הגנות ברזל: כל זה נשאר בניינטיז. הסדרה העונתית בין הקבוצות הייתה מרוכזת יחסית עם חימום קצר בחודש פברואר בגארדן (הניקס ניצחו ללא ברונסון, מיטשל רובינסון ועוד לפני צירופו של הארט את מיאמי ללא לאורי ואולדיפו ועוד לפני קווין לאב) מפגש שני בתחילת חודש מרץ (ניצחון נוסף לניקס, הפעם בחוץ על מיאמי חסרי לאורי) ושני מפגשים בסוף מרץ שבהם כל קבוצה שמרה על הבית שלה. קצת כמו בסדרה העונתית של הניקס מול קליבלנד גם כאן שני המשחקים בגארדן הסתיימו בסקור נמוך (106-104 ו-101-92) לעומת משחקי החוץ (122-120 לניקס, 127-120 למיאמי), זה חשוב להמשך.
הכוכבים
ג'ימי פאקינג באטלר כוכב עליון. 37.6 נקודות, 6 ריבאונדים, 4.8 אסיסטים בכמעט 60% מהשדה ו-44% מהשלוש (היו לו 12 שלשות בסדרה מול מילווקי אחרי שקלע 36 שלשות בכל העונה הסדירה). ההתקפה שלו נכנסה להילוך גבוה כבר מהרגע הראשון בסדרה והתגברה כשהאופציות האחרות לקליעה במיאמי נפלו. המספרים שלו עומדים באמת בסקאלה נפרדת בכל מה שקשור ליצירת נקודות
סדרות של 35 נקודות ב-65% טרו שוטינג ומעלה (מאז שעברו לקונפרנסים):
בצהוב: הגיעו לגמר https://t.co/lrwtPszXH9 pic.twitter.com/tIuVFILaav— Or (Insignifistats) (@Insignifistats) April 27, 2023
מי שצפוי להיות מופקד על השחקן החם בליגה הוא ג'וש הארט, שעשה עבודה מצוינת מול מיטשל בסיבוב הראשון, כשאר.ג'יי בארט כנראה יקבל את התפקיד המשני. מיטשל רובינסון כנראה יופקד על באם ולמרות הנטיה של ת'יבודו ללכת ל'דרופ' ינסה לעשות עבודה טובה יותר מברוק לופז, הראנר אפ לשחקן ההגנה העונה. באטלר התייחס בסיום המשחק מול מילווקי לעובדה שג'רו (ולמעשה כל המגנים של מילווקי) 'רדפו' אחריו בחסימות ונשארו צמודים אליו (בניגוד לאפשרות ללכת מתחת לחסימה, למשל). באטלר דיבר על כך בהקשר של הסל שהשווה את המשחק האחרון אבל דרך הטקטיקה ההגנתית הזו אפשרה לו 'לנעול' את המגנים על הגב ולהגיע למיד ריינג' שהוא כל כך אוהב. הניקס נהגו באותה הטקטיקה מול מיטשל (וגארלנד) וזה עבד להם טוב יותר הודות ליתרון הגובה של הארט (ובארט וקוויקלי). מול באטלר אין להארט את היתרון הזה ויכול להיות שהניקס צריכים לחשוב על ההתאמה הזו
https://twitter.com/NBA/status/1651462181899194368
מהצד השני ג'יילן ברונסון נתן סדרה שהייתה סימן קריאה בשני מישורים לפחות: גם בהקשר של 'האם הוא יוכל לספק לניקס את התמיכה במקומו של ג'וליוס רנדל' וגם, ואולי בעיקר, בקרב אחד על אחד מול דונובן מיטשל עם מטען הפלייאוף, והמעבר לניקס שלא קרה למרות שמיטשל סיים, לכאורה, עם מספרים טובים יותר (23.2 נקודות, 7.2 אסיסטים, 5 ריבאונדים לעומת 24, 4.8 ו-4.2 של ברונסון) בשלושת המשחקים האחרונים לא היה ספק מי השחקן הטוב יותר מבין השניים. מיאמי יצטרכו שגייב וינסנט ינסה להוציא אותו מהקצב. קליבלנד ניסו, בהצלחה מוגבלת מאד, ללחוץ על ברונסון לאורך כל המגרש ולהביא טראפים מתי שהוא מקבל חסימה ונראה אם ספולסטרה יעשה התאמות משלו בניסיון להוציא את ג'יילן מהמשחק. אר.ג'יי בארט היה אגרסיבי יותר בכניסות לסל אחרי שני המשחקים הראשונים וסביר שבאטלר יהיה זה שיקבל עליו את מרבית הדקות, מבחן לא פשוט לסווינגמן של הניקס.
המאמנים
שני המאמנים ניצחו, בלי קרב רציני מדי למען האמת, את הסדרה מול המאמן היריב בסיבוב הראשון. כשבאד התעקש לדבוק בהגנת הדרופ ספו אמר 'תודה' ושחרר לג'ימי את הנצרה. כשהירו ודיפו נפצעו הוא שלף מהנפטלין את דאנקן רובינסון ל-20 דקות ו-10 נקודות בערב (ובעיקר 14/19 מחוץ לקשת). ת'יבודו, מצידו, לא נדרש כמעט להתאמות למעט הציוות (שכמעט הוכתב לו, לאור הפציעה של גריימס) של ג'וש הארט על דונובן מיטשל. "כמעט" כי בסוף המשחק האחרון, אחרי שג'וליוס רנדל נפצע (וללא קווינטון גריימס), הוא הלך עם חמישיה עם גבוה טבעי אחד בלבד (מיטשל רובינסון במקרה הספציפי הזה, אבל גם הארטנשטיין יכול להתאים) ולידו בעמדות הפורוורד ג'וש הארט ואר.ג'יי בארט לצידם של ג'יילן ברונסון ועמנואל קוויקלי (או קווינטון גריימס), וזו חמישיה שתוכל להיות מאד רלוונטית מול מיאמי שאוהבת ללכת עם הרכבים נמוכים יחסית. ותוכל לנסות לצוד את רנדל או טופין.
האקס פקטורים
זוכרים את התוצאות מהפסקה הראשונה? מיאמי אולי קיבלה מוניטין של קבוצת הגנה (מקום תשיעי בדירוג הגנתי בליגה) והיא הכתיבה את קצב המשחק האיטי ביותר בליגה אחרי קליבלנד, אבל הברומטר שלה היה דווקא בהתקפה. היא סיימה אחרונה בליגה בנקודות למשחק והיו לה הכי הרבה משחקים בהם היא קלעה פחות מ-110 נקודות (38, כמו יוסטון ודטרויט). מתוך 38 המשחקים הללו היא ניצחה רק עשרה. לעומת זאת היא ניצחה 34 מ-44 המשחקים בהם קלעה 110 נקודות ומעלה, כולל 19 מ-24 המשחקים בהם קלעה 115 או יותר.
מימין: כמות המשחקים בהן כל קבוצה בפלייאוף קלעה מתחת ל-110 נקודות. משמאל: אחוז הנצחונות כשהקבוצה קולעת 110 ומעלה
בסדרה מול הבאקס היא קלעה 115 נקודות בכל אחד מהמשחקים וקלעה 15 שלשות ומעלה בארבעה מתוך החמישה (היא ניצחה 12 מ-15 המשחקים בהם קלעה לפחות 15 שלשות בעונה הרגילה). הניקס, מהצד השני, עצרו את קליבלנד מתחת ל-110 בכל חמשת המשחקים בסדרה. במהלך העונה הניקס הפסידו ב-15 מ-24 המשחקים בהם היריבה קלעה לפחות 15 שלשות וניצחה רק ב-11 מ-36 המשחקים בהם היריבה קלעה 115 ומעלה.
אחוז הנצחונות של הקבוצות בעונה הסדירה כאשר היריבה קולעת פחות מ-115 או לפחות 115. הניקס מסומנים בכתום
אידיוטי ככל שזה נשמע, המטרה של מיאמי תהיה לקלוע, המטרה של הניקס תהיה למנוע מהם את זה. מיאמי כאמור הייתה אחת משתי הקבוצות האיטיות בליגה, הניקס היו במקום השישי בקצב משחק איטי. בפלייאוף, עד כמה שאפשר להוציא מדגם מחמישה משחקים, הניקס האטו את הקצב עוד יותר (הקצב בסדרה מול קליבלנד היה 91, האחרון מבין הסדרות) בזמן שמיאמי דווקא לחצו על הגז (קצב משחק 102.1, שני רק לגולדן סטייט\סקרמנטו) אחת הדרכים מבחינת הניקס תהיה להמשיך עם הנוסחה שעבדה להם מול קליבלנד וללכת בכוח על הכדורים החוזרים (הניקס הורידו 34.9% מהכדורים החוזים מתחת לסל שלהם), רק שזה עלול לעלות להם בסלים במעבר (מיאמי מדורגת ראשונה ביעילות בהתקפות מעבר)
שאלת הפציעות תעמוד גם כאן במרכז: טיילר הירו ו-ויקטור אולדיפו יחמיצו את שארית הפלייאוף בודאות, אבל מצבם של ג'וליוס רנדל וקוונטון גריימס עדיין לא ידוע. אם הניקס יחסרו את שניהם ת'יבודו יצטרך למצוא שחקנים שיקלעו בדקות בהם ברונסון נח. זה עבד חלקית עם אר.ג'יי בארט אבל עמנואל קויקלי היה מאד לא יציב נגד קליבלנד. בלי שניים מתשעת השחקנים המרכזיים של הקבוצה ת'יבודו יצטרך למצוא פתרונות, בטח אם יכתיב כדורסל סמול-בול עם הארט ובארט בפורוורד. דוס מקברייד, שקיבל מעט דקות מול קליבלנד אבל עשה בהן עבודה לא רעה מול מיטשל כשהיה על המגרש, יוכל להטריד את קלעי מיאמי עם האורך והאגרסיביות שלו.
הדגש ההננתי של מיאמי שייך גם כן לטווח השלוש: האחוזים המטורפים של מיאמי בסיבוב הראשון (45% מחוץ לקשת) 'החביאו' את זה שמילווקי זרקה המון (41.2 שלשות למשחק, פחות רק מהווריורס) וקלעה באחוזים טובים (37.8%). במהלך העונה הניקס ניצלו את ההגנה של מיאמי ובשלושה מארבעת המפגשים מולה קלעו ביותר מ-40% מהשלוש. אם מיאמי יאפשרו לניקס לקלוע באחוזים גבוהים מחוץ לקשת זה עלול להתנקם בהם, כי הניקס היו אחת הקבוצות הטובות בליגה מתי שהם קלעו ב-38% ומעלה מהטווח
אחוז הנצחנות של קבוצות הפלייאוף לפי אחוזי קליעה לשלוש. הניקס מודגשים בכתום
תחזית:
שתי הקבוצות מגיעות אחרי אפסט רציני בסיבוב הראשון, ונראה שמיאמי מגיעה עם המומנטום הטוב יותר ונחשבת לפייבוריטית. לא נראה שלניקס תהיה תשובה אם באטלר ישמור על כושר הקליעה הנוכחי. וגם ההיסטוריה של קבוצות עם כושר קליעה כמו של מיאמי מראה שהן נוטות ללכת רחוק. הנטיה של הניקס לתת לשחקני המשנה שלשות פנויות כנראה תעלה להם במשחק אחד לפחות ואני מהמר שמיאמי תגנוב את אחד משני המשחקים הראשונים בגארדן ותיקח את הסדרה כולה ב-6
The #Heat finished the series vs the Bucks shooting 45% from three.
Before them only 12 teams had 45% on ~20 (I rounded up) 3PA/G for a series.
6 of those 12 got to the #NBAFinals 3 of them won the chip pic.twitter.com/A4nuwdD6bV— Or (Insignifistats) (@Insignifistats) April 27, 2023
