קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: אטלנטה הוקס
נשארו: קנט בייזמור, טוריאן פרינס, ג'ון קולינס, דווין דדמון, טיילר דורסי, מיילס פלמלי ודיאנדרה במברי.
עזבו: דניס שרודר (אוקלהומה), מייק מוסקלה (פילדלפיה), טיילר קאבאניו (יוטה), אנטוניוס קליבלנד (שיקגו), מלקלום דלייני (סין), דמיון לי (גולדן סטייט), ג׳וש מקגט (קרואטיה), ג'יילן מוריס (מילווקי), אייזאה טיילור (קליבלנד), אנדרו וויט (טורקיה).
הגיעו: וינס קרטר, דניאל המילטון, אלכס לן (שוק חופשי), ג'רמי לין, ג'סטין אנדרסון (טרייד), כרמלו אנתוני (שוחרר), אלכס פוית'רס (חוזה דו כיווני), ג'יילן אדאמס (רוקי, חוזה דו כיווני), טריי יאנג, קווין הורטר, עומארי ספלמן (דראפט).
מתנדנדים: אר ג'יי האנטר ותומאס רובינסון (חוזים לא מובטחים).
חמישיה: טריי יאנג, קנט בייזמור, טוריאן פרינס, ג'ון קולינס, דווין דדמון.
ספסל: ג'רמי לין, מיילס פלמלי, קווין הורטר, עומארי ספלמן, ג'סטין אנדרסון, וינס קארטר, אלכס לן, דניאל המילטון.
המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:
אז מה היה לנו שם?
בעונה שעברה פול מילסאפ ודוויט הווארד עזבו את הקבוצה, וכבר מתחילת העונה היה ברור שהקבוצה מכוונת לטאנקינג (ניצחון בודד בתשעת המשחקים הראשונים) ולתת לצעירים בקבוצה לשחק ולהתפתח.
אטלנטה הצליחה במשימה, סיימה במקום האחרון במזרח וקטעה רצף מרשים של עשר עונות ברצף בפלייאוף. בינתיים השחקנים הצעירים הראו את הפוטנציאל שלהם, בעיקר טוריאן פרינס וג'ון קולינס. שניהם הפגינו קליעה סבירה פלוס מחוץ לקשת וקולינס אפילו הבריק קצת בהגנה ושיפר את הדיפנסיב רייטינג של אטלנטה. דניס שרודר, לעומת זאת, אכזב. שרודר אמנם הוביל את הקבוצה בנקודות ואסיסטים, אבל האחוזים שלו מכל הטווחים ירדו (בעיקר משלוש) והוא גם הצליח להסתבך עם החוק והואשם בתקיפה.
כיאה לקבוצת טאנקינג, אטלנטה היתה במקום 26 בנט רייטינג ובאחוזי הריבאונד, אבל לא הכל היה שחור, היו גם סיבות לאופטימיות. בקטגוריות מסוימות הקבוצה בלטה לטובה, אבל הבעיה שהיא "דאגה" לאזן לרעה בנתון דומה. אטלנטה הייתה במקום השביעי בליגה בכמות זריקות לשלוש, וקלעה אותן ב-36%, מקום 15 בליגה, נתון שיחסית מבשר טובות, אבל בזריקות מהשדה אטלנטה דורגה במקום ה-25 בליגה עם 44.6%, מה שהוביל לאחוזים אפקטיביים של 51.2, מקום 22 בליגה. בנוסף אטלנטה הייתה במקום החמישי בליגה באחוז הסלים שלה שנקלעו מאסיסט עם 62%, אבל הקבוצה הרבתה לאבד, מקום 27 בליגה, וביחס אסיסטים איבודים היא במקום ה-23.
אטלנטה ניסתה לשחק כדורסל מודרני, בהתאם לאופנה האחרונה בליגה ובהתאם למודל של גולדן סטייט, הרבה זריקות משלוש והרבה אסיסטים. הבעיה היתה בביצוע שהיה לוקה בחסר, בלשון המעטה, ובעיקר לא מספיק יעיל.
קיץ חם
אטלנטה הייתה פעילה מאוד בקיץ, מייק בודנהולצר המוערך עזב את הקבוצה ולויד פירס מונה במקומו. בודנהולצר זכה במאמן העונה עם ההוקס ב-2015 אחרי שהוביל אותם למקום הראשון במזרח, השורד היחיד מהקבוצה ההיא הוא קנת' בייזמור. לויד פירס היה בחמש השנים באחרונות עוזר מאמן בפילי וינסה להוביל את הקבוצה לבנייה מחדש.
טרוויס שלנק, הג'נרל מנג'ר, החליט לעשות שינויים בסגל. כמו הרבה קבוצות בליגה, גם שלנק הלך על כיוון של שחקנים אתלטיים עם קליעה טובה בכל העמדות, לשם כך נבחרו בדראפט טריי יאנג, קווין האורטר ועמרי ספלמן, שני גארדים ופורוורד עם קליעה משלוש. המדובר מבינם זה טריי יאנג, שסומן כפוטנציאל כבר מהתיכון בעיקר בזכות קליעה מעולה וטווח מרשים (ההשוואות לסטף התחילו כבר אז). בליגת הקיץ יאנג הפתיע צופים שלא עוקבים אחרי המכללות והפגין ראיית משחק, יכולת מסירה וחדירות ברמה גבוהה מאוד (ובמקביל הגנה בינונית מינוס).
המהלך הבולט ביותר בדראפט היה שייך לאטלנטה ודאלאס. אטלנטה נתנה את הבחירה השלישית שלה ובתמורה קיבלה את הבחירה החמישית של דאלאס ובחירת סיבוב ראשון בעונה הבאה. המשמעות, דונצ׳יץ׳ בדאלאס וטריי יאנג באטלנטה. הימור גדול מאוד שיכול להיות בכייה לדורות לאור היכולת וההישגים של דונצ'יץ' עד כה. מכיוון שלאטלנטה אין שאיפות לפלייאוף בעונה הקרובה היא תשפט בעיקר לאור הטרייד הזה, ככל שדונצ'יץ' יהיה יותר טוב כך ילעגו יותר לאטלנטה. הצל של דונצ׳יץ׳ ירחף לאורך רוב הקריירה מעל הקבוצה וטריי יאנג לטוב או לרע.
בנוסף, אטלנטה הסכימה לקחת את החוזה הכבד של כרמלו אנתוני (ששוחרר מידית) ובתמורה הצליחה להיפטר מהחוזה של שרודר וקיבלה את ג'סטין אנדרסון. ג'רמי לין הגיע מברוקלין ובשוק החופשי הצטרפו המילטון הצעיר, אלכס לן המאכזב ווינס קרטר הוותיק. המהלך הזה היה למעשה הכרזה של הקבוצה על יציאה רשמית לטנקינג וויתור על כל חוזה ארוך טווח, למעט חוזי רוקי.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
אטלנטה בתהליך בנייה מחדש ולא צפויה לנצח יותר מידי, לפי התחזיות של ווגאס אטלנטה תהיה הקבוצה החלשה ביותר בליגה בעונה הבאה, ככה זה שהשחקן שמקבל הכי הרבה כסף מהקבוצה (כרמלו) בכלל לא משחק שם. ג'רמי לין צפוי לשחק כרכז מחליף כשיחלים ואלכס לן יקבל מדי פעם צ'אנס לבדוק אם הוא בכלל יודע לשחק כדורסל. כל מי שלא מהווה נכס שאמור לשפר את הקבוצה לטווח הארוך לא צפוי להיות יותר מידי על הפרקט, מלבד וינס קרטר שהגיע גם כדי לתרום מהניסיון ואולי גם כדי לנסות למשוך קהל (פרטים בהמשך).
פירס ינסה לתת כמה שיותר דקות לשחקנים הצעירים, כדי ליצור קבוצה חדשה ומבטיחה ועל הדרך לשמור על מקום הקבוצה בטופ לוטרי (ולקוות שדונצ'יץ' יפשל כמה שיותר). שלושת השחקנים הצעירים שצפויים להנהיג את הקבוצה ולהוות כבסיס המרכזי לשנים הבאות הם פרינס, קולינס ויאנג. פרינס הוא סמול פורוורד בן 24, שמתחיל את עונתו השלישית בליגה. עונה שעברה פרינס השתפר משמעותית ונתן סטטיסטיקות מרשימות של 14.1 נק׳ עם 12 זריקות במשחק באחוזים אפקטיבים של 51.6, פרינס גם שיפר משמעותית את הזריקה משלוש ועונה שעברה עמד על 38.5%, שיפור יפה מאוד לאחר ה-32.4% לשלוש בעונת הרוקי שלו ומהקבוצה יקוו לשיפור דומה גם השנה. קולינס הוא פאוור פורוורד עם יכולת סיום טובה מאוד בצבע, בעונה שעברה קלע ב-34% מהשלוש ואחוזים אפקטיביים של 59.1, נתון מרשים במיוחד לרוקי. בנוסף, קולינס הראה שהוא יודע לעשות הגנה טובה ובהרכבים מסוימים שיחק סנטר, אך פירס אמר לאחרונה שלא ישנה לו את העמדה ושקולינס ימשיך לשחק בארבע.
אטלנטה צפויה להמשיך להיות בטופ של הליגה בכמות הזריקות משלוש והאחוזים אמורים להשתפר לאור הקלעים הטובים שהגיעו בדראפט. קולינס צפוי לפתוח את העונה ולהמשיך בשיפור ויאנג צפוי לקבל את המושכות בהתקפה ולנסות להבין את הקצב של הליגה. ככל הנראה יהיו משחקים של מעל 10 אסיסטים לצד משחקי נפל עם מספר דומה של איבודים, בנוסף יאנג יצטרך להתחזק פיזית כדי להיות איזשהו פקטור דפנסיבי. הבעיה המרכזית של הקבוצה תהיה הגנה וריבאונד, קולינס הבריק קצת בתחום, אולי אלכס לן יוכל לעזור עם בעיית הריבאונדים, אבל לא מדובר בפתרון ארוך טווח, מה שבטוח זה שמטריי יאנג לא תבוא הישועה.
בעיה נוספת של אטלנטה היא מכירת כרטיסים, בעונה שעברה אטלנטה סיימה אחרונה בליגה גם באחוזי נוכחות וגם בכמות פיזית של אנשים, עם הפרש גדול מאוד בינם לבין המקום ה-29, נתון מאכזב מאוד לאור גודל השוק של אטלנטה. כדי להישאר רלוונטית בעיני הקהל המקומי וגם הבינלאומי יצטרכו באטלנטה לייצר באז סביב הקבוצה. הפצצות של יאנג ממרחקים עצומים, סטייל סטף, יכולים לעזור. גם הנוכחות של קרטר, יכולה למשוך קהל. למרות בעיית הנוכחות, לשחקנים זה לא מפריע יותר מידי, שני שליש מהניצחונות של הקבוצה היו בבית, היא קולעת בבית באחוזים יותר טובים ומוסרת יותר טוב.
אטלנטה בכיוון הנכון ויש שיגידו, שהעתיד שלה סביר פלוס. לאטלנטה יש הנהלה עם תוכנית די ברורה (העתק הדבק מגולדן סטייט), אין לה חוזים ארוכים ויקרים לשחקנים בינוניים. הכלים שעומדים לרשותה הם: 1) שחקנים צעירים על חוזי רוקי 2) 12 מיליון לשלם למיילס פלמלי עונה הבאה 3) אופציית שחקן של בייזמור לעונה הבאה על 19 מיליון (שככל הנראה יממש את האופציה). בקיץ הבא, יהיה מבול של פרי אייג'נס, אבל מוקדם מידי בשביל אטלנטה לרדוף אחריהם, הם יצטרכו להמשיך לדגור, לפתח את הסגל הקיים ולעשות אול-אין בעוד שלוש שנים בערך. בינתיים אטלנטה תנסה לספוג כמה שיותר חוזים בשביל לצבור בחירות ונכסים או שתחתים ווטרנים מנוסים על חוזה להרבה מאוד כסף לזמן קצר כדי לנצל את הניסיון שלהם ולמנוע התחייבות ארוכת טווח, כמו שעשתה פילדלפיה.
תחזית:
אטלנטה ככל הנראה לא ינצחו יותר מידי, גם אין להם אינטרס לזה, אבל מידי פעם השלשות יכנסו והם ינצחו, 25 ניצחונות נראה הגיוני, בכל זאת הם משחקים במזרח ויש להם שחקנים צעירים שרוצים וצריכים להשתפר.
וגאס חזתה לקבוצה 23.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
