התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?
על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.
הקבוצה היום: גולדן סטייט ווריורס
נשארו: סטף קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין (הוחתם מחדש – 100 מיליון דולר ל-4 עונות), אנדרו וויגינס, קבון לוני, גארי פייטון 2, ג'ונתן קאמינגה, מוזס מודי, לסטר קווינס (חוזה דו צדדי)
עזבו: אנדריי איגודלה (פרש), ג'מייקל גרין (ללא קבוצה), דונטה דיווינצ'נזו (חופשי, חתם בניקס), טיי ג'רום (חופשי, קליבלנד), ג'ורדן פול (טרייד לוושינגטון), אנתוני לאמב (ללא קבוצה), פטריק בולדווין (טרייד לוושינגטון), ראיין רולינס (טרייד לוושינגטון).
הגיעו: קורי ג'וזף, דריו שאריץ' (שוק חופשי), כריס פול (טרייד מוושינגטון), ברנדן פודזימסקי, טרייסי ג'קסון-דייויס (דראפט), אוסמן גארובה, ג'רום רובינסון (חוזה דו צדדי)
מתנדנדים: רודי גיי, רודני מקרודר (כרגע על חוזים למחנה האימונים בלבד)
חמישייה: כריס פול, סטף קרי, קליי תומפסון, אנדרו וויגינס, קבון לוני (דריימונד גרין)
ספסל: דריימונד גרין (קבון לוני), קורי ג'וזף, ברנדון פודזימסקי, מוזס מודי, רודני מקרודר, רודי גיי, גארי פייטון 2, ג'ונתן קאמינגה, דריו שאריץ', אוסמן גארובה, טרייסי ג'קסון-דייויס
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
אז מה היה לנו שם?
עונת 22-23 של הווריורס הסתיימה עוד בטרם החלה. ג'ורדן פול הגיע נפוח למחנה האימונים, ודריימונד גרין דאג להוריד אותו לקרקע, ליטרלי. פול דיבר טראש עם כולם, אבל בשלב מסויים הצליח לעצבן את גרין (לא שזה קשה) קצת יותר מדי. גרין הגיב באגרוף לפרצוף של פול שנפל לקרקע. נוקאאוט לפול ולעונה של הווריורס. הווריורס ניסו לקבור את התקרית, אבל סרטון מהאימון הצליח לחמוק לידיים של TMZ, והפרסום שלו לא השאיר מקום להכחשות. הווריורס הגיבו בקול ענות חלושה עם השעיה של גרין מהמשך המחנה. זה לא תרם להרגעת הרוחות ולא ריצה אף אחד מהצדדים.
לאורך העונה הווריורס סירבו לדבר על התקרית, אבל לאחרונה, לאחר המעבר של פול לוושינגטון, השחקנים שהיו עדים למאורע זורקים רמזים. אנדריי איגודלה שהתארח בפודקאסט של ג'יי ג'יי רדיק דיבר על זה שפול הרגיש כמו כוכב, והאליפות מבחינתו שמה חותם. הוא רצה תפקיד גדול יותר, ולא עניין אותו שלפניו בהיררכיה היו סטף קרי וקליי תומפסון. גרין עצמו דיבר על זה שלא יכל להנהיג את הקבוצה כמו שהיה רגיל. זה גרם לכך שלווריורס היו ארבע קבוצות. החמישיה הראשונה שסיימה את העונה עם נט רייטינג אחד מהטובים בליגה. החמישיה השניה שהייתה מהגרועות בליגה. קבוצת בית נהדרת שסיימה עם מאזן 33-8, שני רק לדנבר, וקבוצת החוץ הנוראית שסיימה עם מאזן 11-30, טוב יותר רק מהטנקיסטיות – דטרויט, סן אנטוניו ויוסטון.
לאורך העונה קר חיפש פתרונות, כמו שילוב של גרין עם החמישיה השניה, אבל הכל היה זמני. גם שתי פציעות של סטף קרי שגרמו לו להעדר מהעונה הרגילה חודשיים, לא עזרה. כשקרי היה על המגרש הוא היה אדיר. בלעדיו זו לא הייתה אותה קבוצה. קליי רשם כמה משחקי קליעה מצויינים, אבל היה לא יציב, וההגנה שהייתה שם לפני הפציעות כבר לא תחזור. הווריורס סיימו עם מאזן של 44-38 ובמקום השישי במערב. המזל היה שהם פגשו את סקרמנטו חסרת הניסיון בסיבוב הראשון בפלייאוף.
אחרי ארבעה משחקים הקבוצות היו בשיוויון עם שתי ניצחונות בית לכל אחת. פציעה מקרית של דיארון פוקס נתנה לווריורס את היתרון ואת הניצחון במשחק החמישי. אולם הווריורס לא הצליחו לסגור עניין במשחק השישי בבית, ורק משחק שביעי פלאי של סטף קרי עזר להם לעבור את הקינגס בשבעה משחקים. קרי קלע במשחק 50 נקודות וקבע שיא נקודות למשחק שבע (שהחזיק מעמד בדיוק שבועיים).
בסיבוב השני הווריורס פגשו יריב ותיק – לברון ג'יימס והלייקרס. אנתוני דייויס נתן סדרה אדירה, כשבמקביל ג'ורדן פול מתדרדר למעמד של שחקן לא שחיק. הלייקרס היו משוכה גבוהה מדי, וגולדן סטייט נפרדה מהתואר אחרי עונה שבמועדון יעדיפו לשכוח. לווא דווקא בגלל היכולת, כי אם בגלל הבעיות החברתיות והמקצועיות שלא מאפיינות את המועדון. לא בוב מאיירס ולא סטיב קר הצליחו למצוא פתרונות לבלאגן החברתי.
קיץ חם
הקיץ התחיל בפרישה של אחד האחראים לקבוצה ולשושלת. בוב מאיירס, ה-GM שלמעשה הרכיב את הקבוצה הזו והיה מעורב בהגעה של כל השחקנים (למעט קרי), החליט שמספיק. הוא בחר לפרוש מניהול הקבוצה, כשהסיבה שהוא מציין היא הרצון לבלות יותר עם המשפחה. מאיירס הגיע לקבוצה ב-2011 כעוזר GM, הפך ל-GM ב-2012, ומאז מקבל קרדיט על ההצלחה של הקבוצה. נעליים גדולות למלא. הווריורס בחרו למנות את המחליף מבפנים וקידמו את מייק דאנליבי ג'וניור לתפקיד. דאנליבי נבחר שלישי בדראפט 2003 על ידי הווריורס. הוא שיחק שם עד שעבר בטרייד לאינדיאנה ב-2007 (טרייד שהביא לקבוצה את סטיבן ג'קסון ואל הארינגטון, ועזר לה להפתיע את דאלאס). ב-2018 חזר לקבוצה כסקאוט והתקדם כל עונה בשלבים, עד שמונה לתפקיד ה-GM. עכשיו הוא היה אחראי לקבל את ההחלטות הקשות, ובפועל לבחור בין דריימונד גרין לג'ורדן פול. גרין ניצל את אופציית השחקן כדי להפוך לשחקן חופשי. לפול היה חוזה יקר לארבע עונות.
בראיון הכניסה שלו לתפקיד דאנליבי אמר שפול יהיה ווריור בארבע העונות הקרובות. אחרי ארבע ימים הוא העביר אותו לוושינגטון תמורת כריס פול. הטרייד הזה הפתיע את הליגה, ולא בגלל הדברים שדאנליבי אמר על ג'ורדן פול, יותר בגלל ההתאמה של כריס פול, יריב ותיק של הווריורס לקבוצה. הווריורס מבחינתם רצו פלור ג'נרל שינהיג את החמישיה השניה, ואין מתאים מכריס פול לתפקיד. בנוסף, הם יכולים לצאת מהחוזה שלו בקיץ הבא, קצת לפני שההגבלות של ה-CBA החדש יכנסו לתוקף ויהפכו את הווריורס לברווז צולע. זה יאפשר להם לרדת מתחת לאייפרון השני ולשמור על גמישות.
העזיבה של ג'ורדן פול סללה את הדרך לחזרה של גרין שחתם על חוזה לארבע עונות בסך 100 מיליון דולר.
בדראפט הווריורס בחרו את ברנדין פוזמינסקי ששיחק במכללה מקומית והראה פוטנציאל בליגת הקיץ. לא ברור כמה דקות ישארו לו מאחורי סטף קרי, כריס פול, וקורי ג'וזף הותיק שהגיע בשוק החופשי. הווריורס מילאו את הספסל בותיקים כמו ג'וזף, גיי, שאריץ', שאמורים להחזיר את הספסל לימים טובים יותר. בנוסף הם החתימו את אוסמן גארובה על חוזה דו צדדי, לאחר אליפות עולם טובה של השחקן.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הגעה של שחקן בסדר גודל של כריס פול מצריכה הסתגלות של שני הצדדים. דריימונד גרין כבר הצהיר שהוא רוצה אליפות נוספת (חמישית במספר) בשביל פול. הווריורס מבינים את סדר הגודל של כריס פול, ונותנים לו הרבה כבוד. בואו נדבר על שלושה תסריטים, האופטימלי, המציאותי, הפסימי.
התסריט האופטימלי: החמישיה של הווריורס בעונה שעברה הייתה אחת הטובות בליגה. הספסל היה אחד הגרועים. בתסריט האופטימלי כריס פול הופך את הספסל ליחידה לוחמת, בלי לשנות את החמישיה. בינתיים הפציעה של דריימונד גרין הכניסה את פול לחמישיה, אבל היו דיבורים על זה שפול יפתח עוד לפני הפציעה. בתסריט הזה פול עולה מהספסל. ג'ורדן פול היה שחקן שישי קלאסי – סקורר בלי מצפון. כריס פול זה שחקן אחר. הוא מסוגל לייצר לעצמו נקודות, אבל הוא שם בעיקר בשביל להפוך את קאמינגה, מודי ושאר הצעירים לטובים יותר. העובדה שהוא מאסטרו של פיק אנד רול אמורה לעזור לקאמינגה לפתח את המשחק שלו. הוא לוחם ללא חת, מה שלא יאפשר לשחקני הספסל להירגע על המגרש. כולם יאלצו להילחם. זה גם טוב לכריס פול עצמו, מבחינת ניהול הדקות שלו. בשנים האחרונות פול נפצע בפלייאוף באופן קבוע. אם הוא עולה מהספסל ל-20-25 דקות, הוא יגיע לפלייאוף הרבה יותר רענן בתקווה שיעבור אותו בריא.
התסריט המציאותי: פול פותח בחמישיה ומקבל דקות מעטות עם קרי וקליי. הוא ודריימונד יורדים לספסל מוקדם, וחוזרים עם היחידה השניה. פול מסיים משחקים. סימן השאלה העיקרי הוא איך הווריורס מתמודדים עם הרכב של פול, קרי וקליי, כשכנראה רק דריימונד או לוני על המגרש. זה ייתן ריווח, אבל יקשה מאוד בהגנה ובריבאונד. זה אומר שפול או קרי יצטרכו לשמור על שחקן גבוה/חזק מהם, כמו גם קליי. אם הם לא יצליחו להתמודד הגנתית/לסגור ריבאונד, זו תהיה בעיה קשה.
התסריט הפסימי: פול לא בנוי להשתלב, הוא יודע רק להוביל. הוא נכנס למאבקי כוחות עם דריימונד, משנה את תוכניות המשחק של קר. אני ממש לא חושב שזה יקרה. פול שחקן יעשה הכל בשביל הניצחון, גם אם זה אומר להוריד הילוך.
ממשחק אימון אחד נראה שפול הוא זה שמסתגל למשחק של הווריורס. הכדור נע במהירות, והקבוצה הולכת לפיק אנד רול רק בסופי שעון. העובדה שדריימונד לא משחק בעייתית, כיוון שלוני הוא לא שותף אופטימלי לפיק אנד רול. בכל מקרה אני חושב שהציוות הכי חשוב של פול הוא קאמינגה. הווריורס מחפשים את המפתחות לפוטנציאל של קאמינגה, ופול יכול להיות הצופן.
שני תוספות שיכולות להתברר כמכריעות – דריו שאריץ' ואוסמן גארובה. בעונת האליפות לווריורס היה את בייליצה. שחקן שריווח את המגרש וניהל את המשחק מהשלוש. שחקן חכם שלא קיבל מספיק הערכה על המשחק שלו. ג'מייקל גרין שהחליף אותו הוא שחקן אחר לגמרי, ולא עמד בציפיות. שאריץ' הוא גבוה מהטיפוס של בייליצה. חוכמת המשחק והקליעה שלו יכולה להסתבר כקריטית מהספסל. גארובה היה החתמה מאוחרת, והסתפק בחוזה דו צדדי. עדיין, בהתחשב במצבת הגבוהים של הווריורס, גארובה יכול להתברר כקריטי.
פוזמינסקי נראה מצויין בליגת הקיץ, וגם במשחק האימון הראשון. לא ברור כמה דקות הוא יראה בעונה הרגילה.
תחזית: העזיבה של ג'ורדן פול תחזיר את השמחה לווריורס והמצב החברתי ישתפר פלאים. זה יוביל לעונה של 50 ניצחונות וגמר מערב.
