עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: אינדיאנה פייסרס
נשארו: פסקל סיאקם, אנדרו נמבהארד, ארון נסמית’, בנדיקט מת׳ורין, טי.ג’יי. מקונל (הוארך עד 2028/29), אובי טופין, ג’אראס ווקר, טוני בראדלי, ג'יימס וייזמן.
עזבו/בחוץ: טייריס האליברטון (קרע בגיד אכילס בגמר 2025 – מחוץ לעונת 25/26), מיילס טרנר (חתם במילווקי).
הגיעו:ג׳יי האף (בטרייד מממפיס), קאם ג׳ונס (דראפט), תאילון פיטר (דו-כיווני), קוונטון ג’קסון (דו-כיווני).
מתנדנדים: –
חמישייה: אנדרו נמבהארד, בנדיקט מת׳ורין, ארון נסמית’, פסקל סיאקם, ג׳יי האף / אייזאה ג’קסון.
ספסל: טי.ג’יי. מקונל, קאם ג’ונס (רוקי), אובי טופין, ג’אראס ווקר, ג׳יימס ויסמן, טוני בראדלי, קוונטון ג׳קסון / תאילון פיטר.
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם?
העונה הסדירה הייתה סולידית למדי, שהסתיימה במאזן 50-32, שהיה שווה להם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון מול מילווקי. הסיפור האמיתי של העונה הזו התחיל בפלייאוף, שם אינדיאנה התחברה ועשתה את אחת הריצות המדהימות ביותר שזכורות לנו מקבוצה שמסיימת במקום הרביעי במזרח.
כבר במשחק הפתיחה של הפלייאוף, הפייסרס ניצחו את הבאקס ב-20 הפרש. אחרי שאינדיאנה עלו ל3-1 הגענו למשחק מספר חמש, שם הפייסרס ביצעו קאמבק ראשון לפלייאוף בדרך לשלשת ניצחון של האליברטון כשיש 1.3 שניות על השעון.
בסיבוב השני הפייסרס פגשו את קליבלנד שהייתה פייבוריטית ברורה אחרי עונה סדירה חלומית, אבל סיכויים לחוד ומציאות לחוד. הפייסרס התעלו, ניצחו 4-1 בסדרה, גם כאן הפייסרס לקחו את המשחק הראשון ובמשחק השני כאשר הקאבס היו חייבים ניצחון שוב זה היה האליברטון שקלע שלשת ניצחון עם 1.1 שניות לסיום אחרי שחזרו מפיגור של 20 הפרש ו-8 בדקה האחרונה.
בסיבוב השלישי, הקורבן היו הניו יורק ניקס. מעטים הרגישו בנוח להמר נגד הפייסרס ועדיין אחרי עונה נהדרת של הניקס, הקשיחות, הניסיון, הייתה ציפיה שנראה משהו אחר. אז הניקס הצליחו לקחת 2 משחקים מתוך 6, בנוסף הפעם עמד בצד השני ג'יילן ברונסון שנחשב לאחד משחקני הקלאץ' הגדולים בליגה. עדיין, בתום הזמן החוקי במשחק הראשון, ביתרון 125-123 לניקס, כדור אחרון הלך להאליברטון והוא כמובן קלע סל שיוויון שהוביל להארכה ומשם עוד הפעם הפייסרס מנצחים במשחק הראשון ובסדרה.
עם הרוח הגבית המטורפת הזו, הפייסרס הגיעו לסדרה מול אוקלהומה סיטי שהיו הקבוצה הטובה ביותר לאורך כל העונה. כנגד כל הסיכויים, הפייסרס עולים לסדרה כאנדרדוג מובהק ולוקחים את משחק מספר אחד, איך? מי אם לא האליברטון שקולע מחצי מרחק, כאשר נותרו 0.3 שניות על השעון.למרות הניצחון, הסדרה מול התאנדר כבר הייתה סיפור אחר, בצד השני שיחק ה-MVP הנכנס (שיי אלכסנדר) והתפתחה סדרה צמודה. אחרי 4 משחקים התוצאה הייתה 2-2.
לצערם של אוהדי הפייסרס, האליברטון ספג פגיעה בשריר התאומים שהגבילה אותו במשחקים 5 ו-6, אבל עדיין הפייסרס הצליחו להגיע עד משחק 7, שם העונה הבלתי נתפסת הסתיימה באופן הכי טראגי שיש. האליברטון קרע גיד האכילס ברגל ימין בתחילת משחק 7 ויצא מהמשחק. הת'אנדר ניצחו את המשחק, את הסדרה ובצד השני הפייסרס הודיעו מאוחר יותר שהאליברטון ייעדר למשך כל עונת 25/26.
קיץ קר (קפוא)
@sagirefael.nba.il הקיץ של אינדיאנה פייסרס הקבוצה האחרונה בסקירה שלנו. מחנות האימונים התחילו והעונה מעבר לפינה 🙂 #NBA #פוריו #דניאבדיה #לברון #לוקה #כדורסל #סטףקרי #orangeballil
אחרי עונה כל כך מפתיעה ומוצלחת, וסיום כל כך עגום הקיץ נתן תחושה של קבוצה שנמצאת בתקופה של אבלות. לאורך הפלייאוף היה ברור לכולם שהקבוצה תייצר המשכיות ותשמור על מיילס טרנר שהוא השחקן הכי ותיק בקבוצה. הפציעה של טייריס התרחשה מספר ימים לפני הדראפט ושינתה את כל התוכניות וכל מה שידענו. הפייסרס לא רצו להיכנס למס בלי טייריס, ורצו לשמור על גמישות וזה הוביל לפריד ממיילס טרנר.
טרנר, אחד מאבני היסוד בשנים האחרונות, עבר לבאקס שהציעו חוזה גבוה יותר מהפייסרס. זה אצבע בעין לאוהדים. זה לא סתם עזיבה, זו עזיבה ליריבה שהפכה ליריבה הגדולה של הפייסרס בשנים האחרונות. טרנר תפקד נהדר עם סיאקם. יכולת החסימה שלו והקליעה משלוש נתנו לקרלייל המון אפשרויות שעכשיו אין לו.
נמבהארד ונסמית' הוחתמו על הארכות חוזה בקיץ שעבר ויצטרכו לקחת את המושכות. מקונל נשאר בתור הווטרן ומת'ורין יקבל תפקיד גדול יותר עקב החיסרון של האליברטון.
המהלך היחיד של אינדיאנה היה להביא את ג'יי האף ממפיס. האף נראה טוב בממפיס בעונה שעברה כששיחק, יש לו טווח והוא שומר טבעת מעל הממוצע. יש לו לא מעט חסרונות, אבל הפייסרס לא באמת רצו להשקיע בעונה הקרובה.
גם בחירות הדראפט לא הניבו הרבה וכדי לסכם קיץ לא מוצלח במיוחד, מונטה מוריס חתם לשנה, ואז דווח שהעסקה נמסה בגלל פציעה של מוריס ששוחרר.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
עונת מעבר. מכונית מירוץ בלי מנוע.
בקיץ שעבר הפייסרס החתימו את אנדרו נמבהארד על הארכת חוזה שתשלם לו בממוצע 20 מיליון דולר לעונה. היו לא מעט גבות שהורמו על הסכום הגבוה לשחקן שלא באמת נראה כמו שחקן מוביל. שומר נהדר, גארד שני טוב, אבל לא ראינו משהו יוצא דופן שהצדיק את המספר הזה. בשני המשחקים האחרונים של פלייאוף 23-24 נגד הניקס, טייריס היה פצוע, ונמבהארד עשה מספרים נהדרים, אבל המשחקים הסתיימו בהפסד, וליד טייריס הוא לא הראה יכולת התקפית יוצאת דופן. עכשיו הוא הולך להיות מוביל הכדור העיקרי של הפייסרס. אם הוא יצליח להתקרב ליכולת מאותם משחקים, ולשמור על יציבות, אין ספק שמדובר בחוזה גניבה. כבר עכשיו, לאור הפלייאוף האחרון, והדרך שבה שמר על שיי, ברור שמדובר בחוזה טוב. כן, שיי סיים כ-MVP של הגמר וקלע המון נקודות, אבל נמבהארד הצליח להקשות עליו, וכשמדובר בשחקנים בסדר גודל של שיי, זה הכי טוב שאפשר לקוות.
מי שיחליף את נמבהארד כגארד השני בחמישיה הוא בנדיקט מאת'ורין. הבחירה השישי מדראפט 2022, הראה יכולות סקורינג טובות בליגה. הבעיה היא שזה כל מה שהוא הראה. לא הגנה, ותחנה אחרונה בהתקפה. יש סיבה שנמבהארד הועדף בחמישיה על מאת'ורין, למרות שנבחר 25 בחירות אחריו באותו דראפט. מאת'ורין הרבה יותר מתאים לתפקיד השחקן השישי, הסקורר מהספסל. עכשיו הוא יצטרך להוכיח שיש לו את היכולת להיכנס לחמישיה ולעשות את הדברים שהוא היה פחות טוב מהם. לשמור, להניע כדור, לערב שחקנים אחרים בהתקפה. ריק קרלייל ידרוש את זה ממנו.
פסקל סיאקם אמור להפוך למנהיג של הקבוצה. לסיאקם היה נוח בתפקיד משני גם בטורונטו. אף אחד לא האמין שהטרייד שלו לאינדיאנה יצליח להביא את הקבוצה לגמר, אבל הוא הוכיח ליד טייריס את הקשיחות שלו, את הרצון לנצח. ביחד עם טרנר הם היו יופי של צמד בהגנה. עכשיו הוא צריך מצד אחד להמשיך לספק נקודות וריבאונדים, ומצד שני לחנוך את הסנטרים שהפייסרס ישימו לידו.
לפייסרס יש ארבעה סנטרים, לכל אחד יש יתרון אחד והמון חסרונות. אייזיה ג'קסון מתקשה להישאר בריא. טוני בראדלי הוא סנטר מחליף ממוצע. ג'יימס וייזמן בוסרי יותר מרוקי וחוזר אחרי קרע באכילס. האף קולע, אבל כבר מאוד בהגנה. קרלייל יצטרך לבחור את החסרונות שלו ממהלך למהלך.
ארון נסמית' משלים את החמישיה עם שמירה נהדרת, וכמו שהוכיח במשחק הראשון נגד הניקס בפלייאוף – קליעה נהדרת.
בלי מאת'ורין, הספסל יהיה מדולל מאוד. מקונול וטופין יצטרכו לשאת בנטל היצירה והנקודות, והוכיחו כבר שכשחקני ספסל הם נותנים ואליו נהדר. ג'אראס ווקר יצטרך לעשות את הפריצה שכולם מחכים שיעשה.
הכוח של הפייסרס מעבר להליברטון הוא במאמן הראשי שלה. ריק קרלייל הוא עדיין אחד המאמנים הטובים בליגה. יש לו אתגר לא קטן עם הסגל הזה ובלי הליברטון, אבל תסמכו עליו שהוא ידע לעשות מזה יותר ממה שזה שווה על הנייר.
תחזית:
הפייסרס יהיו קבוצה ממושמעת ומסודרת כיאה לקבוצות של קרלייל. זה צריך להספיק להם ל 41-44 ניצחונות ובמזרח זה אפילו יכול להיות שווה מקומות 6-8. כל דבר מעבר לסיבוב ראשון יהיה הפתעה גדולה מאוד והיעד האמיתי הוא להישאר תחרותיים, לפתח עומק, ולשוב ב-26/27 עם האליברטון בריא ותוספת מדויקת בצבע.
