מתקרבים לסיום הדירוג והפעם נכנסים לטופ 20 השחקנים הטובים בליגה

מקומות 100-91 (כולל הסבר על הדירוג)

מקומות 90-81

מקומות 80-71

מקומות 70-61

מקומות 60-51

מקומות 50-41

מקומות 40-31

מקומות 30-21

לעוד כתבות מוזמנים לעקוב אחרי The Buzzer Beater IL.

20) בראדלי ביל (וושינגטון וויזארדס) – בעונה שעברה: מקום 19

סטטיסטיקה: 31.3 נקודות (48.5% מהשדה, 34.9% מהשלוש, 88.9% מהעונשין), 4.7 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים, 1.2 חטיפות

שיא הקריירה של ביל בנקודות הכניס אותו למקום השני בטבלת מלך הסלים של הליכה בעונה שעברה (קרי ראשון), ולראשונה בקריירה, גם לחמישיית העונה (השלישית). זו עונה שניה ברצף שהסקורר המחונן קולע יותר מ-30 נקודות ברצף, ולא ברור כמה סבלנות נשארה לו.

כרגע, הנאמנות שלו לקבוצה (או הרצון לחתום על חוזה גדול שרק בבירה יכולים להציע לו) מנעה ממנו לבקש טרייד לעבור לקבוצה אחרת, כי כרגע וושינגטון לא הולכת לשום מקום. בכל מקרה, איפה שלא יהיה, הוא ימשיך לקלוע בכמויות.

19) פול ג'ורג' (לוס אנג'לס קליפרס) – בעונה שעברה: מקום 21

סטטיסטיקה: 23.3 נקודות (46.7% מהשדה, 41.1% מהשלוש, 86.8% מהעונשין), 6.6 ריבאונדים, 5.2 אסיסטים, 1.1 חטיפות

השחקן שחטף טונות של ביקורת בפלייאוף של 2020, השיב העונה לכל מי שביקר אותו. אחרי עונה סדירה טובה, בפלייאוף הוא התפוצץ עם 26.9 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-5.4 אסיסטים, כל הדרך כדי לסחוב את הקליפרס לגמר האיזורי לראשונה בתולדותיהם.

העונה כשקוואי פצוע, הוא יצטרך לחזור לעשות את מה שלא עשה מאז התקופה שלו באינדיאנה, להיות האופציה הראשונה בהתקפה ובהגנה. גם בלי לאונרד, לקליפרס יש כלים כדי להגיע לפלייאוף, עד אז, ייתכן וקוואי יחזור לכשירות. הכל תלוי בפי ג'י 13 העונה, ולפי איך שהעונה הקודמת הסתיימה, יש על מי לסמוך.

18) ג'ימי באטלר (מיאמי היט) – בעונה שעברה: מקום 11

סטטיסטיקה: 21.5 נקודות (49.7% מהשדה, 24.5% מהשלוש, 86.3% מהעונשין), 6.9 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים, 2.1 חטיפות

אחרי כמה עצירות לא מוצלחות בשיקגו מינסוטה ופילדלפיה, ג'ימי באטלר מצא את ההתאמה המושלמת במיאמי כאשר סייע להם להעפיל בעונת הבכורה לגמר ה-NBA.

בעונתו השניה בקבוצה באטלר התחיל לשחק יותר כפליימייקר ורשם שיא קריירה באסיסטים. השמירה האישית שלו עדיין נחשבת מהטובות בליגה, אולם יכול הקליעה שלו מונעת ממנו מיקום גבוה יותר.

עם התוספת של פי ג'יי טאקר קייל לאורי וחזרתו של ויקטור אולדיפו, זה הזמן של באטלר לפרוח. האם הוא יצליח להביא אותם לצמרת המזרח בעונתו העשירית בליגה, בגיל 32?

17) קיירי אירווינג (ברוקלין נטס) – בעונה שעברה: מקום 17

סטטיסטיקה: 26.9 נקודות (50.6% מהשדה, 40.2% מהשלוש, 92.2% מהעונשין), 4.8 ריבאונדים, 6 אסיסטים, 1.4 חטיפות

אמרתם כבר מזל טוב לקיירי אירווינג על כניסות למועדון ה-50-40-90? עונת 2020/21 הייתה נהדרת עבור קיירי שעם קצת יותר מזל, היה מסיים את העונה הזו עם טבעת אליפות שניה.

היכולות של קיירי ידועות. הוא קלעי אדיר, אמן בשליטה בכדור ובעל ראיית משחק נדירה. השאלה הגדולה היא האם הוא יסכים להתחסן, או האם הליגה תמצא עבורו פיתרון? בסופו של דבר קיירי הוא מוצר של הליגה, ומוצר איכותי רוצים להציג. השאלה היא מי יתקפל קודם, הליגה, קיירי או אולי אף אחד מהם.

ייתכן ואם קיירי היה מחוסן, הוא היה מדורג גבוה יותר. בינתיים, אנחנו ניאלץ להסתפק בדמיון.

16) כריס פול (פניקס סאנס) – בעונה שעברה: מקום 16

סטטיסטיקה: 16.4 נקודות (49.9% מהשדה, 39.5% מהשלוש, 93.4% מהעונשין), 4.5 ריבאונדים, 8.9 אסיסטים, 1.4 חטיפות

בגיל שבו רוב שחקני הליגה מתחילים לחתום על חוזי מינימום או רחמנא לצלן, לפרוש, פול הגדיל לעשות והחיה את קריירת ה-NBA. פול בן ה-36 לא רק רשם מספרים נהדרים שכוללים בין היתר שיא באחוזי שדה מאז עונת 2009, שיא קריירה באחוזים מהקו (והאחוזים הכי טובים בליגה), הוא גם החזיר את פניקס לחיים.

העונה הזו סייעה לו לקבל את החוזה שקיבל בקיץ, 120 מליון דולר ל-4 עונות, מה שאומר שבגיל 40 הוא ירוויח 30 מליון דולר לעונה. לפי איך שפול נראה כרגע, הוא לא ייצא מהטופ 20 בקרוב.

15) דונובן מיטשל (יוטה ג'אז) – בעונה שעברה: מקום 13

סטטיסטיקה: 26.4 נקודות (43.8% מהשדה, 38.6% מהשלוש, 84.5% מהעונשין) 4.4 ריבאונדים, 5.2 אסיסטים, 1.0 חטיפות

קל לשכוח שכאשר מיטשל הגיע מהקולג', הוא נחשב לעוגן הגנתי פוטנציאלי. ההתפתחות היציבה שלו לאחד מהגארדים ההתקפיים הטובים ביותר בליגה, האפילה על האספקט ההגנתי.

בכל אחת מארבע השנים בהם הוא משחק הליגה, מיטשל משפר את ממוצעי הנקודות והאסיסטים שלו על ידי הגדלת טווח הזריקות שלו. כמו כן, הוא השתפר משמעותית גם בקריאת מהלכים תוך כדי כדרור.

עכשיו כל שנותר לו להוכיח, הוא כי דו"חות הסקאוטים צדקו לגבי פוטנציאל ההגנה שלו ולשלב את האספקט הזה תוך כדי שהוא נושא את ההתקפה של יוטה על גבו.

מה שבטוח, אפשר לסמוך על המנטור שלו – דוויין ווייד, אחד מהגארדים הטובים בהיסטוריה שהפגינו דומיננטיות בשני צדי המגרש, שיסייע לו לעשות את הקפיצה הזו.

14) טריי יאנג (אטלנטה הוקס) – בעונה שעברה: מקום 24

סטטיסטיקה: 25.3 נקודות (43.8% מהשדה, 34.3% מהשלוש, 88.6% מהעונשין), 3.9 ריבאונדים, 9.4 אסיסטים

יאנג הוא השחקן שעשה את הקפיצה הכי גדולה בדירוג שלנו בתוך הטופ 30, היישר אל אחד מ-15 הגדולים של הליגה.

כשרבים מאוהדי הליגה עוד חושבים שאטלנטה עשתה טעות גדולה כשלקחה אותו על חשבון לוקה דונצ'יץ', טריי יאנג מראה שהפער הוא לא כל כך גדול. בינתיים, הוא עשה את מה שלוקה עוד לא עשה, עבר סיבוב בפלייאוף, ואז עוד אחד. על הדרך, הוא גם לקח על עצמו את תפקיד "הנבל".

אחרי הפלייאוף ההיסטרי של הקבוצה, בהוקס הבינו מה יש להם ביד ובקיץ החתימו אותו ואת קולינס על חוזי מקסימום מוצדקים. המבחן של טריי כרגע הוא להראות שמה שהוא השיג בעונה שעברה לא היה חד פעמי.

13) דווין בוקר (פניקס סאנס) – בעונה שעברה: מקום 15

סטטיסטיקה: 25.6 נקודות (48.4% מהשדה, 34% מהשלוש, 86.7% מהעונשין) 4.2 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים

 אחרי שהסאנס לקחו את ההובלה בגמר האחרון במאזן 2:0, סיבוב האליפות של בוקר נראה כמו רכבת הרים תלולה במיוחד. הוא התקשה בענק במשחק השלישי והצליח להפיק רק 10 נקודות ב-3/14 בלבד מהשדה. במשחק הבא הוא כבר התפוצץ עם שני משחקי בק טו בק, 40 נקודות במשחק הרביעי והחמישי. במשחק השישי שוב חזר לסורו עם 22 נקודות, 8 אסיסטים ו-6 איבודים מכריעים במשחק ההדחה השישי.

זמן קצר אר כך, בוקר לקח את מדליית הזהב בטוקיו עם הופעות מעולות.

עם תחושת אכזבה טריה וכואבת, האם בוקר יוכל להביא את אותה אנרגיה למסע נקמה ויסייע לסאנס להעפיל שוב לפסגת ההר?

12) ג'ייסון טייטום (בוסטון סלטיקס) – בעונה שעברה: מקום 12

סטטיסטיקה: 26.4 נקודות (45.9% מהשדה, 38.6% מהשלוש, 86.8% מהעונשין), 7.4 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים, 1.2 חטיפות

יש נטייה לומר שטייטום לא היה טוב בעונה שעברה בגלל שנדבק בקורונה אבל זה לא מדויק. האמת היא, שזו הייתה עונה טובה עבור הפורוורד. הוא רשם שיא קריירה בנקודות, אחוזים מהעונשין, ריבאונדים ואסיסטים. הוא סקורר שלא קל לעצור ויש לו יכולות אתלטיות מרשימות.

המשחק של טייטום לא מושלם. אחת מכל חמש זריקות שלו בעונה שעברה הייתה זריקת פול-אפ מחצי מרחק והוא קלע את הזריקות האלה ב-35.1% בלבד. הוא חייב לשדרג את יכולת החדירה שלו לסל ואת סחיטת העבירות, הוא הולך רק 5.3 פעמים לקו בממוצע למשחק. אם ישפר את האלמנטים הללו, הוא יוכל להיות שחקן של 30 נקודות למשחק וגם להיכנס לטופ 10, כי ההגנה שלו מצוינת גם היום.

11) אנתוני דיוויס (לוס אנג'לס לייקרס) – בעונה שעברה: מקום 4

סטטיסטיקה: 21.8 נקודות (49.1% מהשדה, 26% מהשלוש, 73.8% מהעונשין), 7.9 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים, 1.3 חטיפות, 1.6 חסימות

אחרי עונת האליפות בה היה פנטסטי, דיוויס לקח צעד גדול מאוד לאחור העונה. הוא נכנע לפציעות רבות ונתן את אחת העונות הכי רעות שלו מאז נכנס לליגה, אם לא הרעה שבהן.

חשוב לזכור שעונה לא טובה של דיוויס, היא עדיין עונה טובה מרוב השחקנים בליגה. כשהוא בריא ובכושר לפתיחת העונה, התקרה שלו גבוהה עד כדי כך שלא נופתע אם יסיים כ-MVP. ההגנה של איידי היא מהטובות בליגה לביג מן, והוא מועמד טבעי גם לשחקן ההגנה של העונה. למרות המספרים הנמוכים, יש לקוות כי הם נבעו מהפציעה. אנחנו יודעים כי יש לו יכולת לקלוע מרחוק והציפייה היא, כי הוא יחזור לעצמו העונה.

 

 

תודה לרפי פריי שהשתתף בהכנת הכתבה.