בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA.

6 משחקים היו הלילה בליגה הטובה בעולם. אינדיאנה מביסה את וושינגטון, אטלנטה מביסה את בוסטון, הקליפרס מתאוששים וגם מביסים את דנבר. ממפיס מנצחת ניצחון מוחץ במפגש צמרת מול דאלאס, שיקגו מנצחת את פורטנלד במותחן ארוך ומעל כולם עומדת גולדן סטייט שעושה היסטוריה וגם מציגה את התבוסה הגדולה של הלילה על הלייקרס. 

 

גולדן סטייט ווריירס (0-16) 111 – לוס אנג'לס לייקרס (12-2 ) 77 

גל לנץ

https://twitter.com/warriors/status/669394202808205316/photo/1?ref_src=twsrc^tfw

 

עיני הליגה כולה היו נשואות הערב לכיוון המפרץ. הווריורס עמדו בפני היסטוריה כשאירחו את הלייקרס למשחק שנצחון בו יעניק להם מאזן של 16-0 ואת פתיחת העונה הטובה ביותר אי פעם. מתוצאה של 8-7 הלוחמים יצאו לריצה אופיינית. שתי שלשות רצוף של הריסון בארנס (נראה שיש צמד כזה כל משחק) ומפגן דומיננטיות מרשים של דריימונד גרין בשני הצדדים הובילו את הווריורס לחמש עשרה נקודות רצופות ובריחה מרשימה כבר בסוף הרבע הראשון, 30-11 לגולדן סטייט וזה למרות שסטף וקליי לא פוגעים בשום דבר.

 

ברבע השני,כשקובי על הספסל, (אחרי רבע ראשון נוראי שבו לא קלע ואפילו זרק איירבול) הלייקרס קצת מתעוררים עם דקות טובות של לו ויליאמס וברנדון באס. למרות זאת, בשני הצדדים התחושה הייתה שהמשחק כבר גמור והאווירה האינטנסיבית של הרבע הראשון התחלפה באווירה משועשעת יותר והמשחק בהתאם הפך רשלני אבל גם זכינו לכמה מהלכים מרשימים כמו זה:

במחצית זה "רק" 16, אבל ברור לכולם שהלייקרס היו מעדיפים להשאר בחדר הלבשה, או שלפחות קובי ישאר שם. אחרי שבטח קיבלו בראש בחדר ההלבשה מסטיב קר (כן, סטיב קר נמצא בחדר הלבשה) הווריורס עלו לרבע השלישי כדי לגמור עניין מהר ולתת את הרבע האחרון לאייאן קלארק וברנדון ראש. אחרי כמה דקות שבהן הקבוצות החליפו נקודות בשני הצדדים, איגואדאלה נכנס במקום בוגוט לחמישיה הנמוכה שזכתה השבוע לכינוי "חוליית המוות".

ההגנה של הלוחמים התעוררה בהתאם, יירטה את המסירות של הלייקרס והתחילה להריץ קצת התקפות מעבר קטלניות. 

ההגנה התחילה לצוד את נתיבי המסירות של הלייקרס חסרי האונים ולצאת להתקפות מעבר קטלניות.

קליי תומפסון החליט לבדוק האם הוא יכול לעבור 5 שחקנים של הלייקרס (מסתבר שכן) :

סטף קרי נכנס קצת לקצב וסיים עם 24 נקודות ו9 אסיסטים בלי אף איבוד, דריימונד גרין המשיך לשלוט בצבע בשני צדי המגרש וההפרש טס ל30 בלי ששמנו לב בכלל. ומה עם קובי אתם בטח שואלים? הוא כבר 1 מ14 מהשדה עם יותר איבודים מאסיסיטים ויותר איירבולים מזריקות עונשין.

קצת עצוב לראות שחקן כל כך גדול מסיים את הקריירה בעונה כל כך חלשה. אבל אם להודות על האמת הוא כבר לא מתאים לNBA, התחושה העיקרית שהוא מעביר לצופים היא רחמים ולא ככה צריך לזכור את קובי ברייאנט.

בסוף הרבע 89-55 לווריורס והלוחמים כבר חוגגים את הניצחון ה 16 שלהם ברציפות:

https://youtu.be/7-Ytq6Il-Q0

הרבע הרביעי (ואם לומר את האמת, גם השני והשלישי) היה לפרוטוקול בלבד וגולדן סטייט עושה היסטוריה.

 

למי שתוהה מתי הרצף הזה יעצר אז נראה שלוח המשחקים של הווריירס רק מיטב עימם. עד למשחק חג המולד מול קליבלנד הם פוגשים שורה של קבוצות לוטרי וקבוצות בינוניות.  נצחונות על פיניקס, סקרמנטו יוטה ושארלוט יספיקו ל20-0. טורנטו, ברוקלין, אינדיאנה, בוסטון ומילווקי ינסו למנוע 25-0. אנחנו יכולים להמר איפה הרצף יעצר, או לדון האם הקבוצה הזו טובה יותר או פחות מהבולס של 96. אבל אני מציע שפשוט נעצור רגע ונעריך את הרגע הזה שבו יוצא לנו לראות קבוצת כדורסל שאף פעם לא נשכח. משחקת כדורסל שהוא מהנה לצפייה כמעט כמו שהוא בלתי ניתן לעצירה. ולסיום, הראיון עם סטף קרי שניות אחרי הסיום וברקע חגיגות ההישג ההיסטורי באוקלנד.

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

 

פורטלנד טריילבלייזרס (6 – 10) 88 – שיקגו בולס (9 – 4) 93

שגיא רפאל

 

הבולס אמנם במסע משחקים בחוף המערבי, אבל להוטים לשחק הלילה, אחרי שלא שיחקו משישי. דרק רוז חוזר לחמישיה לצד ג'ימי באטלר שעומד במרכז העניינים הלילה. רוז נראה טוב, וסיים משחק לא רע עם 17 נקודות ב7 מ20 מהשדה, עם 6 אסיסטים. הנה אחד מהם במחצית הראשונה:

באטלר דאג לסיים את המחצית עם הסל הזה

שיקגו ב9 בחצי.

 

פורטלנד פותחת את הרבע השלישי בסערה, ו5 נקודות של נואה וונלה מחזירות אותה עד 2. מירוטיץ' ובאטלר לא מתרגשים ומביאים את הדבר הבא:

שיקגו פותחת מחדש את הפער, ומגיעה ל78-67 9 דקות לסיום. ריצת 9-0 של פורטלנד מחזירה אותם למשחק, ונותנת לנו רבע רביעי מותח. אחרי שמקקלום מוריד את ההפרש לנקודה בלבד, באטלר מנסה לחסום לגאסול. פלאמלי מוריד כתף, נכנס בבאטלר בכוח ושולח אותו לרצפה. בתגובה באטלר תופס את הרגליים של פלאמלי ומפיל אותו. שני השחקנים קמים עצבניים והשופטים מפרידים לפני שזה מתפתח. פלאמלי יוצא עם פלייגרנט 1, באטלר רק עם טכנית.

ג'ימי באטלר מעלה את שיקגו ל82-80 מהעונשין, אבל מקקלום מייד משווה. שיקגו חופרת פנימה לגאסול ומירוטיץ', פורטלנד מחפשת את הקליעה של לילארד (רק 4 מ22 הלילה) ומקקלום (7 מ17) ולא מוצאת. שיקגו עולה ל87-82. אד דייויס נותן גג גדול לרוז, ופלאמלי רץ כל הדרך להטבעה ומחזיר את ההפרש ל2, קצת יותר מדקה לסיום. 20 שניות לסיום עוד חסימה גדולה, הפעם של פלאמלי מאחורה על גאסול ולילארד רץ למתפרצת ומקבל עבירה. הוא יכול להשוות את המשחק אבל מחטיא את השניה מהקו ופורטלנד עדיין בפיגור וחייבת לעשות עבירה. באטלר קולע 2, מקקלום מחטיא שלשה, ושיקגו מנצחת.

 

לילארד ביום קליעה נוראי, אבל מר קלאץ' לא יכול להרשות לעצמו להחטיא זריקה כל כך חשובה בזמן כל כך חשוב. באטלר ממשיך להוביל את שיקגו, שממשיכה לנצח, אבל לא מרשימה.

 

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

ממפיס גריזליס (7-8) 110 – דאלאס מאבריקס (6-9) 96

דני אייזיקוביץ'

 

רק לפני שנתיים מפגש בין שתי הקבוצות הללו היה מסעיר את הליגה כששתיהן היו מועמדות לגיטימיות לתואר.

קצת לפני שנצלול למשחק עצמו, יהיה מעניין להבין מה קרה לשתי הקבוצות הללו שפתחו את העונה חלש מאוד. בדאלאס ניסו להתחזק בקיץ באמצעות ווסלי מתיוס ודרון וויליאמס. בנוסף הם מחזיקים בחמישייה את צ'אנדלר פארסונס וביחד עם נוביצקי זו הייתה אמורה להיות חמישייה חזקה למדי. לצערם מלבד נוביצקי שבגיל 37 עדיין מוביל את הקבוצה (17.8 נק' למשחק) השלישייה הנוספת פשוט לא מספקת את הסחורה כאשר מתיוס (11.2 נק' למשחק) ופארסונס (7.8 נק' למשחק) מאכזבים ביותר.

 

בממפיס פתיחת העונה נראתה כמו התרסקות של הסגנון שהחזיק אותה בשנים האחרונות עם תבוסות קשות לקליבלנד, גולדן סטייט ואפילו פורטלנד ניצחה אותם ב 19 הפרש ואם כל זה לא הספיק להם אז גם זאק רנדולף נפצע ולא משחק כבר 3 משחקים. במשחקים האחרונים נראה שמשהו השתנה בממפיס והלילה הם מצרפים ניצחון חמישי מתוך 6 המשחקים האחרונים ועושים את זה בסטייל.

 

 הרבע הראשון של המשחק היה צמוד והסתיים ב 21-17 לממפיס. ממפיס הציגה הגנה קשוחה שהניבה 7 איבודי כדור לדאלאס. מצד שני הם לא הצליחו לברוח למרות הנעת כדור טובה וזריקות טובות, פשוט בגלל שהשחקנים שלה לא הצליחו לשים את הכדור בטבעת. ג'ף גרין עם אייר בול, מארק גאסול עם אייר בול, צ'למארס החטיא 2 עונשין ברצף בסוף הרבע, והמשחק לא נראה טוב במיוחד לשתי הקבוצות.

 

בפתיחת הרבע השני מריו צ'למארס התעורר קצת, דאלאס המשיכה למסור כדורים החוצה במקום אחד לשני ואז וינס קארטר הזכיר לנו שגם בגילו הוא יודע לעשות מהלכים כאלה:

רגע לפני שממפיס בורחת לחלוטין, דרון וויליאמס מהשלוש השאיר אותם בתמונה ואז דירק נוביצקי החליט שעכשיו תורו להזכיר קצת נשכחות עם הפייד הקלאסי שלו על רגל אחת שאי אפשר לעצור:

https://twitter.com/dallasmavs/status/669339077129461761

במחצית ממפיס מובילים 46-36, קונלי עם 11 נק', 3 אס' והכי חשוב עם 0 איבודים. ניהול המשחק של קונלי נראה מצויין, הבעיה העיקרית כמו שנאמר לפני כן, היא שכוח האש של ממפיס לא מספיק חזק והם מחטיאים זריקות קלות.

במחצית השנייה כל מה שלא נכנס לממפיס בראשונה מתחיל להיכנס. דאלאס משחקת לא נכון בהגנה כאשר היא מהמרת על יכולת הקליעה של ממפיס מבחוץ. במהלך הבא אפשר לראות את ג'ף גרין מקבל חסימה כפול מקונלי וגאסול. פארסונס לא מנסה לצאת אליו בכלל ועובר מאחורי החסימות מה שמאפשר לגרין לזרוק חופשי לחלוטין וכשהוא כל כך חופשי גם הוא קולע:

Jeff green for 3

ווסלי מתיוס ודרון וויליאמס עוד שומרים את דאלאס במשחק, אבל אז מגיע ג'ף גרין להרים גם את הקהל, ואחרי שהוא מתקן בהטבעה החטאה של צ'למארס מגיע גם המהלך הקבוצתי היפיפייה הבא:

 

ממפיס מסיימת את הרבע השלישי ביתרון 82-60 ומשאירה את הרבע הרביעי לגארבג' מתמשך ונותנת לדאלאס לצמצם קצת את הפער, אבל בצורה שלא באמת שינתה משהו. 

 

ממפיס התפוצצה הלילה ונראתה מצויין. 7 שחקנים סיימו בספרות כפולות והקבוצה כולה קלעה הלילה ב 43% מהשדה, אבל זו לא היכולת ההתקפית שעשתה את ההבדל. זו היכולת ההגנתית שהגבילה את דאלאס ל 60 נק' אחרי 3 רבעים. מייק קונלי סיים עם 21 נק', 6 אס' ו 0 איבודי כדור (נגע בזה עוד קצת בהמשך). ג'ף גרין היה מצויין עם 19 נק', גאסול 15 נק', 10 ריב', בארנס וצ'למארס עם 14 וג'מקהייל גרין עם 13. 

גם בדאלאס היו 6 שחקנים בספרות כפולות אבל רובם השיגו את הנקודות שלהם ברבע הרביעי שהיה לפרוטוקול בלבד והסתיים בניצחון 36-28 לדאלאס. היחידי שאולי ראוי לציון זה ג'י ג'י בראה שקלע 16 נק' מהספסל. 

 

  • אנקדוטה על השינוי שחל בממפיס ב 6 המשחקים האחרונים

ממפיס חזרה לחיים ושוב נראית כמו אגוז שיהיה להרבה קבוצות קשה לעבור. למרות זאת, חל שינוי משמעותי גם בצד ההתקפי והוא קשור קודם כל למייק קונלי, , מארק גאסול ומריו צ'למארס. קונלי חזר להיות אחד הרכזים האפקטיביים בליגה עם 19.3 נק', 6.8 אס' ו 0.8 איבודי כדור. זה יחסי קיצוני של 1:8.5 ומסביר שניהול המשחק של קונלי הפך לנקודת מפתח. מארק גאסול גם התחיל לקלוע לאחרונה עם 17.2 נק' למשחק ומוסר 6 אס' מעמדת הסנטר. בנוסף ממפיס קולעת 7.2 שלשות למשחק ב 41%. מבחינת אחוזים זה ממקם אותם בתור הקבוצה החמישית ב NBA, מבחינה כמותית הם עדיין נחשבים לקבוצה של גריט אנד גריינד, אבל הם כבר לא ממש בתחתית הליגה וקולעים בצורה ממוצעת.

אז יכול מאוד להיות שלאט לאט ממפיס חוזרת להיות הקבוצה שאף אחד לא רוצה לפגוש בפלייאוף, והפעם יש לה גם את מריו צ'למארס שנראה שסוף סוף מצא את מקומו כשהוא קולע 14 נק' מהספסל ב 6 המשחקים האחרונים.

תקציר המשחק באתר ה NBA.

 

בקטנה: 

אינדיאנה חוותה הלילה את אחד המשחקים האלה שהסל נראה בהם כמו חישוק ענקי וקלעה 19 שלשות ב 73% מהשדה. פול ג'ורג' סיים עם 40 נק' ו 7-8 מהשלוש, אבל היה מישהו שקלע יותר שלשות ממנו – סיג'יי מיילס קלע הלילה 8-9 מהשלוש בדרך ל 32 נקודות משלו. לא מפתיע שהם ניצחו את וושינגטון 123-106.

 

עשרת מהלכי הלילה:

קרופורד קולע מהחצי, גולדן מקבלת כבוד עם שני מהלכים, באטלר קולע מאחורי החצי, ואז מגיעים שני מהלכים מדהימים אחד של בלייק גריפין לשלשה לא סבירה בעליל והמהלך הקבוצתי של ממפיס שמסתיים בדאנק ענק של ג'ף גרין:

https://www.youtube.com/watch?v=ZuQGT0-yMRE