עונת 2021/22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. לקראת העונה החדשה, מאבק האליפות נראה פתוח מתמיד: גם במזרח וגם במערב הקונטנדריות מהעונה שעברה התחזקו, קונטנדריות  חדשות נוספו ומעט קבוצות יחסית מתכננות את הטנקינג ומריירות על ויקטור וומבניימה. ויש את הניקס. אה, כן. ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: פילדלפיה 76'

נשארו: טייריס מקסי, ג'יימס הארדן (האריך חוזה), טוביאס האריס, ג'ואל אמביד, מאתיס ת'ייבול, פול ריד, פורקן קורקמאז, שייק מילטון, ג'ורג' ניאנג, אייזיה ג'ו.

עזבו: דני גרין (טרייד לממפיס), דיאנדרה ג'ורדן (חופשי לדנבר), פול מילסאפ (שחקן חופשי)

הגיעו: פי ג'יי טאקר, מונטרז הארל, דנואל האוס (שוק חופשי) דיאנתוני מלטון (טרייד מממפיס)

מתנדנדים: אין

חמישייה:  טייריס מקסי, ג'יימס הארדן, טוביאס האריס, פי ג'יי טאקר, ג'ואל אמביד

ספסל:  דיאנתוני מלטון, מונטרז הארל, מאתיס ת'ייבול, פורקן קורקמאז,פול ריד, שייק מילטון, ג'ורג' ניאנג, אייזיה ג'ו, דנואל האוס.

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

מערוץ היוטיוב של הNBA

אז מה היה לנו שם?

עונה שהתחילה עם כאב ראש גדול בשם בן סימונס וסדקים בכל ה"תהליך" המדובר שמרגיש שנמשך כבר נצח בפילדלפיה. בן סימונס כזכור, החליט שהוא לא מעוניין לשחק, אחרי שאמביד זרק אותו מתחת לגלגלים בסוף העונה שלפני. מסתבר שמאחורי 211 ס"מ מסתתר לב רגיש למדי מצד אחד, ומנגד, גם ראש אטום שאפילו לא מנסה לעשות מאמץ.

אז אחרי הרבה כאבי ראש, דריל מורי הצליח להוציא לפועל עוד עסקה מוצלחת והביא לקבוצה את יקירו, ג'יימס "הזקן" הארדן. אבל לצערו, זה לא אותו שחקן שהוא זוכר מיוסטון. עם כל הכישרון, זה לא הסקורר האימתני שבעונה מסוימת קלע 40 נקודות יותר פעמים משהלך למועדוני חשפנות (לא בטוח). אמביד נתן עוד עונה של מקום שני ל-MVP, טייריס מקסי עשה את קפיצת המדרגה, וטוביאס האריס עשה עוד עונה סולידית. כל זה הספיק למקום רביעי במזרח.

בפלייאוף אמביד התחיל בקלילות מול טורנטו, אבל בחצי הגמר האזורי זה כבר היה יותר קשה. הקמרוני-צרפתי-אמריקאי החמיץ את פתיחת הסדרה ומשם כבר פילי התקשתה לצאת מהבור. גם כששיחק היה לו קשה מאד נגד ההגנה המאומנת של מיאמי. הוא היה זקוק לעזרה, והיא לא הגיעה.

ה"בשורה" שהגיעה בקול תרועה מברוקלין, פשוט לא סיפק את הסחורה. בכל העונה האחרונה הוא היה חלוד, עם אחוזי שדה מזעזעים, והדבר הגיע לשיאו בפלייאוף. העדות הכי גדולה לכושר היא 9 זריקות בלבד שלקח במשחק ההדחה נגד מיאמי, וזה שחקן שלפני שלוש שנים זרק במשחק פלייאוף 32 זריקות.

קיץ חם

דריל מורי שיפץ את הבית יפה יפה, ממש הנגיעות החסרות לקבוצה שרצה לאליפות. שלושה שחקנים על פני עמדות שונות שאמורים להיות החתיכות החסרות והמשלימות לפאזל. אז נסקור אותם אחד אחד.

דיאנתוני מלטון – גארד מחליף שיכול לכפר על ההגנה של הקו האחורי הפותח. מכיוון שהארדן לא נולד לשמור בלשון המעטה ומקסי, טוב הוא תמיד נראה כאילו הוא עושה כמיטב יכולתו, אבל גם לא מדובר בשומר גדול. מלטון הוא שחקן שיכול לשמור על גארדים וגם לקלוע שלשות לא רע.

פי ג'יי טאקר – מה אפשר להגיד? 3 & D קלאסי. אף פעם לא יגנוב את ההצגה, אבל תמיד יעשה בשקט את העבודה השחורה. ההגנה הטובה, על כל מי שצריך, הסגירות היעילות לריבאונד, ואפילו השלשה מהפינה כשצריך. כשיש חמישייה עמוסה בשחקני התקפה של 15+ נק' למשחק, אפשר להסתדר עם אחד שקולע פחות.

מונטרז הארל – מכירים את החבר שקונה רכב ומספר לכם "אחי, קניתי רכב מאיזו זקנה, נסעה רק לקנות סיגריות פעם ביום וחזרה" – אז ככה אמביד צריך להגיע לפלייאוף, בכושר שיא, אחרי לא יותר מ60 משחקים (מבחירה). מונטרז הגיע כדי להיות הסנטר המחליף, שיוריד את העומס מהכוכב. הוא יוכל למלא את החסר בימים שינוח ולתת לו יותר דקות לנוח על הספסל. הארל כבר הראה שהוא סנטר מחליף מעולה שאפילו זכה בתואר השחקן השישי רק לפני שנתיים (אז מה אם עבר מאז 4 קבוצות?). ככה ג'ואל יבוא פרש לפלייאוף, בתקווה שלא יפצע.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

עכשיו הזמן לרוץ הכי רחוק. אין יותר תירוצים, ה"Process" מגיע לנקודת האל חזור, עד עכשיו הייתה העלייה, עכשיו הזמן לפדות את הצ'קים. אמביד נמצא בשיא, ונשארו לו במקרה הטוב עוד 3-4 שנים בכושר הנוכחי. מקסי הבשיל והוא מגיע לעונה השלישית שלו כשחקן מאד שלם ובנוי לליגה. מי שיקבע לאן תגיע הקבוצה הזו בסיום העונה הוא אדם אחד – ג'יימס הארדן.

בעונה הסדירה אין דאגה לפילי. עם הכלים שלה, גם במצב בו אמביד והארדן יפסידו כל אחד 30 משחקים, עדיין הקבוצה תסיים מקום 3-4 לפחות. זה שלה, היא יודעת לעשות את זה, גם עם אולסטאר אחד על המגרש. מול דטרויט / יוטה / 'הכנס קבוצה שמחכה לוומבניאמה', מקסי והאריס יכולים להוביל לניצחונות ואפשר להיות רגועים, בעיקר עם החיזוקים שהגיעו במהלך הקיץ. השאלה כמה עומס יהיה על הכוכבים שלה. לא אמורה להיות בעיה לקבוצה לסיים את העונה הסדירה עם יתרון ביתיות, השאלה איך להגיע לפלייאוף.

פילי מגיעה לעונה עם רעב מצד אחד אבל עם מטרה מוכוונת מצד שני. אם בשתי העונות האחרונות אמביד הראה שהוא מועמד ל-MVP ואפילו הצעיד את הקבוצה לפני שנתיים לראשות המזרח, אז השנה זה רק פלייאוף בראש. הם צריכים ללמוד ממילוואקי, שהובילה במשך שנתיים את המזרח, במקביל לתארי MVP של הפריק, אבל לקחה אליפות דווקא בעונה שזה לא קרה. יחד עם הארדן, הצמד הזה כבר הראה יכולות עונה סדירה בקריירה, אבל יש להם ביחד הופעת גמר אחת. הרעב קיים, זה בטוח, השאלה האם המוכנות תהיה נכונה. ג'ואל הוכיח לקבוצה שלו שהוא פציע והיא, מצדה, הראתה שבלעדיו היא קורסת.

הפתרון – "Load Management" מאסיבי כאן ועכשיו. בלי בושה. זה המפתח, כשירות בפלייאוף והגנה קצת יותר טובה יכולה לעשות את העבודה. שינוחו הכוכבים ויגיעו פרש לסוף העונה. או, שבפילי מצפים מה"זקן" להראות שהוא יכול לנצח בפלייאוף גם בלי חברו לקבוצה. דבר שהוא התקשה לעשות בשנה שעברה. ויכול להיות שבכלל נופתע ומקסי יקפוץ לקדמת הבמה כאופציה מספר 2. עם כל כך הרבה כישרון בקבוצה – הכל יכול להיות.

דבר אחד בטוח – אמביד לא יכול להמשיך להתבכיין, הוא צריך להתחיל להנהיג, ואם נראה עוד כישלון של הקבוצה, אולי יש צורך לחשב מסלול מחדש.

תחזית:

מקום שני במזרח והדחה בגמר אזורי