הסכם העבודה בין ארגון השחקנים והבעלים (שאדם סילבר הוא הנציג שלהם) נקרא באנגלית collective bargaining agreement או בראשי תיבות CBA. ההסכם מסדיר את יחסי העבודה בין הליגה לשחקנים ומגדיר את חוקי השכר והטריידים, מה מותר ומה אסור לקבוצות לעשות. הקושי כמובן הוא להגיע להסכמה שתביא לידי ביטוי את האינטרסים של שני הצדדים. ב1998 הליגה הושבתה למספר חודשים כיוון שההסכם נגמר והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה. בסופו של דבר עונת 1999 הייתה עונה מקוצרת, צפופה וגרועה באופן כללי. דבר שפגע קשות בליגה. ב2011 הסיפור חזר על עצמו. המחלוקת העיקרית הייתה חלוקת ההכנסות. השחקנים קיבלו 57% מההכנסות הקשורות לכדורסל עד אותו שלב, והבעלים דרשו קיצוץ משמעותי. אחרי חודשיים של אין כדורסל, הסכימו על 49-51%. תוקף ההסכם שנחתם אז היה עד סוף עונת 2017-2018, אבל לשני הצדדים הייתה אופציה לצאת מהחוזה עד 15.12.16 (היום). עם הקפיצה העצומה בחוזה הטלוויזיה וההכנסות, שני הצדדים רצו להגיע להסכם, וכשיש רצון יש יכולת. הלילה פורסם שהצדדים הגיעו להסכם. זה עדיין לא סופי. ההסכם כרגע הוא בין הנציגים של הבעלים (אדם סילבר) לנציגים של השחקנים (מישל רוברטס). השחקנים והבעלים אמורים לאשר אותו בהצבעה עד ה13.1 אבל זה נראה כמו תהליך פורמלי בלבד. לצורך כך הוארכה האופציה של שני הצדדים.

 

אז ההסכם מחדש? נתחיל בדברים החשובים לנו האוהדים, ונמשיך עד הדברים הפחות חשובים. חשוב לציין שההסכם עצמו עדיין לא נחשף באופן פומבי ואנחנו ניזונים מפרסומים של עיתונאים בכירים בארה"ב שמקורבים לצדדים. כשיפורסם ההסכם נקבל מלארי קון הסבר מלא ומפורט על מה השתנה באתר המצויין שמסביר את חוקי הליגה. כבר ביקשו מלארי התייחסות, אבל הוא ממתין עם עדכון האתר עד שיקבל את החוזה במלואו.

 

1. לא תהיה שביתה. לא חושב שצריך להסביר למה זה הכי חשוב.

 

2. שחקן ותיק מייצג – בהסכם הקודם הליגה הכריזה על רוקי מייצג (designated player rookie scale extension). בפועל הקבוצה יכלה לבחור שחקן אחד שנמצא על חוזה רוקי, ולתת לו הארכה של 5 עונות במקום 4. כעת הם עוברים לטפל בשחקנים ותיקים(Designated Player extensions), ולא במקרה זה קורה אחרי העזיבה של קווין דוראנט את אוקלהומה סיטי. מעכשיו הקבוצה תוכל לבחור שני שחקנים ותיקים מייצגים, ולתת להם הארכת חוזה של 6 עונות במקום 4 או 5 כיום. בנוסף, זאק לואו מפרסם שהקבוצה תוכל לתת לו עד 35% מהגג בלי קשר לכמה מקום יש לה מתחת לגג (לואו לא מזכיר זכויות בירד, אבל למיטב הבנתי זה עדיין דרוש). הקבוצה תוכל לתת את החוזה, שנה לפני שהשחקן יכול להפוך לשחקן חופשי.

 

המשמעות הכספית עצומה. קחו את אנתוני דייויס. לדייויס יש אופציה לצאת מהחוזה עם הפליקנס בקיץ 2020. זה אומר שבקיץ 2019 הפליקנס יכולים לתת לו חוזה בסך 250 מליון דולר ל6 עונות. אם יוותר על החוזה, ויהפוך לשחקן חופשי, הוא יוכל לקבל מקבוצה אחרת חוזה ל-4 עונות עד 160 מליון דולר. אני מניח שיש בין הקוראים ששואלים את עצמם מה כבר ההבדל בין 160 מליון דולר ל250 מליון דולר, או יותר נכון מה כבר אפשר לקנות ב250 מליון דולר שאי אפשר לקנות ב160 מליון דולר. ובכן, ההבדל הוא 90 מליון דולר. המשמעות היא שההצעה של קבוצת הבית תוכל להיות משמעותית גבוהה יותר ממה שיש לשוק החופשי להציע. אם שחקן רוצה לעזוב הוא יעזוב, אבל עכשיו יש לבעלים יותר כלים לנסות לשמור עליו.

 

שימו לב, הקבוצה לא תוכל לתת את החוזה הזה לכל שחקן. השחקן יצטרך לעמוד בדרישות מסויימות כמו בחירות לנבחרות ה-NBA השנתיות ועוד (אין עדיין פרטים מלאים). מייק קונלי למשל לא יוכל לקבל חוזה כזה.

 

3. קיצור הקדם עונה והארכת העונה הרגילה – הקדם עונה יקוצר בשבוע, והעונה תתחיל מוקדם יותר. פחות 4 משחקים ב-5 ימים, פחות B2B, עוד שבוע של פאנטזי. כולם מנצחים.

 

4. אין שינוי בחוקי הכניסה לליגה – כיום שחקן יכול להרשם לדראפט, שנה אחרי שסיים תיכון, וזה מה שייצר את הONE AND DONE – שחקנים שהולכים למכללות לעונה אחת ובורחים ל-NBA. הבעלים רצו להגדיל לשנתיים, ארגון השחקנים רצה לשנות את זה ל-0 או 2 (שחקן יוכל להרשם לדראפט מיד אחרי התיכון. מי שילך למכללה יצטרך לשחק בה לפחות שנתיים), בינתיים אין הסכמה, החוק הנוכחי נשאר, אבל שני הצדדים לא מחוייבים לו לאורך החוזה (משמעות – יכול להשתנות בעתיד).

 

5. 38 זה ה-36 החדש. עד כה היה חוק שקבע שאם שחקן יהיה בין 36 במהלך החוזה החדש שלו, אי אפשר לתת לו מקסימום הארכה (שנים X שכר). זה אומר ששחקן בין 32 יכל לחתום על חוזה "רק" ל-3 עונות. הליגה שינתה את הגיל ל-38. אגב, נחשו מי יהיה שחקן חופשי בן 32 בקיץ הקרוב (רמז, הוא נשיא איגוד השחקנים)? במקרה הזה מדובר בהשפעה רעה על הליגה, שכן קבוצות יהיו תקועות עם שחקנים הרבה מעבר לשיא שמרוויחים הרבה יותר מדי כסף.

 

6. חוזה משותף ל-D ליג ול-NBA. שחקנים יוכלו לחתום על חוזה בקבוצה NBA ובקבוצת הD ליג שלה. עד כה השכר ב-D ליג היה זעום ביותר (שתבינו למה שחקנים באים לפה לשחק בשביל 30K דולר בליגה לאומית), והסעיף החדש יגדיל את ההכנסה שלהם בצורה רצינית. קבוצות יוכלו להחזיק 17 שחקנים בסגל (במקום 15 כיום) ולשנע שחקנים בין הNBA ל-D ליג. השחקנים יכולים להכפיל את השכר שלהם. המשמעות היא פחות צעירים שבאים לאירופה, ויותר שיעדיפו להשאר בבית. כמובן שההשפעה העיקרית תהיה על ליגות נמוכות באירופה שמחזיקות זרים, ויצטרכו לשלם יותר.

 

7. בסף לכולם – בחוזה הקודם שכר המקסימום היה אחוזים מהגג, והקפיצה של הגג עזרה לכולם, אבל שכר מינימום, שכר רוקיס והמיד לוול היו מספר ולכן לא השתנו בקיץ האחרון. בקיץ הקרוב תגיע הקפיצה הגדולה. שכר המינימום יקפוץ ב-45%. רוקיס שקיבלו 540K העונה יתקרבו לאיזור ה-800K בעונה הבאה. מדרגת המיד לוול תקפוץ מ-5 מליון דולר ל-9 מליון דולר (וגם החריגה בהתאם). שכר הרוקיס יעלה, וגם מינימום וטרנים יקפוץ לאיזור ה-2 מליון דולר.

 

8. חלוקת ההכנסות לא תשונה – לא ממש משפיע עלינו, אבל חלוקת ההכנסות תשאר כמו שהייתה עד כה (49-51% לשחקנים).

 

9. השוואת שכר לשחקנים חופשיים מוגבלים – עד כה הקבוצה המגבילה יכלה להשוות את השכר 72 שעות אחרי החתימה על הצעת חוזה. הזמן קוצץ ל-48 שעות.

 

10. ביטוח בריאות לשחקנים עם ותק מעל 3 עונות בליגה. הטבות לשחקנים פעילים, כמו קרן קולג' ועוד. הפנסיה לשחקנים שיפרשו תגדל ב50% (מקבלים פנסיה מעל גיל 50).

 

דריימונד גרין אגב לא מרוצה מה-CBA החדש

לא ברור מה בדיוק מפריע לו.

 

זה לא בCBA אבל אותי זה שיעשע