בקושי הספקנו להתאושש מעונת 2019-20 מלאת האירועים שהסתיימה באוקטובר ואנחנו כבר עם הפנים לעונה הקרובה, שתהיה מקוצרת ותכיר לנו פיצ'ר חדש: טורניר פליי-אין על המקום השמיני בכל קונפרנס. בנוסף, נתחיל להתרגל לנציג החדש שלנו מעבר לים, דני אבדיה, ולשלל פנים מוכרות בקבוצות חדשות. אז אילו הפתעות מחכות לנו הפעם? ב-23 בדצמבר נתחיל לגלות.

לקראת פתיחת עונת 2020-21, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: שיקגו בולס

לדף הקבוצה:

נשארו: אוטו פורטר (מימש אופציית שחקן), זאק לאווין, ת'ד יאנג, תומאש סאטורנסקי, כריסטיאנו פליסיו, לאורי מרקאנן, קובי ווייט, וונדל קרטר ג'וניור, דנזל ואלנטיין (חתם על הצעת ההיענות) לוק קורנט, ריאן ארצ'ידיאקנו, צ'אנדלר האטצ'יסון, דניאל גאפורד.

עזבו: קריס דאן (אטלנטה) מקס שטרוס (מיאמי) שאקיל האריסון (חופשי),

הגיעו: גארט טמפל, נואה וונלה (שוק חופשי), פאטריק וויליאמס, מרקו סימונוביץ' (דראפט)

מתנדנדים:

חמישייה: קובי ווייט, זאק לאוין, אוטו פורטר, לאורי מרקאנן, וונדל קרטר ג'וניור.

ספסל: ת'ד יאנג, תומאש סטוראנסקי, גארט טמפל, נואה וונלה, פאטריק וויליאמס, דנזל ואלנטיין, לוק קורנט, ריאן ארצ'ידיאקנו, צ'אנדלר האטצ'יסון, דניאל גאפורד.

המהלכים הגדולים של עונת 2019-20:

אז מה היה לנו שם?

צמד המנהלים שקיבל את הכינוי 'גארפקס' (גאר פורמן שהיה הג'נרל מנג'ר, וג'ון פקסון שהיה סגן הנשיא לענייני כדורסל) היו בהחלט טובים בתחום של מציאת שחקנים טובים. הבעיה הייתה בערך כל שאר הדברים שקשורים לניהול קבוצה, החל מלדאוג מלשמור שחקנים טובים ועד לספק את כל מה שצריך. אם תרצו, שיקגו הייתה דוגמה מצוינת לאיך כל האנשים שמחוץ לפרקט יכולים להשפיע קצת יותר מדי על האנשים שעל הפרקט.

הבולס התחילו את העונה כשהתאוששו מעונה די טראומתית של מריבות בין השחקנים והמאמן ג'ים בוילן, שכללה ניסיונות משמעת באמצעות אימונים שביתות והרבה יותר מדי דרמה. הבולס בחרו בדראפט את קובי ווייט, שהיה רכז מבטיח בדראפט די טוב, ודניאל גאפורד. אוטו פורטר שהגיע בטרייד דדליין שלפני אמור היה להשתלב ולסייע לקבוצה בשני צידי המגרש, ביחד עם לאוין ומרקאנן שיוסיפו כח התקפי. על הנייר, לשיקגו היה סגל שאמור היה להתחרות על מקום בפלייאוף. אבל אמור, כולם יודעים מה זה.

זוכרים את האנשים שמחוץ לפרקט? אז למרות המלחמות, גארפקס החליטו להשאיר את המאמן ג'ים בוילן. נזכיר שלפני שהגיע לנבא בוילן היה מאמן מכללות, וגם שיש שני אנשים בשם ג'ים בוילן בנבא. שניהם היו מאמנים במכללות ואז עוזרי מאמן בנבא, אבל רק אחד מהם מאמן ראשי. אולי התבלבלו בבוילן שחשבו שמתאים לקבל את המושכות לקבוצה, מה שהוביל אותו להיות מאסכולת המאמנים שבטוחים שהם צריכים להיות רס"רים ומחנכים. לא נתנו לו לחלק עונשים ולהעביר אימונים מתישים, אז הוא מצא פתרונות יצירתיים אחרים:

בנוסף הוא היה מאוד מיושן והאמין בסכמות קצת אולד פאשן. התעקש לשחק עם שני ביגמנים ושלח את לאורי מרקאנן שאמור להיות קלעי, ואת וונדל קרטר ג'וניור שפרח במכללות כששיחק על הפרימטר עם ניהול משחק ופיקנרול, לשחק בפוסט. שניהם יחד. ההגנה התבססה יותר מדי על בליצים, שיכול להיות נחמד כגימיק מדי פעם, לא כסכמה הגנתית עיקרית. ובעוד שהגנתית הבולס הצליחו לסיים במקום ה-9 בעונה, התקפית הם סיימו במקום 29.

השחקנים היו ממורמרים, אוטו פורטר נפצע ומשך את זמן ההחלמה. המקורבים של לאורי מרקאנן סיפרו שהוא מעוניין לעזוב והיה נראה שהולך לפיצוץ. במהלך העונה זאק לאוין החליט לנסות לערוך "סולחה", נעשו שיחות וכמעט הגיעו להשלמה. ואז הגיע מרץ. כמה ימים לפני הפסקת העונה הבולס שיחקו נגד הקליפרס, בוילן התלהט, חטף 2 טכניות והורחק. הוא גם ספג קנס של 7000 דולר. כאקט של פיוס, זאק לאווין הציע לשלם את הקנס. בוילן דחה את המחווה ורץ לספר עליה לעיתונאים. וזה הוביל לפיצוץ.

לאווין ראה בזה בגידה והשחקנים נפגעו מכך שבוילן רץ לתקשורת עם מחווה אישית שציפו שתישאר בחדר ההלבשה. לאווין חש פגוע פעמיים: גם על כך שדחו את המחווה וגם על כך שרצו לתקשורת להשוויץ בה. על פי דיווחים זה הוביל את השחקנים לנקודת אל חזור. מרקאנן דיבר בגלוי על חוסר שביעות רצונו, וכשדניאל גאפורד, שסיים עונת רוקי כשחקן ספסל, דיבר בריאיון על כך שבוילן "אדם עם כמה בעיות באישיות", היה ברור שהגענו לשלב שבו אפילו הקמצנות של המועדון כבר לא תוכל לסייע לו. בוילן פוטר, וזמן מה לאחר מכן גם גארפקס. ארתוראס קרנישובאס הובא מדנבר כדי לסדר עניינים וקיבל את המושכות.

קיץ חם

בגזרת השחקנים לא היה משהו מעניין במיוחד. בדראפט הבולס שבחרו בבחירה הרביעית הפתיעו את כולם כשבחרו את פאטריק וויליאמס, שהיה אמור להיבחר נמוך יותר לפי התחזיות, ושלחו את שאר הבחירות בדראפט לסחרור קל. בגזרת השחקנים החופשיים גארט טמפל, שכבר הספיק לחטוף קורונה, ונואה וונלה הם לא בדיוק השמות שהולכים לעשות שינוי משמעותי בגורל מועדון.

ההחתמה המשמעותית בקיץ הייתה בגזרת המאמן. בילי דונובן קיבל הצעה להארכת חוזה מהת'אנדר והחליט שהוא לא מעוניין, ובעוד שכולם חשבו שזה נובע מכך שהוא לא מעוניין להמשיך עם קבוצה צעירה שנמצאת בבנייה הוא הפתיע והגיע לשיקגו, שלא בטוח שנמצאת במצב טוב יותר מהת'אנדר. זה לבד מספק שדרוג משמעותי, ואמור לספק פריצה עבור כמה מהשחקנים, ובראשם כאמור מרקאנן וקרטר, שאמורים להיות מנוצלים כראוי העונה.

דונובן הוא מאמן טוב שידע להיות גמיש ולשלוף שפנים מהכובע ברגעים החשובים. השחקנים שלו הסתדרו איתו מצוין, והוא ידע לשחק על נקודות החוזקה שלהם ולתת להם לפרוח. תחתיו פרחו שחקנים כמו דניס שרודר ושיי גילג'וס אלכסנדר, מה שאמור להיות מעודד במיוחד עבור הרכז הצעיר קובי ווייט ואולי גם עבור לאווין, שעבורו דונובן יהיה המאמן השישי בקריירה הקצרה. ככל הנראה הוא יסתדר מצוין בהתקפות ה-Motion של דונובן ובהחלט נראה שהוא מחכה למאמן שאולי סוף-סוף יבנה סגנון התקפה שיוציא ממנו את המיטב. לאחר כמה אימונים לאווין אמר, מלבד הקלישאות הרגילות, שהוא מקווה לשבור את הסטיגמה שלו כשחקן אגואיסט.

קריס דאן, שהיה רכז בלי קליעה שבמשך רוב העונה תפקד בכלל כסמול פורוורד מחליף בהיעדרו של פורטר, לא קיבל הצעת היענות ועזב לאחר שכל השנה שיקגו ניסתה למצוא עבורו טרייד, בלי הצלחה.

בדראפט הגיע כאמור פאטריק וויליאמס, פורוורד 2.03 שנחשב די חכם, עם יכולת הגנה טובה, קליעה סבירה עם פוטנציאל לשיפור והמון לחימה על המגרש. הסיבה שהופתעו שהוא נבחר גבוה כל כך היא כי הוא עדיין מאוד גולמי ודורש המון עבודה, ובספק אם יהיה מוכן לאינטנסיביות של הליגה כבר העונה, ובמקרה הטוב יהיה מחליף סביר מהספסל.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

קיץ 2021 אמור להביא איתו שני דברים: המון שחקנים טובים שמסיימים חוזה, וכמה שחקנים ממש טובים בדראפט ובראשם קייד קאנינגהאם, שאמור להיות פרנצ'ייז פלייר וכשרון על. אם תרצו, אם בן סימונס היה 2.01 עם קליעה ואופי, הוא היה קייד קאנינגהאם. הבולס נערכים לקיץ הזה בשתי דרכים: קודם כל, על ידי כך שלא ממש התחזקו. בנוסף, סך המשכורות המובטחות כרגע של הבולס לעונת 21-22 הוא 37 מיליון. השאר הם חוזים לא מובטחים, אופציית קבוצה או הצעת היענות. שיקגו בהחלט מתכוונת להגיע לקיץ הזה מוכנה לכל תרחיש.

מה יהיה עד אז? בוילן כאמור השתמש בבליצ די הרבה בפיקנרול, שזה אולי עזר במידה מסוימת (בכל זאת סיימו מקום 9 בדירוג הגנתי, ועוד עם לאווין בסגל) אבל זה התיש את השחקנים די מהר והשמיט את האזורים החשובים: הבולס היו בתחתית דירוג הליגה בהגנה מקליעות בצבע ומקליעות שלוש מהפינה, 2 הנקודות החשובות ביותר. אבל בעיקר זה נראה די רע כשיש לך שחקנים שלא ממש מתאימים לזה. ראיתם את לוק קורנט מנסה לשמור בליצ? לא מחזה מלבב.

זה לא שבליצ זה רע. זה כאמור עזר לבולס להגיע למקום ה-9 בדירוג הגנה, ושיקגו גם הובילה את הליגה בגרימת איבודים ליריבות עם 18.3 איבודים למשחק, כשבמקום השני טורונטו עם 16.8. ההפרש הזה בין המקום הראשון לשני אגב שווה ערך להפרש בין המקום השני לתשיעי.

זה גם התאים עבור חלק מהשחקנים. קריס דאן למשל פרח בסגנון הזה. וונדל קרטר ניצל את המוביליות שלו וגם כן נראה מצוין בהגנה הזו.
כשבליצ עובד, הוא מוציא קבוצה מהקצב שלה, מוביל להמון איבודים ובהחלט יעיל. אלא שהשאלה כאן זה המינון. כשקבוצות יודעות שזה הכיסוי העיקרי זה יכול להיות בעייתי, זה משאיר הרבה יותר מדי זמן את הגבוהים על הפרימטר בהגנה (אירוני בכך שבהתקפה בוילן התעקש שלא יצאו מהצבע) ומשפיע על יכולת הריבאונד של הקבוצה. בנוסף, זה תרם לכך שיריבות הבולס הגיעו המון לצבע. הטבלה הזו מציינת את יעילות ההגנה על פי תדירות, כלומר כמות הזריקות שהיריבה זרקה בצבע היה הכי גבוה מול שיקגו, בעוד שכמות זריקות המיד ריינג' הייתה הכי נמוכה.

הגנת שיקגו שלחה פשוט את היריבות למקומות הטובים יותר, ומנעה מהם גישה למקומות היעילים פחות לזריקה. ולגבי יעילות הקליעה משם, זה לא יותר טוב (הטבלאות מ-CTG, שמנפה גארבג' טיים)

 

אם תרצו בליצ מפריע ויעיל בחלק הראשון של ההגנה, של התחלת המהלך. אלא שלאחר מכן הגנת הבולס התקשתה מאוד ובסופו של דבר הפסידה משחקים. בנוסף יש את עניין העייפות שהוזכר. בליצ דורש המון מאמץ, וניתן להניח שזה גם תרם לא מעט לעובדה שהבולס היו מהקבוצות החלשות בקלאצ'.

אז מה הלאה? זאק לאווין נשאל לגבי ההגנה עם בילי דונובן וניסה להישאר עמום:

כמו שלאווין אמר, דונובן כנראה לא הולך לזנוח לחלוטין את הבליצ, אלא כנראה להשאיר אותו במינון "נורמאלי" וכנראה להתאים לקבוצות בהן יש יותר התקפי עיקרי בקו האחורי, נניח אטלנטה וטריי יאנג. בילי דונובן עצמו אמר אחרי אימונים שהם הולכים לשמור על מגוון כיסויים הגנתיים ולהתאים לקבוצה שממול. דניאל גאפורד, הסנטר שחקן השנה השניה, דווקא התנדב לספק יותר מידע:

ייתכן שהבולס יתרכזו בדרופ (הסגנון שמילווקי, פילדלפיה והקליפרס שיחקו המון בעונה שעברה) וייתכן שבאמת יהיה גיוון, ופשוט עם גאפורד ישחקו דרופ כי זה המתאים ביותר עבורו. כי גם יותר מדי דרופ זה לא בריא (ע"ע מה שמיאמי עשו למילווקי ומה שדנבר עשו לקליפרס בפלייאוף, אם כי כהגנת עונה סדירה זה מצוין). כך או כך, בילי דונובן ידוע כמאמן גמיש ואין ספק שידע להתאים ליריבה את ההגנה הראויה.

בצד ההתקפי, ההתקפות של הבולס בשנה שעברה היו מאוד סטטיות ומאוד בסגנון הניינטיז: לשלוח את הכדור לסנטר שנמצא בצבע. לאו דווקא לפוסט, ובאופן מפתיע הבולס היו מהאחרונים בליגה בתדירות של זה. גם כאן לא הכל שחור, ושיקגו בעונה שעברה הובילו את הליגה באחוז ההתקפות בצבע. דונובן מאמן שידוע כמאמין בהמון תנועה והנעת כדור, וגם כאן מהאימונים עולות תקוות:

ואם בתחום ההגנתי וונדל קרטר שמח על המעבר מדגש על בליצ, אין ספק שהוא שמח על השינוי הצפוי בגישה ההתקפית, כשבין היתר דונובן ציין אותו במיוחד כמי שיתמקדו בו יותר וישאפו לנצל את הוורסטיליות שלו. אם בהגנה לוקחים אותו יותר מהפרימטר פנימה, בהתקפה התהליך יהיה הפוך וצפו לראות אותו יותר גם כמנהל משחק וגם כקלעי, תחום שעושה רושם שמלבד הקלישאות הרגילות של מחנה אימונים, שמים עליו דגש בשיקגו , וכבר דאגו שיתאמן על תרגילים וקליעות משם.

תחום ייצור הנקודות עדיין בעייתי לבולס ובחמישיה יש רק את קובי ווייט, שזה עדיין לא התחום החזק שלו, וזאק לאווין. קארנישובאס ציין שהוא מעוניין להוריד מהם מהעומס בתחום הזה, מה שמרמז אולי גם על מהלכים עתידיים, אך גם על כך שיחזרו לנצל את וונדל קרטר כשם שהשתמשו בו בדיוק כמנהל משחק נוסף מהפרימטר או האלבו.

בנוסף צפו להתקדמות נוספת מכיוונו של קובי ווייט, שקיבל את המפתחות סופית ויהיה הרכז הפותח של הבולס. ווייט היה קלעי שהוסב לרכז במכללות, מה שהותיר כמה יכולות רכז די גולמיות אצלו, ובמיוחד תהליך קבלת החלטות, וניכר שהוא עדיין חושב קודם כל על קליעה מאשר על מסירה. הוא קלעי מצוין שדורש שיפור, זורק הרבה מבחוץ ולא מספיק נכנס לצבע. הוא דורש עוד שיפור גם בקבלת החלטות ובקליעה מכדרור, ונמסר שאלו התחומים שהוא מנסה לשפר במחנה האימונים. עם כל מגרעותיו חשוב לציין שהוא הרכז ההתקפי הכי מבטיח שהיה לבולס מאז דרק רוז.

לסיכום הוא די גולמי, ודורש המון שיפור. כמה הוא יצליח להשתפר יכריע במידה רבה איך תיראה העונה של שיקגו, ובכלל העתיד. הפוטנציאל ישנו, הוא קיבל את המפתחות ועכשיו הוא צריך להחזיר תוצאות. ההתמקדות כאן בוונדל קרטר ובקובי ווייט היא לא סתם. עושה רושם שגם ההתמקדות של הבולס היא בהם. אם לווייט יש המון מה לשפר, לסנטר נדרשה רק ההזדמנות והוא צפוי להחזיר פירות. שיקגו לא מנסים העונה לכוון גבוה, ואם יגיעו לפלייאין זה יהיה נחמד, אבל לאף אחד לא יחסרו שעות שינה אם לא יהיו בכיוון. המטרה היא לנסות לנצל את הכשרון היעיל שהביאו ולראות לאן ניתן לפתח אותו, ועל פי זה לקבל את ההחלטות הנדרשות בקיץ הבא.

תחזית

המטרה היא להגיע לקיץ 2021. לצערם יש קבוצות גרועות יותר כך שכנראה לא יזכו לקחת את קייד קאנינגהאם. אני גם מתקשה לראות שחקן חופשי מהבכירים שמצליח להגיע לשם. אבל הם יאספו שחקנים מהטיר השני והשלישי, גם בדראפט וגם באופסיזן, מספיק בשביל לחזור להיות קבוצת סף פלייאוף.