מחשבות ראשוניות על הארכת החוזה של פול ג'ורג', והמתח בין המהלך הנכון ל"נכון"

פול ג'ורג' חתם אמש על הארכת חוזה של 226 מיל' דולר ל-5 השנים הקרובות בלוס אנג'לס קליפרס. ג'ורג' שיכול היה להיות שחקן חופשי בתום העונה הנוכחית, בעצם יממש את אופציית השחקן שיש לו בסוף העונה. בנוסף יחתום על חוזה של 190 מיל' דולר ל-4 השנים הקרובות, כשבשנה האחרונה (2024/25), בגיל 35, תהיה לו אופציית שחקן על סך 48 מיל' דולר.

במבט ראשוני, זה לא נראה מתאים. ג'ורג', שמגיע אחרי עוד עונה פצועה, אחרי שהחמיץ 18 משחקים העונה עקב ניתוח בכתפו ועוד משחקים ספורדיים לאורך העונה. הוא בעיקר מגיע אחרי הילה של כישלון שסובבת סביבו וסביב הקבוצה בפלייאוף האחרון, עם הפסד יתרון של 3-1, וממוצעי פלייאוף של 20 נק' ב-39 אחוז מהשדה (33 אחוז מהשלוש). זה מצטרף לשורת כישלונות של הפורוורד בשנים האחרונות בפלייאוף. תגמול על כך בדמות החוזה המקסימלי נראה כמו ההגדרה המילונית ל-Failing upwards, כישלון שמזכה בקידום. העובדה שדיווחים מחדר ההלבשה מסמנים אותו כאדם בלתי נסבל ודאי לא תורמת.

אז קודם כל, האם זה נכון? אז על איכויותיו כאדם קשה לי לדבר, אבל 10 נק' ב-4 מ-16 במשחק 7, כולל שתי שלשות מהפינה שפוגעות אך ורק בלוח, צבעו את הסדרה ככישלון רבתי של PG. ששת המשחקים הקודמים בסדרה, עם 24 נק' בממוצע, ב-46 אחוז מהשדה (43 אחוז מהשלוש על 8 זריקות, 90 אחוז מהעונשין), כולל 26 ו-33 נק' בהפסדים במשחק 5 ו-6, מוסיפים עוד גוונים לתמונה. גם עם משחק 7 מחריד, הוא מסיים את הסדרה הזו עם 22 נק' בממוצע למשחק, ב-38 אחוז מהשלוש.

ועדיין – התמונה המלאה של ג'ורג' מאיימת. סדרת סיבוב ראשון מול המאבריקס שהסתיימה אמנם בניצחון, אבל גם ב-18 נק' ב-27 אחוז מהשלוש (כששני משחקים של 27 ו-35 נק' מופרדים ביניהם בשלושה משחקים של 11 נק' ב-21 אחוז מהשדה, 16 אחוז מהשלוש) מעידים על שחקן שלכל הפחות לא יציב בצורה קיצונית, לשלם לו סכום כזה לאורך 5 השנים לא מקבע את הקליפרס בכיוון מאוד ספציפי?

אז כן, זה בוודאי מקבע אותם. אבל זה גם מקבע אותם על היקום הטוב ביותר מבין כל התרחישים האלטרנטיביים. סקירה קצרה של השוק החופשי ב-2021 מלמדת שאמנם יש יותר כישרון משנה שעברה, אך קשה לראות תרחיש שבו פול ג'ורג' הוא לא השחקן ה-3 בטיבו בשוק, אחרי יאניס וקוואי. רק ירידה דרמטית בכושרו, תוריד אותו מתחת לרמת הכישרון של ויקטור אולדיפו, כריס פול, רודי גובר, וכמובן ג'רו הולידיי, קייל לאורי ודמאר דרוזן. גם אם הקבוצה תוותר עליו, וגם לו הייתה לה האפשרות ליצור קאפ-ספייס משמעותי, אין שחקן שיהווה שדרוג משמעותי עליו בשוק החופשי, וגם אין שחקן ריאלי שכזה גם בשוק הטריידים.

האם זה החוזה הנכון? כידוע, אתה הוא מחיר השוק שלך. בשוק שבו עשר קבוצות יכולות לפנות די בקלות מקום לחוזה מקסימלי, וג'ורג' ממוקם גבוה ברשימת השחקנים החופשיים, קשה לראות מצב שבו ג'ורג' לא מקבל הצעה מקבילה לפחות מקבוצה אחת, אולי אטרקטיבית לא פחות מהקליפרס (אפשר להניח שהוא כבר עכשיו היה תוכנית ב' ברורה לאחת הקבוצה שתפסיד במירוץ על יאניס – מיאמי, דאלאס או טורונטו). עונה פצועה למחצה של גורדון הייוורד זיכתה אותו ב-120 מיל' בשוק עם מעט מאוד קאפ-ספייס, קמבה ווקר – שחקן פחות לכל הדעות – זכה לחוזה מקס' שנה קודם לכן. גם ג'ורג' היה זוכה לעניין שכזה.

אוקיי, אבל למה עכשיו? בעיקר, כי למה לא. ג'ורג' מאוד מעוניין בהארכת חוזה. אפשר לראות את זה מהעובדה שהוא בנה את החוזה שלו בדיוק במטרה שתאפשר לו להאריך את החוזה ללא לבחון את השוק החופשי. זה מאפשר לו ביטחון עתידי ושקט נפשי. הקליפרס, מצידם, מקבלים דבר דומה – שקט נפשי בגזרה אחת של שחקן חופשי פוטנציאלי, וביטחון עתידי. הם אכן לא מוגנים נגד פציעה משמעותית של ג'ורג' השנה, אבל זה טרייד-אוף שאפשר לעשות לאור הסבירות הנמוכה של פציעה שכזו.

הדבר הנוסף שהארכת החוזה הזו מאפשרת היא בהירות. בהירות גם עבור מנהלי הקבוצה, ובהירות גם עבור קוואי לנארד, לנארד, שגם לו היה רוצה לא היה יכול לחתום על הארכת חוזה עכשיו בגלל מבנה החוזה שלו, יודע כבר עכשיו כי הקבוצה שמה לצידו את השחקן הטוב ביותר שהיא יכולה לשים לטווח הארוך. האם היה עדיף לחכות עד שלנארד יחליט בעצמו כדי לקבוע את עתידו של ג'ורג'? לאחר שהקליפרס מישכנו כבר את רוב הבחירות העתידיות שלהם, ניסיון לוותר על שניהם כדי לבצע טנקינג זריז הוא אוטופי ומאד לא ישים בעולם האמיתי.

אבל האם זה חוזה טוב? לא, זה לא חוזה טוב. אפשר כביכול להיות אופטימיים, כיוון שמשחקו של ג'ורג' צפוי להתבגר בצורה לא רעה: הוא מתבסס הרבה על קליעה, ויהיה פלוס הגנתי לאורך זמן. ועדיין – לשלם 48 מיל' לפול ג'ורג' בן ה-35, גם בתקרת שכר גבוהה יותר מעכשיו, זה שאפתני במקרה הטוב. השנים הללו ייראו רע, הקבוצות הללו יהיו לא טובות – אבל זה עדיין החוזה הנכון. אף קבוצה לא זכתה באליפות כי כל חוזה שהיא נתנה היה החוזה האופטימלי. החיים, למרות מה שכל סטטיסטיקאי מתחיל רוצה להאמין בו, הם לא פיתרון בעיית MIN/MAX. גם הכרה בהפסד עתידי בסבירות גבוהה מאוד היא חלק בסיסי מכל ניהול סיכונים. פול ג'ורג' ירוויח בסוף החוזה הזה, הוא יקבל סכום כסף שהתפוקה שלו על המגרש לא תצדיק. אבל באמצע החוזה הזה, הקליפרס – אולי – ייזכו באליפות. או לכל הפחות, הם משיגים את הטוב ביותר בעולם לא מושלם.