סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: קליבלנד קאבלירס
לדף הקבוצה:
נשארו: ג'ארט אלן, קווין לאב, קולין סקסטון, דריוס גארלנד, צ'די אוסמן, אייזיק אוקורו, דילן ווינדלר, דין ווייד
עזבו: טאורין פרינס (טרייד, מינסוטה), לארי נאנס ג'וניור (טרייד, פורטלנד), דמיאן דוטסון
הגיעו: ריקי רוביו (טרייד, מינסוטה), לאורי מרקאנן (עסקת החתם והעבר, שיקגו בולס), אוון מובלי (דראפט)
מתנדנדים: מיץ' בולוק, טאקו פול
חמישייה: קולין סקסטון, דריוס גרלנד, אייזיק אוקורו, לאורי מארקנן, ג'ארט אלן
ספסל: קווין לאב, ריקי רוביו, דילן ווינדלר, דין וויד, אוון מובלי, צ'די אוסמן
אז מה היה לנו שם?
לפני פתיחת העונה, מאמן הקבוצה ג'י בי ביקרסטאף, ביקש מקבוצתו רק דבר אחד : "אנחנו לא יכולים להיות שוב במקום האחרון ביעילות הגנתית. זה משפיל". העונה החלה כבר באקורד צורם, לאחר שקווין לאב, בעל השכר הגבוה בקבוצה, ואחד שנדרש ל"עונה גדולה" לפי מאמנו, דידה אל מחוץ למגרש כבר במשחקו השני. פציעה שתגרום לו להחמיץ את 32 המשחקים הבאים. הקאבס, עם זאת, לא נתנו לזה להפריע להם ופתחו את העונה עם שלושה ניצחונות רצופים. אחרי שני ניצחונות רצופים על ברוקלין וניצחון על מינסוטה, ב-1 בפברואר הם היו קרובים ל-50% עם מאזן של 10 ניצחונות ו-11 הפסדים. הקלף הסודי – ההגנה השביעית בטיבה בליגה (לאחר שאף הובילו את הליגה בשלב מסוים), כשלארי נאנס הפעלתני (2.9 דיפלקשנס למשחק) ואנדרה דראמונד (2.8) עוזרים לקבוצה להתמקם במקום הראשון בליגה בגרימת איבודים ליריבות.
אוהדי הקבוצה כבר לעגו למלעיזים שטענו כי הצלחת הקבוצה הייתה בשל לו"ז נוח, וכי ההתקפה הבעייתית של הקבוצה (מקום 30 ביעילות התקפית באותו הזמן) היא סימן רע לבאות. ובכן, אם זה לא היה ברור לפי זהות הקבוצה שהם בחרו לאהוד – אוהדי הקאבס לא זרים ללטעות. לו"ז קשה לצד פציעתו של לארי נאנס ג'וניור (אם כי הצניחה ההגנתית החלה כבר איתו על המגרש) גררו איתם עשרה הפסדים רצופים החל מפתיחת חודש פברואר ושמו את הקבוצה במקומה הטבעי – הרחק מהתמודדות על הפלייאוף. המדדים ההגנתיים חזרו לסורם – הקאבס הידרדרו מעט אך שמרו על מקום מעל הממוצע בגרימת איבודים ליריבות. מצד שני ירדו למקום ה-30 באחוזי קליעה של היריבה, בדגש על קושי בשמירה על קשת השלוש.
רצף ההפסדים איפשר לקבוצה להתקדם גם משגיונות אנדרה דראמונד. מה התקפה שבנויה סביב דראמונד יכולה לעשות? מקום 30 בדירוג התקפי, כשדראמונד על 30% נתוני שימוש, ואחוזי שדה נמוכים באופן היסטורי לסנטר. היו גם לא מעט מהלכים שנגמרו אצל שאקטין. הקבוצה התגנבה לטרייד על ג'יימס הארדן בין הנטס לרוקטס, וקיבלה את הזכות לשלם לשחקן החופשי-מוגבל העתידי, ג'ארט אלן, בתמורה לבחירת סיבוב ראשון מאוחרת. לאחר כמה משחקים של חלוקת דקות בין הסנטרים, אלן הוצב כסנטר המוביל, בעוד דראמונד סופסל בתקווה נואלת לטרייד שכמובן לא הגיע, והסנטר שוחרר בביי-אאוט.
שאר העונה התנהלה בעצלתיים עם הפסדים מרובים ועונות קריירה הן של קולין סקסטון והן של דריוס גארלנד. פוש אחרון ו-16 הפסדים מ-18 המשחקים האחרונים, נתן להם מאזן שלילי של 22-50 ואת המקום החמישי מהסוף בליגה, ביחד עם אוקלהומה סיטי ת'אנדר. הקבוצה כן הצליחה לעמוד בבקשתו של ביקרסטאף כשהגנתה דורגה במקום ה-25 בליגה, אך גם זה רק בקושי (מקום 29 אם סופרים מה-15 בינואר), לצד התקפה שהתמקמה במקום ה-28 בליגה.
קיץ חם
הקאבס הפסידו את הטלת המטבע בינם לבין הת'אנדר, מה שנתן לאוקלהומה סיטי את היחסים הטובים יותר. אם אתם חושבים שזה עצר אי פעם בעדם, אתם לא מכירים יותר מדי היסטוריה. לאחר שנתיים חסרות מזל, הקאבס שוב זכו שהכדורים יסתדרו עבורם (בערך) וקיבלו את הבחירה השלישית בדראפט, דראפט שכונה דראפט של שלושה שחקנים. זה לא מעט. בקליבלנד בחנו אפשרויות להעביר את הבחירה, אך כשהגיע רגע ההחלטה לא התמהמו ובחרו את אוון מובלי, פורוורד-סנטר ממכללת USC. מובלי אמנם נבחר במקום השלישי, אך בהחלט יכול להתברר כשחקן הטוב ביותר בדראפט. 213 סנטימטר עם מוטת ידיים של 223 סנטימטר, הוא יכול לשמש ככוח הגנתי, כשבהתקפה הוא מציג יכולת הובלת כדור וקליעה נקייה. הוא אחד הפרוספקטים המסקרנים ביותר בשנים האחרונות. עם זאת, העובדה שהוא שוקל פחות מ-100 ק"ג, ועדיין לא טוב ב"דברים של סנטרים", מעידה על כך שהוא יצטרך להתחזק כדי לעמוד באופן יומיומי ותדיר במטלות שיידרשו ממנו.
קובי אלטמן המשיך לסגור את הדברים שהיה צריך לעשות, והעניק לג'ארט אלן חוזה שמן על סך 100 מיליון דולר ל-5 השנים הקרובות. בסביבתו של אלן מיהרו כבר עם תום העונה להבהיר כי זהו תג המחיר של הסנטר הצעיר (23) ולאחר עונה של 13 נק' ו-10 ריב' (61 אחוז מהשדה), אלטמן לא היסס לשלוף את פנקס הצ'קים.
גם החור בעמדת הרכז המחליף התמלא (לאחר שמתיו דלבדובה חזר למולדתו וחתם למלבורן יונייטד),לאחר שריקי רוביו הגיע ממינסוטה בתמורה לטאורין פרינס ובחירת סיבוב שני. על אף הקפיצה במספרי המסירה של הקבוצה בשנה האחרונה (הגיעה למקום החמישי במסירות למשחק), הקבוצה עדיין זקוקה למנהל משחק אמיתי שיסדר את התקפת הקבוצה, כך שרוביו ודאי ישחק בתפקיד מרכזי גם אם לא יפתח, ונראה הרכב שלושה גארדים לצידם של גארלנד וסקסטון.
רגע לפני הגונג, אלטמן הוסיף את לאורי מארקנן בעסקת החתם והעבר מהבולס, על חוזה של 67 מיליון דולר ל-4 שנים (השנה האחרונה מובטחת חלקית), בתמורה ללארי נאנס ג'וניור שנשלח לפורטלנד. מארקנן הודיע קבל עם ועדה שאינו מעוניין להישאר בשיקגו. המועדון גם הביע רצונות דומים, אך השאיר אותו כבן ערובה עד שיקבל בחירת סיבוב ראשון. הבחירת המובטחת הגיעה מפורטלנד (מוגנת לוטרי), ונאנס ג'וניור מצא עצמו בדרך לטריילבלייזרס. נאנס היה בשמועות טרייד כבר הרבה זמן, בתור הסמן המבוגר (28) בקבוצה צעירה, אך אוהדי הקאבס העריכו שעונתו הטובה אשתקד תוכל להגריל להם משהו טוב יותר מהזכות לשלם חוזה גדול לאניגמה פינית שמשחק בעמדה עמוסה בקבוצה. ניכר שהדגש פה היה יותר על אופורטיניזם – מארקנן הוא בחירת סקונד-דראפט מצוינת, אחרי שכבר בשלב די מוקדם הבולס הפסיקו לשים דגש על ההתפתחות שלו שמגיע על התחייבות חוזית נוחה ולא ארוכה, ומסמן שני סעיפים מרכזיים – גיל ויכולת קליעה מוכחת (יחסית). ניתן גם לראות כי המהלך, כצפוי, מראה כי אוון מובלי צפוי לעלות מהספסל כיוון שהקאבס לא חושבים כי הוא מוכן כעת לתפקיד מרכזי, אך אורך החוזה מאפשר להם לשנות כיוון בקלות במידה שיגלו שהוא מתקדם מהר מהצפוי.
הבאתו של מארקנן שמה זרקור על פורוורד לבן אחר שמתמחה בריווח המגרש – קווין לאב, ששב בשנה שעברה ל-25 משחקים חסרי משמעות. נראה כי אחרי 22, 56 ו-25 משחקים הקבוצה כבר לא מחכה לו. עם זאת, שני הצדדים מכחישים שהם מעוניינים בביי-אאוט. הסיבה פשוטה – ללאב נותרו 60 מיליון דולר לחוזהו. זה הרבה מאוד כסף. זה יותר מדי כסף עבור הקאבס כדי לשמור בספרים ככסף מת (גם אם ימתחו אותו על פני שש שנים) כך שהם יצטרכו שלאב יוותר על נתח משמעותי מחוזהו (לשם השוואה, בלייק גריפין וקמבה ווקר, שניים שקיבלו ביי-אאוט מחוזה דומה, ויתרו על כ-16 מיליון דולר – שניים מהביי-אאוטים הגדולים בתולדות הליגה). הוא לא מעוניין לעשות זאת. מי ימצמץ ראשון?
ועכשיו מה, מה עכשיו?
כדי לדבר על מה יהיה, קודם כל צריך לדבר על מה כבר יש. בשנה שעברה כתבתי על כך שייתכן כי עדיף לקאבס לשחק עם מתיו דלאבדובה בחמישייה הפותחת ולתת לדריוס גארלנד למצוא את הקצב שלו מהספסל. גארלנד היה אחרי עונת רוקי חלשה בכל התחומים, שלא הוכיחה כי הוא יכול להיות שחקן NBA. ובכן, גארלנד כנראה לקח את זה אישית (אין בעד מה, קליבלנד) ופתח ב-50 מ-54 המשחקים בהם שיחק, עם ממוצעים ראויים של 17 נק' ב-45 אחוז משדה (39 אחוז מהשלוש על 4.9 שלשות למשחק), כשהוא חושף גם את יכולת המסירה שהפכה אותו לפרוספקט כה מושך (6 אסיסטים למשחק, ודינמיקת בין-שניים נהדרת עם ג'ארט אלן). קולין סקסטון, עמיתו לקו האחורי, היה אפילו מרשים יותר – העובדה כי יכול היה להעביר את מושכות ניהול המשחק לגארלנד, איפשרה לו קפיצה ל-24 נק' בממוצע למשחק תוך שמירה על היעילות של שנה קודמת (47% מהשדה, 37% מהשלוש), ואפילו עלייה בהגעה לקו העונשין. הנתונים הללו ומשחק בלתי נשכח מול הנטס, הוכיחו כי סקסטון הוא ספק נקודות מהשורה הראשונה, ועומד לקבל חוזה שמן ממש בקרוב.
אז אם המצב כ"כ טוב, למה שמענו חדשות לבקרים על כך שסקסטון מוצע לקבוצות בליגה? גם הדיווח השמרני ממקומוני קליבלנד מדווח כי אלטמן פנה לקבוצות ואמר כי סקסטון הוא לא נכס שהוא מנסה למכור בכל מחיר, אך כן התעניין במחיר השוק שלו והאם ישנה הצעה סביבו שתעזור לו לחזק את הקבוצה. קולין סקסטון עומד לקבל חוזה שמן ממש בקרוב, ועדיין לא ברור מה האימפקט שלו על קבוצה מנצחת. הציוות של סקסטון-גארלנד – התקפי במהותו – עדיין לא הצליח לייצר ליינאפ טוב יותר התקפית ממוצע הליגה. היעילות ההתקפית הממוצעת של הליינאפים בהם השניים שיחקו היא 107 נק' ל-100 פוזשנים (אחוזון 23 בליגה), כאשר שלושת הליינאפים המרכזיים אפילו פחות טובים ועומדים על יעילות התקפית של 104, 105 ו-106. הקבוצה עדיין מאבדת המון (מקום אחרון בליגה באחוז איבודים, כמו שנה שעברה), והידרדרה למקום ה-29 באחוזי הקליעה האפקטיביים (eFG).
הבעיה מתחילה בראש הנחש – צוות הגארדים ממאן לזרוק שלשות ויעדיפו את הפלואטר או זריקת המידריינג' הבטוחה (44% מזריקות של סקסטון הגיעו מהמידריינג', 39% מאלו של גארלנד). כדי שזה יהיה פתרון טוב, הם צריכים להיות טובים מאוד מהטווח אבל מסתפקים ב-44% (סקסטון) ו-42% (גארלנד). ביקרסטאף כבר אמר על גארלנד כי "יש עוד כ"כ הרבה הזדמנויות עבורו לזרוק, ואנחנו נשמח לראות אותו מנסה להגיע לקצה. אני אשמח לראות אותו זורק בין 8 ל-10 שלשות. יש לו את הכדור מספיק כדי לעשות זאת. אבל זה לא נוח לו. הוא שחקן כדורסל סולידי, ולפעמים לזרוק כ"כ הרבה משלוש מרגיש לו הרבה".
הבעיה כמובן לא רק בצמד הגארדים. הקאבס הגדילו באופן הדרגתי את מספר השלשות שזרקו כקבוצה לאורך העונה והגיעו מ-27 זריקות בממוצע בחודש ינואר ל-34 זריקות בממוצע בחודשים אפריל ומאי. היעילות ההתקפית, אפעס, שמרה על סטגנציה בזכות העובדה שהם לא קלעו כלל (33% מהשלוש). הקלע השלישי בטיבו בקבוצה הוא כנראה דילן ווינדלר האלמוני. בעיות הספייסינג החמורות גרמו באופן מפורש לרמת איבודים גבוהה ואילצה את הקבוצה לשחק במרווחים צרים, מה שהקשה על משחק המסירות שהקבוצה אימצה. זו בדיוק הנישה אליה נכנס לאורי מארקנן. הפיני הגיע לליגה עם כמה סימני שאלה מבחינת יכולת הריבאונד וההגנה, אך הקליעה הנקייה משכה את העין כבר בהתחלה. מאז – גם היא הפכה לשאלה. מארקנן אמנם קלעי של 36% בקריירה ואפילו 40% בשנה שעברה (במספר משחקים יותר מוגבל), אך קודם לכן כבר סבל מעונה של 34% מהטווח. הוא לא שחקן טוב יותר מלארי נאנס, ודאי לא כרגע. הדרך היחידה בה הטרייד הזה יכול להיחשב כהצלחה – עוד לפני שניכנס לענייני ההגנה והריבאונד – זה אם מארקנן ישמש כאיום אמין, יציב ומהיר מהשלוש. האם הוא יכול לעשות זאת?
בענייני ההגנה והריבאונד – מארקנן לא מצטיין בשני התחומים, וזה בסדר. הקאבס החתימו על חוזה של 100 מיליון דולר את ג'ארט אלן, שאמור להיות שם בשבילו. הסתכלות על השנה הראשונה של הסנטר הצעיר בקבוצה לא מלמדת כ"כ הרבה אופטימיות. הדירוג ההגנתי של הקבוצה עם אלן על המגרש עמד על 117 נקודות. זה לא טוב. בכלל. גם כששיחק לצידו של לארי נאנס (מגן טוב), השניים לא הצליחו לרדת מתחת לדירוג הגנתי של 116.9 נקודות. אלן עשה את עבודתו נאמנה, והגן על הטבעת ב-52% מצוינים, אך עדיין לא היה מספיק טוב בחיפוי הגנתי על טעויות של אחרים, ונתפס מספר פעמים מחוץ לעמדה. בהתחשב בסגל ההגנתי סביבו, הוא יהיה חייב להיות יציב יותר. מלבד זאת, הוא התקשה לשמור על ריבאונד ההגנה של הקבוצה, והקבוצה עמדה במקומות האחרונים באחוזי ריבאונד הגנה איתו על המגרש. בפאן ההתקפי, אלן סיים את עונתו הראשונה בקאבס עם אחוז איבודים מאוד גבוה. חלק מזה קשור לספייסינג הגרוע סביבו. חלק מזה קשור גם למוגבלתו כשחקן התקפה. אין ספק כי היכולת האתלטית כאיום ורטיקלי מבדילה אותו עשרות מונים מאנדרה דראמונד ששיחק לפניו וכבר איבד צעד או שניים ניכר כי הוא מתקשה לקלוט כדור שמצריך ממנו כדרור או שניים, ואת האיום לוב שלו קל יותר לעצור כשמאוד ברור שזה הדבר שהוא יודע לעשות.
הקבוצה שיפרה משמעותית גם את ספסל הקבוצה. במידה שהכל יסתדר בשורה, יכול אולי אפילו להיות נקודת החוזקה של הקבוצה, עם השילוב המתחדש בין קווין לאב לריקי רוביו. לאב מתויג כעת כפורוורד השלישי, אך מידת הרפתקנות סבירה יכולה להציב אותו גם כסנטר השני, דבר אשר יכול להפעיל אותו מחדש ולהשתמש בו בצורה מתונה וטובה, ולצידו של אוון מובלי.
הקבוצה מתנהלת בין תחושת דחיפות איומה לבין ניסיון לבנות כהלכה. באופן פרדוקסלי, זוהי לאו דווקא מחשבה מוטעית. סביב הסגל הצעיר כבר צריכה להיות החלטה מאוד משמעותית סביב חוזהו של קולין סקסטון, ולכן אפשר לקרוא את החתמתו של מארקנן כבדיוק כזו. הקבוצה צריכה להגיע להחלטה סביב עתידו של סקסטון, וככזה היא צריכה כבר עכשיו לספק לו את הצוות המסייע הטוב ביותר, ולא יכולה להמתין לשיפורו של אוון מובלי. עם זאת, כשרואים שהקבוצה מעדיפה לתת לאייזיק אוקורו הבוסרי (אם כי משתפר) את הבמה בעמדת הכנף, ולא חיזקה אותה (כנראה מבחירה), נשארים קצת מבולבלים.
תחזית: 25 ניצחונות
