סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: שיקגו בולס
לדף הקבוצה:
נשארו: ניקולה ווצ'ביץ', זאק לאבין, פטריק וויליאמס, קובי ווייט, טרוי בראון ג'וניור, ג'בונטה גרין (הוחתם מחדש)
עזבו: אל-פארוק אמינו (טרייד לסן אנטוניו), תדאוס יאנג (טרייד לסן אנטוניו), תומאש סטורנסקי (טרייד לניו אורלינס), לאורי מארקנן(עסקת החתם והעבר לקליבלנד), דניאל ת'ייס (חופשי – יוסטון), כריסטיאנו פליסיו (ללא קבוצה), דנזל ולנטיין (ללא קבוצה עדיין), גארט טמפל (חתם מחדש ונשלח לניו אורלינס), ראיין ארצ'ידיקנו (ללא קבוצה)
הגיעו: אלכס קארוזו, טוני בראדלי (שוק חופשי), דמאר דרוזן, לונזו בול (טרייד – עסקת החתם והעבר), דרק ג'ונס ג'וניור (טרייד), איו דוסונומו (דראפט, בחירת סיבוב שני), מרקו סימנוביץ' (דראפט 2020, בחירת סיבוב שני)
מתנדנדים: –
חמישייה: לונזו בול, זאק לאבין, דמאר דרוזן, פטריק וויליאמס, ניקולה ווצ'ביץ'
ספסל: קובי וייט, אלכס קארוזו, טרוי בראון ג'וניור, דרק ג'ונס ג'וניור, טוני בראדלי, איו דוסונומו, ג'בונטה גרין, מרקו סימנוביץ'
המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:
מערוץ היוטיוב של הNBA
אז מה היה לנו שם?
הקורונה הרגה את גארפקס. אחרי יותר מדי שנים של שליטה מוחלטת במועדון, באפריל 2020 ג'ון פקסון הועבר לתפקיד יועץ, וגאר פורמן פוטר. השניים הובילו תהליך בניה אחרי תהליך בניה שהסתיים בכלום ושום דבר. פקסון במועדון מ-2004, אז החליף את ג'רי קראוס כג'נרל מנג'ר, ואין לו שום דבר להראות. במקומם הבולס שכרו את ארתורס קארנישובס כסגן נשיא לענייני כדורסל. קארנישובס היה שם גדול בכדורסל האירופי, אבל לא שיחק ב-NBA. מאז הפרישה שלו הוא הספיק לעבוד במשרדי הליגה, יוסטון ודנבר. קארנישובס הביא את מארק אברסלי בתור ג'נרל מנג'ר, והחתים את בילי דונובן כמאמן הבולס. בדראפט הם בחרו את פטריק ווליאמס הצעיר, ולרגע היה נראה שהבולס הולכים לתהליך ארוך של בניה מחדש. הטרייד דדליין הבהיר אחרת.
עם מאזן של 19 ניצחונות ו-24 הפסדים שיקגו החזיקה במקום העשירי במזרח, מקום שמוביל לפלייאין. קארנישובס שינה את הכיוון של שיקגו, והחליט להמיר חלק מהפוטנציאל העתידי ביכולת הנוכחית של ניקולה ווצ'ביץ'. הוא הביא את הסנטר המונטנגרי במחיר של וונדל קרטר ג'וניור, ו-2 בחירות סיבוב ראשון עתידיות (גם אוטו פורטר ואל-פארוק אמינו החליפו קבוצות, אבל היו הצד הפחות משמעותי בטרייד). העיסקה הזו הייתה הכותרת הראשית של הטרייד דד ליין, והפרשנים היללו את שיקגו כמי שתלך בכל הכח על הגעה לפלייאוף, או לכל הפחות לפלייאין. אלא במקום לפרוח, שיקגו דעכה. חלק מזה היה פציעה ארוכה של זאק לאבין, חלק אחר היה כיוון שווצ'ביץ' יצר בעיות הגנתיות. בשורה התחתונה ווצ'ביץ' לא שינה הרבה. לפני הטרייד הדירוג ההתקפי של שיקגו היה 110.6, אחריו 110.0. לפני הטרייד הדירוג ההגנתי של הבולס היה 111.6, אחריו 111.4.
שיקגו ראתה איך וושינגטון עוברת אותה וסיימה רק במקום ה-11. לא הייתה לה שום סיבה לעשות טנקינג, כיוון שהבחירה שלה עברה לאורלנדו והייתה מוגנת רק טופ 4. העונה הראשונה של קארנישובס ודונובן נגמרה באכזבה, בלי בחירת דראפט, ובלי פלייאוף.
קיץ חם
כשבהתחלה אתה לא מצליח, נסה נסה שנית אומרת האימרה באנגלית, אז קארנישובס מנסה. שעה אחרי שאפשר היה להתחיל לדבר עם שחקנים, ווג' הכריז על העיסקה הראשונה שנסגרה – שיקגו רכשה את לונזו בול מניו אורלינס, בעיסקת החתם והעבר. מדובר בעסקאות שלוקח הרבה יותר משעה לסגור, והליגה עשתה רעש של בודקת את הנושא, בדיקה שלא הובילה לשום דבר. בול חתם על חוזה ל-4 עונות בסך 85 מיליון דולר, כשבתמורה שיקגו שולחת לניו אורלינס את תומאש סטורנסקי וגארט טמפל. הבולס המשיכו את המומנטום עם החתמה של אלכס קארוזו על חוזה בסך 37 מיליון דולר ל-4 עונות. הבולס נתנו לקארוזו את כל המיד לוול. הבום השלישי היה החזק מכולם – דמאר דרוזן, אחד השחקנים החופשיים הבכירים בשוק (שוק דליל למדי) הצטרף לבולס עם חוזה ל-3 עונות. בתמורה שיקגו שלחה לספרס את תדאוס יאנג הותיק, אל-פארוק אמינו (שהגיע מאורלנדו בטרייד על ווצ'ביץ'), ובחירת סיבוב ראשון מוגנת. סה"כ קארנישובס הצליח יפה לקבל את השחקנים שרצה, בלי לוותר על שום דבר שאמור לתרום בכאן ועכשיו, ובלי לותר על פטריק וויליאמס המחוזר.
כדי להשלים את התמונה הבולס צירפו את טוני בראדלי לספסל. איו דוסונומו הגיע מהסיבוב השני בדראפט, ומרקו סימנוביץ' מהסיבוב השני של הדראפט בשנה שעברה. ללאורי מארקנן לקח זמן למצוא לעצמו קבוצה שתהיה מוכנה לשלם את מה שביקש, בסופו של דבר קליבלנד עשתה את זה ושיקגו קיבלה בתמורה את דרק ג'ונס ג'וניור הקפיץ האנושי, ובחירה עתידית מפורטלנד.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
פלייאוף! כל דבר אחרי יהיה אכזבה נוראית לאוהדים ולבעלים. לבולס יש חומר להתקפה נהדרת. בילי דונובן נחשב למאמן התקפי יצירתי, ויש לו המון כלים בחמישיה וגם על הספסל. בחמישיה יש לו 4 שחקנים שמסוגלים לנהל משחק, ליצור לעצמם ולאחרים, עם טווח קליעה ארוך. גם לא נראה שאמורים להיות בעיות אופי. לאבין היה הגו טו גאי של הבולס, ווצ'ביץ' של אורלנדו, דרוזן של הראפטורס, אבל שלושתם אמורים להסתדר היטב אחד עם השני ולחלוק את הכדור. דרוזן בעונה שעברה הוכיח שאין לו בעיה להיות חלק מתלכיד קבוצתי עם כמעט 7 אסיסטים למשחק.לבול אין בעיה לקחת פחות זריקות ולהתמקד בניהול המשחק. בשורה התחתונה שיקגו אמורה להיות בקלות קבוצה של 115-118 נקודות בדירוג התקפי.
גם הגנתית שיקגו יכולה להיות מעל הממוצע. יש לה 2 שומרים מצויינים בדמותם של לונזו בול ופטריק וויליאמס. זאק לאבין שנחשב לחור הגנתי הוכיח בקיץ שכשהוא רוצה, הוא יכול. מצד שני זה היה באולימפיאדה, אבל אם דונובן יצליח לגרום לו לאותה מוטיבציה לשמור, זה יכול להיות מצויין. דרוזן כנראה לא יהיה שומר על, אבל יודע לחפות על זה עם חוכמת משחק. הבעיה העיקרית של הבולס היא בהגנה על הטבעת. ווצ'ביץ' שחקן התקפי נפלא, אבל ההגנה שלו הרבה פחות טובה. הוא לא מספיק זריז לצאת החוצה, ולא מספיק אתלטי להתמודד מתחת לסל. טוני בראדלי יכול להיות פתרון חלקי, אבל אז שיקגו תאבד חלק גדול מהיתרון ההתקפי שלה.האם שחקני הכנפיים יוכלו ללחוץ על הגארדים של היריבות כשידעו שאין להם גיבוי מאחורה? האם ווצ'ביץ' יוכיח שחוכמת משחק יכולה לחפות על מחסור באתלטיות? אני לא רואה את ווצ'ביץ' הופך לדיקמבה מוטבמבו, אבל הוא יצטרך בעיקר לדעת איפה לשים גוף ומתי, ואת זה הוא אמור להיות מסוגל ללמוד. הבולס אמורים לסיים עם נט רייטינג חיובי לשם שינוי.
בעיה נוספת שאפשר לציין היא הסגל הקצר. הספסל של הקבוצה לא מספיק חזק. וייט עדיין רחוק משיאו, והייתה מעט אכזבה מהעונה השניה שלו בליגה. קארוזו לוחם אדיר, אבל זה לא תמיד מספיק, ולא יהיה לו את לברון שיסדר לו מבטים חופשיים. בראדלי מוגבל מאוד התקפית, כמו גם דרק ג'ונס וטרוי בראון. זה לא אמור להפריע לדונובן כל זמן שכולם בריאים .הוא ידע למצוא שילובים שמשאירים לו 2-3 שחקני התקפה טובים בכל זמן על המגרש, כשאלו שעולים מהספסל נלחמים בהגנה. הבעיה תיווצר רק במקרים של פציעות.
שיקגו צריכה לחשוב על הפוטנציאל של קובי וייט. אולי עדיף להעביר אותו בטרייד בתקווה שיקבלו משהו שתורם יותר בהווה. פטריק וויליאמס הוא כבר עכשיו נכס על המגרש (בהגנה בודאות), וייט עדיין לא, ועם התפקיד המוקטן, אולי עדיף לנסות לנצל את הפוטנציאל שעדיין יש לו ולהביא משהו יותר בטוח.
תחזית: כתבתי כבר – פלייאוף. פחות ממקום שישי במזרח יהיה אכזבה.
