ההגדרה המילונית ל״טאנקינג״ היא כישלון מכוון. הפסד מוחלט שלא לצורך.

ב-NBA אין דבר כזה שלא לצורך. השיטה שבה מתנהל הדראפט היא כזו שמתגמלת את הקבוצות הגרועות בבחירות דראפט גבוהות, ובחירת דראפט גבוהה היא המצרך הכי יקר ערך בליגה. קודם כל, אפשר להשיג שחקנים מעולים, שבשביל להשיג דומים להם היית צריך לתת הרבה נכסים או לשלם המון לשחקן אם הוא בכלל רוצה לבוא לפאקינג דטרויט או מילווקי או ניו אורלינס ששם ממוקמת הקבוצה שלך. וחוץ מזה, אתה משיג אותם נורא בזול, בחוזה רוקי של בחירה גבוהה אתה משיג שחקן טוב מאוד  לארבע שנים, במיליונים בודדים לעונה.

עם הנהלת ממפיס והאשים תאביט הסליחה על ההכללה

אחר כך יכול לתת עוד חוזה ארוך טווח לשנים קדימה עם יתרון גדול על שאר הליגה. למעשה, אתה סוגר אצלך שחקן ל7-9 שנים במחיר ממוצע נמוך – גם אם אתה מועדון פח.

אנתוני דיוויס – מה קורה? איך הולך בניו אורלינס? מרוצים?

האלוהים של אוהדי פילי, סם trust the process הינקי, הביא את הפגמים בשיטה למיצוי אופטימלי, ואחרי ארבע שנים של הסרחת פארקט והשתנה מהמקפצה, לפילדלפיה יש סגל מעולה וצעיר, עם אמביד, סימונס, שאריץ', קובינגטון ועוד, עם גמישות תחת תקרת השכר ועם עתיד מזהיר לפניהם.

אמאמה, כשמישהו אחד עושה את זה, ואפילו משלם במשרתו על הדרך שבה זה נעשה, למרות שכנראה הוא עשה את הדבר הנכון למועדון, זה דבר אחד. כשכולם רואים שזה עובד, והשיטה לא השתנתה מספיק כדי למנוע הסרחה קולקטיבית, זה גבר משהו אחר. בטח במחזור דראפט שבו יש בין 5 ל-7 שחקנים מעולים שבאמת יכולים לשנות מועדון, ואחריהם נפילת מדרגה. לא מעט מועדונים נמצאים במצב בעייתי עקב הזדקנות כוכבים וחוזים גרועים, והגענו למצב של היום, מה שנקרא ״הסערה המושלמת״. ברוכים הבאים לטאנקאפלוזה 2018!

נכון לזמן פרסום הטור חמש הקבוצות הגרועות בליגה ניצחו בדיוק 18 נצחונות כל אחת, ודאלאס עם 19 נצחונות. ברוקלין שאחריהם ניצחה 20 אבל אין לה את בחירת הסיבוב הראשון שלה, ואז שיקגו עם 20 ומייד אחריהם ניו יורק עם 24 נצחונות (זכר לימים יפים יותר שבהם לפורזינגיס היו ברכיים), אבל עם 10 הפסדים באחד עשר המשחקים האחרונים היא הולכת ומצמצמת פערים.

הבהרה חשובה, השחקנים עצמם לא באמת מנסים להפסיד בכוונה. הם עולים לפרקט ועושים כמיטב יכולתם הדלה כדי לנצח, ולפעמים אפילו מתחלק להם ניצחון בטעות. אבל ההנהלות, ולפעמים בעצה אחת עם המאמנים, עושות הכל כדי לקבל בחירת דראפט גבוהה. מה זה הכל? אז ככה. לפעמים זה אומר להעביר בטרייד את השחקן הכי טוב שלך בשביל בחירות/שחקנים צעירים/חוזים נגמרים, לפעמים זה להשבית לשבועיים שחקן עם עקיצת יתוש, לפעמים זה להושיב שחקנים ותיקים ומועילים על הספסל בשביל ״לתת לצעירים להשתפשף, או סתם להודיע לשחקנים מסויימים שהם לא בתוכניות לעתיד ושיישבו בבית או ייחתכו מהחוזה.

ד"ש לרובין לופז

הכל, בשביל לתת לקבוצה את הסיכוי המקסימלי להפסיד כמה שיותר ולסיים בדראפט עם לוקה דונצ'יץ' או דיאנדרה אייטון למשל. עכשיו, כל התהליך הזה חייב להיות נכלולי וערמומי כי לפי חוקי הליגה זה אסור. תשאלו את מרק קיובן שחטף השבוע קנס של 600 אלף דולר (!) על כך שאמר שכדאי לדאלאס לעשות טאנקינג. אז הקבוצות עושות כל דבר ״חוקי״ כדי להפסיד, הליגה מנסה להלחם בזה בלי ממש הצלחה ובלי ממש שיניים, והתוצאה – אנחנו עומדים לפני החודש וחצי הכי מגעילים בתולדות הליגה. למעשה, הגועל כבר החל. שימו לב למצב הקבוצות בתחתית נכון להיום:

פיניקס – 10 הפסדים רצופים.

דאלאס – נצחו במשחק האחרון אבל לפניון 4 הפסדים רצופים.

אטלנטה – 4 הפסדים רצופים.

אורלנדו – 6 הפסדים רצופים.

סקרמנטו – 4 הפסדים רצופים.

ממפיס – 10 הפסדים רצופים.

ברוקלין – נצחו באחרון אבל לפניו, 8 הפסדים רצופים.

שיקגו – 4 הפסדים רצופים.

ניו יורק – 2 הפסדים רצופים ו-10 מ-11 האחרונים.

איזה כיף. איזו חגיגה של כדורסל. איזה סירחון. איזה גועל. והרע מכל עוד לפנינו – חצי ממשחקי הליגה עד סוף העונה יהיו חסרי חשיבות, חסרי משמעות, ונטולי עניין. סליחה, בעלי חשיבות עליונה לקבוצות שעושות טאנקינג, אבל בעל ערך צפייה ששווה לצפייה ביזראל גוט טאלנט. מה זה הפח הזה? למה הוא רוקד על עמוד? מי זה פה עושה חיקוי של יונה? ולמה השופטים מתלהבים כל כך?? נורא. כבר עדיף לראות שידור חוזר של סברי מרנן (צחקתי כן? גם חיי נצח בגיהנום נשרפים על שיפוד באש התמיד עדיפים על צפייה בסברי מרנן).

מה עושים? אין הרבה מה לעשות כרגע. הליגה ארוכה מידי, המוטיבציה להפסיד גדולה מידי, חלק מההנהלות לא טובות , והחוזים שחולקו בקיץ 2016 סתמו את תקרות השכר עם כל מיני צ'נדלר פרסונס שמרוויחים 25 מיליון לעונה ותורמים כלום ושום דבר. אבל, מהיותי אופטימיסט מטבעי, אני מאמין שבשביל שיהיה טוב חייב להיות רע. והולך להיות רע מאוד. אבל מאוד. החודשיים הקרובים עד הפלייאוף הולכים להיות קשים לעיכול כמו שווארמה מחתול שפג תוקפו. אדם סילבר כבר הכניס שינויים בהגרלת הלוטרי לעונה הבאה, שינויים שיאזנו את האחוזים לזכות בבחירה הראשונה בין הקבוצה הכי גרועה בליגה לחמישית הכי גרועה. זה עדיין לא מספיק. בחודשיים הקרובים אין לנו הצופים סיבה אמיתית לקום בלילה. ולא, החמישייה השלישית של ממפיס היא לא סיבה טובה. גם לא החמישייה הראשונה של סקרמנטו לצורך העניין.

סבל נעים לכולם – להתראות בפלייאוף!