קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: פיניקס סאנס
מי עזב: ליאנדרו ברבוסה (נופה), רוני פרייס (חופשי).
מי הגיע: טרוי דניאלס (טרייד), ג'וש ג'קסון (דראפט), דבון ריד (דראפט), אלק פיטרס (דראפט).
חמישיה: אריק בלדסו, דווין בוקר, טי.ג'יי וורן, מרקיז כריס, טייסון צ'נדלר.
ספסל: ג'וש ג'קסון, טיילר יוליס, אלן וויליאמס, דראגן בנדר, ג'ארד דאדלי, אלכס לן, טרוי דניאלס, דרק ג'ונס ג'וניור, דבון ריד (פצוע לחצי שנה), ברנדון נייט (פצוע לכל העונה).
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
הסאנס הגיעו לעונה שעברה תוך הבנה שבצורת הפלייאוף לא עומדת להישבר גם בעונתה השביעית. דראפט 2016, שבו בחרו בדראגן בנדר והנחיתו בטרייד את מרקיז כריס הבוסריים, העיד בעיקר על הנכונות להפגין הפעם סבלנות. הראיה הקפריזית וקצרת הטווח של הבעלים רוברט סארבר התאדתה במדבר, והתחלפה בתיאור תוכנית חומש לבנייה הדרגתית, שמטרתה לחזור להתמודד ברמות הגבוהות בשנת 2020. העונה שעברה עמדה בסימן פיתוח אישי של הסגל וגיבוש קבוצתי, כאשר את הילדים הקיפו בווטרנים שחזרו הביתה על מנת לטפח את החממה בפיניקס, לספק הדרכה, לשחק עם הצעירים ולפנות עבורם את הבמה במידת הצורך. אלה היו ג'ארד דאדלי, ליאנדרו ברבוסה ורוני פרייס, בנוסף לטייסון צ'נדלר שהמשיך לפתוח בחמישייה.
במקביל, דווין בוקר המשיך למצב את עצמו כאחד מהסקוררים המבטיחים בליגה. הוא המשיך לשבור שיאי קליעה כשחקן צעיר, ולקראת סוף העונה רשם הישג בלתי נתפש כאשר בגיל 20 ו-145 ימים הפך לשחקן השישי בהיסטוריה שקולע 70 נקודות במשחק יחיד (והכי צעיר לקלוע 57 נקודות ומעלה במשחק). בוקר קבע גם שיא נקודות בליגה מאז 2006, בערב שקיבע את מעמדו על גבי הרדאר של אוהדי הליגה.
אריק בלדסו שיחק את הכדורסל הטוב בחייו במחצית הראשונה של העונה, מילא את דפי הסטטיסטיקה בכל טוב והיה נבחר לאולסטאר אלמלא היה משחק בקבוצת לוטרי עמוקה. בחודש האחרון של העונה הקבוצה השביתה אותו בעקבות פציעה לא משמעותית, על מנת שלא להחמיר אותה, ונתנה את המפתחות לטיילר יוליס, שהשלים עונת רוקי מרשימה מאוד.
מרקיז כריס החליף את דאדלי כ-4 הפותח בחמישייה בשלב מוקדם מאוד בעונה, ואמנם נראה אבוד על המגרש לעתים קרובות, אך הדגים את הפוטנציאל הפיזי והמקצועי העצום שלו. בהמשך כריס נהנה מעקומת שיפור נהדרת וסיים את העונה כטינאייג'ר הראשון שרושם לפחות 60 שלשות, חטיפות וחסימות בעונה אחת (72 שלשות, 67 חטיפות, 70 חסימות).
דראגן בנדר התגלה כפרויקט הגולמי יותר. הוא הפגין ניצוצות וסט יכולות ייחודי, אולם נפצע בדיוק כשנראה שהתחיל להסתגל לקצב המשחק של הליגה ולא זכה להזדמנות לפרוץ כמו מרקיז כריס.
אלכס לן, בעונתו האחרונה תחת חוזה הרוקי, רשם את העונה המאכזבת מכל ולא סיפק יותר מדי סיבות להשקיע בו חוזה עתידי, ואילו אלן וויליאמס האנרגטי והמוצק התחבר מעולה לטיילר יוליס בחמישייה השנייה, והפך למפלצת דאבל-דאבל שעולה מהספסל ולחביב האוהדים.
קיץ חם
חם באריזונה, פחות במשרדי הסאנס. על רקע מירוץ החימוש ההיסטרי של קבוצות המערב, בפיניקס דבקו בתוכנית ארוכת הטווח, שזכתה על ידי האוהדים לכינוי TheTimeline#.
הציפייה לבחירת טופ-3 ראשונה מזה שלושה עשורים התבדתה עם היוודע תוצאות הלוטרי, כאשר הסאנס התדרדרו אל הבחירה הרביעית. אף על פי כן, הם בחרו בג'וש ג'קסון המוכשר, שמתאים מאוד לגרעין הצעיר והמבטיח, ובקבוצה בונים עליו גדולות ונצורות בתור שחקן כנף שיכול לשחק ברמה גבוהה בשני צידי המגרש. בסיבוב השני נבחר דבון ריד, שחקן כנף ארוך, פיזי וקשוח, ובסטרץ' 4 אלק פיטרס.
מעבר לדראפט, נשמרה דממה יחסית במשרדים. השיחות על חוזה עם פול מילסאפ ועם קליבלנד על קיירי אירווינג ירדו מהשולחן כאשר הובן שהן גם יכלו לפגוע בגמישות העתידית וגם דרשו ויתור על ג'וש ג'קסון. לצד הבחירה לתת אמון ברוקי ג'קסון, טי.ג'יי וורן קיבל הארכת חוזה בסך 50 מיליון דולר לארבע עונות (שישאיר אותו תחת חוזה עד לשנת 2022, כאשר יהיה בן 29). למרות הבחירה בג'קסון, וורן יכול לשמש כ-3 הפותח של הקבוצה וגם כסקורר מיומן וקטלני מהספסל, ואם ימשיך במסלול הנוכחי שלו צפוי להיות מועמד קבוע לתואר השחקן השישי של העונה.
במקביל, אלכס לן לא הצליח למצוא חוזה וחתם על הצעת ההיענות כדי לחזור להזדמנות אחרונה במדבר, שבסיומה יהפוך לשחקן חופשי בלתי מוגבל. גם אלן וויליאמס חתם על חוזה גמיש לשחקן פרודוקטיבי כמוהו (שלוש שנים ו-17 מיליון דולר, כאשר השנתיים האחרונות אינן מובטחות) אבל ממש השבוע נודע שהוא קרע חלקית את המיניסקוס בברך ימין ויחמיץ כמעט את כל העונה הקרובה. וויליאמס הימר על בריאותו עם החוזה החדש, אולם יש סיבה להאמין שהחוזה הנדיר של חביב האוהדים והקשר המיוחד שלו למקום (גדל בפיניקס ואוהד את הסאנס כל חייו, אביו שופט בבית המשפט המחוזי ואמו מפקדת על תחנת המשטרה העירונית) בוודאי יספק לו הזדמנויות נוספות לאחר השיקום.
ברכיים הן כנראה דבר רגיש במדבר של אריזונה, כי ביולי האחרון נודע שברנדון נייט יחמיץ את כל העונה הקרובה בעקבות קרע ב-ACL בברך שמאל. באוגוסט התברר שגם הרוקי דבון ריד קרע את המיניסקוס בברך שמאל והוא צפוי להיעדר בין 4-6 חודשים. לכן, בסופ"ש האחרון הובא טרוי דניאלס, שזכור לאוהדי הסאנס בעיקר מעימות עם דווין בוקר מוקדם יותר השנה, על מנת לגבות אותו.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
נעים קדימה עם TheTimeline#, ממשיכים לגדול ביחד ובסבלנות. מרבית הזרעים הונחו במקום, עכשיו רק נותר להבין את התקרה שלהם ולטפח בהקפדה. בעלי התפקידים בסאנס טוענים שאם העונה שעברה הוקדשה להתפתחות אישית של השחקנים ולגיבוש הקבוצתי, השנה יתמקדו במבנה, בשיטה ובכימיה. הקבוצה ששיחקה בקצב השני הכי מהיר בליגה, אולם באופן מבולגן למדי ולא יעיל מספיק, מכוונת להדק את הסכמה – יותר מובילי כדור ומנהלי משחק פוטנציאליים, יותר תנועה ללא כדור ויותר ניסיונות מחוץ לקשת.
בוקר שבר מזמן את התקרה שהוצמדה לו לפני הדראפט, והשנה יחזיק בכדור ויקבל אפילו יותר החלטות. המפתח להצלחה של בוקר, זה שיאפשר לו להתפתח לפרנצ'ייז פלייר אמיתי, טמון בהגנה וביכולת שלו להתמודד פיזית עם הסווינגמנים הבכירים בליגה. ההתפתחות הפיזית של הילדון (שרק בחודש הבא יגיע לגיל שבו אפשר לרכוש בירה בארה"ב, 21) תסייע בכך. העונה עומדת גם בסימן הצמיחה הפיזית של מרקיז כריס ודראגן בנדר, שיקבלו לא מעט הזדמנויות לשחק בעמדה 5 בהיעדרו של וויליאמס. במקביל, ג'וש ג'קסון, שעוד לא שיחק משחק אחד בליגה, כבר טוען שגבה עד ל-2.10 ס"מ (אם כי אולי יש קשר לאפרו).
הפרנצ'ייז, שחוגג השנה את עונת היובל בליגה ומחזיק באחוז הניצחונות הרביעי בטיבו מבין קבוצות הליגה מאז ומעולם, צפוי להמשיך לדשדש בתחתית ולרדת השנה עד למקום השביעי מבחינת אחוז ניצחונות. לכל הצדדים המעורבים ברור שהסיכויים להתמודד על הפלייאוף במערב ההיסטרי של 2017/18 קלושים ביותר והסאנס נועדו לעונה שמינית ברצף בלוטרי, רובן בתחתית המערב. הסגל הקיים איבד כמה חלקים מהותיים למרבית או כל העונה עוד לפני שהיא החלה והקבוצה תצטרך לשפר את יסודות המשחק הבסיסיים – להדק את ההגנה, את הקליעה מחוץ לקשת ולחתוך באיבודים.
השינוי הגדול בסגל, אם יגיע, תלוי במידת הסבלנות של טייסון צ'נדלר ואריק בלדסו (שיחגוג 28 בדצמבר). שניהם יסיימו את החוזה בקיץ 2019 וכרגע נראה שהשלימו עם מקומם במדבר, אך לא מן הנמנע שישנו את דעתם ויבקשו לשחק בקבוצה מנצחת יותר. אפשרות אחרת פחות סבירה היא הצעה שהג'נרל מנג'ר ריאן מקדונו לא יוכל לסרב לה. יותר סביר שהשיפור יגיע מבפנים. העתיד נראה מבטיח, אבל הוא עוד לא הגיע. כבר אמרתי שצריך "סבלנות"?
תחזית: 30 ניצחונות. שיפור מדוד והדרגתי לקראת צירוף חתיכות נוספת לפאזל מהדראפט.
וגאס חזתה לקבוצה 28.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.