טור שינסה לסכם נקודות מעניינות ולהאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן שיטת מספור.

PG – הנציג המפתיע במועדון 50-40-90

בשנים האחרונות הליגה הפכה לליגה של קליעה מבחוץ, זה לא חדש. יש היום לא מעט קלעים מצויינים, שגם אם יעירו אתכם באמצע הלילה תדעו למנות אותם (או שאולי אתם גם ככה ערים בשביל לראות משחק), אבל תמיד יש הפתעות.

מבין הגארדים בליגה, ששיחקו לפחות מספר דו ספרתי של משחקים ולפחות 15 דקות במשחק, נמצאים בטופ 5 בליגה ב-TS% (אחוזי שדה משוקלל שנותן אקסטרה לקליעת שלוש ומשקלל גם אחוזי עונשין) השחקנים הבאים, בסדר הזה: סטף קרי, ג'ו האריס, ג'רמי לין, מלקולם ברוגדון וג'יימס הארדן.
מבין ה-5 הללו היחיד שבמועדון ה 50-40-90, כלומר לפחות 50% מהשדה, 40% מהשלוש (ולפחות 3 זריקות במשחק) ו-90% מהעונשין הוא … תופים … מלקולם ברוגדון. לא בדיוק השם הראשון שקפץ לכם לראש, נכון? ברוגדון, אגב, לא נמצא גבוה יותר בדירוג, כנראה כיוון שהוא לא זורק מספיק עונשין, וחבל, כי עד כה העונה (נכון ליום רביעי) הוא החטיא רק פעם אחת! יש לו 44-45 מהעונשין שמקנים לו 97.8%, בנוסף ל-51.6% מהשדה ו-46.7% מעבר לקשת בקצת פחות מ-4 זריקות למשחק. השוטצ'ארט שלו נראה כך:

לפי האתר Cleaning the Glass) CTG), ברוגדון נמצא באחוזון ה-95 ב-Effective Field Goal Percentage) EFG) ובאחוזון ה-97 בליגה ב-Per Shot Attempt) PSA או בעברית נקודה פר זריקה, כולל זריקות עונשין), שם ברוגדון עם 126.2 נקודות ל-100 זריקות.

2 דברים מפתיעים בנוגע לברוגדון. בצד ההגנתי, ברוגדון ירד העונה, ואם בעונות קודמות הוא נחשב כסטופר, השנה הוא מתקשה או שמא מוותר על מנת לשמור אנרגיות לצד ההתקפי. על פי מצלמות המעקב שחקנים יריבים קולעים באחוזים גבוהים יותר מהממוצע שלהם כשברוגדון שומר עליהם. בצד ההתקפי, ברוגדון לרוב פותח בחמישיה, כך שהוא אמור להנות מההשפעה של יאניס, מידלטון ושות', אבל בעוד שהדירוג ההתקפי של מילווקי, כשברוגדון על המגרש, עומד על 108.7 והדירוג ההגנתי הוא 104.1, כשברוגדון לא על המגרש הדירוג ההתקפי של הבאקס עולה ל-111.5 והדירוג ההגנתי משתפר ל-99.2. 

ברוגדון הגיע לליגה כרכז ולבאקס כמוביל כדור ראשון ואז שני לאחר הגעתו של בלדסו. השנה הוא משלים את ההפיכה שלו לשוטינג גארד כמעט לחלוטין, כשהוא מתפקד כקלעי, ועל פי המספרים כקלעי טוב. החלק המאכזב היחיד, שעם האחוזים שלו מהעונשין מצפים ממנו ליותר מ-1.7 זריקות עונשין במשחק. אין ספק שהוא צריך לנסות יותר לסחוט עונשין ולהפוך כך לאיום אפילו גדול יותר ממה שהוא כבר כעת.
וכאמור הוא מאכזב יחסית בצד ההגנתי, לפחות לפי מבחן העין, למרות שמבחינת DWS (תרומה לנצחונות בצד ההגנתי) הוא במקום ה-51 בליגה. אם יחזור לעצמו בצד הזה וישאר יעיל מאוד מבחינת הקליעה אנחנו מדברים פה על אולסטאר. ואני לא מבקש משהו בשמיים, בסה"כ להישאר בכושר הקליעה הנוכחי ולחזור ליכולת הגנתית משנה שעברה. איך מילווקי תיראה אז?

SG – רוקיז!

רוקיז מטבעם דורשים זמן הסתגלות. לחלקם זה לוקח שנה כמו דיארון פוקס, שאחרי שנת התאקלמות, מתחיל לממש את ההבטחה וחלק מתחילים מיד מההתחלה, כמו לוקה וטריי ג'יי, ויש כמובן את הרוקיז שנמצאים באמצע. אלה שמתחילים במהלך עונת הרוקי שלהם להבין ולהסתגל לליגה, לשחק די טוב ולעשות לי חיים קשים בדירוג הרוקיז.

נתחיל מגרף המעקב של NBA MATH בו ככל שהשחקן נמצא ימינה יותר על הגרף כך הוא יעיל יותר הגנתית, ככל שהוא למעלה יותר הוא יעיל יותר התקפית, וקו האלכסון הוא הוא הקו שמי שמעליו נותן תרומה כוללת חיובית. ניתן לראות שיש כאלו שחוו שיפור

ומכיוון שאנחנו מחפשים אימפקט ולא השפעה שולית בגארבג' נזכיר את הקריטריונים: 1. לפחות 20 דקות למשחק. 2. קליעה של לפחות 10 נקודות והצגת יכולת נוספת ברמת עלית, נניח הגנה, ריבאונד, אתלטיות וכד' (לדוגמא וונדל קרטר וטריי ג'יי גם שומרים ממש טובים וכבר עכשיו בטופ של הליגה). אם אין יכולת כזו אז לפחות 15 נקודות למשחק. למי שמעוניין לבחון את הרשימה הראשונית של מועמדים לאחר הסינון מוזמן להציץ בלינק פה.
ובמקום הראשון…

1. לוקה דונצ'יץ'

18.4 נקודות, 6.7 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-3.5 איבודים ב-32.5 דקות למשחק.

כתבתי על יכולת ברמה עלית בנוסף ל-10 נקודות, וללוקה כמובן יש יכולת עלית ואפילו יותר מאחת. היכולת המוכרת לכולנו היא ראיית המשחק הפנומנלית שלו וניהול פיקנרול בצורה מדהימה. יכולת ברמת על נוספת שיש ללוקה היא יכולת האטה. מייק שמידט התארח ב'דה ג'אמפ' והסביר על יכולת ההאטה, או שינויי מהירות של לוקה, ואמר שמהבחינה הזאת הוא מאוד דומה להארדן. ג'יימס הארדן, לדברי שמידט, באחוזון ה-99 בשינויי מהירות (מה שמכנים תמיד "לעצור על מטבע"), ואילו דונצ'יץ'? באחוזון ה-93. זוכרים את הסטפ בק שלו מול יוסטון שלאחריו קאפלה חיפש את הברכיים שלו בצבע? אז זה זה. ו-2 היכולות הללו מתוארות בסרטונים המצורפים, כולל מייק שמידט ב'דה ג'אמפ'

2. ג'ארן ג'קסון ג'וניור

12.7 נקודות, 4.6 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 1חטיפה, 1.8 חסימות ו-1.5 איבודים ב-25.2 דקות.

טריי ג'יי קצת נחלש לאחרונה ומתחיל מעט לאבד גובה, בין אם זה עייפות ובין אם זה המפגש עם אנת'וני דייוויס, בו סיים משחק עם 0 ריבאונדים לראשונה העונה. עדיין טריי ג'יי שחקן חמישיה בקבוצת פלייאוף במערב, מאוד יעיל הגנתית, אתלטי והרוקי הכי צעיר בליגה. למעשה כנראה היחיד שנותן כרגע קצת פייט ללוקה.

https://twitter.com/BleacherReport/status/1072314716645552128

3. דיאנדרה אייטון

15.7 נקודות, 10.2 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 0.9 חסימות ו-1.9 איבודים ב-30.5 דקות למשחק.

מבחינת מספרים נטו, אייטון הוא הרוקי עם המספרים הכי טובים. נקודות, ריבאונדים ואחוזי שדה, אבל זה לא עזר במיוחד לפיניקס. הוא היה צריך לעבור סדרת חינוך וכעת הוא זורק פחות וגם קולע מעט פחות, אבל עושה רושם שקוקושקוב מצליח לבנות אותו בכיוון הנכון. הבסיס שלו מצוין והוא לא לגמרי החור שהיה במכללות, אבל הוא מעלה תהיות אחרות. 

4. וונדל קרטר ג'וניור

10.5 נקודות, 6.7 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים, 1.5 חסימות ו-1.6 איבודים ב-24.9 דקות למשחק.

אחד הרוקיז החביבים עלי ואם לא היה בשיקגו כנראה שהייתי צופה בו יותר. הוא שחקן חכם, אחד הבודדים בשיקגו שיודע לעשות הגנה, עם מוטת ידיים מרשימה ואתלטיות די טובה, מה שכבר עכשיו מסייע לו להיות מהיעילים בליגה בהגנה על הטבעת. אני מקווה בעיקר שלא יהרסו אותו שם בבולס.

5. מארווין בגלי

12.7 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 1 חסימה ו-1.7 איבודים ב-23.1 דקות למשחק.

הרוקי היחיד כאן שמספק תפוקה מהספסל וגם תפוקה סבירה. כנראה שבקרוב יצא מהדירוג לאור העובדה שהוא מושבת לכמה שבועות בשל פציעה. מבחינת מספרים, יש לו כמה שמזכירים את טריי ג'יי, מבחינה התקפית הם קצת דומים, רק שלבגלי אין את היעילות ההגנתית של ג'קסון. לא בטוח שההחלטה של ייגר להעלותו מהספסל היא שגויה ואולי הוא צריך את זה בשביל להתפתח בשקט.

6. טריי יאנג

15.5 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים ו-3.9 איבודים ב-29.2 דקות למשחק.

יאנג ממשיך לצנוח בדירוג. הוא התחיל את העונה כאחד החודרים היעילים בליגה, אבל בשלב מסוים כשהבינו שהקליעה שלו פחות מאיימת משחשבו, הוא התחיל להתקשות. הוא עדיין מצליח להיכנס ולמצוא, אחרי החדירה, את האיש הפנוי ולמסור לו, ובכך מראה יכולות מרשימות של רכז. אם וכאשר הקליעה תחזור למה שהובטח, עשוי להיות נשק התקפי קטלני למדי.

7. קולין סקסטון

15.2 נקודות, 3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ו-2.4 איבודים ב-29.8 דקות למשחק.

הפריצה הגדולה. אם לא מחשיבים מינימום זריקות כלשהו, סקסטון מוביל את הרוקיז עם 40% מעבר לקשת ב-1.9 זריקות למשחק. הוא לא מרשים ביותר מדי תחומים, אבל הוא כן קולע ומראה פוטנציאל. הוא הוביל את הקאבס לנצחונות פה ושם בשבועיים האחרונים, ולמעשה מראה שיש בסיס לשחקן שיוכל בעתיד לסחוב קבוצה.

כמעט ונכנס: שיי גילגאוס אלכסנדר. כשקווין דוראנט התארח בפודקאסט של ביל סימונס, סימונס שאל אותו מי הרוקי שהכי הרשים אותו, והוא ענה שבינתיים זה דווקא שג"א, שמפגין הכי הרבה פוטנציאל. אז אולי לילד יש פוטנציאל, אבל אחרי שבראדלי חזר מהפציעה, שג"א חזר למספרים ויכולת די אפורים למעט הבלחה פה ושם.

ולהלן הנתונים של כל ה-8 כולל שג"א, מנורמלים פר 48 דקות כדי שיהיה קל יותר להשוות, ויעילות קליעה

SF – No-L

לפני מספר שנים אחד הפרשנים צייץ את זה על נרלנס נואל, אז עדיין בפילדלפיה

ובכן, 3 שנים קדימה יש לו את שרודר שנחשב ממש טוב בניהול פיקנרול, ואת ראסל ווסטברוק, שכנראה ידוע בזכות דברים אחרים, אבל הוא לא רע כשלעצמו בניהול פיקנרול. והתוצאות?

ובכן, המספרים של נואל לא מרשימים במיוחד, ולא נראים שונים במיוחד ביחס לשנים אחרות בקריירה

אבל כשמנרמלים פר 36 דקות משחק, הנתונים של נואל העונה הטובים ביותר בקריירה שלו, כשהעונה היחידה שנותנת פייט זו עונת 15\16. בצד ההגנתי הוא טוב, עם יעילות מרשימה בהגנה על הטבעת. וההגנה של הת'אנדר טובה יותר איתו על המגרש מאשר כשהוא לא על המגרש. בצד ההתקפי, לעומת זאת, ההתקפה של הת'אנדר קופצת משמעותית כשהוא לא על המגרש, ב-20 נקודות.

אז נכון, הוא לא הגיים צ'יינג'ר שתכננו שיהיה, ולא איזה מפלצת התקפית, אבל הוא משתפר ועשוי אפילו להיות יעיל.

PF – חוזה שפוי מ-2016?

קיץ 2016 היה הקיץ שבו קפצה תקרת השכר ומועדונים השתוללו בלי הכרה, כמו סטודנט שיכור בחופשת סמסטר. גם כאב הראש בבוקר לאחר מכן היה דומה.

אולם היו גם מציאות. ב-2016, ניו אורלינס הציעה לגארד איטוואן מור חוזה של קצת יותר מ-8 מיליון לעונה. הבולס, שהחזיקו בזכויות על השחקן שהוגדר כרסטריקטד, מוותרים על האופציה להשוות. חזרה לעונה הנוכחית: מור מספק העונה 13.9 נקודות עם אחוזי שדה מרשימים 50.5% מהשדה, 42.9% מעבר לקשת ב-3.5 זריקות למשחק, מה שמביא אותו ל-58% EFG. 

מספרים מצוינים למור ולניו אורלינס, שצריכה בנרות שחקני כנף שירווחו עבור אנת'וני דייוויס את המגרש.

השוטצ'ארט נראה כך:

שחקן כזה, שאמנם לא שומר גדול, אבל שומר לא רע על הפרימטר, ובסה"כ שחקן התקפה די יעיל, הוא מצרך די מבוקש בליגה בימינו. הוא אמנם לא כוכב (כי אם היה כוכב לא הייתם צריכים לקרוא שהוא יעיל בטור כזה) אבל ביחס לחוזים שחולקו ב-2016, עושה רושם שהפליקנס עשו עסקה די טובה.

C – מייסון פלאמלי. מה?!

אני מוצא עצמי נהנה לצפות במייסון פלאמלי במשחקים האחרונים של דנבר. המספרים שלו לא מרשימים, אבל מבחינת האסל הוא קופץ ומסתער על כל כדור. כך הוא כמעט התרסק לאחר שקפץ לכדור של סטיבן אדמס וכמעט קפץ מעליו. הוא שחקן שמתאמץ לנצל את המירב מהקצת דקות שהוא על המגרש, ולפעמים הוא אפילו מנפק פה ושם מהלכים שמוציאים ממני "וואו".  במשחק מול דאלאס היו לו כמה מהלכים מרשימים בהתקפה, כולל הדבר המרשים הזה בסרטון המצורף בסיום המחצית. הייתכן והוא למעשה שחקן יעיל?!

השחקן השישי – ג'ארט אלן

השבוע ג'ארט אלן חסם את לברון, ובכך הצטרף לחבורה מצומצמת, וללא ספק איכותית:

וברוקלין כרגע מחזיקה ברצף הנצחונות הארוך בליגה, הישג מרשים לא פחות שיש בו לאלן קצת נקודות קרדיט.