טור שינסה להאיר את הנקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.

PG קאנטר

כשפט ריילי היה מאמן, בעיקר בניינטיז בלייקרס ובניקס היה לו משפט שחזר עליו בפני שחקניו לא מעט: ריבאונדים=טבעות. בשבוע שעבר, אחד הכתבים בניו יורק שאל את קאנטר על המשפט הזה. "לא שמעתי את זה קודם, אבל אני אוהב את זה. מאוד." ענה הטורקי.

לאחר הטרייד שהביא את קאנטר לניקס היו תהיות לגבי מי יפתח בעמדה 5, בטח אחרי שעונה שעברה ווילי הרננגומז נתן עונה לא רעה מהספסל וכולם ציפו שימשיך אותה, אלא שהמקום ניתן לקאנטר. ההסבר שניתן לספרדי היה שזה בגלל הגנה, שזה אחד הדברים המעליבים שכנראה אפשר להגיד לשחקן, שהוא מאבד את מיקומו, לקאנטר, בגלל הגנה רעה. אך האם זה עדיין נכון?

קאנטר עדיין לא חיית הגנה, אבל הוא כבר לא החור שהיה. קאנטר ממוקם 49 בליגה, בקרב מי ששיחקו דקות משמעותיות העונה, בספיגת אחוזים. זה לא וואו, אבל זה באזור של יאן מהינמי, שזה לא כזה רע. ההגנה של הניקס עדיין טובה יותר כשהוא לא על המגרש (ושל הרננגומז משתפרת), וב-DRPM הוא ממוקם 35 מבין הסנטרים. שוב – לא וואו והוא לא איזה שומר שיש להתחשב בו, אבל הוא כבר הרבה פחות חור הגנתי. בינוני מינוס.

https://twitter.com/Enes_Kanter/status/926863580321992705

 

בצד השני לעומת זאת, הוא אפילו משתפר. מעבר למספרים, הקרוב ל-14 נקודות וקצת יותר מ-10 ריבאונדים למשחק, שיתוף הפעולה שלו עם פורזינגיס הוא מדהים. שניהם משחקים לפעמים פיקנרול בינם ובין עצמם. יכולות הריבאונד והיכולות ההתקפיות של קאנטר כבר ידועות. קאנטר מוביל את הליגה באחוזי ריבאונד התקפה, רביעי באחוזי ריבאונד כלליים, מקום 5 באחוזי קליעה מהשדה, מקום 10 בליגה בהשפעה על הקבוצה, וכאמור התחיל לזוז בהגנה. הוא לבדו גורם לניקס להיות יעילים ולנצח בטרייד מהקיץ, בטח אם רואים מה קורה בצד השני של המשוואה באוקלהומה סיטי. אמנם מאז הפציעה היכולת שלו ירדה מעט, אבל היעדרותו ויכולתו הפחות טובה מאז חזר מהפציעה הראו עד כמה הוא היה חשוב בריצה של הניקס בתחילת העונה, כשבהיעדרו הם נפלו למאזן שלילי.
אגב העובדה שהוא יוצא להגנת חבריו גם על המגרש וגם בטוויטר מוסיפה לו המון נקודות אצלם. תוסיפו לזה את הסיפורים על התרומה שלו בחדר ההלבשה ואת העובדה שהוא משעשע ברשתות החברתיות וקיבלתם שחקן שכנראה שווה יותר התייחסות, ויותר קרדיט. אם יחזור ליכולת של פתיחת העונה לפני הפציעה, אולי גם קצת קרדיט על הכניסה של הניקס לפלייאוף.

 

SG רוקיז

ונתחיל כרגיל עם הגרף של NBA MATH: זכרו, ככל שיותר ימינה יותר יעיל התקפית, ככל שיותר למעלה על הגרף יותר יעיל הגנתית. קו האלכסון מייצג את הקו בו היעילות ההגנתית וההתקפית מתקזזות כך שמי שמעליו עם תרומה חיובית, ומי שמתחתית עם תרומה כוללת שלילית. (שזה הגיוני שרוקיז בד"כ יהיו עם תרומה כוללת לא גבוהה במיוחד)

רבע עונה מאחורינו, ומה הם הספיקו לעשות בינתיים?

נעבור לרשימה. מזכיר שהקריטריון שלי פה הוא 1- לפחות 20 דקות למשחק. 2- לפחות 10 נקודות והצגת יכולת כלשהי ברמת על. או לפחות 15 נקודות למשחק.

בן סימונס

18 נקודות 9.3 ריבאונדים 7.1 אסיסטים 2.3 חטיפות ב-35.8 דקות למשחק.

סימונס ממשיך להיות מוביל הלהקה ולעשות זאת די בבטחה, ואפילו להשיג כמה נקודות ציון היסטוריות. 

ההשוואות ללברון החלו והן לא במקום, בעיקר כי הן מציבות לחץ מוגזם על סימונס. אבל גם כי פשוט מדובר באנשים שונים. שבוע שעבר וושינגטון חשפה את הקריפטונייט של סימונס כשעשתה עליו האק-א בהצלחה. אם זה ימשיך לעבוד עליו זה יהיה חסרון משמעותי שיהיה בעוכריו בהמשך הקריירה. בינתיים זכה בתואר רוקי החודש לחודש נובמבר ובצדק.

קייל קוזמה

16.8 נקודות 6.5 ריבאונדים ב-30.9 דקות למשחק.

קוזמה ניצל היטב את פציעתו של לארי נאנס, נכנס לחמישיה והתקדם מטאורית. הוא גם זכה ברוקי החודש במערב וכנראה שבצדק, (אם כי יתכן ויהיו מי שיחלקו על זה). כעת כשנאנס חוזר, גם אם קוזמה כנראה לא ירד לספסל, הדקות יפגעו ואיתן גם התפוקה.

ג'ייסון טייטום

13.9 נקודות 51.3% מעבר לקשת (3 זריקות למשחק) 5.3 ריבאונדים ב-30.4 דקות למשחק.

באחד הריאיונות לאחר משחק אמר אל הורפורד שכבר במחנה האימונים טייטום חרך את השחקנים בקליעות מיד ריינג', וסטיבנס מהר שלח אותו לקחת את אותן זריקות מ-3. נכון להיום טייטום מוביל את הליגה בקליעות ל-3.  ויש מי שכבר דאג להשוואה לזה שנבחר לפניו.

הקליעה שלו כרגע יותר טובה מכל רוקי אי פעם בהיסטוריה של הליגה, ובמידה וישאר באותו אזור עד גיל 20 שזה בתחילת מרץ, הוא גם יהיה עם הקליעה הטובה אי פעם בהיסטוריה לשחקנים מתחת לגיל 20, לא רק רוקיז. ובעוד הקליעה שלו מבחוץ יעילה, הוא גם אתלטי עם יכולת חדירה לא רעה, מה שהפך אותו לשחקן התקפי שלם ויעיל.

https://twitter.com/RedsArmy_John/status/934816177687232518

וכמובן הגנה ברמה גבוהה מאוד. הוא גם מציג כמה נתוני יעילות מרשימים ביחס לשחקנים אחרים, לא רק רוקיז.

ג'ון קולינס

11.5 נקודות 7.1 ריבאונדים 0.9 חסימות ב-23 דקות למשחק.

שחקן שבהחלט לא ברור מדוע לא משחק יותר. כל הקו הקדמי באטלנטה כבר הצליח להיפצע ברמה כזו או אחרת והוא עדיין לא קיבל דקות משחק, ואז גם הוא נפצע וכרגע מושבת ויושב בחוץ. בינתיים הספיק להוריד 3.1 ריבאונדים בהתקפה (9 בליגה) ולהיות אחד הטובים בפיקנרול בשני צדי המגרש, טופ 10 גם כן בליגה. במדד PER הוא שני. זוכרים אגב שהוא נבחר 19?

לאורי מרקאנן

14.5 נקודות 8 ריבאונדים ב-30.5 דקות למשחק

לבולס הייתה תקופה קשה לאחרונה וזה השפיע גם עליו. אמנם פורטיס חזר והם הצליחו להשתלב יחד טוב, אלא שכל הקבוצה ספגה ירידת יכולת כללית. הוא עדיין מגיע להישגים

ועדיין מרשים. כמה מרשים? אם הוא היה בעונה אחרת בקבוצה עם קצת יותר התייחסות תקשורתית אולי הוא היה מועמד לרוקי העונה.

דונובן מיטצ'ל

17.2 נקודות 3 ריבאונדים 3.2 אסיסטים 1.4 חטיפות ב-29.2 דקות למשחק.

כבר פעמיים שהזכרתי את מיטצ'ל בתור זה שעומד בדלת ואוטוטו יכנס לרשימה. הפעם, אחרי התחלת עונה פחות טובה, הוא מספק במשחקים האחרונים כמה שורות ממש מרשימות, כמו התצוגה של 41 הנקודות השבוע. לחברו לקבוצה רודי גובר היה הסבר:

https://twitter.com/rudygobert27/status/936818573091020800

מיטצ'ל אתלטי והגיע לדראפט בתור מומחה הגנתי. ליוטה אין יותר מדי ברירות העונה והוא נכנס למלא תפקיד שלא ציפו ממנו, ובמשחקים האחרונים הוא עושה הכל בצורה מרשימה. במדורים הבאים כנראה יהיה כבר גבוה יותר ברשימה, בטח כשהוא מהבודדים שמרשימים בשני צדי המגרש. כמה ההגנה שלו מרשימה אתם יכולים לשאול את בראדלי ביל והוויזארדס. אגב, זוכרים שיוטה קיבלה אותו בתמורה לטריי ליילס?

דניס סמית' ג'וניור

14.5 נקודות 4 ריבאונדים 4.2 אסיסטים ב-28.3 דקות למשחק.

על פניו לא בהבדל משמעותי ממיטצ'ל שלפניו, אלא שהוא שומר פחות טוב ופחות מצליח להשפיע על ההצלחה הקבוצתית. סמית' מפגין שוב ושוב יכולת אתלטית מרשימה ובשבוע שעבר התפרסמה ההטבעה הראשונה שלו מול מצלמה. מה שמדהים זה שזה היה ווינדמיל. מה שעוד יותר מדהים זה שזה צולם כשהוא היה בן 11.

ברור שזה לא סל בגובה תקני אבל היי, כמה מכם עושים ווינדמיל כזה לסל של ליגת קט סל? בנוסף גם השליטה בכדור.

בהחלט אחד השחקנים שיצמחו להיות ממש מרשימים בעתיד. בינתיים השנה הוא במקום השמיני.

דיארון פוקס

10.3 נקודות 4.2 אסיסטים ב-26.1 דקות למשחק.

"חטפני" ממשיך להיות אחרון בליגה בדירוג RPM, ולסבול בכלל ממה שקורה עם הצעירים בסקרמנטו העונה. עדיין, פוקס מציג יכולת גבוהה בכל מה שקשור לניהול משחק הובלת כדור וגם אתלטיות ומאמץ.

כמעט אבל בסוף לא נכנסו: לונזו בול. אמנם 6.9 ריבאונדים ו-7 נקודות אבל אחוזי שדה 31.3 (מהשדה כן? לא מ-3) מובילים ל-8.7 נקודות ולאי עמידה בקריטריונים.

מייק ג'יימס. 10.5 נקודות 4 אסיסטים. כמעט. התלבטתי, אבל הוא לא מרשים במיוחד. הוא עושה 4 אסיסטים כי אין כמעט מנהל משחק אחר בפניקס, ואם כשהוא על המגרש נותנים לפעמים לבוקר לנהל את ההתקפה, מראה כמה סומכים עליו בעניין הזה. מעבר לכך אקס גליל עליון אמנם סיפור מרגש בגיל 27, והשחקן הראשון שקיבל חוזה דו כיווני שהפך לחוזה מינימום רגיל, אבל אנחנו השנה מחפשים יותר.

היו, יצאו וכנראה שלא יחזרו ואנחנו מתגעגעים: ג'וש ג'קסון. יש לו המון פוטנציאל ורואים את זה. אבל הוא פשוט הולך לאיבוד שם בפניקס, וחבל. השבוע הסביר שאי הסכמתו להתאמן עם בוסטון נבעה מאי הבנה עם הסוכן על התאריך בו הוא היה אמור להתאמן עבור בוסטון. לו רק…

 

SF הבטחה שהופרה

דראפט 2015, ג'אסטיס ווינסלו שכל התחזיות צפו לו טופ 3 אם לא טופ 5 במקרה הגרוע, נופל עד הבחירה התשיעית. שארלוט על השעון ובוסטון מציעה לה חבילה מטורפת בעבור הזכות להחליף בחירות ולקחת את ווינסלו. (אחת הבחירות שבוסטון הציעה היא הבחירה שהפכה לג'יילן בראון) ההורנטס בסופו של דבר מסרבים ובוחרים בפרנק "הטנק" קמינסקי, ווינסלו נבחר בבחירה העשירית על ידי מיאמי. כולם מהללים את ההיט על המזל שלהם לבחור פרוספקט כה מצליח שאמנם לא מצטיין כל כך התקפית, אך נחשב עילוי הגנתי ובטוחים שאצל ספולסטרה הוא יהפוך לשחקן שלם.

שנתיים אחרי, קמינסקי ממש לא מצדיק את הסירוב להצעה של בוסטון, אבל נותן יכולת סולידית כגבוה שעולה מהספסל. הבחירות של בוסטון חלקן הפכו לג'יילן בראון וחלקן לגרשון יבוסלה, אם כי ניתן להניח שבראון לבדו עדיף כיום על ווינסלו. ומה עם הפורוורד שהגיע לסאות' ביצ'? ווינסלו עדיין מוגבל התקפית. 6.6 נקודות ב-23 דקות ב-42% מהשדה ו-32% מעבר לקשת. שחקן שהופך להיות נטל על קבוצתו ומספק בעיקר ריבאונדים סבירים כאשר מתפקד כ-4 בהרכבי הסמול בול של מיאמי.

אלא שבעוד בעונת הרוקי שלו הצדיק את ההייפ והיה הסטופר ההגנתי העיקרי של מיאמי, זה כבר מזמן לא המצב. ווינסלו ממש לא הפך להיות אחד משחקני ההגנה הטובים.  יתרה מכך, הוא אפילו לא שומר הכנף הטוב בקבוצה שלו. בתחילת העונה הדילמה בינו לבין ג'וש ריצ'ארדסון בעמדה 3 היה בהגנה מול התקפה. ובעוד שווינסלו הדרדר הגנתית לאחר הפציעה שהשביתה אותו רוב עונה שעברה, ריצ'ארדסון מציג יכולת מפתיעה.

כשווינסלו על המגרש הדירוג ההגנתי של מיאמי הוא 105.8 וכשהוא יורד הוא משתפר ל-103.5!
לעומתו כשריצ'ארדסון על המגרש דירוג ההגנה של מיאמי הוא 102.5 ונופל ל-109 כשריצ'ארדסון לא משחק. נפילה משמעותית יותר מכל שחקן אחר בקבוצה, מלבד ווייטסייד. וכשהביגמן היה פצוע, היה זה ריצ'ארדסון שהצליח להחזיק אותם מעל המים.

מבחינת אחוזים ריצ'ארדסון לא הרבה יותר טוב מעבר לקשת מווינסלו, ואפילו פחות טוב. 1.4-4.9 זה אפילו פחות מ-30 של ווינסלו, אלא שהוא זורק ומעז יותר, ובצבע הוא מצליח טוב יותר. וזו הבעיה העיקרית של ווינסלו. לא הקליעה מבחוץ כי אם יכולת הסיום בצבע.  מישהו אתלטי ופיזי כמוהו אמור להיות מסוגל לסיים טוב יותר בצבע מזה:

לא רק מול קליבלנד, ווינסלו פשוט מתקשה לייצר נקודות בצבע ולפעמים מעדיף למסור במצבים ששחקנים אחרים היו פשוט מסיימים בדאנק או ליי אפ פשוט

דן לה בטארד, שהינו איש ספורט שמלווה את הספורט במיאמי כבר למעלה משני עשורים, אירח בפודקאסט שלו את אמין אלחאסן והעיר שאמנם ווינסלו רק בן 21, אך עושה רושם שהוא כבר מעבר לבר תיקון, ואלחסן עצמו העיר שהוא פשוט פינישר גרוע.

יש לא מעט שחקנים בליגה ללא יכולת קליעה מבחוץ, אבל יש להם יכולת מרשימה אחרת, בין אם הגנה ובין אם יכולת ניהול משחק. ווינסלו חסר יכולת קליעה מבחוץ, מתקשה בלעשות נקודות בצבע, ולאחר הפציעה גם מתקשה לשחזר את היכולת ההגנתית הטובה שלו. הוא ככל הנראה ישאר בליגה, אך ממש לא מה שציפו כשדיברו עליו כטופ 5 של אחד מחזורי הדראפט הטובים ביותר.

 

PF המוסר המפתיע במזרח

מבלי לבדוק: מי מקום 15 בליגה באסיסטים (6 למשחק) מקום 8 ביחס אס'\איב' (3.6) ומקום שני ביחס אסיסטים בליגה (מודד אחוז פוזשנים שמסתיים באסיסט)? אלא אם בדקתם כנראה שלא הייתם מנחשים שהתשובה היא ג'ארט ג'ק. הרכז הותיק שמוביל את הניקס, עושה את העבודה בצורה מרשימה ביחס לגילו ולעובדה שעבר כמה פציעות רציניות בעבר. הניקס בינתיים במקום השביעי בליגה בכמות אסיסטים למשחק, ולא מעט מזה בזכותו של ג'ק שזוהי עונתו ה-13 בליגה.

אגב מוזמנים לבדוק את השפעתו על שאר חבריו לקבוצה. כיצד הם משחקים כשג'ק על המגרש לעומת כיצד כשהוא לא. כל שחקני החמישיה פשוט קולעים ומשחקים טוב יותר, באופן מפתיע למעט פורזינגיס.

 

C בוקר טוב

הנה משהו שאני חושב שכן שמתם לב לזה. דווין בוקר הוא טוב, והופך להיות אחד השחקנים ההתקפיים הקטלניים בליגה. מה שלא הייתם מודעים לזה זו העובדה שהוא עושה את זה ברמה היסטורית.

ואורן סגל מעמוד האוהדים של פניקס ממשיך במעקב:

אמנם החסרון של בוקר נשאר היכולת ההגנתית, אולם עושה רושם שזה יותר עניין של רצון, לאור העובדה שמסביבו לא מעט שחקנים אחרים מזלזלים או לא מתאמצים. אולם היעילות ההתקפית שלו בהחלט מפצה גם על החסרון ההגנתי, כפי שניתן לראות מהגרף של שחקני פניקס (הסבר לגרף יש בחלק של הרוקיז)

אז בוקר הופך או שמא כבר הפך לנשק קטלני במיוחד בהתקפה (ולא רק כשמבקר בבוסטון… ) השאלה לאן הוא עוד יכול להגיע?