פוסט שינסה להאיר נקודות שאולי פחות שמתם לב אליהן. העמדות הן רק שיטת מספור.

PG – למרכוס אולדריג'

כשחושבים על מועמדים לתואר ה-MVP של העונה חושבים על לברון ג'יימס או ג'יימס הארדן, אם קצת מרחיבים את המעגל אז חושבים אולי על סטף קארי, יאניס אנדטוקומפו או קיירי אירווינג, ואולי אפילו ג'ימי באטלר. וכולם כנראה מועמדים ראויים. אחרי הכל, כמעט כולם נותנים תצוגות הירואיות, עם שורות סטטיסטיות מרשימות פחות או יותר, וסוחבים את קבוצתם צמרת. אלא שלכל אחד מהם, יש אולסטאר יחד איתו. אפילו ללברון יש את קווין לאב, לאירווינג את הורפורד שלא בטוח שפחות חשוב לסלטיקס, וליאניס יש את מידלטון, שעוד נדון בו בהמשך. דווקא לשחקן שסוחב על גבו את קבוצתו למקום השלישי במערב וחמישי סה"כ, ושאין לו אף רובין, דווקא הוא איכשהו נשכח בדיון.

סיבה אחת להתעלמות מאולדריג' היא שיתכן שאנשים עדיין חושבים שהספרס זו הקבוצה של קוואי לנארד. ובדיוק אחרי קיץ שבו אמרו שהספרס עברו מלהיות קבוצה של שיטה, של קבוצתיות, לקבוצה שמסתמכת על הכוכב שלה, ולמרות שקוואי כמעט ולא שיחק העונה, עדיין יושב בראש שזה רק הוא שם. הסיבה השניה זה הכבוד האדיר שרוחשים, ודי בצדק, למאמן הספרס, גרג פופוביץ'.

אולדריג' העונה בינתיים עם 22.4 נקודות, 8.4 ריבאונדים, ו-2 אסיסטים למשחק. קולע ב-50% מהשדה, מוסיף 1.2 חסימות למשחק, עושה עבודה טובה גם בהגנה העונה, וסה"כ מסייע לספרס לשמור על מקומם בצמרת. אולדריג' גם מאוד יעיל ושובר את תבניות ההגנות היום. אמנם נוטה בעיקר לקלוע מהמיד ריינג', שכידוע, זו קללה גסה בימינו. אלא שהאחוזים שלו כאשר הוא ללא הגנה מהמיד ריינג' הם מעל ה-55, מה שהופך את הקליעה ליעילה, ומכריח את ההגנות לבוא ולשמור ולהימנע מלתת את זריקת המיד ריינג' שהם נוטות לאפשר.

כל זה הגיע דווקא לאחר שנודע שבקיץ, לאחר שנתיים של אולדריג' בקבוצה, הוא ביקש להשתחרר מהקבוצה ולעבור בטרייד למקום אחר. אולדריג' לא היה מרוצה ממעמדו בקבוצה, הקבוצה לא לגמרי הייתה מרוצה מהתפוקה שקיבלה ממנו, וכמו בכל מקרה כזה התהייה היא האם הקבוצה תיפטר ממנו ותקבל משהו, או שמא הוא יעזוב בסוף החוזה? וכמובן זמן מה לאחר שפרצו השמועות שאולדריג' יוצא החוצה, השחקן והספרס הגיעו להסכמה משותפת. על הארכת חוזה.
לא אחפור בזה כי זה אחד הסיפורים הידועים יותר של העונה אז בקצרה: פופ הודה שהבין שהוא עצמו היה הבעיה, מעשה נדיר עבור מאמן כלשהו, והחליט לשנות את הגישה עם אולדריג', לתת לו יותר חבל, להפסיק לנסות לכפות עליו את השיטה ולמעשה להתאים את השיטה אליו, במקום להיפך.

על פניו השינויים במשחק של אולדריג' מינוריים. אם תסתכלו בסטטיסטיקה תראו שבסה"כ אולדריג' זורק 3 זריקות יותר למשחק, והולך פעמיים יותר לקו, בשני המקרים באחוזים גבוהים יותר. זהו? על זה הרעש והשיפור ההתקפי?
זו לא הכמות, זו האיכות. אמנם אולדריג' זורק יותר שלשות מבעבר, אבל העונה הוא נמצא יותר איפה שהוא אוהב. רוב הזמן אולדריג' מקבל את הכדור בצבע לפוסט אפ (עוד מילה גסה בימינו), שם הוא שיפר את האחוזים מ-32 לסביבות ה-41.

https://twitter.com/NBA/status/962516096229302274

הספרס הלכו העונה עם אולדריג' אולד סקול, יותר פוסט אפ, יותר מיד ריינג' וכל הדברים שלפי האנליטיקס אמורים להיות מוקצים. וזה לא שפופ לא מאמין באנליטיקס, להיפך.  שחקן שמספק שוטצ'ארט כזה אמור היה להיות מוקצה

אלא שכשפופ ויתר על האגו, הספרס שינו מעט את השיטה ונתנו לאולדריג' לבוא לידי ביטוי, הם הרוויחו את השחקן שהתעקשו אז להביא לפני שנתיים וחצי. שחקן שכעת בהיעדרו של קוואי, סוחב את הקבוצה ברובה על גבו אל הטופ של הליגה. והוא עושה זאת ללא רובין בינתיים, עם תצוגות קליעה מרשימות, משחק יעיל בשני צידי המגרש ועם שורה סטטיסטית שלא רחוקה מטוענים אחרים לתואר ה-MVP. אז למה הוא לא מוזכר ברשימה?

SG – קריס מידלטון

מאז פרץ במילווקי לאחר עונה לא מוצלחת בדטרויט, היה קריס מידלטון אחד משחקני הכנפיים המבטיחים בליגה, התחיל מהיותו כ 3&D מבטיח, והמשיך עד שהשנה החלו דיונים האם הוא ראוי להיכנס  לאולסטאר (בקצרה: כן, אבל לא כרגע). אין ספק שהפורוורד בגובה 2.03 עם מוטת הידיים של 2.11 שומר מצויין, מהטובים בליגה. לגבי החלק השני של ה-3&D, זה השוטצ'ארט שלו העונה:


מידלטון העונה לא קלעי שלשות מאיים. אמנם הוא עדיין קטלני מהפינות, אך ישנה ירידה בכלל אחוזי השלשות, כפי שניתן לראות כאן:

מידלטון יורד בכלל אחוזי השלשות מ-43% ל-35%! זו ירידה משמעותית מאוד. אם כי שימו לב שה-EFG% אפילו עלה.

גם כשבודקים את חלוקת הזריקות (כמה זרק מכל אזור, לא הדיוק)  מקבלים את התוצאה הזאת לעומת שנים קודמות בקריירה שלו:

מידלטון זורק יותר שלשות, אבל בהפרש איזוטרי. ונמצא באחוזונים הגבוהים בליגה בכמות זריקות מהמיד ריינג', אלא שזה לא חדש מהשנה. אז מה נשתנה?

ההבדל העיקרי, שהיה בעיקר תחת ג'ייסון קיד ופחות תחת המאמן החדש ג'ו פראנטי, זה שמידלטון הפך לשחקן שיוצר יותר לעצמו ולאחרים, ופחות לשחקן שמקבל כדור לזריקה. לא מעט פעמים הוא מוביל הכדור בפיקנרול, והוא אחד הטובים בתחום. מקום 14 בליגה. ולא מעט פעמים זה נראה ככה:

ודוגמא נוספת

אלה היו דוגמאות שקל היה למצוא, כי אלה לא מעט הזריקות של מידלטון כפי שראינו למעלה, מיד ריינג' רחוק. ואת הזריקות הללו הוא קולע ב-54%, שווה ערך ל-36% מהשלוש. שאמנם לא וואו, אך עדיין מהווה איום, ומחייב את ההגנה להתאים עצמה ולשבור את התבנית של לאפשר זריקות מיד ריינג'. קצת כמו אולדריג', מידלטון הופך לקטלני ולאיום דווקא בגלל שהוא מתמחה באספקטים שנחשבים ללא יעילים, אם כי במקרה שלו קשה להשתחרר מהמחשבה שאפשר להפוך אותו ליעיל קצת יותר מעבר לקשת.

SF – רוקיז

דירוג הרוקיז, שנעדר שבוע שעבר, אבל יהיה פיצוי ספיישל בשבוע הבא!

אז מה תמונת המצב בינתיים? הגרף של NBA Math:

כרגיל: ככל שנמצא ימינה יותר הוא יעיל יותר התקפית, ככל שלמעלה יותר הוא יעיל יותר הגנתית, מעל קו האלכסון זו תרומה כוללת חיובית. ניתן לראות שסימונס מאוד בולט, ובנוסף בתחום החיובי מבחינה התקפית. למרות הקליעה החלשה שלו הוא מצליח להיות יעיל ומסוכן התקפית. מנגד רואים גם שטייטום נעלם לו אל תוך ההמון. האם התקופה החלשה של בוסטון גרמה לו להיחלש, או שמא להיפך? וכמובן ג'ון קולינס שמתחיל לבלוט לטובה.

אז נעבור לדירוג, ונזכיר את הקריטריונים בכלל להיות קביל בכלל להיות חלק מהדירוג:
א. לפחות 20 דקות למשחק.
ב. לפחות 10 נקודות למשחק והצגת יכולת כלשהי בנוסף, ברמה עלית. במידה ואין כזה אז לפחות 15 נקודות למשחק.

בתחילת העונה חשבתי שאלו קריטריונים מחמירים, הסתבר שעל מחזור הרוקיז הזה זה לא ממש עושה רושם…

לאחרונה עושה רושם שהמירוץ הופך לדו ראשי, ובתכנית הקשקושים של ESPN דנו בזה כאשר סטיבן איי סמית' טען שדונובן מיטצ'ל ראוי לתואר (מה שכנראה מבטיח שהתואר ילך לסימונס).

ולכל צד יש את הטיעונים שלו בסטטיסטיקה:

ובמקום הראשון השבוע…

דונובן מיטצ'ל – 

19.5 נקודות, 3.5 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים ו-1.5 חטיפות ב-32 דקות למשחק.

כן כן. נשברתי. דונובן מיטצ'ל. נכנס לתחרות ההטבעות וויתר בשביל כך על תחרות הסקילס, וקצת חבל. הכל היה יכול להיות הרבה יותר פשוט לו סימונס היה משחק שנה שעברה וחוסך לכולנו דילמות גם שנה שעברה וגם השנה (ברוגדון? באמת?) גם למיטצ'ל יש יכולת הגנתית מרשימה, שלא רואים אותה במדדים, פשוט בשל העובדה שהוא 1.91 שצריך לשמור בד"כ על שחקני כנף, סקנד גארד, כשרוביו מקבל את הרכז. מן הסתם כשהוא בנחיתות פיזית זה משפיע.
אגב מיטצ'ל ענה את התשובה הצפויה, אך עדיין חמודה לשאלה: מקום בפלייאוף או רוקי העונה

בן סימונס – 

16.4 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 7.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות ו-0.9 חסימות ב-34.9 דקות למשחק.

חייב לציין שממש אהבתי את האבחנה של הקז'ואל אנליסט פה למעלה, על ההבדל בין סימונס ומיטצ'ל. זו אבחנה מדוייקת בין שניהם על ההבדלים במשחק שלהם. גם התחברתי למה שזאב כתב אצלנו בסקר, שמיטצ'ל יהיה אחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה, אבל סימונס יהיה אחד השחקנים הטובים בהיסטוריה. אלא שהדירוג הזה לא מדבר על פוטנציאל, ולא על מה יהיה עוד 20 שנה, אלא מה כרגע. וכרגע, סימונס יורד למקום השני.

https://twitter.com/NBATV/status/961047753479606272

לאורי מרקאנן – 

15.3 נקודות ו-7.7 ריבאונדים ב-30.4 דקות למשחק.

הרוקי הפיני ממשיך לככב, ועוד יותר לאחר הטרייד ששלח את מירוטיץ' ופינה לו מקום. הוא מציג יכולות התקפיות מרשימות, ולאו דווקא קליעה משלוש בלבד. אני חייב לציין, כשבקיץ היו שמועות שפיל ג'קסון מתכנן לעשות טרייד על פורזינגיס ולקבל גם בחירה שבאמצעותה יבחר את מרקאנן, חשבתי שזה הזוי מכדי להיות אמיתי. כרגע, אני לא בטוח שהוא טועה. אני חושב שהתקרה של מרקאנן גבוהה יותר, וזה עוד לפני הפציעה של פורזינגיס. מרקאנן נשאר גבוה אפילו שפספס 3 משחקים בשל הולדת בנו.

https://twitter.com/NBA/status/962175965643276288

ג'ון קולינס – 

10.2 נקודות, 6.9 ריבאונדים, 1 אסיסט ו-1.1 חסימות למשחק ב-22.2 דקות למשחק.

הגבוה הלא מוערך מספיק של אטלנטה מקבל לפחות פה מעט קרדיט. עדיין אחד הביגמנים היעילים בליגה בפיקנרול בשני צדי המשחק, לא רוקיז אלא בכלל. מקום ראשון בין רוקיז שמשחקים לפחות 15 דקות באחוזי ריבאונד התקפה, מקום שני אחרי מרקאנן באחוזי ריבאונד הגנה ומוביל את הרוקיז באחוזי ריבאונד. בנוסף, הוא מקום שני בין הרוקיז ששיחקו לפחות 15 דקות ב-EFG%. והשבוע הראה גם שהוא בנאדם מרגש

ג'ייסון טייטום – 

13.6 נקודות, 5.1 ריבאונדים, 0.9 חטיפות ו-0.8 חסימות ב-31.1 דקות למשחק.

טייטום נחלש לאחרונה, ואיתו שאר הקבוצה. הוא עדיין מאוד חיוני לקבוצה ומציג ורסטיליות. משום מה יש עדיין מי שחושב שהוא רק שוטר שמקבל את הכדור וזורק. הוא יוצר לעצמו, מוביל כדור בפיקנרול ומהיעילים בליגה בזה, אלא שלאחרונה נתקל בקיר, מוקדם מהצפוי. אמנם ירד לרק 43% מהשלוש וגם אחוזי השדה נפגעו, אך הוא עדיין יעיל.

ג'וש ג'קסון – 

11 נקודות ו-4 ריבאונדים ב-23.3 דקות למשחק.

אם לא היינו הולכים לפי סטטיסטיקה עונתית, אלא אך ורק החל מה-1 בינואר, השורה שלו הייתה 15.2 נקודות, 5.2 ריבאונדים ב-27 דקות למשחק. גם האחוזים השתפרו. לקח לפניקס קצת זמן, אבל הם מתחילים להוציא מג'וש ג'קסון את מה שדיברו עליו. הוא אמנם עדיין מתקשה בקליעה מבחוץ, אך הוא מצליח להציג יכולות מרשימות בתחום ההגנתי.

https://twitter.com/SLAMonline/status/962520450671759360

קייל קוזמה – 

15.7 נקודות, 5.9 ריבאונדים ו-1.8 אסיסטים ב-29.8 דקות למשחק.

גם קוזמה ברוקיז שמעט האטו את הקצב ואחרים עקפו אותו. הלייקרס רצו לשחרר לו דקות ולשלוח את ראנדל, בסוף נאלצו להיפרד מנאנס ולא ברצון רב, דבר שפינה לקוזמה דקות נוספות. האחוזים ירדו לאחרונה וגם ההייפ עבר כבר לאחרים. קוזמה קיבל משימה מוולטון להיות לא רק ספק נקודות, אלא להשתתף בניהול המשחק ולהיות בעצם סוג של פוינט פורוורד. זה לא קורה יותר מדי במהלך המשחקים, אבל זה חלק מהכיוון שוולטון רוצה לקחת אליו את קוזמה. בינתיים הוא ולונזו מחליפים ביניהם עקיצות, שבכל קבוצה אחרת כבר היו מעלים שאלות בנוגע למערכת היחסים ביניהם, אלא שאצלם ברור שהכל ברוח טובה. ואולי הוא יחליף את לארי נאנס בתחומים נוספים.

לונזו בול – 

10.2 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 7.1 אסיסטים ו-2.6 חטיפות ב-33.9 דקות למשחק.

פצוע לאחרונה ויחמיץ את משחק הכוכבים העולים בסופ"ש האולסטאר. לכולם ברור שאם הייתה לו קליעה טובה יותר, היה הרבה יותר למעלה וכנראה מתחרה בסימונס ומיטצ'ל. אלא שקליעה וגורמים מסביב משאירים אותו כאן. בינתיים לא הרוקי הכי טוב בקבוצה שלו אבל בהחלט יהיה מרתק לראות אותם מתפתחים יחד, בטח לאור הכימיה המצויינת שלהם. בינתיים הוא הכניס את חברה שלו להיריון. לפחות פגע שם.

דניס סמית' ג'וניור – 

14.8 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים ו-1 חטיפה ב-29.3 דקות למשחק.

DSJ יתחרה באולסטאר בתחרות ההטבעות, ואמנם לא נחשב כפייבוריט לנצח את לארי נאנס אבל ללא ספק הוא עומד לתת שואו. קייל לאורי אגב בחר בו כפייבוריט לתחרות, ואולי הוא יודע משהו. הרוקי קיבל לאחרונה יותר ויותר אמון ודקות בדאלאס, והוא מאלה שמשתפרים לאחרונה.

דיארון פוקס – 

11.3 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים ו-1 חטיפה ב-27.2 דקות למשחק.

"חטפני" קיבל מתנה מצויינת, שלחו את ג'ורג' היל ופינו לו את השטח. הוא כרגע הרכז המוביל, בלי מנטור ובלי מבוגר אחראי על הראש. פוקס צפוי לנצל את זה ובתקווה לממש סוף סוף את הפוטנציאל. באופן מאכזב הוא דווקא לא נשלח לאף תחרות באולסטאר, ולמשחק הצעירים בחרו את הילד ובוגדנוביץ', ולא אותו. כעת כשבול פצוע יקחו אותו. וכן, זה שלקינגס יהיו 3 נציגים במשחק הזה מבטיח לא מעט, בתקווה שלא יהרסו.

https://twitter.com/DefPenHoops/status/962870824377167872

PF – ג'ורדן קלארקסון

אחד הנספחים בטרייד לקליבלנד היה ג'ורדן קלארקסון. קלארקסון העונה אחד משחקני הספסל היעילים בליגה, כפי שצויין בציוץ, ויש לו קייס חזק לתואר השחקן השישי של העונה. בינתיים בצמד המשחקים בקליבלנד קלע קלארקסון 4-7 מהשלוש וסה"כ 31 נקודות. כולם דיברו על התרומה האדירה שהקאבס קיבלו מלארי נאנס ג'וניור, ומהעובדה שהעיפו גורמים שליליים, חשוב לציין גם את קלארקסון שהוא קומבו גארד שנותן לא מעט אנרגיות וקליעה מהספסל. ואולי במדי הקאבס ישימו לב אליו יותר בדרך לתואר השחקן השישי.

C – ג'ואל אמביד מפלצת בצבע

אמביד בתחילת העונה ציין כי ברצונו לזכות בין היתר בתפקיד שחקן ההגנה של העונה. ואמנם הוא לא ממש בטופ 5 שחקנים שאנחנו חושבים עליהם שראויים להתמודד על התואר, מסתמן שהוא אכן משקיע לא מעט באספקט הזה של המשחק, וניתן לראות זאת.
אמביד מקום 5 בליגה ב-WS הגנתי, (אסייג ואציין שיש לי כמה בעיות עם המדד הזה), והוא מוריד את אחוזי הקליעה של היריבים, ב-11.6% בצבע! זה המון, וזה בהחלט מרשים.

גם בלי הסטטיסטיקות, כל מי שצפה במשחק של פילדלפיה ראה את המאמץ והתרומה ההגנתית של אמביד בצבע, וכיצד הוא נהנה מסיכול מהלכי היריבה. ואחד מאוהדי פילדלפיה גם הכין סרטון קצר של כמה דקות, עם מיטב המהלכים ההגנתיים של אמביד. תהנו.