סם הקוסם
לכבוד ההגעה של אוקלהומה סיטי לגמר ה-NBA אני מעלה פה את הפרק שכתבנו עליה בספר סיכום עונת 23-24 ('18 תלתן ירוק'). ספר סיכום עונת 24-25 ניתן לרכישה בחנות שלנו. הספר יוקדש לאלעד זאבי. קבלו 10% הנחה עם הקוד eladzeevi ו50% מהמחיר הסופי ילכו לתרומה בשמו של אלעד.
ג'ואל אמביד הגיע במקרה למחנה של 'כדורסל ללא גבולות'. ג'ה מוראנט התגלה כששיחק באולם משני בטורניר כדורסל, ובמקרה תפס את עינו של עוזר מאמן ממכללת מוריי סטייט, שהלך לקחת חטיף. הליגה מלאה בסיפורים כאלו, על שחקנים שהתגלו ממש במקרה, אבל ג'י.אמים שהתגלו במקרה במחנה כדורסל? כזה יש רק אחד. בקיץ 2000, אר.סי. ביופורד, הג'נרל מנג'ר הנצחי של סן אנטוניו, הגיע לשפוט במשחק הגמר של מחנה כדורסל. בזמן שהוא שפט, רץ לידו על הקווים ילד בן 23, בוגר קולג', שהחלום שלו עד אז היה להיות מאמן כדורסל בתיכונים. תוך כדי משחק ושיפוט, שכנע את ביופורד לקחת אותו להתמחות בסן אנטוניו. כך התחילה הקריירה של סם פרסטי.
פרסטי התקדם מהר בשבע שנותיו בסן אנטוניו וכשקליי בנט קנה ב-2007 את סיאטל סופרסוניקס הוא הפך את פרסטי, בן ה-29, לג'נרל מנג'ר הצעיר בליגה (דאז). פרסטי קיבל לידיו קבוצה שהעתיד שלה עמד בסימן שאלה מקצועי וגיאוגרפי. הוא גם קיבל את הבחירה השנייה בדראפט שבו היו שני שחקנים מעל כולם. למזלו, פורטלנד שבחרה ראשונה, העדיפה את גרג אודן, ופרסטי בחר את קווין דוראנט. אם פורטלנד הייתה מעדיפה את דוראנט, הקריירה של פרסטי הייתה נראית אחרת לגמרי. מזל הוא תמיד חלק מהצלחה.
לפרסטי לא היה רק מזל, הייתה לו תורה סדורה. בחודש הראשון שלו כסמכות המקצועית העליונה הוא העביר את שני כוכבי הקבוצה הגדולים, ריי אלן ורשארד לואיס, לקבוצות אחרות. עבור אלן פרסטי קיבל את הבחירה החמישית בדראפט ובחר את ג'ף גרין. את לואיס הוא העביר ללא תמורה לאורלנדו וניצל את המקום שהתפנה בתקרת השכר כדי לספוג חוזה ולקבל כפיצוי בחירת סיבוב ראשון, בה בחר שנה מאוחר יותר בסרג' איבקה. לפרסטי גם היתה את הבחירה הרביעית של אותו דראפט, שם הוא לקח את ראסל ווסטברוק ובדראפט 2009 בחר את ג'יימס הארדן. בתוך שלוש עונות, הקבוצה שבינתיים עברה לאוקלהומה סיטי ושינתה את שמה לת'אנדר, הפכה לאחת הקבוצות המבטיחות בליגה. פרסטי עשה משהו, שרק ב-2013, סם אחר – הינקי – נתן לו שם – התהליך. רק שהינקי עשה טעות גדולה כשלא ציית לחוק הראשון של ה"תהליך" שאומר – שלא מדברים על התהליך. הינקי הודח מתפקידו ונודה מהליגה. מסיבה זו רבים משייכים את ה"תהליך" להינקי ולא זוכרים שפרסטי, אבי התהליך המקורי, עשה זאת לפניו.
אז מהו התהליך? מפרקים את הקבוצה, מוכרים את כל הנכסים, לא מתרגשים מהפסדים, זוכים ב-3-4 בחירות גבוהות בדראפט, בונים ליבה שעליה הקבוצה רצה שנים קדימה, ואז חוזרים לצמרת תוך כדי ניצול הנכסים לחיזוק והשלמת הסגל. המהלך של ספיגת חוזים שקבוצות אחרות לא רוצות בתמורה לפיצוי מהדראפט, נלקח מהדף הראשון של ספר המהלכים של התהליך.
הצלחה בדראפט היא המדד לתהליך מהיר וחד. מנהל מקצועי שיצליח לדייק ב-50% מהבחירות שלו יכול להחזיר קבוצה מהתחתית לפלייאוף תוך 3-4 עונות. מנהל מקצועי שידייק באחוז גבוה מ-50% יזניק את הקבוצה שלו לצמרת. פרסטי השיג 110% הצלחה. בשלושה דראפטים הוא בחר את קווין דוראנט, ג'ף גרין, ראסל ווסטברוק, סרג' איבקה וג'יימס הארדן. הוא המנהל היחיד בליגה שבחר בדראפט שלושה שחקנים שזכו בתואר ה-MVP של הליגה, ושנכנסו לרשימת 75 השחקנים הכי טובים אי פעם. הוא עשה את זה בשלושה דראפטים רצופים, והוא לא בחר ראשון באף אחד מהם. זה שקול להיפגע על ידי ברק שלוש פעמים, למצוא שלוש מחטים בשלוש ערימות שחת. זה הרויאל פלאש של בחירות דראפט.
הרקורד של פרסטי כאחד ממזהי הכישרונות המוכשרים בליגה התחיל עוד קודם. ב-2001, אחרי שנה בלבד במערכת של סן אנטוניו, הוא שכנע את ביופורד להתעלם מאימון לא טוב של רכז צרפתי צעיר ולבחור בו בדראפט. שנים אחר כך, כשהספרס תלו את המספר של טוני פארקר בגג האולם, פארקר עצמו הכיר ביכולות של פרסטי: "סם, אני יודע שאתה במגרש. אתה ואר. סי. אתם הקדמתם את זמנכם. הימרת עלי, כי הייתי גרוע באימון הראשון עם הספרס. כמה שהייתי גרוע".
העבודה של מנהל בליגה לא מסתיימת בזיהוי כישרון. כישרון בלבד לא יהפוך חבורה של שחקנים צעירים לקבוצה מצליחה. מעבר לכישרון, צריך לבדוק התאמה. התאמה לקבוצה, התאמה לשיטה, התאמה לשחקנים האחרים. זה כמו פאזל, וצריך לוודא שהחלקים מתאימים.
קבוצה מצליחה לא יכולה להיות בנויה רק מבחירה של שחקנים מהדראפט, יש עוד שני מרכיבים שקבוצות נוטות להזניח: בחירת המאמן המתאים שיתווה דרך ו-ותיקים שידריכו את השחקנים הצעירים. לא פעם קבוצות צעירות ומבטיחות הולכות לאיבוד בדיוק בגלל הדברים האלו. הפוטנציאל שם, השחקנים שם, אבל אין דרך, ואין אף אחד שילמד את הצעירים את הטריקים הקטנים שמנצחים משחקים, את מה שעושה את ההבדל בין שחקן מצוין למקצוען. כשהמאמנים מתחלפים כל קיץ, ואין ממש שיטה, רק כישרון, מתקבלות קבוצות מפוספסות כמו מינסוטה של טאונס ו-וויגינס, או יוסטון של עונת 2022-23.
בתהליך הראשון שעשה, פרסטי עשה הכל מושלם ובמהירות שיא: כבר בעונה השלישית שלו כמנהל, הקבוצה הגיעה ל-50 ניצחונות וחזרה לפלייאוף ובעונה החמישית היא הגיעה לגמר הליגה. בקיץ 2012 לפרסטי היתה החלטה מכריעה לקבל והוא נאלץ להפר את אחד העקרונות של התהליך: הוא נאלץ לשבור את הליבה.
הת'אנדר, בהיותה קבוצה משוק קטן, לא היתה מוכנה להיכנס למס המותרות. בקיץ 2012 פרסטי היה צריך להאריך חוזים להארדן ואיבקה, כשלקבוצה כבר היו שני שחקני מקסימום – קווין דוראנט וראסל ווסטברוק.
הסיפור הרשמי הוא שהארדן דרש חוזה של 60 מיליון דולר לארבע שנים, הת'אנדר הציעו לו 55 מיליון דולר לאותה התקופה. חמישה מיליון דולר זה כסף קטן במונחים של היום. ההנחה הרווחת היא שבנוסף להצעה הלא מספקת, הארדן לא רצה להיות כינור שלישי לדוראנט ולווסטברוק. וכך יום לפני פתיחת עונת 12-13, שלושה חודשים בלבד אחרי שהת'אנדר ביקרו בגמר ה-NBA, פרסטי העביר את הארדן בטרייד ליוסטון.
הת'אנדר נשארה קבוצה מצוינת גם אחרי הטרייד על הארדן, והמשיכה להיאבק בצמרת המערב, אך כשלה פעם אחר פעם. בשנה אחת הפסידה לספרס ולאחר מכן לווריורס.
ב-2016 דוראנט סיים חוזה והחליט לעזוב ו-ווסטברוק הפך לאלפא בלעדי. פרסטי המשיך לעשות קסמים כשהביא את פול ג'ורג' וכרמלו אנתוני ובנה שלישייה חדשה. רק שכרמלו גרם יותר נזק מתועלת, והקבוצה לא הצליחה לעבור סיבוב ראשון. אחרי שנפרדו מכרמלו וכשפול ג'ורג' ביקש לעבור לקליפרס, פרסטי חזר למה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל שאר המנהלים בליגה – תהליך 2.0.
זוכרים? מפרקים את הקבוצה, מוכרים את כל הנכסים, לא מתרגשים מהפסדים, זוכים ב-3-4 בחירות גבוהות בדראפט, בונים ליבה שעליה הקבוצה רצה שנים קדימה, ואז חוזרים לצמרת תוך כדי ניצול הנכסים לחיזוק והשלמת הסגל.
הטרייד הראשון בתהליך 2.0 הפך, בדיעבד, לבוננזה רצינית, והביא לקבוצה שני שחקני ליבה. פרסטי שלח לקליפרס את פול ג'ורג', ובתמורה קיבל את שיי גילג'וס-אלכסנדר (להלן שג"א) ומבול של בחירות, אחת מהן הפכה לג'יילן וויליאמס (הגארד-פורוורד, להלן ג'יי דאב). בטרייד נוסף ווסטברוק נשלח ליוסטון, והתאחד עם הארדן, כשאת הדרך ההפוכה עשו כריס פול ובחירות דראפט נוספות. הפירוק לא כל כך הצליח בהתחלה. פול ביחד עם שג"א ודניס שרודר סחבו את הת'אנדר למקום החמישי במערב ולביקור בפלייאוף. נחמד, אבל לא מספיק לקבוצה ומנהל עם שאיפות. בשלב הזה, פרסטי פתח באוקלהומה סיטי תחנת מעבר והציף את הליגה עם טריידים.
כל שחקן שהפך מוקצה בקבוצה שלו והיה בעל חוזה לא סחיר, פרסטי לקח. העיקר שהוצמדו לחוזה הזה כמה בחירות דראפט. כל שחקן טוב בת'אנדר שעבר את גיל 23, מצא במהרה בית חדש, והת'אנדר הרוויחו על המהלך עוד בחירות דראפט. פרסטי הגדיל לעשות, כשהצליח לקבל בחירות סיבוב ראשון הן בשביל לקחת את כריס פול ואל הורפורד, והן בשביל להעביר אותם הלאה. הקצב היה כל כך מסחרר, שהיו שחקנים שאפילו לא טרחו להגיע לאוקלהומה סיטי, והמשיכו ישר לתחנה הבאה שלהם.
על הפרקט, הקבוצה עמדה בציפיות של פרסטי והפסידה. מה שהשיג להם את הבחירה השישית בדראפט 2021 (ג'וש גידי), והבחירה השניה בדראפט 2022 (צ'ט הולמגרן). ביחד עם לו דורט שהגיע לקבוצה ב-2019 על חוזה דו כיווני, פרסטי השלים את החלק הראשון של תהליך 2.0 – בניית הליבה.
בשלב הבא בחר פרסטי במארק דייגנולט, שאימן את אוקלהומה סיטי בלו, קבוצת הג'י ליג של הת'אנדר, במשך חמש עונות והגיע לתפקיד המאמן הראשי של הת'אנדר כשהוא אלמוני לחלוטין לציבור הרחב. הצ'יפ האחרון היה צ'יפ אנגלנד, מאמן הקליעה האגדי של סן אנטוניו. ב-2022 פרסטי הצליח להעביר אותו לת'אנדר, אחרי שלא מעט מנג'רים ניסו לפתות את צ'יפ לאורך השנים. האם זה מקרי שבעונה העוקבת האחוזים של הת'אנדר מכל הטווחים עלו? האם זה מקרי שבעונה העוקבת אחוזי העונשין של שג"א קפצו מ-81% ל-90%? כנראה שלא.
עונת 2022-23 הייתה הטעימה הראשונה מהתבשיל. שג"א עשה את השיפור הכי קשה שיש והפך מאולסטאר לסופרסטאר. למרות קליעה מפוקפקת משלוש ולמרות שהוא לא זורק משם הרבה. בעונה זו שג"א הפך לשחקן ששולט במיד ריינג' ובאזור שליד הסל. הוא היה בלתי עציר כשנכנס לסל. הטעיה ועוד הטעיה, עד שהיריב עושה טעות והמהלך נגמר בסל או עבירה, או סל ועבירה. שג"א שיפר את אחוזי השדה שלו ב-6% ואת אחוזי העונשין ב-9%. אליהם הוסיף גם שיפור משמעותי בהגנה עם 1.6 חטיפות וחסימה למשחק. הסטטיסטיקה הזאת הקפיצה אותו ישירות לחמישיה הראשונה בליגה, ואם הת'אנדר היו מסיימים יותר גבוה ממקום עשירי, כנראה גם היה נכנס לשיחות ה-MVP.
לידו פרח ג'יי דאב – רוקי לא צפוי. נמוך יותר משג"א, אבל הרבה יותר מוצק. ג'יי דאב התחיל לאט, ובחודשים פברואר-מרץ כבר דובר עליו כמועמד ראוי לרוקי העונה. יש לו את כל מה שצריך בשביל להיות מספר שתיים ליד שיי: קליעה, יכולת קלאץ' והמון הגנה.
השניים האלו, יחד עם דורט וגידי, הובילו את הת'אנדר למקום העשירי במערב, והודחו במשחק השני של הפלייאין נגד מינסוטה. הבעיה העיקרית של הת'אנדר בעונה זו הייתה החור העצום באמצע. אלכסי פוקושבסקי לא יכול לשחק סנטר, וג'יילן וויליאמס כסנטר זה נחמד אבל לא פתרון מספק. מי שהיה אמור להיכנס למשבצת הזאת היה צ'ט הולמגרן, אבל הוא נפצע וסיים את העונה עוד לפני שהיא התחילה. הצפי היה שביחד עם הולמגרן, הת'אנדר יוכלו להיכנס לסיים במקום גבוה יותר ואולי אפילו להיכנס לפלייאוף. אף אחד לא ציפה שהם יסיימו את עונת 2023-24 במקום הראשון במערב.
צ'ט היה התוספת שתופסת. בכל עונה אחרת, היכולת שהציג כרוקי, הייתה מספיקה כדי לזכות בתואר רוקי העונה בפער גדול, אבל לא בעונה שבה מגיע לליגה תפלץ כמו ויקטור וומבניאמה. רוב הרוקיס שמצליחים להתבלט הם אלו שמקבלים המון את הכדור, סקוררים ומובילי כדור למיניהם. בדר"כ הם גם משחקים בקבוצות רעות וברוב המקרים הם קולעים ביעילות נמוכה, עם אחוזי שדה נמוכים והרבה איבודים. זה לא המקרה של הולמגרן. בהיררכיה ההתקפית של הת'אנדר, הולמגרן היה שלישי אחרי שג"א וג'יי דאב. זה הספיק רק ל11.6 זריקות בממוצע למשחק. רק שהוא קלע אותן ביעילות של וטרן, ב-53% מהשדה, ו-37% לשלוש. בנוסף, הוא סיפק מטריה אווירית בהגנה עם 2.3 חסימות והיה הריבאונדר המוביל של הת'אנדר.
מגמת השיפור של שג"א המשיכה גם בעונת 2023-24, והוא אפילו העלה עוד קצת את אחוזי השדה שלו. הקפיצה של הת'אנדר למקום הראשון במערב הספיקה בשביל לתת לו את המקום השני במאבק על ה-MVP ואת המקום בחמישיה הראשונה של הליגה.
ג'יי דאב, בעונתו השניה בליגה, לקח על עצמו תפקיד גדול יותר בהתקפה של הת'אנדר וקפץ ל-42% משלוש. דורט המשיך להיות עוגן הגנתי ולקלוע שלשות בכמעט 40%. כשהיחיד שלא הראה שיפור משמעותי היה ג'וש גידי, שחוסר הקליעה שלו עלתה לו בדקות משחק. דייגנולט עשה עבודה נפלאה על הקווים, וזכה בצדק בתואר מאמן העונה.
אצל הת'אנדר, לא רק הכישרון והיכולת מנצחים משחקים, גם החיבור והדרך. בנובמבר עלו האשמות נגד ג'וש גידי על יחסים אסורים עם קטינה. על פי ההאשמות, גידי שכב עם נערה בת 15. הת'אנדר סירבו להתייחס לנושא, גם שהליגה פתחה בחקירה וגם כשהמשטרה פתחה בחקירה. בסופו של דבר שתי החקירות הסתיימו בלי כלום. שערוריות כגון זו, הגם שב-99% מהמקרים יסתיימו בלי כלום, יכולות להרוס קבוצות מבפנים. תראו מה ההתנהגות של ג'ה וזאיון גורמת לקבוצות שלהם. הת'אנדר שרדו את האירוע הזה בלי תקלות.
דוגמא נוספת לכימיה המיוחדת שיש בקבוצה ניתן היה לראות אחרי הניצחון במשחק השני בסדרת הסיבוב הראשון נגד ניו אורלינס. כראוי לכוכב המשחק, שג"א עמד להתראיין על הפרקט. זהו רגע שנותן זרקור לשחקנים ולכוכבים. לפני שהכתבת הספיקה להתחיל את הראיון, חבורה של שחקני ת'אנדר התקבצה סביב שג"א, ולא רק שהוא לא כעס על זה שהם נכנסו לו לאור הזרקורים, הוא אמר את הדברים הבאים: "זה מה שאני מצפה מהם. אנחנו כמו אחים על ומחוץ למגרש. אני חושב שזה מופיע כל לילה, והעולם רואה את זה".
הכימיה והחיבור המיוחד בין השחקנים, האנרגיה הצעירה והדרך, הופכים על הפרקט לקשיחות בלתי מתפשרת. לא פעם ולא פעמיים הם מצאו את עצמם בפיגור משמעותי, גם בפלייאוף. הם פשוט לא מוותרים. משחקים ושוחקים את היריבות עם הגנה נשכנית והתקפה יעילה. יש להם שני שחקני קלאץ' נהדרים (שג"א נבחר שלישי בתואר שחקן הקלאץ' של העונה, ג'יי דאב 12), ויש להם ספסל נהדר שכל שחקן שעולה ממנו מביא לפרקט המון אנרגיות.
עם כל היתרונות, לקבוצה הזו יש גם חיסרון אחד גדול – מחסור בבשר מתחת לסל. צ'ט נהדר, אבל שוקל כמו גארד ממוצע בליגה, ולא ממש יכול להתמודד עם סנטרים מסיביים וחזקים. הוא יודע להשתמש באורך שלו כדי לחסום, אבל כשצריך לשמור בפוסט או לשים גוף, הוא מתקשה. אם בעונה הסדירה הת'אנדר לקחו רק 69.8% מהריבאונדים שמתחת לסל שלהם, מקום 27 בליגה. בפלייאוף, בייחוד מול דאלאס, המחסור בסנטר מסיבי לצד צ'ט בלט אפילו יותר.
כבר בחלק הראשון של עונת 2023-24 היה ברור שהת'אנדר מוכנים להפוך לקבוצת צמרת, אולי אפילו קונטנדרית. היה גם ברור מה בדיוק הם חייבים לשפר. לת'אנדר ולפרסטי יש כמות נכסים עצומה, יותר בחירות סיבוב ראשון ממה שהוא מסוגל להחתים. עד כדי כך שבקיץ 2023 הקבוצה נאלצה לשחרר שני שחקנים כיוון שהסגל שלה עבר את המקסימום. כולם ציפו שפרסטי יבצע מהלך בטרייד דד ליין. יחזק את הצבע, ישפר את הקליעה ויבצע מהלך שישנה את הפלייאוף. המהלך שפרסטי ביצע שינה את הפלייאוף, אבל לא לקבוצה שלו.
לפרסטי היו אופציות שהוא יכל לעשות בטרייד דד ליין. הוא יכל להביא את פסקל סיאקם או את דניאל גאפורד אבל הוא בחר לא לעשות את זה, לא להתעסק עם הליבה, לפני שהוא יודע בוודאות מה יש לו ביד. הוא לא רצה להעביר שחקן צעיר עם פוטנציאל כמו גידי, לא לקחת מדקות המשחק שלו ולא לשנות את ההיררכיה והכימיה שעובדת כל כך טוב בקבוצה. בסופו של יום הוא הסתפק בטרייד שהביא לו את גורדון הייוורד. טרייד עם סיכון נמוך לצד סיכוי נמוך. פרסטי לא ויתר על שום דבר משמעותי בשביל להביא את הייוורד, אבל גם לא קיבל ממנו שום דבר שעזר לקבוצה. הייוורד כבר מזמן לא השחקן שהיה.
כשמדברים על הת'אנדר של דוראנט, ווסטברוק והארדן, בדר"כ שוכחים שגם ג'ף גרין היה שם. אולי הסיפור של גרין הוא חלק מהלקחים שפרסטי הפיק. ב-2011 פרסטי החליף את גרין בקנדריק פרקינס. גם אז לקבוצה היה חסר בשר בצבע ופרקינס הגיע על תקן הוטרן, עם טבעת אליפות, שחקן שיכול להשפיע על הצעירים, שחקן שאמור להפוך את החבורה ההיא לקונטנדרית. פרקינס אמנם היה חור התקפי, אבל גוף גדול, סנטר הגנתי מצויין, חזק וקשוח. ביחד עם איבקה ודוראנט, לת'אנדר היה אמור להיות קו פנימי גבוה, אתלטי, קשוח וחזק.
בפועל, פרקינס פשוט נעלם על הפרקט. חוסר היכולת שלו בהתקפה פגע בת'אנדר ואיפשר ליריבות להתמקד בכוכבי הקבוצה. בנוסף, השכר הגבוה שלו היה חלק מהסיבה להצעה הנמוכה להארדן. אלמלא החוזה של פרקינס, פרסטי יכל לתת להארדן את המקס שרצה.
פרקינס לא אחראי לאי ההצלחה של OKC, אבל הטרייד עליו בהחלט פגע בקבוצה. ג'ף גרין אמנם לא עלה לגבהים שציפו ממנו בצעירותו, אבל עדיין היה שווה יותר. גרין אולי לא היה חלק מהליבה הרשמית של הכוכבים, אבל בהחלט היה חלק מהחבורה שגדלה ביחד בקבוצה הזו. העברתו פגעה באיזון ובכימיה. נראה שפרסטי נזהר מאוד לא לעשות טעות דומה, ולתת לכימיה, לאיזון ולצעירים לבנות את עצמם, ולא להביא שחקנים שיכולים להפריע לתהליך. מבחינתו, התבשיל צריך עוד קצת זמן.
למרות שלא עשה טרייד שעזר לקבוצה שלו, הוא עדיין היה חלק מטרייד ששינה את הפלייאוף, לרעת הת'אנדר. לפרסטי היו שתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט 2024. הוא נתן לדאלאס את הבחירה הגרועה יותר (הבחירה ה-26 בדראפט) כדי שזו תוכל להשלים את הטרייד עם וושינגטון על דניאל גאפורד. בתמורה, דאלאס נתנה לפרסטי את הזכות להחליף בחירות סיבוב ראשון ב-2028. מספיק רחוק בשביל שפרסטי לא יצטרך לחשוב על זה. בפועל, את החשבון על המהלך הזה הוא שילם בפלייאוף.
גם דרק לייבלי הגיע לדאלאס דרך אוקלהומה סיטי. זה קרה בדראפט 2023. לדאלאס הייתה את הבחירה העשירית, לת'אנדר את הבחירה ה-12. דאלאס בחרה את קייסון וואלאס ושלחה אותו לOKC ביחד עם דאוויס ברטנס, בתמורה לבחירה ה-12, דרק לייבלי. אם דאלאס לא היו מגיעים להסכם על הטרייד הזה עם OKC, כנראה שזה היה מייצר להם בעיות שכר בחלק מהפעולות שעשו אחר כך. לייבלי עדיין היה מגיע אליהם ופשוט נבחר בבחירה העשירית.
בסדרת הפלייאוף בין הקבוצות, גאפורד ולייבלי היו חלק משמעותי מהניצחון. במשחקים שדאלאס ניצחה, היא שלטה בריבאונד, הרבה בזכות השניים. שימו אחד משני הסנטרים באוקלהומה סיטי ומתקבלת תוצאה אחרת לגמרי. אין ספק שזה כואב לאוהדי הקבוצה, אבל בטווח הארוך זו לא הטעות שתגדיר את פרסטי והקבוצה. בכלל, כשיש כל כך הרבה טריידים ובחירות דראפט, לפעמים זה עובד טוב, לפעמים פחות.
תחשבו על חמישיה של הת'אנדר שכוללת את שג"א, ג'יי דאב, ג'יידן מקניאלס, צ'ט הולמגרן ואלפרן שנגון. מהספסל עולה עמנואל קוויקלי. נראה טוב? כל השחקנים האלו יכלו להיות של הת'אנדר. בדראפט 2020 הת'אנדר העבירו למינסוטה את הבחירה ה-25 (קוויקלי) והבחירה ה-28 (מקדניאלס) כדי לבחור את פוקו בבחירה ה-17. אלפרן שנגון נבחר בבחירה ה-16 בדראפט 2021, והת'אנדר שלחו אותו ליוסטון בתמורה לשתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות מוגנות. את הבחירות האלו הם שלחו לניו יורק ב-2022 כדי לקבל את הבחירה ה-11 ולבחור את אוסמן ג'אנג. בשנתיים שלו ב-OKC, ג'אנג לא הצליח לפרוץ את הרוטציה, כשג'יילן וויליאמס שנבחר באותו דראפט בבחירה ה-34 משחק לפניו. אפשר רק לדמיין כמה טוב היה יכול להיות קו קדמי של צ'ט הולמגרן ואלפרן שנגון. בהווה, ובעתיד. במציאות לת'אנדר עדיין חסר סנטר, גוף גדול ליד הולמגרן.
בזמן שקבוצות אחרות תקועות בתחתית לא מעט שנים, פרסטי, בפעם השניה, לוקח את הת'אנדר, אחד השווקים הקטנים בליגה, מהתחתית עד הצמרת. פרסטי הוא מנהל מוביל ופורץ דרך. את ההשפעה שלו אנחנו רואים בכך שיש לו לא מעט שלוחות בקבוצות אחרות. מנהלים שהתחילו בת'אנדר ועברו לקבוצות אחרות במטרה לפרק ולבנות מחדש. וושינגטון למשל. רק נתון אחד מפריע לו: שבע עשרה שנים ואפס אליפויות. כמו שזה נראה הת'אנדר יהיו קונטנדרים משמעותיים בעונות הקרובות. אחרי שהיה קרוב להשיג את הטבעת הזו עם הגירסה הראשונה של הת'אנדר שבנה, הוא יעשה הכל בשביל להצליח הפעם. יש לו קבוצה נהדרת עם המון כישרון ויש לו המון נכסים איתם יוכל להתחזק. אחרי ההצלחה של הת'אנדר בעונת 2023-24, הזמן להשתמש באותם נכסים, הוא עכשיו.
קרא עוד
