השבוע הצטרף אלינו סער ברעם מהעמוד החדש Post Up ויחד עם דרור האס ושגיא רפאל ניתחו את קבוצות הלוטרי, למי מהן יש עתיד למי פחות, מה אנחנו מצפים מכל אחת מהן ומה כדאי להן לעשות. התחלנו מהמערב ואז למזרח. בכל צד עברנו מלמטה למעלה.
קרא עוד
Stephen Curry’s top five basketball players: MJ, Wilt, LeBron, Shaq & Magic. pic.twitter.com/xayjEUNgUr
— Logan Murdock (@loganmmurdock) April 2, 2019
שלוש נקודות הוא טור לסיכום התופעות שראינו בשבוע האחרון בליגה. הטור יחולק ל-3 נקודות עיקריות וזריקות עונשין.
מודה. נרדמתי. הליגה משעממת. הבעיה היא שלא רק אני נרדמתי, זה נראה שגם חלק מהקבוצות הפסיקו לשחק. מרץ היה חודש נוראי. כאילו הכל כבר סגור ורק מחכים שיתחיל הפלייאוף. השמיניה במערב סגורה, במזרח יש מאבק שלא מעניין אף אחד, ומשום מה אף אחד לא ממש נאבק על המיקום שלו, אלא אם כן מדובר בטנקינג. הנה הטבלה של חודש מרץ:
| דירוג | קבוצה | נצחונות | הפסדים | אחוזים |
| 1 | לוס אנג'לס קליפרס | 13 | 2 | 86.7% |
| 2 | יוסטון רוקטס | 12 | 3 | 80.0% |
| 3 | מיאמי היט | 11 | 4 | 73.3% |
| 3 | יוטה ג'אז | 11 | 4 | 73.3% |
| 5 | סן אנטוניו ספרס | 10 | 4 | 71.4% |
| 6 | פורטלנד טריילבלייזרס | 10 | 5 | 66.7% |
| 7 | גולדן סטייט ווריורס | 9 | 5 | 64.3% |
| 7 | אורלנדו מג'יק | 9 | 5 | 64.3% |
| 7 | פילדלפיה 76 | 9 | 5 | 64.3% |
| 10 | דטרויט פיסטונס | 10 | 6 | 62.5% |
| 10 | מילווקי באקס | 10 | 6 | 62.5% |
| 12 | דנבר נאגטס | 9 | 6 | 60.0% |
| 12 | טורנטו ראפטורס | 9 | 6 | 60.0% |
| 14 | בוסטון סלטיקס | 8 | 7 | 53.3% |
| 15 | ברוקלין נטס | 7 | 7 | 50.0% |
| 15 | ממפיס גריזליס | 7 | 7 | 50.0% |
| 17 | אטלנטה הוקס | 7 | 8 | 46.7% |
| 17 | שארלוט הורנטס | 7 | 8 | 46.7% |
| 19 | סקרמנטו קינגס | 7 | 9 | 43.8% |
| 20 | וושינגטון וויזארדס | 7 | 10 | 41.2% |
| 21 | אוקלהומה סיטי | 6 | 10 | 37.5% |
| 22 | מינסוטה טימברוולבס | 5 | 9 | 35.7% |
| 23 | ניו אורלינס פליקנס | 5 | 10 | 33.3% |
| 23 | פיניקס סאנס | 5 | 10 | 33.3% |
| 25 | לוס אנג'לס לייקרס | 5 | 11 | 31.3% |
| 26 | אינדיאנה פייסרס | 4 | 10 | 28.6% |
| 27 | שיקגו בולס | 4 | 11 | 26.7% |
| 27 | קליבלנד קאבלירס | 4 | 11 | 26.7% |
| 29 | דאלאס מאבריקס | 3 | 12 | 20.0% |
| 30 | ניו יורק ניקס | 1 | 13 | 7.1% |
הקבוע היחידי בתוך כל הבלאגן הזה הוא הניו יורק ניקס, אבל זה לא כזה קשה עבורם, כשהם הפסיקו לשחק כדורסל בערך בדצמבר. חודש מרץ נראה כמו מירוץ ברוורס, הקבוצות שהיו אמורות להיאבק על הפלייאוף דעכו מהר מאוד, מה שאיפשר לקבוצות שדורגו מעליהן להתחיל לנוח לקראת הפלייאוף המתקרב, מה שאומר שאלה מעליהן יכלו להירגע וכן הלאה. מהר מאוד כולם נרדמו, כולל האוהדים, כולל אותי. יש ערובה שהם יתעוררו בפלייאוף?
הנה המשמעויות של הטבלה: מילווקי הבטיחה מעשית (לא תיאורטית) יתרון ביתיות בכל הפלייאוף. אחריה טורונטו וגולדן סטייט רק שלישית. הקליפרס, שהיו על סף פלייאוף, עכשיו במקום השישי עם מומנטום להמשיך לעלות. ברוקלין, שהייתה בטוחה בפלייאוף, עכשיו הרבה פחות בטוחה, במיוחד לאור היכולת של מיאמי, דטרויט ואורלנדו. אמרנו שאינדיאנה לא מוותרת על מקומה – אז הטבלה מספרת את הסיפור אחרת – הסלטיקס והסיקרס לא רצו לקחת. בסופו של דבר לא הייתה להן ברירה. הת'אנדר נפלו מהמקום השלישי למקום השמיני. מזל שהם לא יכולים לצאת החוצה. שימו לב למאבק בין ההוקס לדאלאס. כרגע אטלנטה חמישית מהסוף, ודאלאס שישית מהסוף. מפרידים ביניהן 2 ניצחונות. בחירת הסיבוב הראשון של דאלאס העונה תלך לאטלנטה במידה ולא תהיה טופ 5.
20 קבוצות כבר הבטיחו את האובר/אנדר מתחילת העונה. זה המון. וגאס פספסה במייל. במשחק שלנו מובילים את הטבלה 2 מנחשים עם 14 נקודות. המשמעות הפשוטה היא שיש המון מאכזבות/מפתיעות. נפרסם את הטבלה כשהתוצאות יהיו סופיות.
אני חושב שכולם מבינים למה אינידיאנה רעה, אבל מה לעזאזל קורה באוקלהומה סיטי? ההתקפה הבינונית שלהם הפכה למזעזעת (מקום 28 בליגה בדירוג התקפי במרץ, מקום 18 בעונה), וההגנה המצוינת שלהם הפכה לבינונית (מקום 10 בליגה בדירוג הגנתי במרץ, לעומת מקום רביעי בעונה). הם מקום 21 בדירוג הפרש עם מינוס 3 מהדהד. גם ברמת השחקנים יש הידרדרות כללית, למעט ראסל ווסטברוק.
דיבורי ה-MVP כנראה הבהילו את פול ג'ורג' והוא צנח מ-28.7 נקודות לפני האולסטאר ל-26.2. אחוזי השדה שלו צנחו מ-45.3% ל-40.3%, וגם אחוזי השלוש מ-40.6% ל-34.5%. דקות המשחק שלו עלו והוא מאבד יותר, אבל חוטף פחות ומוסר פחות אסיסטים. ג'ורג' משמעותית פחות טוב במרץ מאשר לפני האולסטאר. הוא מתמודד עם כאבים בכתף (ומה שמוזר שאם עוברים על רוטו, פעם זו כתף ימין, פעם זו כתף שמאל). הת'אנדר צריכים לשקול לתת לו מנוחה, כי כרגע הם לא ממש מתקדמים בדירוג, ואם הוא ישחק ככה גם בפלייאוף, זה יהיה רע מאוד.
בניגוד לקבוצה, ראסל ווסטברוק דווקא יעיל יותר. 44.2% מהשדה לעומת 41.7% לפני האולסטאר, 34.2% לשלוש לעומת 24.9% לפני האולסטאר, והוא אפילו מאבד פחות, 3.9 איבודים למשחק לעומת 4.6 לפני האולסטאר. על פניו אפשר לומר שווסטברוק נכנס לכושר משחק טוב, אבל הוציא את כל השאר.
הדקות של כל השחקנים החשובים עלו (שרודר, גראנט, אדאמס, פרגסון), למרות הצירוף של מרקיף מוריס שנכנס לרוטציה הקצרה, אבל האחוזים של כולם ירדו וכמעט כל הממוצעים.
גם בסטטיסטיקות המתקדמות יש נפילה משמעותית. פול ג'ורג' ירד מנט רייטינג של 10.4 ל-0.6. כשהוא על הספסל הקבוצה במינוס דו ספרתי, וכאן אין שינוי. ג'ורג' אגב הוא השחקן החיובי שהיה בנט רייטינג חיובי במרץ. שאר החמישייה, שהחזיקה בנט רייטינג של 7.2-9.2, נפלה למספרים שליליים והספסל לא באמת השתפר.
צריך לזכור שיש לת'אנדר עדיין על מה להילחם. כבר לא תהיה להם ביתיות בפלייאוף, אבל מקום שמיני כנראה ישלח אותם לסיבוב ראשון נגד הווריורס, וזה משהו שכל קבוצה תרצה להימנע ממנו. הם חייבים להתאפס על עצמם, דווקא ווסטברוק נמצא בכושר טוב, אבל זה לא השפיע על כמות הפוזשנים שלו. להיפך, היוסג' שלו ירד קצת, והאיזון בינו ובין ג'ורג' השתפר.
ווסטברוק הוא לא הבעיה של הת'אנדר. מן הסתם הם צריכים את התרומה של שחקנים שאינם ג'ורג' ו-ווסטברוק בהתקפה, ויכול להיות שכאן נכנס עניין הכושר. עדיין אין שום תירוץ לנפילה ההגנתית. מי שיש לה את הבסיס להיות אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה לא יכולה להרשות לעצמה ליפול למקום 12 בליגה. היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד לדאלאס, ממפיס, מיאמי, אינידיאנה ומינסוטה.
היא הבטיחה מקום בפלייאוף, אבל כמו שזה נראה זה שוב יהיה ביקור קצר מאוד.
בשבוע שעבר הת'אנדר תלו את הגופיה של ניק קוליסון בתקרת האולם והוציאו את המספר שלו לגמלאות (אין כזאת מילה בעברית הפרישו…). כשמסתכלים על המספרים של קוליסון, קשה להבין למה. הוא מעולם לא היה כוכב בליגה הזו. ועדיין, קוליסון שיחק בליגה 14 עונות, כולן בקבוצה אחת, הגם שמדובר ב-2 פרנצ'ייזים. הוא הגיע לליגה ב-2004 ונבחר על ידי סיאטל ז"ל. ב-2008 עבר עם הקבוצה ל-OKC ושיחק (עודד?) שם עד הפרישה בסוף העונה שעברה. בין הטקס שעשו לבוש והטקס שעשו לג'ינובילי, קוליסון נראה יוצא דופן.
אנחנו רגילים שקבוצות נותנות את הכבוד הזה לשחקנים טובים, אבל אולי צריך לשנות את הטרמינולגיה. הכבוד הזה מגיע לסמלים, וקוליסון, למרות שלא היה שחקן מצטיין, היה סמל. הוא היה מנהיג בחדר ההלבשה, גורם בקהילה שסובבת את הקבוצה, ועזר לגדל את דוראנט, ווסטברוק ושות'. הוא הסתפק בתפקיד שקיבל בקבוצה, ותמיד עשה אותו על הצד הטוב ביותר. אין כבר שחקנים כאלה, כשיודוניס האסלם הוא אולי הדינוזאור האחרון.
גולדן סטייט היא הדוגמה הכי טובה להבדל החד בין ניהול טוב-מצוין, לניהול רע-מזעזע. עד 2010 תחת כריס כוהן הקבוצה הגיעה לפלייאוף פעם אחת בלבד. עם ההנהלה החדשה היא הגיעה לאליפות תוך 5 שנים ובנתה שושלת מרשימה. אחד מהערבים הקשים במעבר הזה היה טקס תליית הגופייה של כריס מאלין על תקרת האולם. כל הקהל שרק בוז להנהלה החדשה אחרי שהעבירה את מונטה אליס תמורת אנדרו בוגוט הפצוע. היום כבר שכחו את הטנקינג ההוא, ועדיין הערב הזה היה חשוב מאוד במעבר. כוהן והנהלת הקבוצה הקודמת לא כיבדו סמלים. כריס מאלין היה סמל בגולדן סטייט, ואפילו היה חלק מהנהלת הקבוצה, ועדיין אותה הנהלה לא חשבה שמגיע לו טקס תליית גופיה. ההנהלה החדשה זיהתה את זה, וכיבדה אותו, למרות שהוא פרש הרבה לפני שהיא בכלל הגיעה. זו החשיבות של כיבוד סמלים ו-OKC בהחלט עשו את הדבר הנכון והחכם בעיני.
1. הפער בין לוקה ליאנג היה גדול מדי להדביק, אבל צריך לצאת מההשוואה ולהעריך את ההתקדמות המדהימה שיאנג עשה במהלך העונה. הוא קיבל את המפתחות בשלב מוקדם ונראה לא בשל. הוא מצא את עצמו תוך כדי העונה ובזמן ששאר הרוקיס נתקלים בקיר המפורסם, הוא דווקא הגיע לשיא.
כנראה שלוקה יהיה רוקי העונה, אבל אני כבר לא כל כך בטוח שיאנג + בחירת לוטרי לא שווה אותו. כמובן שהשאלה הגדולה תהיה האם אטלנטה יקבלו את הבחירה של דאלאס העונה, או בעונה הבאה, ואז כנראה שיהיה מדובר בבחירה נמוכה יותר. בכל מקרה נראה שטרוויס שלנק הימר טוב.
2. היכולת של דיאנג'לו ראסל גורמת לאנשים לחשוב שהטרייד שעשו הלייקרס עם הנטס היה רע.
צריך לזכור שהם היו חייבים להיפטר מהחוזה של מוזגוב, כמו גם שכנראה שראסל לא היה מתפתח תחתם באותה דרך. הטרייד היה טוב לכל המעורבים, במיוחד לראסל.
3. נתגעגע
4. נתגעגע 2
5. אוהדי פיניקס כבר מתחילים את ההייפ. בוקר מפגיז, פיניקס מפסידים, כולם מרוצים
קרא עוד
The 12 nominees for the 2018-19 Twyman-Stokes Teammate of the Year Award.
The award recognizes the player deemed the best teammate based on selfless play, on- and off-court leadership as a mentor and role model to other NBA players, and commitment and dedication to team. pic.twitter.com/56BEl0n3VH
— NBA (@NBA) April 1, 2019
1/4/2019, שעת ערב מאוחרת, הטלפון שלך מצלצל עם מספר לא מזוהה מאמריקה הרחוקה. בצד השני של הקו נמצא הבעלים של אחת מקבוצות ה-NBA, שמשוכנע שאתה, דווקא אתה, זה שסיים זה עתה במקום החמישי בליגת הפנטזי של הכדור הכתום, הוא הבן אדם המתאים ביותר לשמש כג'נרל מנג'ר של הקבוצה ולהצעיד אותה קדימה. ולא, הוא מתעקש, אין שום קשר לתאריך. זה אמיתי לגמרי.
מייד עם סיום השיחה, עוד לפני שאתה אורז את המזוודות לטיסה לאמריקה או מודיע לרינה ממשאבי אנוש שזה נגמר, אתה נכנס לאתר הקבוצה ובוחן את סגל השחקנים, בכדי להבין עם מה בדיוק יש לך לעבוד.
בין שלל השחקנים בקבוצה, מתברר שנמצאים גם 3 שחקנים צעירים ומרשימים מהקטגוריות A-C, המופיעות מטה (נתונים פר משחק ופר 36 דקות).
| Player | Season | Age | G | MP | FGA | FG% | 3PA | 3P% | eFG% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PTS |
| ג'יימס הארדן | 2012-13 | 23 | 78 | 38.3 | 17.1 | .438 | 6.2 | .368 | .504 | 10.2 | .851 | 4.9 | 5.8 | 1.8 | 0.5 | 3.8 | 25.9 |
| שחקן A | 2018-19 | 22 | 62 | 35.5 | 19.9 | .466 | 6.5 | .329 | .520 | 7.2 | .863 | 4.2 | 6.8 | 0.9 | 0.2 | 4.2 | 26.9 |
| Player | Season | Age | FGA | FG% | 3PA | 3P% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PTS |
| ג'יימס הארדן | 2012-13 | 23 | 16.1 | .438 | 5.9 | .368 | 9.6 | .851 | 4.6 | 5.5 | 1.7 | 0.5 | 3.6 | 24.4 |
| שחקן A | 2018-19 | 22 | 20.2 | .466 | 6.6 | .329 | 7.3 | .863 | 4.3 | 6.9 | 0.9 | 0.2 | 4.2 | 27.3 |
| Player | Season | Age | G | FGA | FG% | 3PA | 3P% | eFG% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PTS |
| אנתוני דייויס | 2012-13 | 19 | 64 | 10.6 | .516 | 0.1 | .000 | .516 | 3.5 | .751 | 8.2 | 1.0 | 1.2 | 1.8 | 1.4 | 13.5 |
| שחקן B | 2018-19 | 20 | 71 | 12.3 | .585 | 0.1 | .000 | .585 | 2.7 | .746 | 10.3 | 1.8 | 0.9 | 0.9 | 1.8 | 16.3 |
| Player | Season | Age | G | FGA | FG% | 3PA | 3P% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PF | PTS |
| אנתוני דייויס | 2012-13 | 19 | 64 | 13.2 | .516 | 0.1 | .000 | 4.4 | .751 | 10.2 | 1.2 | 1.5 | 2.2 | 1.7 | 3.1 | 16.9 |
| שחקן B | 2018-19 | 20 | 71 | 14.3 | .585 | 0.1 | .000 | 3.1 | .746 | 12.0 | 2.1 | 1.0 | 1.1 | 2.1 | 3.4 | 19.1 |
| Player | Season | Age | G | FGA | FG% | 3PA | 3P% | eFG% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PTS |
| קוואי לנארד | 2011-12 | 20 | 64 | 6.3 | .493 | 1.7 | .376 | .543 | 1.4 | .773 | 5.1 | 1.1 | 1.3 | 0.4 | 0.7 | 7.9 |
| שחקן C | 2018-19 | 22 | 77 | 6.7 | .428 | 3.8 | .332 | .523 | 1.4 | .792 | 3.2 | 2.1 | 1.6 | 0.4 | 0.9 | 8.1 |
| Player | Season | Age | G | FGA | FG% | 3P | 3PA | 3P% | FTA | FT% | TRB | AST | STL | BLK | TOV | PTS |
| קוואי לנארד | 2011-12 | 20 | 64 | 9.5 | .493 | 1.0 | 2.6 | .376 | 2.1 | .773 | 7.7 | 1.6 | 2.0 | 0.6 | 1.0 | 11.9 |
| שחקן C | 2018-19 | 22 | 77 | 8.3 | .428 | 1.6 | 4.8 | .332 | 1.7 | .792 | 4.0 | 2.7 | 2.0 | 0.6 | 1.1 | 10.1 |
אתה נרגש ומתלהב מהציוות שבין ג'יימס הארדן (לאחר עונתו הרביעית), אנתוני דיוויס וקוואי לאנרד (שניהם לאחר עונת הרוקי) ומתחיל לדמיין את כמות הטבעות והתהילה שהחבר'ה האלה הולכים להביא לך בשנים הקרובות. אלא שאז, מגיע טלפון נוסף מאמריקה, הפעם זה העוזר העתידי שלך. הוא מדווח לך בבהלה, כי באתר הקבוצה נעשתה טעות איומה, כאשר במקומם של הזקן, הגבה וקוואי, סגל השחקנים של הקבוצה כולל את: שחקן A (גם הוא, בשנתו הרביעית בליגה), שחקן B (גם הוא, רוקי שנבחר בבחירה הראשונה) ושחקן C (גם הוא, רוקי שנבחר מחוץ לתשיעיה הראשונה).
אתה מציץ שוב בסטטיסטיקה ורואה שבסך הכל המצב דבש. שחקן A, צעיר בשנה ממה שהארדן היה בשנתו הרביעית בליגה, מוסר 1.4 אסיסטים יותר, קולע 2.9 נקודות יותר למשחק ובאחוזים טובים יותר מהשדה ומהעונשין. גם עם שחקן B המצב לא רע, כאשר הוא קולע 2.2 נקודות יותר למשחק, ממה שקלע דיוויס בעונת הרוקי שלו ובאחוזים טובים בהרבה. כמו כן, הוא מוסר אסיסט שלם יותר וקולט כמעט 2 ריבאונדים יותר מדיוויס הרוקי. לשחקן C ולקוואי בעונת הרוקי שלו יש מספרים די דומים, כאשר נמסר לך שהמבנה שלהם וסגנון המשחק דומים באופן מפתיע.
אתה ממהר להתקשר לעוזר שלך ומבקש לדעת באיזה שחקנים מדובר, ואז הוא מספר לך בחשש כי מדובר ב: דווין בוקר (שחקן A), דיאנדרה אייטון (שחקן B) ומיקאל ברידג'ס (שחקן C).
בשלב הזה חלקכם היו מודיעים על התפטרות מהירה, או לחילופין רצים לבחון פרוספקטים לדראפט 2022, מתוך מחשבה שגם אז פיניקס תחזיק בבחירה גבוהה. שהרי, כבר בתנ"ך נכתב ש: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, פסוק ט), אז אם בתנ"ך כתוב שאין חדש מתחת לשמש, למה שדווקא אצל השמשות זה יהיה אחרת?! ואמנם, עם כל הנתונים הסטטיסטיים ההיסטוריים, שבוקר מעמיד בארבע שנותיו בליגה (למשל, היחיד לצד לברון ג'יימס ואוסקר רוברטסון עם מספרים של 26.5 נק', 6.5 אס' ו-4 ריב' למשחק מתחת לגיל 22), את העונות הללו הוא סיים עם מאזנים מחפירים של: 23, 24, 21 ו-17 נצחונות (נכון לשלב זה) בלבד.
בדומה, קל להיסחף אחרי לוקה ויאנג מהמחזור המטורף של דראפט 2018, ולהתעלם מהעונה ההיסטורית שאייטון מעמיד. אייטון הוא הרוקי היחיד לצד שאקיל אוניל, קארל אנטוני טאונס וג'ון דרו, שמעמיד מספרים של 16.3 נק' ו-10.2 ריבאונדים, מתחת לגיל 21. בנוסף, לאייטון גם אחוזי הקליעה המרשימים מכולם. רוקי נוסף שנוטים להתעלם ממנו, הוא מיקאל ברידג'ס, שנבחר במקום העשירי באותו הדראפט.
אבל, לפני שאתם ממהרים לצחוק ולדקלם שבוקר הוא שחקן של מספרים ריקים, שאייטון הוא באסט של בחירה ראשונה, או שמיקאל נקנה ביוקר עם הבחירה הלא מוגנת של מיאמי, ולפני שאתם ממהרים לגחך ולהודיע בביטחון שפיניקס לא תגיע לשום מקום בעתיד הנראה לעין, נזכיר כמה דברים:
המאזן של סטף קרי בשלושת עונותיו הראשונות: 26, 36 ו-23 ניצחונות בלבד. רק בעונתו הרביעית בליגה (עונתו השנייה של קליי תומפסון, ועונתם הראשונה של גרין ובוגוט בקבוצה), הקבוצה הצליחה להתרומם וטיפסה ל-47 ניצחונות ועלתה לפלייאוף. בדומה, גם קווין דוראנט לא נחל הצלחה מיידית, כאשר המאזן בשתי עונותיו הראשונות בליגה עמד על 20 ו-23 נצחנות בלבד. רק בעונתו השלישית (עונתו השנייה של ווסטברוק, ועונת הרוקי של הארדן ואיבקה), הקבוצה טיפסה ל-50 ניצחונות. ובוקר? אמנם במקרה שלו מדובר כבר ב-4 עונות מאכזבות (מבחינה קבוצתית), אבל בואו נספור בקצרה מה עבר עליו בעונות אלה:
55 (!!) שחקנים שונים ששיחקו לצדו (מקבוצת הרוקי שלו נשאר רק שחקן אחד – טי.ג'יי וורן).
4 מאמנים שונים (כולם רוקיז כשאחד מהם, ווטסון, חסר כישורים לחלוטין).
3.5 באסטים בבחירות טופ-10 (לן, בנדר, כריס ולטעמי גם ג'קסון).
2.5 ג'נרל מנג'רים (גם הם – רוקיז).
ואחד רוברט סארבר שבשמיים ובארץ.
על כל אלה נוסיף את העובדה, שברוב העונות הקבוצה ניסתה לבצע טנקינג מכוון, במטרה להפסיד כמה שיותר ולהשיג בחירות דראפט גבוהות, ובעניין זה, הצליחה מעל ומעבר.
את העונה הנוכחית בוקר התחיל עם פציעה שנתגלתה ממש לפני תחילת העונה, כך שהוא נאלץ להחמיץ את מחנה האימונים, שהיה השנה חשוב במיוחד לאור ההגעה של איגור קוקושקוב, מאמן חדש, עם ספר מהלכים ארוך ומסובך ושל השחקן שאמור להיות הצלע המסייעת המרכזית בעתיד, דיאנדרה אייטון. תוסיפו לזה פציעות קטנות ומרגיזות נוספות במהלך העונה, וטרנים ממורמרים (אריזה, צ'נדלר ואנדרסון, כולם נשלחו מהקבוצה במהלך העונה), ובעיקר את העובדה שבוקר נאלץ להתמודד לבדו עם קבוצה צעירה במיוחד (הצעירה בליגה עם מנטרלים את קרופורד בן ה-39), נטולת פוינט גארד ופאוור פורוורד ותקבלו מתכון ודאי לעונה כושלת נוספת.
אז למה האופטימיות שעונה הבאה דברים יראו אחרת? כי בניגוד לכל אחת מהעונות של בוקר בקבוצה (למעשה, כל העשור האחרון של פיניקס), סוף סוף לקבוצה יש כיוון ברור לאן היא הולכת, וסוף סוף יש כלים נוספים שאפשר לבנות עליהם לצד בוקר:
דיאנדרה אייטון – אמנם לא תרם במיוחד לטור הניצחונות העונה (גם זאת בדומה לאנתוני דיוויס, שבשעתו שיפר את הקבוצה ב-6 נצחונות בלבד), אבל העמיד בעונת הרוקי שלו מספרים ששמים אותו ברשימות היסטוריות לצד אול-אוף-פיימרים כמו שאקיל, אלאג'ואן ורובינסון. גם בהשוואה לסנטרים בני ימינו, אייטון הפגין יעילות מדהימה בצבע (53% אפקטיביות לעומת 52% של קאט ו-48% של אמביד) ושיפור סיסטמתי בהגנה (אפקטיביות הגנתית של 47.5% מאז חודש נובמבר, יותר מאמביד, דיוויס וגובר, ומעט פחות מקפאלה). כל זה מבלי שהמאמן מאפשר לו לזרוק שלשות העונה, מתוך רצון לבשל קודם את יתר חלקי המשחק שלו. לפי הסרטונים שמתפרסמים באימונים, ולפי היד הרכה שהוא מפגין מחצי מרחק, ניתן רק לדמיין לאן הוא יקח את המשחק שלו כאשר הוא יוסיף את האיום מ-3 לארסנל.
לצד בוקר ואייטון תוסיפו את מיקאל, אוברה (בתקווה שהקבוצה תצליח להשאיר אותו על חוזה נוח) והבחירה הגבוהה הצפויה בדראפט העונה (זאיון? ג'ה?), ואפשר להכריז כי לאחר עשור שלם של הליכה במדבר, פיניקס סוף סוף מצאה את הגרעין שיכול לקחת אותה קדימה. עם מעט מזל בדראפט הקרוב, יציבות בעמדות ה-GM והמאמן ושימוש נכון בנכסים האחרים שהקבוצה מחזיקה כמו ג'קסון, וורן, מלטון וכל הבחירות העתידיות, ניתן יהיה למצוא פתרון בשביל לחזק את עמדות ה-PG וה-PF. אפשר להיות אופטימיים שעוף החול יתחיל להתרומם כבר בעונה הבאה.
קרא עוד
