Sample Page

עדכונים 23.9.19

ספט 23, 2019 | | 0 |

עדכונים ו-29 יום שהם 4 שבועות ויום אחד לתחילת העונה!
 
 
 
 
שאמס מדווח שעדיין יש עניין הדדי בין מיאמי וכריס פול.
 
אורלנדו תתן לצ'ומה אוקיקי שנפצע ב-ACL במהלך טורניר המכללות את כל השנה לנוח. חלק מזה יחתמו איתו חוזה בקיץ 2020 ולא הקיץ הזה.
 
קולין סקסטון אולי לא היה הצלחה מסחררת על המגרש, אבל ללא ספק פיתח קשר עם האוהדים בקליבלנד. עכשיו הוא פרסם הזמנה פתוחה לאוהדים לעזור לו בעיצוב הנעליים.
 
קליי תומפסון אמר שהשושלת של גולדן סטייט לא נגמרה.
 
יאניס רוצה לקלוע שלשות בעונה הקרובה

 
דיווחים לפיהם החתימה של מלו בנטס היא "בלתי סבירה".
 
אנדרה אמט שהיה בחירה 36 ושיחק שנתיים בליגה נרצח היום ביריות בדאלאס.
 
 
 
 
 
 
לפוסט זה מצורף: 29. לרגל 29 ימים צוות דה רינגר עם 29 אנשים ודברים שיעשו את העונה הקרובה
 
 
קרא עוד
ג׳וקר קלף מנצח

ג׳וקר קלף מנצח

ספט 23, 2019 | , | 0 |

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: דנבר נאגטס

לדף הקבוצה:

דנבר נאגטס

נשארו:  ניקולה יוקיץ', ג'מאל מארי (חתם על הארכת חוזה 170 מ' ל-5 שנים), גארי האריס, פול מילסאפ, ויל בארטון, מייסון פלאמלי, מאליק ביזלי, מונטה מוריס, חוואנצ'ו הרננגומז, טורי קריג, מייקל פורטר ג'וניור, ג'ארד ואנדרבילט.

עזבו: טריי ליילס (חופשי, סן אנטוניו), טיילר ליידון (חופשי, סקרמנטו קינגס), איזייאה תומאס (חופשי, וושינגטון ויזארדס), תומאס וולש (חופשי, שארלוט הורנטס).

הגיעו: ג'רמי גראנט (טרייד), בול בול (דראפט).

חמישייה: ג'מאל מארי, גארי האריס, וויל בארטון, פול מילסאפ, ניקולה יוקיץ'.

ספסל: מייסון פלאמלי, מאליק ביזלי, מונטה מוריס, ג'ראמי גראנט, טורי קרייג, חוואנצ'ו הרננגומז, מייקל פורטר ג'וניור, בול בול, ג'ארד ואנדרבילט.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

אחרי שהחמישייה הפותחת שיחקה רק 23 משחקים יחד בעונה 17-18, התקווה העיקרית בדנבר לקראת עונת 18-19 הייתה שיצליחו לשמור על הבריאות. פרט לאיזייאה תומאס, שגם לגביו הייתה תקווה שיחזור להיות השחקן טרום הפציעה, לא נעשה שום שינוי משמעותי בסגל. מהר מאוד התקווה התפוגגה כשויל בארטון נפצע בירך כבר במשחק השני של העונה ולא חזר עד ינואר. גם כשחזר, בארטון התקשה להתאושש מהפציעה ולהתאקלם חזרה בקבוצה והיה רחוק מלהראות את היכולות שלו מהשנה שעברה (סיים עם 11.5 נק' ב-47.5% אפקטיבי לעומת 15.7 נק' ב-52.8% אפקטיבי אשתקד). אחריו הגיעו כמעט במקביל פציעות של מילסאפ וגארי האריס בתחילת דצמבר. בעוד שמילסאפ, שנקע את הבוהן ברגל, החסיר 8 משחקים והצליח לשמור על הבריאות לאורך העונה, האריס חזר ונפצע שוב פעמיים ולא היה נראה שהצליח להתאושש מהפציעה גם כשחזר סופית לקראת סוף פברואר. הוא חווה ירידה חדה לעומת העונה שעברה גם במדדים וגם ביעילות (12.9 נק' ב-48.8% אפקטיבי לעומת 17.5 נק' ב-57% אפקטיבי אשתקד). החשיבות של מילסאפ עדיין הייתה מכרעת, אך באופן טבעי, לאור גילו, שיחק פחות דקות והתפוקה פר משחק ירדה (ירד ל-12.6 נק' למשחק, כמות הנק' הכי נמוכה מאז עונת 07-08). סך הכל החמישייה הפותחת הצליחה לשתף פעולה העונה ב-24 משחקים, שחזור כמעט מדויק של העונה הקודמת.

גם ההערכות האופטימיות ביותר לא התקרבו ל-54 נצחונות ומקום שני במערב, ולאור ההתפתחות של העונה והפציעות הרבות, גם האופטימיים באוהדי דנבר היו מתקשים להאמין שהקבוצה תעשה כזאת קפיצה כש-3 מ-5 שחקני החמישייה שלה פצועים כל כך הרבה ותורמים כל כך מעט כשהם כבר משחקים. אבל זה קרה, והנאגטס שעטו אל עבר המקום השני במערב כשהם מצליחים להתגבר על הפציעות של שחקני החמישייה ועל עונה יחסית מאכזבת של מארי, שהציפייה ממנו הייתה לקפיצה גבוהה יותר ביכולת, בטוח לאור הפציעות הרבות בקבוצה. השנה הקסומה הזו נגמרה אחרי הפסד במשחק 7 בחצי גמר המערב, במשחק שבקלות היה יכול להיגמר אחרת.

אז איך זה קרה?

במילה אחת, יוקיץ'. ב-3 מלים, לא רק יוקיץ'.

כמה דברים קרו השנה שאפשרו את ההצלחה הזאת. הראשון הוא ההצלחה של השחקנים המשלימים במילוי הואקום שיצרו הפציעות של שחקני החמישייה. מאליק ביזלי, שבעונתו השלישית בליגה קיבל דקות משמעותית לראשונה, החזיר בעונה נהדרת של 11.2 נק' באחוז אפקטיבי של 58.4% כשהוא קולע 2 שלשות למשחק ב-40.2%. אבל הסיפור הגדול אצל ביזלי זו הרמה בה שיחק כשחקן פותח. ביזלי פתח ב-18 משחקים וקלע לא פחות מ-15.9 נק' למשחק עם 3 שלשות ב-50% ואחוז אפקטיבי מטורף של 68.7%. בהיעדרו של האריס, ביזלי לקח את ההזדמנות וניצל אותה לחלוטין ויותר ממילא את החלל שנוצר. הרכז המחליף של הנאגטס, שחקן השנה השניה, מונטה מוריס, קיבל גם הוא הזדמנות להראות את היכולות שלו וגם הוא היה מאוד יעיל, כשקלע 10.4 נק' למשחק ב-49.3% מהשדה ו-80% מהקו. בנוסף, החזיק ביחס אס'/איב' השני בטיבו בליגה כשמסר 3.6 אס' ואיבד רק 0.6 כדורים למשחק. גם חוואנצ'ו הרננגומז היה פשוט מצוין ב-25 המשחקים שפתח, עם 11.2 נק' ב-60.2% אפקטיבי. מייסון פלאמלי המשיך את היכולת הטובה מהעונה לפני, כשהראה משחק מגוון ואינטליגנטי וסיים עם 3 אס' למשחק ב-21 דקות בלבד (שלישי מבין הסנטרים פר 36 דקות עם 5.1) וטורי קרייג שפתח ב-25 משחקים חיפה על הנוכחות ההגנתית החסרה של גארי האריס הפצוע.

הדבר השני שקרה הוא שיפור משמעותי בהגנה של דנבר. הבעיה העיקרית של דנבר ונקודת התורפה שלה הייתה ההגנה, ולמרות שבעונה לפני הם הצליחו להשתפר ולעלות מהמקום ה-29 למקום ה-23 ברייטינג הגנתי, הם עדיין נחשבו לקבוצת הגנה חלשה. עם שני שחקני חמישייה כמו יוקיץ' ומארי היה קשה להאמין שהם יצליחו לעשות עוד קפיצה הגנתית, שלא לדבר על אחת אפילו גדולה יותר. בעונה האחרונה, דנבר קפצה מהמקום ה-23 למקום העשירי בליגה. למעשה, דנבר הייתה אחת מ-4 קבוצות בלבד (יחד עם טורונטו, בוסטון ומילווקי) שהיו בין עשר הקבוצות הטובות בליגה התקפית (דורגה שביעית) והגנתית. קשה למצוא סיבה עיקרית לשיפור ההגנתי הדרמטי הזה, במיוחד לאור העונה האקלקטית שעברה הקבוצה ועם כמות הפציעות הגדולה איתה נאלצה להתמודד. חלק מהשיפור נובע משינוי הסכמה ההגנתית בפיק אנד רול על הקבוצה היריבה. במקום ליסוג אחורה ולהגן על הטבעת בפיק אנד רול (drop), יוקיץ' התחיל לצאת בצורה אגרסיבית למוביל הכדור כדי לגרום לו לחשוב ולקבל החלטות מהר ובלחץ, ואז לחזור לגבוה תחת חיפוי של שחקני הקבוצה (hedge). תיאורטית זה לא רעיון מוצלח, בגלל האיטיות של יוקיץ', אבל בפועל זה עבד ויוקיץ' הצליח לחפות באינטליגנציה על המגבלות הפיסיות שלו. חלק נוסף מהסיבה לשיפור היה הנוכחות של מילסאפ. בניגוד לעונה שעברה, מילסאפ הצליח לשמור על עצמו בריא והחיפוי שלו על החולשה ההגנתית של יוקיץ' היה קריטי בקו הקדמי. כשמילסאפ שיחק לצידו של יוקיץ' הרייטינג ההגנתי עמד על 105.1 לעומת 108.8 כשיוקיץ' על המגרש ומילסאפ על הספסל. אבל השינוי הגדול ביותר היה באחוזי השלשות של היריבה. בשנה אחת עברה דנבר מהקבוצה, שקולעים נגדה באחוזים הגבוהים ביותר ל-3 בליגה (37.8%), לקבוצה ששומרת על היריבות שלה על האחוז הנמוך ביותר לשלוש (33.9%). חלק מסוים מהשיפור הזה אכן נובע משינוי פרסונלי בקו האחורי. בעונה שעברה גם כשהאריס היה פצוע השימוש בטורי קרייג היה מוגבל. השנה קרייג, שומר אישית מצוין, פתח ב-37 משחקים וראה יותר זמן מגרש. את היריבים שלו שמר על פחות מ-33% מהשלוש ויחד עם האריס, שאמנם התקפית לא מצא את עצמו, אבל הגנתית היה מצוין כהרגלו ושמר את יריבו העונה על 27% מהשלוש, הרכיבו קו אחורי שמסביר באופן חלקי את ההצלחה בשמירה על קשת השלוש. עדיין, למרות הרשום,  קשה שלא לשייך חלק מהשיפור בשמירה על קשת השלוש פשוט למזל. אמנם ההגנה השתפרה, אבל דנבר עדיין הייתה הקבוצה שאפשרה הכי הרבה שלשות מהפינה ליריבות, שפשוט קלעו את הזריקות הפנויות שלהן באחוזים יותר נמוכים. זאת לא ההגנה ה-10 בטיבה בליגה, לא כרגע, וראו את זה בפלייאוף. בסופו של דבר, קשה מאוד להסביר את העונה הזו. קרו פה כמה דברים לא סבירים, גם בהגנה על השלוש וגם יעילות חריגה בהתקפה של שחקנים שלא הראו יכולת קרובה לזו בעבר. אבל היה דבר אחד קבוע העונה בדנבר. היה את ניקולה יוקיץ'.

ברוב העונות הקודמות, עונה כמו של יוקיץ' הייתה לכל הפחות מכניסה אותו לדיון על ה-MVP של הליגה. מבחינת נרטיב, יוקיץ' הפך השנה לגרסת הסנטר של סטיב נאש. כל מי ששיחק לצידו הפך לשחקן מאוד יעיל התקפית, קלע נהדר ונראה פשוט פנטסטי. סוג של קוסם שהכל סביבו יכול לקרות. שחקנים שעלו ממעמקי הספסל הפגיזו שלשות ללא הכרה והכל היה נראה מדהים. ברור שהמציאות יותר מורכבת וחלק מהדברים התאזנו חזרה בפלייאוף, אבל סט היכולות הכה ייחודי של יוקיץ' וההשפעה המכרעת שלו על הקבוצה רק התחזקו השנה. יוקיץ' של השנה לא היה פשוט רכז, אלא אחד הרכזים המוכשרים בליגה. גארד שכלוא בגוף של סנטר מאסיבי בגובה 2.13 מ'. גם הגנתית, היתרונות המעטים שלו הם הידיים הטובות שלו והיכולת שלו לקרוא קווי מסירה. השילוב הזה של ראיית משחק ברמה הכי גבוהה, ידיים טובות וגובה הופכות אותו לפוטנציאל להפוך למוסר ולשחקן היסטורי. הוא הצליח להוביל קבוצה פצועה, שאף אחד לא ציפה ממנה לעבור סיבוב בפלייאוף, למרחק יריקה מגמר המערב. הוא לא עשה את זה לבד, אבל הוא היה היחיד שהיה אפשר לסמוך עליו לאורך העונה כולה.

קיץ חם

לא הרבה קרה הקיץ אצל הנאגטס. המטרה העיקרית שלהם הייתה להחתים את ג'מאל מארי על הארכת חוזה, ואכן מארי חתם על חוזה מקסימום של 170 מיליון דולר ל-5 שנים (יכנס לתוקף החל מעונת 20-21) שמשאירה אותו בקולורדו לפחות עד 2025. המטרה השניה הייתה למצוא מחליף למילסאפ שיהיה השנה בן 35. בדיוק בשביל זה הובא ג'רמי גראנט, שהועבר בטרייד מאוקלהומה סיטי תמורת בחירת סיבוב ראשון ב-2020. מעבר למספרי השיא שהעמיד גראנט בעונה האחרונה של 13.6 נק' ו-5.2 ריב' ב-49.7% מהשדה ו-39.2% מהשלוש, להם הוסיף 1.2 בלוקים, השילוב שלו בחמישייה של אוקלהומה סיטי היה מצוין והנט רייטינג שלו היה השלישי בקבוצה (5.7). על פניו, נראה שגראנט, כמו מילסאפ, הוא שחקן שמאוד מתאים לשחק ליד יוקיץ'. הוא פורוורד מובילי ואתלטי ומגן טבעת טוב בהגנה ושחקן שיודע לקלוע את הזריקות הפנויות שלו, עם יד מספיק טובה מרחוק. לגראנט חוזה נוח ויעלה לנאגטס כ-9 מליון דולר לשנה בשנתיים הקרובות. זו החתמה שעשויה להתברר כמוצלחת במיוחד לאור המחיר הלא גבוה ששולם עליה.

גם הוויתורים שעשו השנה לא היו משמעותיים. הניסיון עם איזייאה תומאס כשל והוא חתם במינימום לוטרנים בוושינגטון, ומאז הספיק להיפצע ל 6-8 שבועות. טריי ליילס, שלא הצליח להטביע את חותמו גם בדנבר חתם לשנתיים בספרס. מלבדם גם טיילר ליידון ותומאס וולש שלא היו חלק מהרוטציה עזבו.

לנאגטס לא הייתה בחירת סיבוב ראשון בדראפט השנה, לאחר שויתרו עליה בתמורה לכך שנפטרו מהחוזים של פאריד וארתור עונה שעברה. בסיבוב השני הם המשיכו את המגמה של העונה שעברה, לבחור בשחקן "high risk high reward" שנפל עמוק מדי בדראפט. בשנה שעברה זה היה מייקל פורטר ג'וניור, שעדיין לא ראה שניית משחק והשנה זה בול בול, שחקן שטרום הפציעה שלו במכללות היה פרוספקט לוטרי. המשמעות המיידית של הבחירה בבול בול ובפורטר ג'וניור נמוכה, אבל מספיק שאחד מהם יממש אפילו חלקית את הפוטנציאל שלו כדי להצדיק את הבחירות הללו.

ועכשיו, מה עכשיו?

עכשיו הזמן להוכיח. הזמן להוכיח ששנה שעברה לא הייתה אוסף אנומליות. יש לא מעט תהיות כשמדובר על דנבר מודל 19-20. ההיגיון אומר שהקבוצה לא באמת שווה את הדירוג ההגנתי שלה בעונה החולפת. אמנם היה שיפור הגנתי, אבל הפלייאוף הזכיר את המוגבלות ההגנתית שלה. ג'מאל מארי היה כל כך גרוע בהגנה על דרק וייט בסדרה נגד הספרס, שמאלון הכניס לחמישייה את טורי קרייג על חשבונו של בארטון כדי שישמור על וייט. לא נראה שמארי מתקדם בחלק הזה של המגרש. בנוסף, מילסאפ מבוגר בשנה, ונמצא בגיל שכל שנה מתחילה להיות משמעותית. לא בטוח שיצליח לשמור על עצמו בריא, וגם אם כן, הדקות כנראה ירדו וגם התפוקה. עוד נקודה מדאיגה היא הבריאות של גארי האריס. לאורך רוב העונה, האריס נלחם בפציעות ורק בפלייאוף חזר להזכיר את השחקן המאוד מוכשר של עונת 17-18. אבל זו לא רק העונה שחלפה. ב-3 השנים האחרונות האריס שיחק 57,67,57 משחקים. היכולת שלו לשמור על עצמו בריא נהייתה עניין. בנוסף, קשה לראות את שחקני הספסל נותנים תפוקה דומה לתפוקה שנתנו בעונה שחלפה. אם תהיה עונה רוויה פציעות, קשה לראות אותם משחזרים את היעילות בה קלעו כאשר פתחו בחמישייה.

מצד שני, שנה אחרי שדובר על כך שדנבר תצטרך עונה בריאה של שחקניה כדי להשתחל לפלייאוף, אנחנו עומדים בנקודה בה היא הצליחה להגיע למקום השני במערב, בעונה לא מאוד שונה מקודמתה באספקט הזה. עוד לא ראינו דנבר בריאה בשנתיים האחרונות ואם השנה זה יקרה אז הם בהחלט יכולים לשחזר את ההצלחה של העונה הנוכחית. החמישייה הפותחת שלהם השנה, שיחקה כאמור רק 24 משחקים ביחד וסך של 430 דקות משותפות בלבד, אבל בזמן הזה היא עמדה על נט רייטינג של 7.9. דנבר בריאה זו קבוצה שמשחקת כדורסל שוטף ויעיל מאוד. כשבוחנים את הנאגטס היום יודעים שמדובר בקבוצה עמוקה, עם מחליף ברמה גבוהה בכל עמדה. צריך גם לזכור שמדובר בקבוצה מאוד צעירה. מארי עדיין לא בן 23, יוקיץ' חגג לא מזמן יום הולדת 24 והאריס חגג יום הולדת 25 לפני פחות מחודש. יש עדיין מקום לשיפור טבעי של שלושתם, בעיקר של מארי שלגמרי מצופה ממנו לקחת צעד קדימה, לפחות התקפית, ולהפוך לספק הנקודות היעיל שציפו ממנו להיות העונה. גם השילוב של גראנט חשוב מאוד, ואם יעמוד בציפיות זה יאפשר למילסאפ לשמור על עצמו לרגעים החשובים של העונה בפלייאוף.

בסופו של יום, קשה להמר נגד יוקיץ'. עד שלא הוכח אחרת, דברים סביבו עובדים פשוט טוב, והואיל והוא רק משתפר, גם מבחינת יכולת המסירה, קשה להאמין שהעונה הקרובה תהיה שונה מאוד מקודמתה בתוצאתה הסופית. המערב נהיה מאוזן וקשה יותר, וקשה להאמין שדנבר יעשו עוד צעד משמעותי קדימה ויגיעו לגמר המערב, אבל לשחזר את ההישג של השנה שחלפה בהחלט הגיוני, ואם מייקל פורטר ג'וניור ובול בול יראו סימנים של מיצוי הפוטנציאל העצום שלהם, העתיד של דנבר יהיה גם ורוד מההווה.

תחזית: אני הולך עם וגאס, 52 ניצחונות ומקום רביעי במערב.

תגיות: , , , ,
קרא עוד

עדכונים 22.9.19

ספט 22, 2019 | | 0 |

עדכונים ו-30 יום שהם 4 שבועות ו-2 ימים לתחילת העונה!

פרוייקט קבוצה ביום של הכדור הכתום התחיל עם הווריורס.

שושלת – הסוף!

בכל יום נפרסם קבוצה נוספת בשעות הצהריים.

למאזיננו בגוגל פודקאסטס – עקב החלפת אחסון, הפודקאסטים שלנו לא מגיעים אליכם. על מנת לפתור את הבעיה יש למחוק את הערוץ של הכדור הכתום ולהתחבר אליו שוב. בשבוע שעבר העלינו את הבית הפסיפי

פודקאסט הכדור הכתום – הבית הפסיפי

בראיין לואיס מהניו יורק פוסט מפרסם שהדיבור בליגה מסביב לדוראנט חיובי ביחס לאפשרות שדוראנט יחזור לשחק עוד העונה. ספנסר דינווידי אומר שדוראנט לוקח את השיקום שלו בצורה אולטרה רצינית.

דויין קייסי אומר שדראמונד בכושר הכי טוב שהיה בשנה וחצי שקייסי בדטרויט. קייסי גם נלהב מההגנה של ברוס בראון.

קווין נוקס אומר שפיזדייל הבטיח לשחקני הניקס שהוא עדיין לא החליט על חמישיה.

בול בול צפוי להעביר את העונה בליגת הפיתוח.

עוד פרטים על הטרייד של פול ג'ורג' לקליפרס. דוק ריברס אומר שהקליפרס ידעו שאוקלהומה סיטי רוצה לפרק את הקבוצה שלהם. לפי הכתבה הסל של דמיאן לילארד שלח את המנהלים של הקבוצה לחשבון נפש ולמחשבות שעדיף לפרק את הקבוצה. לחזק אותה היה בלתי אפשרי לאור מצב השכר.

Kawhi Leonard signing with Clippers; Paul George joining him in massive trade with Thunder

הליגה תוסיף את הGATHER לספר החוקים. עד כה השופטים השתמשו בביטוי להסביר למה לא שרקו צעדים, ועכשיו הליגה תגדיר אותו רשמית

חוקי הטמפרינג החדשים: עד 10 מליון קנסות לקבוצות, ו-6 מליון דולר קנס לחוזים לא חוקיים. בנוסף אדם סילבר יוכל לקחת מחשבים וטלפונים של מנהלים ושחקנים לבדוק אם התבצעה בהם תקשורת כזו.

ג'יימס הארדן משחק במשחקי ריקו היינס בUCLA ולא מרחם על אף אחד

לפוסט זה מצורף איך הליגה השתנתה הקיץ מחוץ לפרקט? חמישה דברים שישפיעו על העונה הקרובה

https://www.theringer.com/nba/2019/9/19/20873046/nba-changes-off-the-court-ncaa-tampering-salary-cap

 

–

קרא עוד
שושלת – הסוף!

שושלת – הסוף!

ספט 22, 2019 | , | 1 |

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: גולדן סטייט ווריורס

לדף הקבוצה:

גולדן סטייט ווריירס

נשארו: סטף קרי, קליי תומפסון (הוחתם מחדש על חוזה מקסימום), קבון לוני (הוחתם מחדש), דריימונד גרין (קיבל הארכת חוזה החל מעונת 20-21), ג'ייקוב אוונס, אלפונזו מקיני.

עזבו: דמארכוס קאזינס (חופשי ללייקרס), קווין קוק (חופשי ללייקרס), ג'ורדן בל (חופשי למינסוטה), קווין דוראנט (S&T לברוקלין), אנדריי איגודלה (טרייד לממפיס), דמיאן ג'ונס (טרייד לאטלנטה), שון ליווינגסטון (נחתך ופרש).

הגיעו: ווילי קאולי-סטיין (חופשי), אלק ברקס (חופשי), דיאנג'לו ראסל (S&T מברוקלין), עומרי ספלמן (טרייד מאטלנטה), ג'ורדן פול (דראפט), אלן סמאייליג'יץ' (דראפט), אריק פסקל (דראפט).

חמישייה: דיאנג'לו ראסל, סטף קרי, גלן רובינסון 3 (עד שקליי תומפסון יחזור), דריימונד גרין, ווילי קאולי-סטיין.

ספסל: ג'ורדן פול, אלפונזו מקיני, אלק ברקס, עומרי ספלמן, קבון לוני, ג'ייקוב אוונס, אלן סמאייליג'יץ', אריק פסקל.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

עונת 18-19 עמדה בסימן העזיבה הצפוייה של קווין דוראנט בקיץ. לפחות פעמיים ביום עלתה בטוויטר ידיעה חדשה על כך שקווין דוראנט לא ישאר עם הווריורס. דריימונד גרין הגיע לעונה שבע (מאליפויות) ובעודף משקל (מאוכל) ראה את הקרקס ורתח מבפנים. במפגש סתמי בתחילת נובמבר עם הקליפרס, הווריורס הגיעו לסיום בשיוויון. בשניות הסיום גרין הוריד ריבאונד ורץ קדימה, אבל לא הספיק לשחרר זריקה לפני הבאזר. קווין דוראנט עמד לידו והתלונן שלא מסר לו את הכדור. זה הספיק בשביל לפוצץ את גרין. גרין פתח ג'ורה רצינית על דוראנט, כולל קללות ושאר מרעין בישין. השיא כמובן – אנחנו לא צריכים אותך. זה סיפק לעיתונאים חומר לחודשיים של כתבות וספקולציות, כשהתמה של כולם הייתה שהווריורס צריכים לותר על גרין בשביל לשמור על דוראנט. הקבוצה השעתה וקנסה את גרין על התקרית, וניסתה להשאיר את זה מאחוריה, אבל זה בלתי אפשרי כשדוראנט המשיך להיות עמום לגבי התוכניות שלו לעתיד. דוראנט סירב להתחייב (גם אם זה רק מהפה החוצה) לשום דבר לגבי הקיץ, ובשלב מסויים אפילו הפסיק לדבר עם עיתונאים. זה היה הרבה יותר טוב מאשר כשהוא הסכים לדבר איתם.

כל הסיפור הזה העיב על הכימיה, ונמתח כמו מסטיק לאורך העונה, אבל בכדורסל לווריורס עדיין היה את קווין דוראנט, סטף קרי וקליי תומפסון, וזה הספיק ל-57 נצחונות שהספיקו למקום הראשון במערב. דמארכוס קאזינס הספיק לחזור ולשחק 30 משחקים ולרשום מספרים יפים. ההתקפה של הווריורס סיימה ראשונה בדירוג התקפי, ואפילו שהדירוג ההגנתי לא היה טוב כבשנים עברו, זה לא שינה יותר מדי לציפיות מהווריורס. גולדן סטייט הגיעה לפלייאוף בכושר מצויין, כשגם דריימונד גרין לוקח את עצמו בידיים, מוריד משקל, ומגיע לפליייאוף בכושר שיא. בסיבוב הראשון גולדן סטייט פגשה את לוס אנג'לס קליפרס, כולם הימרו שהסדרה תגמר בסוויפ קליל לטובת הווריורס. 4 דקות בתוך משחק 2, קאזינס רדף אחרי כדור אבוד ונפצע בשריר הירך. הצפי היה שסיים את העונה. הווריורס כבר הובילו ב-31 הפרש בתחילת הרבע השלישי, הרבה אנשים הלכו לישון ופספסו את הקאמבק הכי גדול אי פעם בתולדות הפלייאוף. לו וויליאמס ומונטרז הארל החזירו את הקליפרס ממינוס 31 לנצחון. המכונה המשומנת של הווריורס חרקה. קווין דוראנט העמיס את הקבוצה על הגב ו-2 נצחונות בלוס אנג'לס הרגיעו את המערכת. הווריורס חזרו למשחק 5 בשביל לסגור עניין, אבל הקליפרס רצו עוד ולא וויתרו, דוראנט קלע 45 נקודות במשחק אבל זה לא הספיק אז הוא קלע 50 במשחק 6 בשביל לסגור עניין. 2 המשחקים המיותרים לא עזרו לאף אחד, בנוסף לכל הדרמה הזאת, סטף וקליי סבלו מנקעים במשחק 6 וגולדן סטייט נראתה פגיעה.

בסיבוב השני הווריורס פגשו את היריבה המושבעת מיוסטון. עד משחק 5 הכל התנהל על מי מנוחות עם נצחונות ביתיים של 2 הצדדים. לא ראינו כדורסל גדול, אבל המון מתח. הרוקטס התלוננו על השיפוט – בקיצור, הכל כרגיל. 2:11 לסיום הרבע השלישי במשחק 5, הגיע הרגע ששינה את הפלייאוף. קווין דוראנט קלע סל בפוסט והתחיל לרוץ להגנה. פתאום הוא הסתכל אחורה, כאילו הוא מחפש משהו, ואז תפס את הרגל ונעצר. כולם דיברו על קרע באכילס. העובדה שמדובר בפציעה ללא מגע, והעובדה שדוראנט הסתובב, כאילו חיפש מי בעט בו, התאימה בדיוק לפציעה מהסוג הזה. למחרת, אחרי ה-MRI הווריורס פרסמו שמדובר בקרע בשריר השוק, ולא פציעה באכילס. הווריורס דיברו על זמן החלמה של 2-4 שבועות, אבל במקרים כאלו אי אפשר באמת לדעת. האוהדים קיוו שדוראנט יחזור לגמר. גולדן סטייט נאלצה להסתדר בלי דוראנט, למזלה יש לה את סטף קרי שהחזיר את הקבוצה אחורה בזמן ל-2016. קרי ניצח את משחק 5 ומשחק 6 (16 נקודות אחרי היציאה של דוראנט במשחק 5, 33 נקודות במחצית השניה של משחק 6, אחרי 0 במחצית הראשונה) והווריורס עלו לגמר המערב למפגש האחים קרי. התקשורת לא עזבה את המשפחה, כי זה היה בערך הדבר היחיד שעניין בגמר חד צדדי שנגמר בסוויפ מהדהד לטובת גולדן סטייט. גמר חמישי ברציפות. הווריורס חזרו לכדורסל שמח עם הנעת כדור והמון שלשות. התקשורת לא היססה והתחילה דיון בשאלה האם הם טובים יותר עם דוראנט או בלעדיו.

אלא שהחגיגות היו מוקדמות, כי המשוכה בגמר המערב הייתה נמוכה משמעותית מזו שחיכתה בגמר הליגה – טורונטו ראפטורס. לראפטורס אפילו היה יתרון ביתיות. גולדן סטייט נראתה טוב בלי דוראנט, אבל המחסור בעומק היה מאוד משמעותי. הראפטורס לא היו נוצצים, אבל היה להם את קוואי, לא היו להם חורים, והיה להם עומק מספק. למרות שקליי נפצע במשחק השני, הווריורס הצליחו לנצח ולגנוב את הביתיות. הבעיה שבלי קליי ובלי דוראנט במשחק 3, לווריורס לא נשארו יותר מדי שחקנים. קרי לקח על עצמו הכל וקלע 47 נק', אבל זה לא היה אפילו קרוב כשטורונטו מנצחת ב-14 נק'. קליי חזר במשחק 4, אבל הווריורס נראו עייפים ושוב הפסידו בבית, הפעם ב-13. גולדן סטייט הייתה בחסרון 1 – 3, זמן מצויין לדוראנט לחזור ולהציל את המולדת. דוראנט היה מצויין עם 11 נקודות ברבע הראשון של משחק 5, וקר לא נתן לו הנחות. אלא ש-2 דקות בתוך הרבע השני דוראנט קרע את האכילס (הפעם לא היו ספקות) וסיים את העונה. הווריורס שמרו על משחק צמוד, אלא שקוואי התעורר ברבע האחרון קלע סלים חשובים והעלה את טורונטו ליתרון 6, מרחק 3 דקות מאליפות. מסיבה לא ברורה ניק נרס לקח פסק זמן, שעצר את המומנטום של טורונטו ונתן לווריורס זמן להתארגן. קליי וקרי השוו בשלשות, וקליי קלע את שלשת הנצחון. חוזרים לאוקלנד למשחק 6. קליי היה מצויין עם 30 נקודות ב-2.5 רבעים. ברבע השלישי הוא נחת לא טוב אחרי מתפרצת וקרע את ה-ACL. זו הייתה מכה שהווריורס כבר לא יכלו להתאושש ממנה. הם נשארו צמודים, ו-8 שניות לסיום, בפיגור נקודה, לקרי היה מבט חופשי ל-3 שיכל לשלוח את הסדרה למשחק 7, הוא החטיא וטורונטו זכתה באליפות. גולדן סטייט סוגרת 48 שנים באורקל ארינה עם 3 הפסדי בית רצופים.

היו לא מעט האשמות כלפי הווריורס שנתנו לדוראנט לעלות לשחק\לחצו עליו לחזור לגמר. אין להאשמות האלו ביסוס. בתהליך ההחלמה שלו היו מעורבים לא רק רופאים של הווריורס, אלא גם רופאים שעבדו בשביל דוראנט. יכול להיות שהיה עליו לחץ לחזור, אבל ככה זה בספורט. ההחלטה בסופו של דבר הייתה שלו, והרופאים לא יכלו לחזות את הפציעה שלו. איגודלה הוסיף בקיץ שמן למדורה כשסיפר ששיחק עם שבר, למרות שהרופאים הגדירו את הפציעה שלו חבלה.

הפציעה של דוראנט השפיעה לא רק על זהות האלופה, היא השפיעה על כל הפרי אייג'נסי.

קיץ חם

בדראפט 2019 לווריורס הייתה את הבחירה ה-28, כאשר לפני הדראפט הם קנו את הבחירה ה-41, ובמהלך הדראפט את הבחירה ה-39. בבחירה ה-28 הם בחרו את ג'ורדן פול, שוטינג גארד בגובה 1.96 ששיחק 2 עונות במכללת מישיגן. בבחירה ה-39 הם בחרו את אלן סמאייליג'יץ', ילד סרבי בן 19. הסיפור המעניין לגבי סמאייליג'יץ' הוא שהווריורס הביאו אותו לארה"ב בגיל 18 לשחק בג'י ליג. סמאייליג'יץ' הסכים לשחק רק בסנטה קרוז ווריורס, קבוצת הבת של גולדן סטייט, ולאחר שנבחר רביעי בדראפט הג'י ליג על ידי הלייקרס, הועבר לשם. עכשיו הם מרימים אותו לבוגרים. אם אכן יצא ממנו שחקן זה יהיה סיפור גדול. בבחירה ה-41 הווריורס לקחו את אריק פסקל ממכללת וילנואבה, פאוור פורוורד נמוך, שכמובן מקבל השוואות לדריימונד גרין (כמו כל פאוור פורוורד נמוך שיגיע לליגה בשנים הקרובות).

שעה לפני פתיחת השוק החופשי, אדריאן ווג'נרובסקי פרסם, מה שהיה ברור לאורך כל העונה, שדוראנט הולך לסכם בברוקלין ביחד עם קיירי. למרות הפציעה הקשה שלו, הווריורס היו מוכנים לתת לדוראנט חוזה מקסימום מלא ל-5 עונות, אבל דוראנט היה נחוש לעזוב. עם קליי לעומת זאת הדברים נסגרו מהר עם חוזה מקסימום ל-5 עונות. אולי זו הפציעה, ואולי קליי תכנן להשאר בכל מקרה. אי אפשר לדעת. ההפתעה הגדולה הגיעה כשהווריורס הודיעו שהם סיכמו עם דיאנג'לו ראסל. ראסל סיים חוזה רוקי וחיפש חוזה מקסימום ועם ההגעה של קיירי הוא הפך למיותר בברוקלין שהייתה מוכנה להעביר אותו לווריורס ב-S&T כחלק מההגעה של דוראנט למועדון. אלא שבשביל שזה יקרה הווריורס היו צריכים לרדת מתחת למס, ולכן הם שלחו את אנדריי איגודלה לממפיס בסלארי דאמפ, כשהם מוסיפים את בחירת הסיבוב הראשון שלהם ב-2024, מוגנת טופ 4. משום מה דוראנט התעקש שברוקלין תקבל בחירה גם היא על העסקה, למרות שהמועדון כבר הסכים לעסקה, אז הווריורס נאלצו להוסיף לברוקלין בחירת סיבוב ראשון ב-2020, מוגנת טופ 20. לאחר שהעסקה בין הווריורס לברוקלין התבצעה, מארק סטיין אמר שלדעתו הווריורס הביאו את ראסל כנכס טרייד. איכשהו הדעה הזו נהפכה לעובדה, למרות שלסטיין לא היו שום סימוכין. העובדה שלא היה ברור איך ההתאמה בין ראסל וקרי תעבוד הספיקה לאנשים כדי לקחת את דבריו של סטיין כעובדה מוגמרת. מאיירס לא ידע אפילו איך להתייחס לזה. להשקיע 2 בחירות סיבוב ראשון ולותר על אנדריי איגודלה בשביל להביא נכס טריידים? אין בזה שום הגיון. בסופו של דבר אם הווריורס יעבירו את ראסל בטרייד מתישהו, סטיין יתהלל שהוא חזה את זה. אם זה לא יקרה, כולם ישכחו. בעיני אין בהצהרה הזו שום הגיון. הווריורס ויתרו על הרבה בשביל להביא את ראסל, וקשה לי לראות איך הם מקבלים יותר. חוזה נגמר, בחירות סיבוב ראשון היו שוות יותר.

שחקן שהרבה חשבו שיקבל חוזה גדול, היה קבון לוני. הוא נתן עוד פלייאוף טוב וגם היו מחזרות. בסופו של דבר הווריורס השאירו אותו על חוזה ל-3 עונות בגובה 15 מליון דולר. לוני ירוויח העונה כמו דניאל ת'ייס בבוסטון, ולא ממש ברור לי למה (משני הצדדים). הווריורס הצליחו לחזק יותר את הקו הקדמי כשהחתימו את ווילי קאולי-סטיין על חוזה מגוחך של קצת יותר מ-2 מליון דולר. קאולי-סטיין הוא גבוה הגנתי ורים ראנר סביר, ולא ברור איך המחיר שלו ירד כל כך נמוך. גולדן סטייט החליפה את דמיאן ג'ונס הלמלם בעומרי ספלמן מאטלנטה, עוד פורוורד נמוך שמקבל השוואות לדריימונד. בנוסף, הווריורס השיגו 2 שחקני כנף על חוזי מינימום: ראשון הגיע גלן רובינסון ה-III שהיה בפיסטונס בעונה שעברה.  אלק ברקס כבר סיכם באוקלהומה סיטי, אבל אחרי הטרייד על פול ג'ורג' חזר בו וחתם בגולדן סטייט על חוזה מינימום. ברקס היה סקורר מהספסל ביוטה.

לקראת סוף הקיץ הווריורס הגיעו לסיכום עם דריימונד גרין על הארכת חוזה בסך 100 מליון דולר ל-4 עונות (החל מעונת 20-21). חוזה מצויין לווריורס שהיו צריכים לשלם יותר בקיץ הבא, כיוון שהשוק חלש למדי. גולדן סטייט נועלת את קרי, קליי וגרין ל-3 העונות הקרובות ויש לה מספיק זמן לבנות על השלישיה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

חוזרים לבסיס. לקר אין את הסגל שהיה לו ב-2016, לפני ההגעה של דוראנט. אז בנוסף לקרי, קליי וגרין היה לו את איגודלה, בארנס, בוגוט, בארבוסה, ליווינגסטון. אין לו את העומק שהיה לו אז, ולווריורס אין את היכולת להשיג את זה, בגלל החוזים היקרים של השלושה. יש לה שחקנים שמסוגלים לשמור, ויש כאלה שמסוגלים לקלוע, אבל רובם חד מימדיים, או שלא ברמה מספיק גבוהה. לעונה הרגילה זה עדיין אמור להספיק. בחמישיה נראה את קרי וראסל ביחד. מי שישמור יותר טוב, יחמם לקליי את המקום עד שיחזור. רובינסון הוא הפייבוריט שלי, אבל גם מקיני שיש לו קצת ותק יכול להשתלט על העמדה. יש גם סיכוי לברקס, הגם שעד כה הוא היה בעיקר סקורר מהספסל, וסביר להניח שהוא ימשיך בתפקיד הזה גם בווריורס.

לקר יש 3 כוכבים, 3 שחקנים שמכירים את השיטה, 3 שחקנים עם אופי נהדר. עכשיו הוא צריך לדאוג שכל השאר יגיעו לרמה מספקת. עם קרי, ראסל, קליי וגרין יש המון ניהול התקפה וקליעה. השאלה העיקרית היא איך זה אמור לעבוד בהגנה. הווריורס החביאו עד עכשיו את קרי, השאלה היא מה הם יעשו עם קרי וראסל, ואיך הם יחביאו את שניהם. האם נראה שוב את הגנת החילופים, או שהווריורס יוותרו עליה לאור הסגל הקיים? האם מישהו יצליח להכנס לנעליים של בארנס\איגודלה ולייצר חמישיית מוות חדשה שבה גרין בסנטר? כרגע זה נראה כאילו התשובה לכל השאלות האלו היא לא. מצד שני לגולדן סטייט יש כמה צעירים מעניינים שיכולים להכנס לרוטציה ולהתחיל להתפתח. ראשון הוא כמובן סמאייליג'יץ', גבוה, אתלטי עם טווח ל-3. אם פסקל או ספלמן יצליחו להתפתח לחצי ממה שדריימונד התפתח, זה גם יכול להיות מעניין. בהתקפה נראה המון פיק אנד רול של גרין וקרי, וגם גרין וראסל. סביר להניח שנראה הנעת כדור, אבל אם הסגל הקיים קשה לי להאמין שזה יהיה טוב כמו שזה היה ב-2016. מצד שני, צריך לזכור שלא רק קרי, קליי וגרין עוד שם, גם קר ואדאמס. שני המאמנים שהוציאו את הקבוצה הזו לאור. יש פחות חומר לעבוד איתו, אבל עדיין יש יותר מרוב מה שיש לקבוצות אחרות בליגה להציע.

יש המון סימני שאלה לגבי הווריורס, אבל דיי בודאות אפשר לומר שהשושלת של הווריורס נגמרה. הם כבר לא פייבוריטים, ועם המערב החדש יהיה להם מאוד קשה לנצח. הם יצטרכו לגדל את הרוטציה מבפנים ולפתח את הצעירים. זה יעלה להם בהפסדים, אבל בטווח הארוך יכול להשתלם.

תחזית: מקום 4-5 במערב, עונה סולידית, קרי עם 347 שלשות, קליי חוזר באיזור ינואר, הווריורס מנצחים 53 משחקים ועפים בסיבוב השני בפלייאוף.

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 21.9.19

ספט 21, 2019 | | 0 |

עדכונים ו-31 יום שהם 4 שבועות ו-3 ימים לתחילת העונה!
 
 
 
ועד ה"מושלים" של הליגה העביר פה אחד את חבילת החוקים נגד טאמפרינג.
 
 
בנוסף קצת פחות מדובר, הליגה תאכוף יותר צעדים במהלך העונה הבאה, ותשתדל להסביר לשחקנים ולקהל את החוקים.
 
נייט מקמיליאן אמר שויקטור אולדיפו נמצא במקום טוב מבחינה מנטאלית.
 
ג'יילן רוז עדכן על "מתח אמיתי" בין קווין דוראנט ושאר אנשי הווריירס.

 
לארי בראון שהיה מאמן דטרויט ב-2003 סיפר שהוא קיבל את הרושם שהולכים על כרמלו אנת'וני בדראפט

 
הקליפרס הודיעו שקוואי לא ינוח כל כך הרבה כמו בעונה שעברה.
 
בעוד שבוע בדיוק יפתחו חלק ממחנות האימונים. 8 קבוצות יפתחו את מחנה האימונים ב-28 בספטמבר, ואלה הקבוצות שמשתתפות במשחקי הראווה הבינלאומיים, שאר קבוצות הליגה יפתחו את מחנות האימונים ב-1.10. למי שמעוניין בלוז הפריסיזן:
 
מג'יק ג'ונסון מגן על הבחירה בלונזו בול בדראפט
 
בנוסף אמר מג'יק בתכנית שאם קווין דוראנט לא מצא אושר בגולדן סטייט, הוא לא ימצא בשום מקום. דוראנט צייץ "בולשיט" ומחק
 
דניס רודמן טוען שמדונה הציעה לו 20 מיליון בשביל להכניס אותה להיריון.
 
 
 
 
 
 
מזכירים את הפודקאסט מהשבוע עם הפריוויו לבית הפסיפי. וזו הזדמנות להזכיר שהובא לידיעתנו שיש בעיה למי שמנוי דרך גוגל פודקאסט, וזה נפתר באמצעות הרשמה מחדש לפודקאסט.
תהנו
 
לפוסט זה מצורף: דירוג סמול פורוורדים של כל הזמנים.
 
קרא עוד

טוויטר

תמיכה בכדור הכתום

פייסבוק

‎הכדור הכתום‎

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות