רועי ויינברג מספורט 5 ולא מעט פלטפורמות נוספות הצטרף לדרור האס לפריוויו על בית המרכז.מה הזהות העתידית של שיקגו?הצעד הבא של דטרויט, מה מילווקי יכולה לעשות ללא הרבה עזרה סביב יאניס, החיים באינדיאנה ללא הליברטון וקליבלנד מאיימת על האליפות?
פתיח, רגע השבוע והפציעה של ואנוליט 00:00
שיקגו בולס 05:15
דטרויט פיסטונס 15:40
מילווקי באקס 23:40
אינדיאנה פייסרס 33:00
קליבלנד קבאלירס 43:24
עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: ברוקלין נטס
נשארו: קאם תומאס, דיירון שארפ, ניק קלקסטון, דרו טימה, טייריס מרטין, קיאון ג'ונסון, ג'יילן ווילסון, דאריק וייטהד, נואה קלאוני, טייסון אטיין (חוזה דו כיווני), זאייר וויליאמס
עזבו: קאם ג'ונסון (טרייד לדנבר), דיאנג'לו ראסל (חופשי לדאלאס), טרנטון ווטרפורד (חופשי, פילדלפיה)
הגיעו: מייקל פורטר ג'וניור (טרייד מדנבר), הייווד הייסמית' (טרייד ממיאמי), טרנס מאן (טרייד מאטלנטה), איגור דמין, נולאן טראורה, דרייק פאוול, בן שרף ודני וולף (דראפט)
מתנדנדים:
חמישייה: ניק קלקסטון, מייקל פורטר ג'וניור וקאם תומאס הם ככל הנראה השמות הודאיים. נואה קלאוני מסתמן בתור המועמד המוביל לפתוח בעמדה 4, וככל הנראה איגור דמין יפתח את העונה בתור הרכז הראשון של הקבוצה
ספסל: נולאן טראורה, בן שרף, טרנס מאן, קיאון ג'ונסון, זאייר וויליאמס, ג'יילן ווילסון, דני וולף דיירון שארפ
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם?
באיחור של שנה ברוקלין פתחו בבנייה מחדש פוסט עידן דוראנט\קיירי\הארדן. לפני העונה הם שלחו את מיקאל ברידג'ס לניו יורק עבור כל נכסי הדראפט של הניקס בעשור הקרוב (או עד שדולאן יוציא אלבום זהב, מה שיקרה קודם) ומינו את ג'ורדי פרננדז למאמן הראשי. פרננדז הגיע אחרי שמונה שנים כעוזר בדנבר וסקרמנטו, והיה ברור שהנטס הולכים להפסיד המון. איך אמר שם טוב האבי? זה לא היה כמו שאתה מצפה שזה יהיה.
אחרי 20 משחקים הנטס חזרו ממסע חוץ במערב עם שלושה נצחונות רצופים על סקרמנטו, גולדן סטייט ופיניקס והמאזן שלהם הראה 9 נצחונות ו-11 הפסדים, כולל שני הפסדים שהלכו להארכה מול דנבר ובוסטון. משם, דווקא, הדברים הלכו כמצופה. זה קרה לא מעט "בזכות" הפציעה של קאם תומאס, הגארד בן ה-23, שהתחיל את העונה בתור הסקורר המוביל של הקבוצה עם 24.7 נקודות למשחק באחוזים לא רעים. ההנהלה דאגה לחזק את הכיוון כששלחה כל שחקן שהיה בו עניין לקבוצה אחרת – דניס שרודר יצא למסע חובק ליגה, דוריאן פיני סמית' עבר ללייקרס ואפילו בן סימונס קיבל ביי אאוט והלך לקליפרס. הנטס סיימו את העונה עם 26 נצחונות אבל ראו את דאלאס וסן אנטוניו מוקפצות בדראפט וסיימו עם הבחירה השמינית בתור הבחירה הגבוהה שלהם.
קיץ חם
@sagirefael.nba.il הקיץ של ברוקלין נטס אחרי שבחרו 2 ישראלים בדראפט, איך נראה הסגל של ברוקלין. איך לדעתכם תראה עונת הרוקי של בן שרף ודני וולף? #NBA #פוריו #כדורסל #דניאבדיה #לוקה #לברון #orangeballil #ברוקליןנטס #בןשרף #דניוולף
"הבחירה הגבוהה" כי הנטס אימצו את המודל שהפך את אוקלהומה סיטי למפלצת ואגרו בחירות דראפט. בניגוד לת'אנדר, הנטס גם שמרו את הבחירות האלו. אם הכל ילך כמתוכנן, הנטס יהפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שבמדיה משחקים במקביל חמישה רוקיז שנבחרו בסיבוב הראשון. אל איגור דמין, הבחירה של הנטס במקום השמיני, הצטרפו נולאן טראורה (הבחירה ה-19, מדטרויט דרך ניו יורק), דרייק פאוול (הבחירה ה-22, שהנטס קיבלו כ"דמי תיווך" בעסקה ששלחה את קריסטאפס פורזינגיס לאטלנטה), בן שרף (הבחירה ה-26, מהניקס) ודני וולף (הבחירה ה-27, מיוסטון, שריד עקיף לעסקאת קווין דוראנט). שני השמות האחרונים אמורים להפוך את הקבוצה הצנועה מברוקלין לאחת האהודות בישראל.
עם כל הכבוד לשחקני השנה הראשונה, וספיציפת לנציגים שלנו, המהלכים המשמעותיים ביותר הקיץ היו קשורים לשני השחקנים שאמורים להיות הסקוררים העיקריים שלהם העונה: מייקל פורטר ג'וניור וקאם תומאס.
פורטר ג'וניור הצטרף בטרייד מדנבר, אחרי שש שנים בתור הכינור השלישי בתזמורת של ניקולה יוקיץ' בדנבר. למקרה שפספסתם – או שהתחלתם להתעניין בקבוצה בזכות הישראלים – MPJ הוא סקורר חסר מצפון, שלפחות ליד ניקולה יוקיץ' היה גם אחד הקלעים היעילים בליגה (61.2% טרו שוטינג, כ-3% מעל ממוצע הליגה) הנטס מהמרים על זה שפורטר ג'וניור, בן ה-27, יכול להתפתח להיות אולסטאר בליגה, ולהציג יכולות מעבר להיותו קלעי קאץ' אנד שוט, לאו דווקא במדי הקבוצה, אגב. מאז הטרייד, הוכיח את עצמו פורטר ג'וניור בתור אחד שיורה בלי חשבון גם מהפה. את הקיץ העביר MPJ בלפזר התבטאויות שנויות במחלוקת בנושאים מגוונים החל ממערכת החינוך הציבורית (אני לא אתן לילדים שלי ללכת לבית ספר ציבורי שלא יחזרו ויגידו שהם מזדהים בתור חתול) דרך מערכות היחסים שלו עם נשים ועד לסגמנט "אני לא מצדיק אבל אני יכול להבין" על הטיית הימורי ספורט. טיעון בעייתי מצד שחקן בליגה, בעייתי עוד יותר כשזה מגיע מפורטר ג'וניור שאחיו, ג'ונטיי, הורחק מהליגה לכל החיים אחרי שהיה מעורב בפרשיית הימורים על משחקים בהם השתתף. המצב הגיע עד למצב שריצ'ארד ג'פרסון, פעם שחקן נטס והיום אחד הפרשנים הכי צבעוניים בליגה, פרסם בחשבון הטוויטר שלו שלפתוח לMPJ מיקרופון שקול ללתת לקנייה ווסט לדבר. הנטס, מצידם, היו שקטים בכל הנוגע לדבריו של פורטר ג'וניור, אבל יהיה מעניין לראות את הסבלנות של ההנהלה, שעדיין זוכרת את כאבי הכוויות מקיירי אירווינג.
קאם תומאס בא עם כאב ראש סטנדרטי יותר – תומאס, שהתחיל את העונה מצוין אך נפצע והוגבל ל-25 משחקים, סיים את חוזה הרוקי שלו והגיע לקיץ כשהוא שחקן חופשי מוגבל. בשתי העונות האחרונות תומאס מיצב את עצמו כסקורר (23 נקודות בממוצע למשחק ו56% טרו שוטינג. מקום 43 מתוך 49 שחקנים עם ממוצע של 20 נקודות למשחק בשתי העונות האחרונות) ולא הרבה יותר. תומאס, לפי ציטוטים, דרש חוזה על הסקאלה של טייריס מקסי, עמנואל קוויקלי וטיילר הירו (כלומר כ-35 מיליון דולר לשנה), ברוקלין הציעו לו, לפי הדיווחים, כ-15 מיליון דולר לעונה. הכסף הפנוי בליגה נגמר מהר ובסופו של דבר תומאס בחר לחתום רק על הצעת ההיענות, שתכניס לכיסו 5.9 מיליון דולר בשנה הקרובה, ובסיומה יהפוך לשחקן חופשי לא מוגבל.
חוץ מהדראפט, והטרייד על פורטר ג'וניור, ברוקלין בעיקר קלטה שחקנים עם איזשהו אפסייד: אם זה הייווד הייסמית' שהגיע ממיאמי ויכול לעורר עניין אצל קבוצות פלייאוף או טרנס מאן וקובי באפקין שהגיעו מאטלנטה. באפקין בן ה-22 היה בחירת לוטרי רק לפני שנתיים אך פציעות הגבילו אותו ל-27 משחקים בסך הכל. בברוקלין, אולי, יוכל לחזור לכושר משחק בהדרגה, מבחינת ברוקלין מדובר על הימור בסיכון נמוך (לא דיברתי אליך MPJ)
ועכשיו מה, מה עכשיו?
ברוקלין יוצאת לדרך חדשה עם סגל צעיר ונטול ציפיות. השחקן המבוגר והותיק ביותר בסגל הוא טרנס מאן – שיחגוג 30 בפתיחת העונה, אחרי שש שנות ניסיון בליגה, לא פחות מ-11 שחקנים בסגל נולדו אחרי הפיגוע במגדלי התאומים.
ג'ורדי פרננדז ניסה להנחיל כבר בשנה שעברה את אותם הדגשים שאפיינו את ההתקפות (המוצלחות) של דנבר ומסקרמנטו – ריבוי מסירות (מקום חמישי בליגה בעונה שעברה) וזריקות משלוש (שלישי בליגה). סגנון שלא תאם את הסגל, ובוצע ביעילות נמוכה (הנטס דורגו בחמש הקבוצות הגרועות ביותר באחוזי קליעה מחוץ לקשת ואיבודים). השנה, עם הסגל החדש, סביר שנראה את פרננדז ממשיך להטיף לשיטת המשחק הקבוצתית.
על פניו, סגנון המשחק הזה לא תואם את האופי של שני השחקנים המרכזיים (MPJ וקאם תומאס), שממעטים למסור ומעדיפים לשמש כתחנה אחרונה. למרות זאת, במקרה של פורטר ג'וניור, יש סיבות לאופטימיות לפחות לגבי הנכונות שלו לאמץ את השיטה. אם בתור תחנה אחרונה – התפקיד שהפך אותו לשחקן שמשתכר עשרות מיליוני דולרים ב-NBA בשיטת משחק דומה בדנבר – ואם בתור הזדמנות להציג יכולות שלא ראינו ממנו עד היום, במידה וינסה להוכיח שהתפקיד בדנבר באמת היה קטן עליו.
לגבי קאם תומאס, סימני השאלה רבים יותר. בערך חצי מהזריקות שלו הגיעו מיצירה לעצמו, וגם אם ממוצע האסיסטים שלו עלה לאזור ה-4 במדגם המשחקים הקטן משנה שעברה, הוא עדיין מעדיף את הכדור אצלו בידיים, בוודאי כשמדובר בעונת חוזה לאחריה יהפוך לשחקן חופשי לא מוגבל. יכולת צבירת הנקודות של תומאס הפכה אותו לשחקן חמישיה בשנתיים האחרונות, אבל אם המשחק שלו יבוא על חשבון המשחק הקבוצתי, יתכן ונראה את פרננדז מוריד אותו לספסל לתפקיד של אינסטנט אופנס. במקרה קצה, אולי תומאס אף ימצא את עצמו משוחרר מהקבוצה.
גם הסנטר ניק קלקסטון נראה כמו חתיכה שלא שייכת לפאזל של פרננדז. קלקסטון הוא רים ראנר, שעד היום לא הראה עניין (או יכולת) להפוך למנהל משחק מההיי-פוסט מהדגם מהקבוצות הקודמות של פרננדז. מצד שני היותו איום על הטבעת, משני צידי המגרש, הופכת אותו לנכס האחרון בסגל שעוד מושך עניין מקבוצות פלייאוף. הוא חתום על חוזה ידידותי יחסית, עם שכר שיורד עד תום עונת 27-28. כרגע הוא חלק מהקבוצה, אבל לפי כל הסימנים, בברוקלין לא יעצרו עסקה שתניב תמורה מתאימה. אם זה יקרה, החלון שנפתח עבור דני וולף עשוי להפוך למסקרן במיוחד.
וולף, שנבחר אחרון מבין הרוקיז של הנטס, דווקא נראה כמו מי שיכול לקבל את ההזדמנות הטובה ביותר, מבין הרוקיז, תחת פרננדז. כיוון שתומאס ופורטר ג'וניור אינם ידועים ביכולות ניהול המשחק שלהם, וולף – שבלט במכללות בזכות סגנון משחק שהזכיר את יוקיץ' וסאבוניס – יכול להפוך לאופציה מפתה לחמישייה. זה יכול לקרות כמחליפו הישיר של קלקסטון בעמדת הסנטר, או כפאוור פורוורד שמציע גם מסירה וגם ריווח. במידה וירכוש את האמון של המאמן – מה שיהיה תלוי לא מעט ביכולת שלו להתמודד עם שחקני הפנים של הליגה בהגנה – אולי נראה את וולף גם בתפקידים אחרים שראינו ממנו במכללות: למשל כמוביל כדור בהתקפות מעבר או כיוצר עם הכדור בפיק אנד רול.
המצב של הישראלי השני בקבוצה, בן שרף, מורכב יותר. הוא מדורג נמוך יותר בהיררכיה מבין הרכזים (מאחורי דמין בבחירה ה-8 וטראורה בבחירה ה-19), והחיסרון העיקרי שלו – הקליעה מבחוץ – עלול לעכב את דקות המשחק שלו. מצד שני, נקודה זו נכונה גם לגבי דמין, כך שההזדמנות לא בהכרח סגורה בפניו. גם בריאותם של קאם תומאס – ששיחק בעונה שעברה רק 25 משחקים בגלל פציעות בהאמסטרינג – ושל פורטר ג'וניור, עשויה להוביל לכך שנראה לא מעט חמישיות בהן שניים מתוך שלושת הגארדים הרוקיז חולקים פרקט יחד, מה שיוביל להזדמנויות רבות יותר עבור שרף.
הנטס מגיעים לעונה הזו ללא ציפיות וללא לחץ. יהיו הרבה ניסיונות, שינויים בהרכבים וחלוקת דקות נרחבת בין הצעירים. בשונה מעונת הרוקי של דני אבדיה, שהצטרף לקבוצה שנאבקה על פלייאוף ולא הייתה סבלנית לטעויות, וולף ושרף מגיעים לסיטואציה אחרת לגמרי – קבוצה שבוחנת מי מהצעירים שלה מתאים לטווח הארוך. העונה ארוכה, עם עליות וירידות בלתי נמנעות, והרוקיז יצטרכו לדעת לנצל את הדקות שלהם, גם כשיבואו תקופות פחות נוצצות. מהבחינה הזו מי שימצא את ההזדמנות בסגל הוא מי שידבק לעקרונות הפשוטים ביותר של מאמנים – תהיה חבר טוב לקבוצה, תשקיע באימונים, תשמור את הראש למעלה גם כשההזדמנות לא מגיעה. שרף הוכיח אופי כזה בשנים האחרונות. הוא ו-וולף הם סיפורי אנדרדוג קלאסיים שבנו עצמם באמצעות התמדה ועבודה קשה משחקנים בליגות נמוכות – אם זו ליגת הקיסוס במכללות או הליגות המקומיות כאן בארץ – עד לסיבוב הראשון של הדראפט.
מנקודת מבט מקומית, מדובר בסיטואציה יוצאת דופן: לראשונה בהיסטוריה שני ישראלים נבחרים בסיבוב הראשון של אותו הדראפט, ולראשונה יש שני ישראלים באותו סגל NBA. מעבר לסקרנות המקצועית, תהיה כאן הזדמנות נדירה עבור הקהל הישראלי לעקוב בערב אחד אחרי שני שחקנים מקומיים – ולראות מי מהם יצליח לנצל את הבמה שהנטס מציעים. בהתחשב בכך שהעונה הזו מוגדרת מראש כעונת פיתוח, יש סיכוי לא רע שהזדמנויות כאלה אכן יגיעו. העובדה שהמשחקים הם בברוקלין, עם אוכלוסיה יהודית (ואקס ישראלית) גדולה, יכולה להפוך את הברקליז סנטר לאטרקציה תיירותית ללא מעט ישראלים, וגם העובדה שהפרשי השעות נוחים יחסית משחקים לטובת הישראלים.
מי שיתפסו את מירב הזריקות הם שני הסקוררים. פורטר ג'וניור ירצה להראות שהתפקיד שלו בדנבר היה קטן על מידותיו, ולהציב את עצמו על הכוונת של קונטנדריות. תומאס, מנגד, משחק על החוזה הבא שלו. זה עלול להוביל לפרקי זמן לא פשוטים לצפייה – כאלה שיעשו לצופים הישראלים פלאשבקים לציוות הידוע לשמצה ג'ורדן פול-קייל קוזמה – אבל התקווה היא ש-MPJ, לכל הפחות, יאמצו את השיטה של פרננדז ויציג את עצמו גם כמנהיג חיובי עבור הסגל הצעיר.
בניגוד לקבוצות אחרות שלהן אין שאיפות פלייאוף, מה שמתבטא באפטיות בזמן המשחקים, ברוקלין תחת פרננדז נוקטת בגישה שונה. פרננדז דורש מהשחקנים שלו לחימה בשני צידי המגרש, מה שיכול לשחק גם לטובתו של שרף. הנטס יראו השנה יותר כמו קבוצת קולג'ים ששמה דגש על משחק חכם, קבלת החלטות נכונות ולחימה.
תחזית
אין מה לדבר על ברוקלין כקבוצה בעלת סיכוי לפלייאוף. אפילו במזרח החלש, נראה שברוקלין אמורה לסיים בתחתית האזור. הרושם שלי הוא שלמרות המחסור בכישרון (באופן יחסי לליגה, כמובן) פרננדז והנטס מנסים לבנות תרבות של קבוצה שמשחקת נכון ומנסה לנצח. יהיו המון טעויות, זה לא תמיד ילך חלק, אבל יהיו גם רגעים שנראה ניצוצות של קבוצת כדורסל עם פוטנציאל אמיתי. הרומנטיקן שבי רוצה לתת להם 28-30 נצחונות ושהפעם הלוטרי ילך איתם. הריאליסט שבי צופה יותר משהו באזורי ה-23 נצחונות, פתיחה מתסכלת לרוקיז 'שלנו' (בעיקר לשרף, כולל ביקורים בג'י ליג) אבל חצי שני שבונה את הביטחון להמשך.
קרא עוד"It's sad to see a man I've known for a long time part ways with this organization. He's meant a lot to my career."
Jalen Brunson on Tom Thibodeau: pic.twitter.com/j6VWCumm9W
— Knicks Videos (@sny_knicks) September 23, 2025
עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: פילדלפיה 76
נשארו: ג'ארד מקיין, אדם בונה, ג'סטין אדוארדס, טייריס מקסי, ג'ואל אמביד, קלי אוברה, פול ג'ורג', אריק גורדון, קייל לאורי
עזבו: קצת קשה לשים את האצבע על מי בדיוק עזב מתי, אבל למעט שלושת האקסים של פילי שישתפו העונה פעולה במדי מכבי ת"א (אושיי בריסט, לוני ווקר וג'ף דאוטין) השם המשמעותי ביותר שעזב את הקבוצה הוא גרשון יבוסלה, ולפי מה שאפשר להבין מהדברים – לא בהכרח כי הוא לא רצה להשאר.
הגיעו: טרנדון ווטפורד וג'בארי ווקר על חוזים דו כיווניים, וי.ג'יי אדג'קומב מהבחירה השלישית בדראפט
מתנדנדים: קוונטין גריימס. גריימס הראה לא מעט ניצוצות בשנה שעברה במדי הסיקסרס, אבל לא כאלו שיצדיקו את ה-25 מיליון דולר לעונה שהוא, על פי פרסומים שונים, דורש. אנדרה דראמונד הוזכר כמועמד לביי אאוט מטעמי שכר.
חמישייה: תיאורטית? ג'ואל אמביד, טייריס מקסי ופול ג'ורג' כטריו אולסטארים. קלי אוברה שחקן דבק נהדר ואת החמישיה אפשר להשלים עם ג'ארד מקיין, קוונטין גריימס או אפילו אחד הקשישים (לאורי ואריק גורדון)
ספסל: לצורך העניין לאורי, גורדון, מקיין, אדוארדס, דראמונד, בונה ואדג'קומב.
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם?
דריל מורי עבד קשה מאד כדי לפתוח לפילדלפיה הזדמנות לצרף שחקן נוסף על חוזה מקסימום לקראת עונת 24/25. לפי הדיווחים הסיקסרס ביררו עם או.ג'י אנונובי, אבל אחרי שזה בחר להשאר בניו יורק מורי הפנה את המשאבים שלו להחתמת פול ג'ורג'. ג'ורג', כמו הפוינט גארד טייריס מקסי, דורג בצמרת הליגה בשתי קטגוריות עיקריות שמורי שם עליהן דגש: נקודות כמתקיף כמוביל כדור בפיק אנד רול ויעילות כשחקן קאץ' אנד שוט. בעיני רוחו מורי ראה את התקפה שבה אמביד מריץ פיק אנד רול עם מקסי או ג'ורג', בזמן שהשני מרווח את המשחק ומקשה על ההגנה להגיע לעזרה. המספרים של ג'ורג' כל כך הרשימו אותו עד שהוא פספס את המספר המשמעותי ביותר: כמות המשחקים שג'ורג' החמיץ בשנים האחרונות. כשיש לך שחקן מקסימום אחד שמחמיץ משחקים זה דבר אחד, כשאתה מחבר שחקן כזה לג'ואל "לא אשחק יותר במשחקי בק-טו-בק" אמביד – זה דבר אחר לגמרי.
אמביד עמד במילה שלו, הוא לא שיחק בבק-טו-בק. למעשה הוא שיחק רק ב-19 מתוך 82 המשחקים של הסיקסרס בשנה שעברה. ג'ורג' שיחק ב-41, טייריס מקסי ב-52. אפילו הרוקי ג'ארד מקיין, שסימן את עצמו בתור נקודת האור של הקבוצה בתחילת העונה, קרע את המניסקוס אחרי 23 משחקים והחמיץ את שארית העונה. משם הסיקסרס היו איומים ונוראיים. פה ושם היו הבלחות – למשל של קוונטין גריימס שהגיע עם תצוגות תכלית של סקורינג שלא ידענו שהוא מסתיר – אבל העונה שהתחילה עם שביב מסוים של תקווה הסתיימה עם 24 נצחונות בלבד. לפחות בפילדלפיה יצאו עם הבחירה השלישית בלוטרי הכי מקומבן שה-NBA ראתה מימיה.
קיץ חם
@sagirefael.nba.il הקיץ של פילדלפיה סבנטי סיקרס האם הסיקרס יתאוששו מהפציעות של אמביד וג'ורג'? #NBA #פוריו #כדורסל #דניאבדיה #לוקה #לברון #סיקרס
אפילו במצעד הקבוצות שסילבר רצה לתגמל הסיקסרס לא יכלו לצאת כשידם על העליונה. שתי הבחירות הראשונות הלכו לטקסס – איזה מזל שדברים כאלו קורים לשווקים גדולים בדיוק כשהליגה חותמת על הסכם טלוויזיה חדש, הא? – והסיקסרס יצאו עם הבחירה השלישית. מורי, ככל הנראה, רצה ללכת עם אייס ביילי, אבל זה הודיע שהוא לא רוצה להגיע להיות כינור רביעי לשניים וחצי כנרים פצועים ופילדלפיה הלכה עם וי.ג'יי אדג'קומב. אדג'קומב הוא גארד אקספלוסיבי והגנתי, לא כזה שידרוש את הכדור בידיים. היכולת ההתקפית שלו עדיין דורשת שיפור, בטח ברמת ה-NBA. לא ברור עד כמה סבלנות תהיה לניק נרס לפתח אותו, אבל אם יחזור התסריט מהעונה שעברה בו הכוכבים מפסידים חלקים נרחבים – יתכן והוא יקבל את ההזדמנות הזו על אפו וחמתו של המאמן.
מעבר לאדג'קומב, ולאור העובדה שאמביד, מקסי ופול ייקחו הביתה למעלה מ-140 מיליון דולר בין שלושתם, לסיקסרס לא הייתה אפשרות אמיתית להתחזק. הם החזירו את קייל לאורי קשישא לעונה אולי אחרונה ונתנו לגרשון יבוסלה ללכת, כשלא ברור עד כמה נלחמו עליו. בתחילת הקיץ נטען שהסיקסרס מחפשים קונה לג'ורג', ואפילו מסכימים לצרף אליו את הבחירה השלישית, אבל השלכות הסקנד אייפרון שפכו מים על הנסיונות האלו מהר מאד.
בגזרה הרפואית – כי בסוף זה מה שחשוב במקרה של הסיקסרס – פול ג'ורג' עבר איזה הליך רפואי אחרי שלכאורה גילו משהו שגרם לו לכאבים כבר שנים וג'ואל אמביד ירד במשקל מה שאמור להוריד את העומס מהרגליים (אך עדיין לא ידוע אם ומתי יכול לחזור לאימונים מלאים). שני הדברים ייבחנו כמובן על המגרש במהלך העונה ולא בציוצים של כתבים בעלי אג'נדה כזו או אחרת בקיץ.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
ליד ההגדרה המילונית למונח "אול אין" נמצאת טבלת השכר של הסיקסרס: ג'ואל אמביד חתם בספטמבר 2024 על הארכת חוזה שנמשכת, כולל אופציית השחקן, עד עונת 28-29 (כלומר עד גיל 35). פול ג'ורג' חתום על חוזה עד עונת 27-28 (שוב, כולל אופציית שחקן, ועד גיל 38), מקסי חתום על חוזה – ללא אופציות – עד עונת 28-29 גם כן, והוא היחיד שיכול לדמיין מצב שבו הוא חותם על חוזה משמעותי נוסף לאחר מכן.
מקסי אמור להיות שחקן המפתח של הקבוצה. הביטוי המפורסם "היכולת הכי חשובה היא הזמינות" (בתרגום חופשי מאד) נכון במיוחד עבור הקבוצה הזו של פילי. לסיקסרס יהיו השנה לא פחות מ-16 סטים של בק-טו-בק. כלומר 66 הוא מספר המשחקים המקסימלי של אמביד, בסבירות גבוהה גם ג'ורג' ינוח לפחות בחלק מהמשחקים האלו. מה שישאיר את מקסי בתפקיד הכוכב הראשי.
הבעיה היא שהיעילות של מקסי נופלת דרמטית במשחקים בהם הוא שיחק ללא אמביד לצידו. אחוזי הקליעה המשוקללים שלו יורדים כתוצאה מההתמקדות ההגנתית בו. הוא עדיין צעיר מספיק כדי לעשות צעד קדימה בהתמודדות הזו ויכול להיות שהציוות עם ג'ארד מקיין, שנראה כמו נשק התקפי עם פוטנציאל, תקל עליו גם כן.
שיטת המשחק עדיין צפויה להתמקד במשולש אמביד\ג'ורג'\מקסי. לניק נרס היו תוכניות להפוך את ג'ואל לנתב התקפי – זו האופנה עכשיו – וכמו שהבנתם, צורת המשחק הזו לא תורגלה יותר מדי בעונה שעברה. יש פה הנחה סמויה שאמביד יהיה כשיר, לפחות לחלק מהזמן, וזו הנחת העבודה שהסיקסרס יצטרכו להיות מחוייבים אליה. גם ב-80% כשירות אמביד הוא ככל הנראה הסנטר הטוב במזרח ובהיעדרם של טייריס הליברטון וג'ייסון טייטום זה יכול להספיק להפוך את פילדלפיה לסמי-קונטנדרית. תרחיש שבו אמביד וג'ורג' מגרדים כל אחד 60 משחקים (ג'ורג' אפילו טיפה יותר אולי), מקסי עושה צעד קדימה והסיקסרס מתברגים לפלייאוף הוא לא תרחיש מנותק מהמציאות לחלוטין. אופטימי מאד? ברור.
השאלה שאוהדי פילדלפיה צריכים לשאול את עצמם הוא מה קורה אם זה לא עובד. מה קורה בסנאריו – הריאלי לא פחות – שבו אמביד כבר לא כשיר. שג'ורג' לא מחזיר את הגלגל אחורה. שמקסי ממשיך להראות שהוא אחלה שחקן, אבל לא כזה שיכול לסחוב קבוצה. זו שאלה שמופנית לאוהדי פילי בעיקר כי שום דבר בהיסטוריה המודרנית של דריל מורי ו\או ניק נרס הראה שהם מוכנים לקחת חלק בבניית קבוצה. מורי הוא אדם שמאמין בבנייה סביב כוכבים, ששחקן של חמישים מיליון דולר שווה הרבה יותר משלושה שחקנים של 17. הוא לא ימהר לעשות טרייד פיננסי על ג'ורג' כי בניגוד לסיטואציה שהייתה לו עם הארדן, זה לא יפנה לו מספיק מקום בתקרה בסוף השנה. גם טרייד על ג'ואל אמביד, שיצטרך להמכר במחיר מציאה, לא נשמע סביר. ניק נרס לא רצה לקחת חלק בבנייה מחדש של טורונטו, ואין סיבה להאמין שהוא ירצה לעשות את זה בפילי.
חוץ מהבריאות יש סימן שאלה נוסף שסובב את הקבוצה הזו: נושא המנהיגות. יש הבדל גדול בין להיות השחקן הטוב ביותר בקבוצה לבין להיות המנהיג שלה. לאו דווקא בהקשרים של המתרחש במהלך המשחק (כלומר למי הכדור ילך בהתקפה האחרונה) אלא בכל מה שנוגע ליחסים בין אישיים במהלך העונה. לאמביד יש היסטוריה של הפניית אצבעות אל שחקני הקבוצה שלו אחרי הפסדים וג'ורג' מרגיש מאד בנוח כשהוא צריך לקחת את תפקיד השחקן השלישי בהיררכיה. גם כאן יש למקסי ומקיין מקום להפוך את עצמם לפנים של הקבוצה, כששניהם נראים כמו שחקנים עם אישיות חיובית בהרבה מאמביד.
תחזית
במזרח של השנה, גם חצי פול ג'ורג', שני שליש ג'ואל אמביד, טייריס מקסי וכמה שחקני NBA לגיטימיים יכולים להיות שווים פלייאוף. מבחינת כישרון, כשכולם כשירים, פילדלפיה נמצאת בקבוצה האיכות הראשונה של המזרח השנה. תרחיש של 45-50 נצחונות, מקום חמישי במזרח וניצחון בסיבוב אחד (ואולי אפילו שניים) זו אולי תחזית אופטימית, אבל לא מנותקת מהמציאות.
התרחיש השני הריאלי הוא שחזור של התסריט מהעונה שעברה – מצב הברך של אמביד לא משתפר (זה המצב הנתון, נכון לידיעתנו היום), פול ג'ורג' ממשיך להאבק בפציעות קטנות ככל שהוא מזדקן (ואף מילה על הפודקאסט), טייריס מקסי ממשיך לנסות אבל זה לא מספיק. מקיין ואדג'קומב יראו ניצוצות (שיספיקו עוד פחות) בזמן שקייל לאורי ואריק גורדון יעשו חיקוי של הזקנים מהחבובות לפני שיקבלו ביי אאוט לסיים את הקריירה עם הזדמנות לריצת פלייאוף במקום אחר. טאנקינג עם תקווה – כמו בשנה שעברה – שהבחירה תיפול ב-4 הראשונות ולא תעבור לאוקלהומה סיטי. בסבירות לא נמוכה זה מוביל לפרידה (במהלך העונה או אחריה) מנרס, מורי, ג'ורג' ואולי אפילו לפרידה מאמביד. כותרת אופציונלית: restart process
ואז יש את טווח הביניים. ג'ורג' ואמביד מתייצבים לבערך חצי עונה כל אחד. מקסי מצליח להיות יעיל יותר פה ושם יש נצחונות יפים. זה לא קונטנדרית, אבל זה מספיק כדי להשתחל לפלייאוף, ולא משנה כרגע אם מהמקום השישי או דרך הפלייאין. זה לא מספיק טוב, אבל גם לא מספיק גרוע, ובהתחשב בחוסר היכולת של הסיקסרס לבצע שינויים זה יגרום לכך שאת הטור הזה נמחזר לשנה הבאה. זה תרחיש מבאס לאללה, אבל לצערי הוא גם נשמע כמו התרחיש הסביר ביותר. אם צריך לשים על זה מספר? 37 נצחונות, מקום שמיני במזרח והפסד בפלייאין כשאמביד נוקע את העפעף או משהו. בהצלחה בשנה הבאה.
קרא עוד
