Sample Page

השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.

לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: מילווקי באקס

לדף הקבוצה:

מילווקי באקס

נשארו: יאניס אדטוקומבו, ברוק לופז (הוחתם מחדש), קריס מידלטון (הוחתם מחדש), ג׳ורג׳ היל (הוחתם מחדש), אריק בלדסו, סטרלינג בראון, פט קונאטון, דונטה דיווינסנזו, ארסן איליאסובה, די ג׳יי ווילסון.

עזבו: ניקולה מירוטיץ׳ (שחקן חופשי, לברצלונה), בונזי קולסון (שחקן חופשי, לדרושפקה), ג׳ון לואר (שוחרר), לוק מיי (שוחרר), ג׳יילן אדאמס (שוחרר), רייג׳ון טאקר (שוחרר), מלקולם ברוגדון (סיין אנד טרייד, לאינדיאנה), טוני סנל (טרייד, לדטרויט).

הגיעו: ווסלי מת׳יוס (שחקן חופשי, מאינדיאנה), רובין לופז (שחקן חופשי, משיקגו), תנאסיס אדטוקומבו  (שחקן חופשי, מפנאתנייקוס), קייל קורבר (שחקן חופשי, מפיניקס), דרגן בנדר (שחקן חופשי, מפיניקס), ג׳מריו ג׳ונס (שחקן חופשי), פרנק מייסון III (שחקן חופשי, הוחתם על חוזה דו כיווני), קמרון ריינולדס (שחקן חופשי, הוחתם על חוזה דו כיווני).

חמישייה: יאניס אדטוקומבו, ווסלי מת׳יוס, אריק בלדסו, קריס מידלטון, ברוק לופז.

ספסל: ג׳ורג׳ היל, סטרלינג בראון, פט קונאטון, דונטה דיווינסנזו, ארסן איליאסובה, די ג׳יי ווילסון, רובין לופז, תנאסיס אדטוקומבו, קייל קורבר, דרגן בנדר, ג׳מריו ג׳ונס, פרנק מייסון III, קמרון ריינולדס.

המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:

אז מה היה לנו שם?

ג׳ון הורסט, הג׳נרל מנג׳ר של מילווקי, לא בזבז זמן. מיד אחרי שמילווקי הודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף 2018 הוא החתים את מייק בודנהולזר כמאמן ראשי, מה שהעיד על כוונות המועדון. מספיק עם מאמנים בכאילו הגיע הזמן למאמן אמיתי עם שיטה, מאמן שימקסם את היכולות של הקבוצה ויקח אותה לשלבים הבאים. בגזרת השחקנים, מילווקי דאגה להקיף את יאניס בקלעים שיפתחו לו את הצבע. גארדים, פורוורדים, סנטרים. העמדה לא שינתה, כל עוד הם קלעו באחוזים טובים מהשלוש. המסר היה ברור. יאניס הוא השמש ואתם הכוכבים, תרווחו את הפרקט ותנו לאיש לעבוד. זה בדיוק מה שקרה. יאניס עבד וניפק שורה סטטיסטית נהדרת של 27.7 נק׳, 12.5 ריב׳, 5.9 אס׳, 1.3 חט׳ ו-1.5 בלוקים, מילווקי סיימה במקום הראשון בליגה במאזן של 60 ניצחונות ו-22 הפסדים ובטופ 5 גם בדירוג התקפי עם 113.8 (מקום 4 בליגה) וגם בדירוג הגנתי עם 105.2 (מקום ראשון בליגה). כל הטוב הזה, זיכה את יאניס בתואר ה-MVP ואת בודנהולזר בתואר מאמן העונה.

לפלייאוף, מילווקי הגיעה בלי ברוגדון שנפצע, אבל מוכנה לקרב. מהצד השני עמדה דטרויט, שלא היוותה יריבה קשה במיוחד, הבאקס טאטאו את הפיסטונס, וסוף סוף הצליחו לעבור סיבוב ראשון, לראשונה מאז 2001. רק שהאופוריה לא יכלה להמשך הרבה זמן כי בסיבוב השני חיכתה בוסטון, שלמרות שעברה עונה משוגעת, היא היתה יריבה יותר מוכשרת ויותר טובה מדטרויט. במשחק הראשון בסדרה הבאקס היו בהלם קרב, אבל חזרו לעצמם ולקחו את ארבעת המשחקים הבאים כדי לעבור גם את בוסטון ולהגיע לגמר המזרח, שם פגשו את טורונטו. מילווקי ניצחה את 2 המשחקים הראשונים בסדרה, ונראתה בדרך הבטוחה לקחת גם את הסדרה הזו. רק שאז קרו כמה דברים. הדבר הראשון, קוואי העלה כמה הילוכים והעלה את המשחק שלו בעוד כמה רמות, השני, ניק נרס שינה את הטקטיקה ההגנתית על יאניס. יאניס קיבל טיפול הגנתי ששמור לסופרסטארים במעמדו, הרבה דאבל טימים, הרבה קוואי שנדבק לו לגופייה, ובאופן כללי לא משנה לאן יאניס הסתכל, היה לו שחקן של טורונטו על הראש. הדבר השלישי הוא שהחברים של קוואי הגיעו לעזור לו, התקפית והגנתית. טורונטו ניצחה את ארבעת המשחקים הבאים ואת הסדרה ומילווקי ירדה מהפרקט מאוכזבת. 

קיץ חם:

במילווקי התחילו להזיע הרבה לפני שהקיץ הגיע. למנהלי הקבוצה היו מלא החלטות לקבל והרבה משאים ומתנים לקיים. רק 6 שחקנים מכל הסגל היו סגורים לעונה הבאה: יאניס, בלדסו, סנל, איליאסובה, די ג׳יי ווילסון ודונטה דיויצ׳נזו. כל היתר, שחקנים חופשיים, חופשיים מוגבלים או שחקנים עם חוזה לא מובטח לעונה הבאה. להורסט היתה הרבה עבודה. מצד אחד הוא היה צריך לעמוד בדרישות התקציביות של הבעלים ולא לעבור את תקרת המס, אבל מצד שני, הוא צריך לתת ליאניס מוטיבציה להשאר במילווקי ולהעמיד איתו ובשבילו קבוצה חזקה שתלחם על אליפות.

מירוטיץ, חסך להורסט עבודה כשהחליט לחזור לשחק באירופה, אבל יתר השחקנים היו פחות ״מתחשבים״. ג׳ורג׳ היל ישב על חוזה של 18 מיליון דולר לעונה, כשרק מיליון דולר מתוכם מובטחים. הוא אמנם עשה פלייאוף טוב, אבל הוא כבר מעבר לשיא שלו וכרכז מחליף ופציע הוא לא שווה את ה-18 מיליון דולר שהיה אמור להרוויח העונה. הבאקס ניצלו את האופציה, שחררו את היל דקה לפני תחילת הפרי אייג׳נסי והחתימו אותו על חוזה חדש של 29 מיליון דולר ל-3 שנים. כנראה שהיל לא היה מקבל הצעה טובה יותר בקבוצה אחרת ועוד קונטנדרית, אז היה לו שווה לחתום. מהצד של מילווקי, זה נו בריינר. גם השאירו שחקן ספסל טוב, עם ותק וניסיון, שיכול להוביל את החמישייה השניה וגם ישלמו לו פחות. ווין לשני הצדדים. אגב, גם בחוזה החדש של היל, כמו בקודם, בעונה השלישית, למילווקי יש אופציית יציאה, כשרק 1.2 מיליון דולר מובטחים בחוזה. שחקן נוסף שהיה על חוזה גבוה ושלא היה שווה את הסכום שעמד לקבל (מעל 23 מיליון דולר לשנתיים) הוא טוני סנל. בעונה האחרונה, סנל קלע 6 נק׳ ב-17.6 דקות בממוצע למשחק, כאשר בפלייאוף כמעט ולא שותף. הורסט הצליח להיפטר מהחוזה המעיק של סנל, כשהעביר אותו, יחד עם בחירת דראפט לדטרויט בתמורה לחוזה היחסית לא מעיק (קצת מעל 9 מיליון דולר לעונה) של ג׳ון לואר. הבאקס שחררו את לואר ומתחו את החוזה שלו לשלוש שנים.

כל זה היה החלק הקל. החלק הקשה היה לוותר על ברוגדון, שהיה שחקן משמעותי במילווקי. ברוגדון, שהיה שחקן חופשי מוגבל, קיבל הצעה מהפייסרס של 85 מיליון דולר ל-4 שנים. הבאקס החליטו לא להשוות ובמקום ברוגדון עבר לפייסרס בסיין אנד טרייד ומילווקי קיבלה עבורו בחירות דראפט. הוויתור על ברוגדון הולך לכאוב לבאקס מקצועית. ברוגדון שחקן חכם, שומר קשוח וקלעי מצוין. כמה מצוין הוא היה? תוכלו לראות בלינק הבא. ברוגדון שיפר את אחוזי הקליעה שלו מעונה לעונה, כאשר בעונה האחרונה הוא זכה להיכלל במועדון ה50-40-90. מדובר במועדון מאוד אקסקלוסיבי של שחקנים שקלעו לפחות 50% מהשדה, לפחות 40% מהשלוש ולפחות 90% מהעונשין בעונה סדירה. חברים נוספים במועדון: סטיב נאש, מארק פרייס, לארי בירד, רג׳י מילר, דירק נוביצקי, קווין דוראנט, סטף קרי ואלנה דלה דון, הנציגה היחידה מה-WNBA. אחלה חבורה להשתייך אליה. מצד שני, מדובר בדיי הרבה כסף לשחקן בן 26 שבשלוש עונותיו בליגה סבל מפציעות (בעונתו השניה בליגה שיחק 48 משחקים בלבד ובעונתו השלישית, 64 משחקים) ושככל הנראה הגיע לתקרה שלו.

במקום ברוגדון, מילווקי החתימה את ווסלי מת'יוס על חוזה מינימום לווטרן של 5.2 מיליון דולר לשנתיים. מת'יוס עם 38% לשלוש בקריירה, אבל, בגיל 32 ועם פציעת אכילס מלפני 4 שנים ברזומה, ההגנה שלו נפגעה. הוא לא שומר רע, אבל הוא לא טוב כמו שברוגדון היה. חבר נוסף שחתם בבאקס הוא קייל קורבר שחתם על 2.5 מיליון דולר לעונה, קורבר אמנם בן 200 בשנות כדורסלן, והגנה היא ממש לא השם השני שלו, אבל הוא עוד קלעי מצוין לרוטציה (42% לשלוש בקריירה), שיכול לסייע בריווח המשחק. שחקן נוסף שהצטרף לבאקס הוא דרגן בנדר, שאיכזב בפיניקס, אבל יתכן שדווקא במילווקי, עם שיטת המשחק של בודנהולזר, בנדר יוכל למצוא את עצמו, לצבור ביטחון ולהוכיח שמקומו בליגה. המהלכים האלו חסכו למילווקי כסף ואיפשרו לה להחתים את ברוק לופז על חוזה של 52 מיליון דולר ל-4 שנים ואת מידלטון על 177 מיליון דולר ל-5 שנים ולהשאר מתחת לתקרת המס. שתי החתמות חשובות למילווקי. ברוק לופז שרד את האבולוציה של עמדת הסנטר ב-NBA ובעונה האחרונה הפך לסטרץ' 5 יעיל עם 2.3 שלשות למשחק ב-36% כשהוא מוסיף גם 2.2 חס׳ בממוצע למשחק. ההחתמה של מידלטון חשובה למילווקי אבל גם בעייתית. מידלטון הוא שחקן מצוין ואפילו נבחר לאולסטאר לראשונה בעונה שחלפה, אבל הוא לא סופרסטאר, הוא לא נמצא באיזור החיוג של קליי תומפסון או פול ג'ורג' למשל, ובעידן של 2 או 3 סופרסטארים בקבוצה, נראה שמילווקי לא עומדת בסטנדרט. לא שלמילווקי היתה ממש ברירה, היא לא בדיוק יעד נחשק לפרי אייג'נטס בכירים. אם מידלטון היה עוזב, מילווקי לא היתה מוצאת סופרסטאר בכיר ממנו בשוק החופשי, שיהיה מעוניין להגיע אליה. מה לעשות?! לוס אנג'לס או ניו יורק יותר מגניבות.

מצד שני, מלבד הטריו של גולדן סטייט שרצים כבר שנים יחד, אין לדעת איך שאר הסופרסטארים יסתדרו אחד עם השני. האם יוותרו על האגו וכל אחד יבין ויקבל את תפקידו במערכת או שהלכלוכים יצאו מחדר ההלבשה ויגיעו לטוויטר תוך פחות משבועיים לתוך העונה? כימיה קבוצתית היא פקטור מאוד חשוב בהצלחה של קבוצה ומהבחינה הזאת ליאניס ומידלטון יש יתרון ע״פ האחרים. 2 מצטרפים נוספים לקבוצה. שניהם ״אחים של״, האחד זה רובין לופז, רים פרוטקטור טוב, יצטרך להאבק על דקות, אבל בהחלט יכול לראות עצמו כאחד המחליפים בעמדת הסנטר. מסתבר שגם התקפית הוא לא רע בכלל כפי שאפשר לראות מ”קרבות” WWF שלו עם הקמעים של היריבות. ״האח של״ השני הוא תנאסיס אדטוקומבו. לא ברור איך ישתלב ברוטציה או כמה דקות משחק הוא יקבל, אבל את הבאקס העובדה הזו כנראה פחות מטרידה, מה שחשוב להם זה שיאניס יהיה מבסוט. בסה"כ ובהתחשב במגבלות התקציביות שהיו לו, הורסט עשה עבודה טובה. מירוטיץ' וברוגדון עזבו, אז הוא הביא קלעים אחרים לאוסף ועוד קצת עומק לספסל והצליח לשמור על שחקנים מרכזיים כמו מידלטון ולופז כשהחתים אותם לשנים הקרובות.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

שעון החול של מילווקי באקס כבר התהפך. עוד שנתיים ויאניס אדטוקומבו שחקן חופשי. עוד שנתיים ויאניס יכול לחתום בכל מקום שיבחר. למילווקי יש בעיה. היא נמצאת בוויסקונסין, היא ידועה בעיקר במבשלות הבירה ובגבינות שלה, לא בדיוק הדברים שפרי אייג׳נטס, בקליבר של יאניס, מחפשים כשהם חושבים על החוזה הבא שלהם. אם יאניס יעזוב, מילווקי תצטרך לבנות את עצמה מחדש דרך בחירות דראפט וטריידים ולשקוע בבינוניות סטייל דטרויט או יותר גרוע להיות … קליבלנד. 

הנהלת הבאקס אופטימית מאוד לגבי הסיכויים שיאניס ישאר במילווקי בתום החוזה, ויש להם סיבות טובות לכך. הסיבה הראשונה היא שבקיץ 2020 יאניס יהיה זכאי לחתום על הארכת חוזה ולקבל סופרמקס בגובה של 254 מיליון דולר ל-5 שנים. אם יחתום, יאניס יקבל את החוזה הכי גבוה בתולדות הליגה. סיבה נוספת היא שלפחות נכון לכרגע, נראה שיאניס הוא סופרסטאר מזן אחר. הוא מאוד מחובר למשפחה שלו ולקהילה במילווקי ולא נראה כמו אחד שיעשה לקבוצה תרגיל מסריח כמו קוואי או באטלר. בנוסף, יאניס אמר בעצמו שהוא רוצה להישאר במילווקי ושכל עוד לכולם יש את אותה מטרה והיא אליפות, הוא לא רואה סיבה לא להישאר.

Giannis wants to be around for the long haul pic.twitter.com/l5VSBqJZoA

— Bleacher Report (@BleacherReport) July 14, 2019

למרות הסיבות לאופטימיות, מילווקי לא יכולה לשבת רגל על רגל היא עדיין צריכה להיערך ולהראות ליאניס שיש מסביבו קבוצה חזקה לרוץ איתה לאליפות. אז אם מילווקי לא רוצה לאבד את יאניס, והיא לא, היא צריכה להקשיב לביונסה ולשים לו טבעת על האצבע או לפחות לבנות סביבו קבוצה שתאפשר לו להתקרב לטבעת, כדי שאולי הוא ירצה להישאר ולסיים את המשימה. אבל אם בקיץ הקודם, מילווקי הצהירה על כוונותיה כשהחתימה את מייק בודנהולזר כמאמן ראשי, הקיץ הזה, המועדון לקח צעד אחורה כשוויתר על ברוגדון, שהיה בורג משמעותי בקבוצה. מת׳יוס הוא מחליף לא רע לברוגדון, בטח בחוזה שקיבל, אבל מילווקי עלולה להצטער על השחרור של ברוגדון, במיוחד כשתגיע לפלייאוף. הגנתית, בעונה האחרונה, עם ברוגדון על הפרקט, היריבות קלעו 102.8 נק' פר 100 פוזשנים וכשהוא נח היריבות קלעו 104 נק' פר 100 פוזשנים. בצד ההתקפי, ברוגדון הוא שחקן שיכול ליצור לעצמו ולאחרים וכרגע לבאקס אין מספיק שחקנים כאלו. בלדסו, למשל, הוא שחקן כזה, אבל ע״פ היכולת שהראה בפלייאופים, לא בטוח שלמילווקי כדאי לסמוך עליו.

בודנהולזר הוא מאמן שיטתי והחיילים שלו מאומנים ויודעים איך ומה לעשות. לעונה הסדירה זה מצוין ומילווקי צפוייה להגיע למקום הראשון או השני במזרח, אבל לפלייאוף, חוקים משלו. בפלייאוף היריבות יעשו התאמות תוך כדי תנועה, כמו שניק נרס עשה למילווקי עצמה בגמר המזרח. אם הבאקס ובודנהולזר לא ידעו לצאת מהשבלונה ולעשות את ההתאמות הנכונות, עונת 19-20 עלולה להסתיים באותה צורה כמו שהסתיימה עונת 18-19 עם הדחה בגמר המזרח או אפילו קודם לכן.

הצפי הוא שיאניס ימשיך את מגמת השיפור, וימשיך לפתח אלמנטים במשחק שלו. על השלשות הוא עובד כבר תקופה, ועכשיו הצטרף גם קורבר לבאקס, כשע״פ הדיווחים, הוא עובד עם יאניס ונותן לו טיפים לשיפור הקליעה משלוש. כך שלהחתמה של קורבר יש ערך מוסף. יאניס לא חייב להיות קלעי מדופלם, מספיק שיקלע בסביבות ה-33% מהשלוש, אבל שהקליעה שלו מטווח השלוש תהיה יציבה ואז היריבות יפחדו להשאיר אותו לבד על קו השלוש. תחשבו על יאניס פלוס קליעה יציבה משלוש וקיבלתם את נשק יום הדין גרסת ה-NBA. באשר לשאר השחקנים של הבאקס, הם יעשו את מה שהם עושים הכי טוב: לקלוע שלשות, לרווח את הפרקט ולתת ליאניס לנהל את ההצגה.

תחזית:

יהיה חם ומגניב. יאניס יעלה עוד הילוך במשחק שלו, מילווקי ימשיכו להיות כיפיים לצפייה, אבל הוויתור על ברוגדון עלול לעלות להם ביוקר. לפלייאוף הקבוצה תגיע ממקום ראשון או שני במזרח, ושם, מי יודע. אולי אריק בלדסו סוף סוף יגיע לפלייאוף או שג׳ורג׳ היל שוב יצא מהבוידעם ברגע הנכון ומילווקי תוכל להתקדם לשלב הבא.

ההימור שלי – אותה תוצאה כמו עונת 18-19, עונה סדירה מצוינת והדחה בגמר המזרח.