לראשונה מזה 3 עונות, הווריורס עומדים לפתוח את העונה לא כפייבוריטים הברורים לתואר, כל כך לא פייבוריטים, שזאק לואו אפילו חושב שהם לא יגיעו לפלייאוף. הוא לא היחיד. מצד שני לואו מכיר בכך שזו הקבוצה הכי הפכפכה שיש בהיסטוריה האחרונה. היא יכולה להחמיץ את הפלייאוף, והיא גם יכולה לזכות באליפות. הסבירות של האופציה האחרונה נראית לי נמוכה מאוד, בעוד זו של הראשונה גבוהה יותר. אז מה בדיוק עבר על הווריורס בקיץ, ומה השתנה מ-2016.

הקיץ של הווריורס

הווריורס רצו להציל משהו, ולכן הביאו את דיאנג'לו ראסל מברוקלין בהחתם והעבר (SIGN AND TRADE). הם הרוויחו שחקן מקס, וגם אלו שמעריכים אותו נמוך יותר, עדיין יסכימו שמדובר בשחקן שקרוב למקס. הם הקריבו בשבילו את כל הגמישות שלהם. זה לא רק הכסף שהם שילמו לו שיכל ללכת למישהו אחר, זה גם הסעיף הקטן הזה בחוקי השכר (ה-CBA) שאומר שקבוצה לא יכולה לעבור את האייפרון (תקרת המס + 6 מליון דולר) במידה ועשתה עסקה של החתם והעבר. הווריורס נאלצו לכל מיני תמרונים בשביל להשאר שם, אבל היו צמודים צמודים. הם העבירו את אנדריי איגודלה בסלארי דאמפ, שחררו את החוזה הלא מובטח של ליווינגסטון ומצאו את עצמם כמה גרושים מתחת לאייפרון.

ואז הגיע מרקיז כריס. וק"ס נפצע ויחמיץ כנראה חודש לתוך העונה. גם לוני פצוע בזמן ההכנה. הווריורס היו צריכים גבוהים. כריס שהגיע על תקן השלמה למחנה האימונים קיבל דקות ונראה מצויין. כל כך מצויין עד ש"קול משמעותי בחדר ההלבשה" (דריימונד כנראה) קרא למאיירס להחתים אותו לכל העונה. הבעיה היא שהווריורס לא יכלו לעשות את זה בלי להוריד שכר לפני זה – או לשחרר את מקיני שהחוזה שלו לא היה מובטח, או להעביר שחקן עם חוזה מובטח בטרייד בלי לקבל כלום בחזרה. בסופו של דבר הם שחררו את מקיני.

הם הביאו כל מיני ווינגים על שכר מינימום, 3 רוקיז, וגם את עומרי ספלמן שהגיע במקום דמיאן ג'ונס. זו הרוטציה של הווריורס בעונה הקרובה:

PG: סטף קרי\ג'ורדן פול

SG: דיאנג'לו ראסל\ג'ייקוב אוונס

SF: גלן רובינסון III\אלק ברקס\דמיון לי (קליי תומפסון יפתח כשיחזור)

PF: דריימונד גרין\מרקיז כריס\אריק פסקל\אלן סמאייליג'יץ'

C: וילי קאולי-סטיין\קבון לוני\עומרי ספלמן

יכול להיות שלוני יפתח לפני וק"ס. בכל מקרה כריס פתח בכל משחקי ההכנה והשאיר רושם חיובי. הוא לא גאון הגנתי, אבל היה סביר בהכנה, ורשם מספרים נחמדים.

אתם כבר רואים את הבעיות, או שצריך להיכנס לזה?

1. ב-2015 עמדת ה-SF של הווריורס הכילה את האריסון בארנס ואנדריי איגודלה. היום על פי ג'ון הולינג'ר זו החבורה הכי גרועה בכל עמדה כלשהי בליגה (והוא אמר את זה כשמקיני עוד היה בקבוצה!). בארנס היה רול פלייר מצויין. נכון שאחרי העזיבה הוא לא כיכב, אבל הוא התאים מעולה לווריורס. שומר טוב מאוד שיכול לשמור על שחקנים גדולים ממנו, קולע את הזריקות החופשיות (נו, חוץ מכמה משחקים בגמר 2016. זה לא שנזכור לו את זה לנצח). איגודלה עלה מהספסל, אבל היה אחד הכוכבים של הווריורס. הוא שיחק דקות של חמישיה, מילא מספר תפקידים, וב-2015 היה עדיין בשיאו, או קרוב לכך. שומר אישי אדיר, שחקן חכם, מנהל משחק. עכשיו בשביל לייצר חמישיה מהירה ולהזיז את דריימונד לסנטר, צריך שאחד הווינגים מהחבורה יהיה מסוגל לשחק 4. אני בכלל לא בטוח שמישהו מהם מסוגל לשחק 3 ברמה הנדרשת.

2. הגנה. הרבה מייחסים את האליפות ב-2015 להתקפה של הווריורס, ושוכחים שהייתה להם את ההגנה מספר אחת בליגה. דריימונד גרין היה המנהיג של ההגנה הזו והוא זה שהזיז אותה מצד לצד וסתם את החורים. הבעיה היא שגרין מייצר חורים, ואין אף אחד בסגל של הווריורס עם אינטלגנציה הגנתית מספיק גבוהה בשביל לשחק ברמה של גרין. אין בוגוט, אין איגודלה, אין קליי (יהיה, אבל עכשיו אין). תראו את המהלך הזה של הלייקרס. גרין יודע בדיוק מה הולך לקרות מרגע שהכדור עובר אותו. הוא מוחא כפיים בתסכול כי החברים שלו כבר מאחרים לסגור את החור.

יש עוד דוגמאות לחוסר האינטלגנציה ההגנתית של הווריורס פה. ועוד לא דיברנו על הבעיות שהשילוב בין קרי ודי-לו מייצר. גם ביל סימונס מדבר על זה

3. עומק – ב-2015 עלו מהספסל איגודלה, ליווינגסטון, ברבוסה, אזילי, ספייטס. בעונה הקרובה – 3 רוקיס, ג'ייקוב אוונס ושחקנים שנכשלו במקומות אחרים.

4. תלות – באותו הקשר. פציעה של סטף הופכת את הקבוצה הזו לקבוצת לוטרי. כנ"ל דריימונד. הווריורס תלויים בשניים האלו בצורה יוצאת דופן.

גולדן סטייט קרובה יותר ללוטרי מאשר לאליפות לדעתי. תסריט האליפות מבוסס על הפלייאוף שהיה להם אחרי שדוראנט נפצע, אבל גם שם מדובר על מדגם מאוד קטן ולא מייצג. בעונה של 82 משחקים, כשכל ערב פוגשים יריבה אחרת, זה יהיה הרבה יותר קשה.

מעבר לבעיות על המגרש, גם מאחורי הקלעים המצב סבוך. קרי, קליי, די-לו וגרין ירוויחו בעונה הבאה 130 מליון דולר. כבר עכשיו החוזים המובטחים מגיעים ל-139 מליון דולר. אם הגג ירד בקיץ זה רק יכניס את הווריורס עמוק למס המותרות, אבל גם אם הוא רק לא יעלה, זה לא יאפשר להם שום מרחב תמרון לחיזוק. הראשון שמסיים חוזה הוא קרי בעוד 3 עונות. עד אז הווריורס לא יוכלו לעשות שם צעד משמעותי.

איזה סיבות יש לשמור על אופטימיות?

1. סטף עדיין שם, ולפי כל מדד אפשרי הוא היה השחקן הכי משמעותי בווריורס בשנים האחרונות, ובכמה מדדים הוא גם הוביל את הליגה. המאמינים כבר יודעים כמה הוא טוב. עכשיו נשאר לו להוכיח להייטרים. כל אלו שמלרלרים שזה קל להיות סטף כי הוא משחק ליד דוראנט וקליי ודריימונד. אז העונה אין דוראנט וקליי, וקרי יכול לחצוב את מעמדו באבן, אם יביא את הווריורס לטופ 4 במערב. גם אם יביא אותם לפלייאוף זה יהיה קרוב להספיק. קרי שיחק מעט דקות יחסית למעמד שלו עד העונה. 32-33 דקות למשחק. השנה הוא יצטרך כנראה לעלות לאיזור ה-37-38 כי כשהוא לא על הפרקט, ספק גדול אם הווריורס יהיו שווים משהו. בעונות האחרונות הנט רייטינג של הווריורס איתו על הפרקט היה גדול מ-10 נקודות. גם בלעדיו הם הצליחו לשמור על נט רייטינג חיובי. ספק גדול אם זה יהיה ככה השנה. למרות 3 אליפויות, למרות 5 גמרים, למרות 2 MVP's  סטף צריך לבוא במוד הוכחה כדי שזה יצליח. עד עכשיו הוא אומר את כל הדברים הנכונים.

2. גרין צריך להיות בכושר הכי טוב של החיים שלו – ולא מדברים פה רק על כדורסל מדברים פה גם מנטלית. מבחינת כדורסל זה ברור. שנה שעברה הוא הגיע עם 10 קילו מיותרים וזה לא שינה שום דבר. הוא הסריח את הפרקט רוב העונה, ירד במשקל ונתן פלייאוף אדיר. זה לא יעבוד יותר. הוא חייב להיות שם מהרגע הראשון. יותר מזה, הוא חייב להיות שם מנטלית. יש שם הרבה שחקנים חדשים, הרבה רוקיס, הרבה שחקנים שהוא יצטרך ללמד. אם הוא יתייאש וינטוש, זה יהיה רע מאוד. אם הוא יתמיד וימשיך לצעוק ולקחת ללב כל איבוד, כל שבירה הגנתית, כל טעות, זה יכול לעבוד.

3. סטיב קר – גם לו יש לא מעט להוכיח. הוא לקח את החבורה הזו שהייתה בינונית אצל ג'קסון, והפך אותם לקבוצה הכי טובה בליגה בפער משמעותי. כמובן שמייד אמרו שהוא קיבל קבוצה טובה. עכשיו זה הזמן שלו להוכיח שזה קשור גם אליו. הרף בינוני גבוה, כשמסתכלים על 2 המנטורים שלו ב-NBA (לקר יש 3 מנטורים כמאמן, אבל לוט אולסן מאמן במכללות שם התחלופה גבוהה כל הזמן), ג'קסון ופופוביץ', גם הם עברו עונות כאלו.

ג'קסון העביר 2 כאלה בשיקגו בין הת'ריפיטים כשג'ורדן הלך לשחק בייסבול. הוא סיים את שתיהן בפלייאוף. לאחר מכן הוא חזר ללייקרס ב2005-2006 ועם קובי דיי לבד השאיר אותם עם ראש מעל המים עד שפאו גאסול הגיע. המאזן שלו ב-4 העונות המדוברות הוא 57.6% לעומת 73.6% בשאר העונות, ו-70.4% בקריירה. גם 57.6% זה גבוה מאוד.

לפופוביץ' יש רק 3 עונות ברזומה בלי דאנקן (אני מוריד כרגע את העונה הראשונה שלו בסן אנטוניו שהייתה טנקינג אחד ארוך, ולא ממש שווה התייחסות). בראשונה הוא ניצח 61 משחקים, הרבה בזכות קוואי לנארד. ב-2 האחרונות הוא עדיין באיזור ה-57% לעומת 69% קריירה.

הרף של קר הולך להיות איזור ה-60%. זה אומר בערך 50 נצחונות. בעונה לפני שקר הגיע הם נצחו 51. זה אפשרי.

לסיכום: יש סיבות לאופטימיות, אבל אני דיי פסימי לגבי העונות הקרובות של הווריורס. זה מחיר נמוך לשלם על 5 שנים מופלאות. יותר חשוב מהטווח הקרוב זה לא הסתכל על הטווח הרחוק. גם לבולס היו 8 שנים מדהימות, ומאז יוק. אף אחד מאוהדי הווריורס לא רוצה עכשיו עוד 40 שנים שחונות. עכשיו זה הזמן של הארגון וההנהלה להוכיח כמה הם טובים.