Sample Page

פלייאוף פריוויו: בוסטון סלטיקס – פילדלפיה 76'

הסדרה שכולם בשני הצדדים ציפו לה אוחששו ממנה, תלוי באיזה גישה אתם (משני מחנות האוהדים) הגיעה והיא כאן.

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן

3-1 לסלטיקס כאשר בהפסד היחיד של בוסטון ג'יילן בראון לא שיחק. בוסטון יכולה לצאת מעודדת מהתוצאה, פילדלפיה יכולה להיות מעודדת שלרוב במשחקים ג'ואל אמביד עשה מה שהוא רצה. בשני המפגשים האחרונים בסדרה העונתית אמביד היה בערך היחיד מפילדלפיה שהיה יעיל, כשבוסטון פחות התאמצה על לסגור אותו ויותר נעלה את כל השאר.

 

הכוכבים

אמביד בספק למשחק הפתיחה ובסימן שאלה לשאר הסדרה, ואין ספק שאיתו או בלעדיו זו סדרה שונה לגמרי. אמביד במהלך הסדרה העונתית סיים עם 36.8 נקודות, 11.8 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים למשחק מול בוסטון, ב-61.2 אחוז מהשדה. אם ניקח בחשבון שדווקא מבחוץ הוא היה מתחת לממוצע, ניתן להניח שהוא יכול בהחלט להיות אף יותר דומיננטי בסדרה הזו. בעבר נטען שבוסטון יודעת לעצור אותו ויושבת לו בראש. ובכן, המאמנים הללו כבר לו כאן, הורפורד הזדקן מעט ואמביד בשני המשחקים האחרונים קלע 93 נקודות, אז כנראה שזה כבר לא רלוונטי. על פי אתר הליגה הורפורד שמר על אמביד במשך 66 פוזשנים במלהך המפגשים העונה, בהם אמביד קלע ב-64.3 אחוז מהשדה. בוסטון תצטרך למצוא פתרון טוב יותר מול הסנטר. אם הוא יתקרב ליכולת השיא שלו מהעונה, הוא כנראה יהיה השחקן הטוב בסדרה.

הטוען לכתר השחקן הטוב בסדרה זה כמובן ג'ייסון טייטום מבוסטון. טייטום פתח את העונה מצויין ונראה לפרקים כשחקן טופ 3 בליגה, מאז התקרר קצת, בוסטון התקררה קצת  ותחזיות ירדו. למרות זאת הוא שחקן כנף עם יכולת טובה מאוד בשני צידי המגרש, שגם פה ליריבה אין הרבה תשובות עבורו ואין הרבה שחקני כנף טובים שיוכלו לסגור אותו. אחד שכן זה דנואל האוס שלא קיבל הרבה דקות במהלך העונה אך צפוי לקבל יותר דקות כנראה מול שחקני הכנף של בוסטון, ויחד איתו ג'יילן מקדניאלס שהגיע בדדליין משארלוט, שיודע לשמור טוב על שחקני פנים ועל שחקני כנף, והיו לו כמה משחקים די טובים נגד בוסטון במדי ההורנטס. מקדניאלס קיבל 16 דקות למשחק בסדרת הסיבוב הראשון מול ברוקלין, וגם כאן כנראה נראה עליה בדקות, בוודאי אם אמביד לא ישחק.

כוכבי המשנה – כאן היתרון דווקא אצל הסלטיקס. ג'יילן בראון במהלך העונה על תקן מספר 2 אך אין ספק שהוא מעלה הילוך ונראה טוב יותר במהלך הפלייאוף, לרמת דיוני המי שחקן פלייאוף טוב יותר הוא או טייטום. זה כמובן מעמיד לסיקסרס דילמה, מכיוון שאם ממילא אין הרבה שומרי כנף טובים, על מי משניהם לשים אותם? זה לא סתם שפילי ניצחו את בוסטון במשחק שבראון לא היה, ושאת אותו משחק טייטום סיים עם 19 נקודות 7-20 מהשדה.

כוכב המשנה של הסיקסרס הוא כמובן ג'יימס הארדן שהרוויח מהפיקנרול עם אמביד, במה שהפך להיות אחד המהלכים הקטלניים העונה, אלא שהארדן מלבד הפיקנרול עושה המון בידודים, והצעד הראשון שלו כבר לא מה שהיה פעם, והיכולת לא שם. מול ברוקלים הארדן סיים עם 7-25 מהצבע. לא משהו שהסיקסרס יכולים להיות מעודדים. אמנם לברוקלין יש הרבה שומרי פרימטר טובים, אך גם לבוסטון…

הארדן כבר לא הגארד שמעניש בחומרה שחקנים שמזלזלים בהגנה או אף שומרים טובים. מול דרק ווייט בסדרה העונתית הוא קלע 1-6 ב-42 פוזשנים. זה לא ממש ההארדן שפילדלפיה שילמו עליו לא מעט. מצד שני יש לו בעברו לא מעט הופעות גדולות, גם בפלייאוף. והאם הפעם שמר את עצמו לסדרה חשובה?

האקס פקטור הכי גדול אבל זה כמובן הבריאות. הארדן נוטה להסתבך בפלייאוף בענייני בריאות, אמביד גם לא מעט. זו יכולה להיות הפעם הראשונה בעידן אמביד שפילדלפיה עוברת סיבוב שני. בוסטון עם בעיות מנטאליות של היעדר קילר אינסטינקט בהחלט יכולה לשמוט משחקים שלא לצורך. אבל כל משחק שיתווסף זה סיכויים גדולים יותר לחוסר הכשירות של כוכבי פילדלפיה, והם במירוץ נגד הזמן. כמו שאמר דוק ריברס – אין כוונה לשחק עם האוכל והם חייבים לסיים את הסדרה כמה שיותר מהר.

דו קרב המאמנים:

לא קורה הרבה אבל פה היתרון הוא לדוק ריברס. ריברס מאמן מאוד מנוסה, ואמנם עם המון פאשלות בפלייאוף, אך גם ניסיון וקור רוח שהוא יודע לשדר לשחקנים שלו. בצד השני ג'ו מאזולה בפלייאוף הראשון שלו שהיו דברים טובים אך גם רעים. הוא נצמד יותר מדי לדרופ בהגנה כדי לשמור על הורפורד, גם כשההוקס כבר הגיבו בהיי פיקנרול ששיחרר את יאנג לחדירות נוחות וזריקות חופשיות מבחוץ, והוא גם אחראי עיקרי לכך שאטלנטה חזרו במשחק 5 בסיום ללא יכולת תגובה. תוך שהוא מייבש את גראנט וויליאמס על הספסל. מאזולה נודע בין אנשי הליגה כאחד מעוזרי המאמנים הטובים ביותר בסקאוטינג, והוא מצויין בהכנה למשחק. הוא הרבה פחות טוב בלהגיב תוך כדי משחק לדברים שהוא לא התכונן אליהם. גם בסדרה מול אטלנטה למשחק 6 הוא כבר הגיע עם שינויי מאצ' אפ, יותר דקות לגראנט וויליאמס והתאמות אחרות. עדיין במהלך המשחק, לא הגיב מספיק מהר.

דוק ריברס מעולם לא נחשב מהמוחות הטקטיים הטובים של הליגה, אבל הוא נחשב מאמן של שחקנים, שיודע לדרבן ולתת מוטיבציה. הוא בעיקר ידוע כמישהו שיודע לנהל קבוצה בהרכב חסר ולהוציא את המקסימום משחקני רוטציה שלא ציפו מהם להתעלות. זה משהו שבהחלט עלול להכריע השילוב, אם אמביד פצוע – ריברס יגרום לשחקנים כמו טוביאס האריס או טאקר להתעלות ולספק תצוגות קליעה, ובוסטון ממש לא תהיה ערוכה להגיב לזה בזמן, וזה עלול לעלות במשחק בכל פעם.

פלייאוף זה משחק של מאמנים והיתרון כאן נוטה בהחלט לכיוון של פילדלפיה.

 

 

גורמים נוספים:

בהיעדרו של אמביד, או בחולשתו של הארדן, מי שעשוי לתפוס את מקום הכוכב השני בפילדלפיה הוא טייריס מקסי. הגארד הצעיר עם 10 משחקים בקריירה הקצרה שלו נגד בוסטון  בהם קלע 34 אחוז מהשדה, 32.1 אחוז ל-3 ו-8.2 נקודות למשחק. הוא לא התמודד היטב מול הגארדים של בוסטון כאשר בצד השני הוא הפך למטרה קלה בפיקנרול או בחילופים. גם אם לוקחים רק את המפגשים העונה זה לא משתפר משמעותית – 10 נקודות למשחק, 35.4 אחוז מהשדה ו-21.4 אחוז מעבר לקשת. השיפור שהראה בקליעה נגד שאר הליגה לא ממש בא לידי ביטוי פה מול הסלטיקס. יצויין שבסוף העונה מקסי עבר לשחק הרבה יותר עם ההרכב הראשון, והארדן הוא הגארד שמוביל את הרכב המחליפים, וכשהוא לא צריך להיות יוצר עיקרי למקסי קל יותר לקלוע ולהוות איום התקפי. מוקדם יותר העונה לסיקסרס היה גם את מאטיס ת'ייבול, מה שאפשר לבוסטון להתעלם לחלוטין משני שחקני חמישייה של פילדלפיה ולסגור אמצע וצבע. ככל הנראה מראות כאלו עזרו להנהלת הקבוצה לשלוח את הווינג השומר הרחק לפורטלנד, אלא שגם מקסי כפי שניתן לראות כאן, זוכה להתעלמות

 

בסיבוב הראשון ברוקלין עשתה אסטרטגיה של דאבל טים וחילוף על אמביד. תוך שהשאירה לרוב פנוי את מקסי או פי ג'יי טאקר. אפשרי בהחלט שמאזולה וצוותו עקבו ורשמו לעצמם בפנקס כמה הערות על כך. זו הייתה שיטה שעבדה די טוב, אלא שלברוקלין לא היו את הכלים הנוספים הדרושים כדי לעצור את פילדלפיה או כדי להכריע בצד ההתקפי.

מאזולה אוהב מאוד לשחק '5 אאוט' עם שחקניו, שזו את הסיבות לשימוש המוגזם מעט בדרופ כדי לשמור את הורפורד פחות עייף, אך מנגד משמש  כקלי מצויין כנגד קבוצות אחרות המשתמשות בשיטה דומה עם סנטר גדול וכבד. , למשל פילדלפיה. במהלך הסיבוב הראשון ריברס הגיב לכך לא מעט פעמים עם שימוש באיזורית, שעבדה יפה. אם ניזכר שבוסטון מתקשה יותר מהראוי כנגד איזורית, יתכן מאוד שנראה לא מעט דקות כאלו מצד ריברס במהלך הסדרה.

מאזולה הגיב במשחקים המאוחרים עם חילופים, אך שם הורפורד התקשה מאוד מול הגארדים של הסיקסרס ואין ספק שגם מול הגארדים של פילי הוא יתקשה למדי. בסיבוב הראשון הסיקסרס הגבירו את כמות הבידודים שלהם, אך באופן מפתיע למרות יתרון גודל ברור, אמביד לא עלה בכמות הפוסט אפים שלו, ואולי גם הפעם במידה וישחק ריברס יעדיף להמשיך בפיקנרול שלו עם הארדן ובבידודים של הארדן ומקסי.

https://twitter.com/vshufinskiy/status/1650545021450432512

בנוסף לא ברור אם מסיבות בריאותיות או מכיוון שהוא ממש אוהב את ה-5 אאוט שלו, מאזולה לא שיתף המון את רוברט וויליאמס, ששנה שעברה היה מועמד לשחקן ההגנה. אמנם עבר פציעה ושיקום בקיץ, אך מאזולה כאן מתעדף התקפה וקליעה (יש שיאמרו קת יותר מדי הסתמכות על שלשות) על פני היעזרות ברוברט וויליאמס, שכששותף הראה שהוא יעיל מאוד בעצירת הפיקנרול של ההוקס. הארדן מקסי ואמביד ומי שלא יהיה הביגמן של הסיקסרס לא ממש מהירים וזריזים כמו טריי יאנג וקלינט קאפלה, אך עדיין הפיקנרול שם גרם לבוסטון ובמיוחד להורפורד להיראות רע. ללא ספק מול הפיקנרול של הארדן ואמביד ידרשו הרבה יותר דקות של שני הוויליאמסים.

החסרון של רוברט וויליאמס הוא שהוא נטול קליעה מה שמאפשר לאמביד להיות "עליו", לתת לו את הכמה מטרים ולהיות בעצם בצבע. במשחק הרביעי שהיה הנצחון של פילדלפיה, זה מה שריברס עשה והיה אחראי ללא מעט מהריצה של הסיקסרס שהובילה לנצחון, וכנראה שהיתרון של הורפורד שכופה על אמביד לצאת החוצה (בוודאי עם ברך פגועה) יהיה משהו שיפתה מאוד את מאזולה. לפילדלפיה יש הגנה מצוינת במהלך העונה, שמסתמכת על כך שאמביד משמש כ"פרי סייפטי" שניצב על שחקנים ללא יכולת קליעה. מאזולה כאן בדילמה ודי ברור להיכן הנטייה שלו. כל מה שצריך זה שהורפורד יתחיל לקלוע כמה זריקות.

מאוחר יותר באותו משחק (שפילי ניצחו) ריברס הרשה לעצמו אפילו לעשות חילופים מול בוסטון, ולהשאיר שחקן כנף לא רחוק מהורפורד. באותו משחק זה עבד מכיוון שהורפורד סיים אותו עם 3-10 מעבר לקשת.

לבוסטון יש עוד ביגמן עם קליעה מבחוץ – בלייק גריפין שבמהלך המשחק השני בסדרה העונתית היה לא רע וסיים עם 15 נקודות. גריפין עשוי להיות השפן שמאזולה ישלוף לדקות מסויימות. בסופו של דבר בוסטום ישאפו לשים הרכב קליעה ולמשוך את אמביד החוצה, והסיקסרס ינסו להימנע מזה.

תחזית וניחוש שלכם: ברור שאני "קצת" משוחד אבל אני מאמין שבוסטון ב-7. ויוצא כאן מנקודת הנחה אמביד ישחק, והכל הטעייה של ריברס שנועדה להרדים את בוסטון ולפגוע לה בהכנה.  אם לא יהיה בריא אז בוסטון ב-6 וככה או ככה פילדלפיה שוב בעידן אמביד, לא עוברת סיבוב שני.

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 30.4.23

בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה אנחנו פותחים את הסיבוב השני עם ניצחון אדיר של דנבר 125-107 על פיניקס. 

 

דנבר נאגטס 125 – פיניקס סאנס 107 (1 – 0 לדנבר בסדרה)

 

איזו הצהרה ואיזה משחק פתיחה משוגע של דנבר. 

מלבד הדקות הראשונות שבהן שתי הקבוצות נראו נהדר, דנבר משתלטת על המשחק בשלב מוקדם, שולטת בכל הפרמטרים של המשחק
ריבאונד: 49 דנבר, 38 פיניקס
איבודים: 9 דנבר, פיניקס 16
אחוזי שלוש: 16 שלשות ב 43% לדנבר מול 7 שלשות ב 30% לפיניקס.  

עם מספרים כאלו לא מפתיע שהמשחק נגמר בהפרש דו ספרתי ודנבר שלטה כמעט לאורך כל הדרך. 

מארי היה נהדר והוביל את שתי הקבוצות עם 34 נקודות (6-10 מהשלוש) ויוקיץ' עם 24 נקודות ושליטה מוחלטת בריבאונד (19). 

 

מהלך המשחק

פיניקס עולה בחמישייה עם אוקוגי במקום קרייג מתוך ניסיון להפתיע את דנבר, אבל להתאמה הזו לא הייתה יותר מדי משמעות.

דנבר מצידה פותחת בהגנה עם ארון גורדון על דוראנט, ופופ או פורטר על בוקר. 

שתי ההתקפות משחקות לא רע בכלל, מצד אחד דוראנט הולך שוב ושוב לזריקות חצי מרחק על הראש של גורדון וקולע אותן (13 נקודות ברבע הראשון). מצד שני, ג'מאל מארי פותח את המשחק נהדר. בכלל, דנבר הלכה לאותו מהלך שוב ושוב, ושוב.

פיק אנד רול בין יוקיץ' למארי, לפעמים זה נגמר בשלשה של מארי:

https://twitter.com/nuggets/status/1652473312055009280

 

ולפעמים זה יוקיץ' שהלך חזק לטבעת. 

יש לציין שההגנה של פיניקס נלחמה היטב ביוקיץ', אבל הבעיה הייתה שיוקיץ' אחרי כל החטאה לקח את הריבאונד של עצמו, מה שאומר שזה היה חסר משמעות, כי בסוף זה מסתיים ב 2 (קשות יש לציין, אבל עדיין מסתיים בפנים). 

בסיום הרבע 32-31 לדנבר. 

בפתיחת הרבע השני, יוקיץ' מקבל דקות מנוחה חשובות, דנבר מחליטה ללכת לפורטר שלוקח על עצמו את המשחק נהדר וקולע 7 נקודות מהירות בפתיחת הרבע:

https://twitter.com/nuggets/status/1652480487884214272

פיניקס נותנת לדוראנט קצת מנוחה, ובוקר שהיה רדום ברבע הראשון קצת מתעורר ושומר את פיניקס במשחק. 

כאן מתחילים לראות את הבעיה הקשה של פיניקס מתחת לסלים.

למרות שיוקיץ' בחוץ, פיניקס ממשיכה לשלוט מתחת לסלים, כאשר הפעם גורדון ופורטר לוקחים את הריבאונדים, ובנוסף גורדון קולע נהדר ומגיע ל 13 נקודות בלי אף החטאה (5-5 מהשדה).

ההגנה של פיניקס שהייתה כל כך ממוקדת ביוקיץ', מורידה הילוך בזמן שדנבר משתפת את כל השחקנים (ברוס בראון, ג'ף גרין, כריסטיאן בראון) והפער באנרגיות הוא זה שעושה את ההבדל. דנבר בורחת עד 68-51 במחצית

https://twitter.com/nuggets/status/1652488346109906944

 

ברבע השלישי פיניקס מנסה לנגוס בפער, דוראנט ממשיך להגיע לטבעת וגם לקלוע:

אבל בכל פעם שדוראנט או בוקר קולעים סל, מארי או יוקיץ' או ארון גורדון מחזירים בצד השני:

https://twitter.com/nuggets/status/1652500317068754945

דנבר שומרת את הפער עד לסיום, ובשום שלב אין באמת תחושה של "מהפך" באוויר, כאשר לראשונה בפלייאוף שחקני קצה הספסל של שתי הקבוצות רואים מגרש ודוראנט יורד מ 40 דקות משחק. 

 

כמה מעלות טובות (ורעות) מהמשחק

1. מארי, יוקיץ' וגורדון

אתמול פרסמנו את התחזית שלנו לסדרה ודיברנו על כמה שמארי היה חסר בסדרה של 2021, על המץ'-אפ של יוקיץ' מול אייטון וגם על ארון גורדון.

מדהים כמה שמארי היה חסר לדנבר, גארד תוקף שיכול לקלוע בכל פעם שצריך שמישהו ייצור משהו. בכלל הפיק אנד רול בין יוקיץ' למארי פירק את ההגנה של פיניקס הלילה. מארי מסיים בתור הקלע המוביל בשתי הקבוצות עם 34 נקודות, 6-10 מהשלוש, 9 אסיסטים, איזה ערב נהדר של מארי. 

לא משנה מי שמר עליו בפיניקס, זה פשוט לא עבד. 

 

במץ'-אפ השני, הזכרנו שיוקיץ' קלע באחוזים פחות טובים מול אייטון, וגם הלילה "רק" 9-21 מהשדה, אבל העניין הוא שאחרי כל החטאה יוקיץ' גם לקח את הריבאונד (8 ריבאונד התקפה, 19 ריבאונד בסה"כ) וקלע את הזריקה השנייה. לכן, מה זה משנה אם האחוזים טיפה ירדו כאשר בסוף שתי הנקודות מגיעות לדנבר. 

 

אחרון חביב, זה ארון גורדון. דיברנו על זה שהוא צריך לקחת את המבטים שהוא יקבל, וגורדון היה פשוט נהדר עם 23 נקודות, 9-13 מהשדה.

השלימו את החמישייה פורטר ג'וניור עם 11 נקודות, קולדוול פופ עם 10 והחמישייה של דנבר מחצה את החמישייה של פיניקס.

 

2. ריבאונד ואיבודי כדור

דנבר זורקת הלילה 101 פעמים לסל אל מול 84 פעמים בלבד של פיניקס. דנבר אגב גם קולעת 16 שלשות מול 7 בלבד של פיניקס. 

איך נוצר כזה פער אדיר בכמות הזריקות, פשוט מאוד. כמו שכתבתי בתחילת הטור: ריבאונד (49-38 לדנבר) ואיבודי כדור (דנבר 9, פיניקס 16).

רגע, זה לא רק איבודי כדור, כמעט כל איבודי הכדור של פיניקס היו למעשה חטיפות (14 חטיפות לדנבר, 4 לפיניקס) מה שאומר שדנבר דהרה קדימה למתפרצות:

 

3. הרביעייה המובילה של פיניקס

בגדול הם עשו את שלהם. דוראנט מסיים עם 29 נקודות באחוזים טובים (12-19 מהשדה) ומוסיף 14 ריבאונדים.

בוקר מסיים עם 27 נקודות, ב 10-19 מהשדה.

גם אייטון מסיים עם 14 נקודות וכריס פול עם 11 

אז מה עשה את זה כל כך חד צדדי? 

כאמור, הפער בכמות הזריקות. נכון פיניקס קלעה רק 30% מהשלוש, אבל גם אם הייתה קולע עוד 3 שלשות ומגיעה ל 43% (קלעו 7-23) זה היה נגמר ב 9 הפרש. 
כאמור, כן, בוקר עשוי להתפוצץ עוד הפעם עם משחק של 40+, הריווח של פיניקס נהדר, אולי פיניקס תתחיל לקלוע את השלשות, אבל כאמור כאשר אתה זורק 17 כדורים פחות לסל הסיכוי שלך לנצח הופך לאפס.

 

4. ההתאמה של פיניקס

מה שמוביל אותנו לסימן השאלה העיקרי שפיניקס צריכה לחשוב עליו. הלילה בכל פעם שהיא כיווצה את ההגנה על יוקיץ', היא השאירה את הקלעים של דנבר חופשיים לשלשות (מארי 6-10, גורדון 3-4, פופ 3-8). מצד שני, גם כאשר היא כיווצה את ההגנה והצליחה לעצור את יוקיץ', הוא לקח את הריבאונד ובסוף הכניס את הכדור לטבעת.

היו רגעים מסויימים שבהם דוראנט הגיע לעזרה ואפילו הצליח לחסום את יוקיץ' (זה עדיין נגמר בסל ועבירה). אם פיניקס תלך לעזרות וציפוף, יוקיץ' כנראה ימצא את השחקן החופשי. לפיניקס יש הרבה חושבים לעשות אבל כנראה שהמהלך העיקרי יהיה לפתור את נושא הסגירה לריבאונד גם במחיר של עוד שלשות של ארון גורדון. 

 

ההיילייטס של יוקיץ' וגורדון:

 

וההיילייטס של מארי:

https://twitter.com/NBA/status/1652509754462457856

 

 

 

הטופ 5 היומי

תגיות: , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 29.4.23

עדכונים ומשחק!
 
 
מחר צפייה משותפת במשחק הפתיחה של ניקס מיאמי ובמשחק 7 בליאו בלומס!
 
דוק ריברס עדכן שג'ואל אמביד בספק למשחק 1.
 
דארווין האם מאמן הלייקרס וחבר של מייק בודנהולזר עדכן שלפני משחק 4 בין מילווקי למיאמי, אחיו של בודנהולזר נהרג בתאונת דרכים.
 
אחרי ההדחה של ממפיס, לברון הלך לטוויטר לפרוק עצבים
 
ולאינסטגרם שם כתב "אם אתה רואה אותי ביער נלחם בדב גריזלי, לך עזור לדב." מעודן ומרומז משהו…
 
ג'נט ג'קסון ענתה לג'ייסון טייטום על ההתנצלות שלו
 
ג'ה מוראנט התראיין והודה ש"עניינים שמחוץ למגרש" פגעו בקבוצה.
 
ווג' מעדכן שהקרסול של ג'וליוס רנדל יצטרך להשתפר "משמעותית" כדי שהוא יוכל לשחק בראשון.
 
קוונטין גריימס צפוי לשחק.
 
שחקן העבר לאנס סטיבנסון חתם בקבוצה בפוארטו ריקו.
 
לורנס פרנק GM הקליפרס: "אנחנו חייבים לחזור לכבד ולהעריך את העונה הרגילה."
 
 
 
 
הפודקאסט מתחילת השבוע על הסיבוב הראשון
 
הפודקאסט מסוף השבוע עם תגובה להדחה של מילווקי, ופריוויו סדרות הסיבוב השני
 
 
משחק:
 
03:30 דנבר מארחת את הסאנס משחק 1 של הסיבוב השני. שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורף: הדור הבא. שחקנים מתחת ל-25 שמככבים בפלייאוף
 
קרא עוד

5 על 5 מסכמים סיבוב ראשון

המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם השתתפו: אריק גנות, אור עמית מ-Insignifistats, מידן בורוכוב מ 'פוסט אפ', שחר צ'קוטאי מ'ישראל היום' והנד צ'יק וינון בר שירה מג'אמפבול

(תשובות נכתבו בשישי)

 

תחזית לסדרות המסתמנות בסיבוב השני במזרח

אריק גנות: בוסטון אמורה לנצח את פילדלפיה. היא קבוצה יותר טובה, למרות שלא ממש הרשימה כשהסתבכה מול אטלנטה. מהצד השני, פילדלפיה אמנם ניצחה בקלות את ברוקלין, אבל זו ממש משוכה נמוכה והארדן נראה לא משהו בכלל. וגם ממש קשה להמר על קבוצה של דוק. 4-2, סלטיקס.

מה אפשר לומר על מיאמי? קבוצה שנראתה כבויה לגמרי בפליי אין ולא היתה מאוד רחוקה מהפסד לשיקגו חוללה אולי את ההפתעה הגדולה בתולדות הפלייאוף. זה לא אמור להמשיך, לא בלי הירו ומול הקשיחות של הניקס שנראו כאילו חזרו לניינטיז, אבל רנדל קצת פצוע ואי אפשר להמר נגד ג'ימי באטלר כרגע. 4-2, היט.

 

מידן בורוכוב: איזה תענוג לקבל שוב את מיאמי מול הניקס, מועדונים ששיחקו 4 סדרות רצוף בסוף הניינטיז. זאת תהיה סדרה שיש בה הכל ומהכל עם כדורסל בניחוח של שנות ה 90. המון הגנות, המון משחקים קשוחים. מיאמי מגיעה במומנט חזק, אני מאמין שהם ינצחו את הסדרה 2-4.

פילי מול בוסטון זה קלאסיקה מזרחית במיטבה, בוסטון יותר עמוקה ואיכותית ופילי תשחק אולדסקול, נראה בסדרה הזאת את אמביד מול בוסטון. המפתח של בוסטון הוא בעצירה של אמביד, אם זה יקרה הם ינצחו ב-5. פילי חייבת אקס פקטור, טוביאס האריס יכול להיות השחקן הכי חשוב בסדרה התקפית והגנתית. מהארדן אין לי ציפיות.

 

אור עמית: על הניקס מול מיאמי כתבתי באריכות  אבל בקצרה: למרות היריבות ההיסטורית שהתאפיינה בסדרות קשוחות שבהן ההגנה נתנה את הטון כאן מיאמי יהיו חייבים לייצר נקודות (הם קלעו 115+ נקודות בכל אחד מהמשחקים מול מילווקי, לעומת זאת הניקס החזיקו את קליבלנד על פחות מ-110 בכל הסדרה) בוסטון ופילי נחשבת לסדרה יותר 'איכותית' וחלק בוודאי יגדירו אותה בתור גמר המזרח האמיתי, אבל בהתחשב בזה שדוק הוא נחנק סדרתי ושבינתיים מאזולה לא הצליח לפקס את בוסטון באותו האופן כמו יודוקה, אני רואה את הסדרה הזו יותר כקרב מאמנים. ההימור שלי הוא על מיאמי ב-6, ולמרות האינסטינקט הראשוני שלי אלך עם פילי באותה כמות משחקים.

 

ינון בר שירה: אפתח ואסייג את עניין התחזיות עם העובדה שעד כה אני הייתי נביא גרוע במיוחד בפלייאוף הזה אז ראוי וצריך לקחת את התחזיות שלי ברמת אמון דומה לזריקת קלאץ' של ווסטברוק משלוש, ואחרי שהתנצלתי… מה אני חושב בכל זאת? לניקס יש יותר עומק מההיט, יש את הגארדן שיגיע בטירוף מוחלט אבל להיט יש ג'ימי באטלר. אני מאמין שלג'ימי יהיה לפחות שני משחקים בהם יוכל באמצעות כח רצון לסחוב את מיאמי. ההיט יצטרכו לנצח עוד שני משחקים בעזרת קליעה מטורפת מבחוץ. מיאמי קלעה 45% לשלוש מול מילווקי וקשה לי להאמין שיוכלו לשחזר את זה. ניו יורק ניקס ב-6. בינג בונג

 ההסדרה בין הסלטיקס לסיקסרס תלויה המון ביכולת של אמביד והארדן להישאר בריאים. בלעדיהם יהיה מאוד קשה לסיקסרס להיות קרובה. בגלל שהמשחקים במרווחים של יומיים בלבד סלטיקס ב-6.

 

שחר צ'קוטאי: מיאמי מול הניקס:

יש כאן סוג של סגירת מעגל – ג'ימי באטלר שיחק אצל תיבודו בסדרה שבה שיקגו הודחו מול פילדלפיה אחרי פציעתו של רוז. כעת באטלר ניצח את המקום הראשון וישחק מול מאמנו לשעבר. באטלר אוהב לשחק מול תיבודו, יש לו דרייב מיוחד נגדו. באם יקבל את התפקיד ההגנתי נגד רנדל ואילו וינסנט ינסה לעצור את ברונסון. בצד השני בארט ינסה לעצור את באטלר הלוהט. כולם מדברים על מאצ-אפ של שנות השמונים אך בפועל במהלך העונה שתי הקבוצות זרקו כ-35 שלשות במשחק. בפלייאוף הניקס הורידו את כמות הזריקות והיא קולעת הכי נמוך מכל ה-16, בעוד מיאמי קולעת ב-45% ובאחוזים הגבוהים בליגה. מיאמי ב-6 משחקים.

תחזית לסדרות המסתמנות במערב

 

שחר צ'קוטאי: דנבר מול פיניקס:

אנחנו הולכים לראות קרבות בכמה חזיתות – ג'מאל מארי מול דווין בוקר, שניהם נפיצים והיו משמעותיים בסיבוב הראשון. באזור הפוורורדים יש מאצ'-אפ בין דוראנט לבין גורדון ומייקל פורטר ג'וניור. הראשון עדיין לא הצליח להשתלב בתוך המארג הקבוצתי של הסאנס ולעיתים הוא מקבל את הכדור כדי לעשות קסמים והוא עושה זאת נהדר. גורדון חותך נהדר לסל ופורטר בעיקר איום משלוש אך התקשה לבוא לידי ביטוי בסדרה הראשונה. וכמובן הקרב בצבע – יוקיץ' מול אייטון. הראשון מנהל משחק אך מסוגל לקלוע מכל מקום. בצד השני פיניקס תנסה להשתמש באייטון בפיק&רול כדי להגיע לסל, חסר ליוקיץ את המהירות כדי להתמודד עם זה. פיניקס ב-6 משחקים.

 

אריק גנות: דנבר הרשימה מול מינסוטה, וגם אם זוכרים את חולשת היריבה קשה שלא להרגיש שזו הקבוצה שסיימה עם המאזן הטוב במערב וכל הגלגלים שם משומנים היטב. פיניקס מאוד לא עמוקה ועם בוקר כמוביל כדור ההתקפה שלה מבוססת בידודים וזריקות בפנים שלא אמורים להספיק. 4-2, דנבר.

הסדרה השניה עוד לא סגורה. לייקרס – גולדן תהיה סדרה לפנתיאון שמאוד תשמח את הליגה והאוהדים, וקל לדמיין אותה מגיעה למשחק שביעי צמוד. אם סקרמנטו או ממפיס יעפילו סביר להניח שהם יתקשו לשחזר את ההישג מול קבוצה מנוסה יותר. אם שתיהן יגיעו, לממפיס יש סגל חזק יותר ויתרון ביתיות והיא רמוה לנצח.

 

מידן בורוכוב: הסדרה בין דנבר לפיניקס יכולה להיות אחת הטובות אי פעם. לפיניקס יש את KD והוא בהחלט ה-שחקן שהם יהיו חייבים להצר את צעדיו.פיניקס קצת דלילה בסגל (מעבר לחמישיה) דנבר עמוקה, היא תהיה תלוייה מאוד ביוקיץ אבל האס שלה והאיש למשימות מיוחדות צריך להיות אארון גורדון(בעיקר הגנתית) המאץ אפ בין מארי לבין בוקר יהיה לוהט. זה סדרה שקשה לנתח, אני מקווה שדנבר תמשיך לסיבוב הבא עם ניצחון ב-7 משחקים.

לגביי הסדרה ה-2 לא רוצה לנחס אבל הלייקרס מול גולדן סטייט תשבור שיאי צפייה. סגנונות מנוגדים. יהיה לוהט והלוחמים ינצחו ב-5.

 

אור עמית: הפלייאוף של פיניקס הוא סוג של רולטה רוסית: מישהו יפצע מתישהו, עכשיו זה רק שאלה של מי ומתי. כמו שאת הסדרה שלהם מול הקליפרס סייגנו ב'אם ישארו בריאים' באופן תיאורטי גם מול דנבר הם פייבוריטים 'אם ישארו בריאים'. לדנבר יש את גורדון וקקפ שיכולים להצר את הצעדים של בוקר ודוראנט (בתיאוריה, בתיאוריה) אבל כל עוד כולם במשחק זה לא אמור להספיק ליותר משני משחקים של הנאגטס, לפחות אם ג'מאל מורי לא באמת חזר להיות ההוא מפלייאוף 2020. לגבי הסדרה הלא סגורה: עם כל הרצון לפיקנטריה של לברון מול קרי בחצי גמר אזורי אני בצד של הקינגס.

 

ינון בר שירה: דנבר מול פיניקס זה קרב מרתק מהמון זוויות. הקבוצה עם ההמשכיות המשמעותית ביותר מול זו שהתגבשה לה רגע לפני הפלייאוף. משחק השוטף והקליעות מבחוץ ומבפנים דרך יוקיץ' מול תצוגת קליעות מיד ריינג' חסרת תקדים של פיניקס. במידה ויוקיץ' בריא ואין לו בעיה במפרק מאמין שהביתיות תכריע לטובת האורחים. דנבר ב-7

לגבי הסדרה שנכון לכתיבת שורות אלו לא נקבע, מבקש מסקרמנטו וממפיס, בחיאת… כולנו אוהבים אנדרדוגס, אבל לא מתאים עכשיו. תנו לו סטף נגד לברון, דריימונד נגד איידי.  אל תהרסו לנו את זה!

במידה וקוראת הסדרה שכולם מצפים לה אני הולך עם האלופים. ווריירס ב-5.

ברוקלין הראתה פוטנציאל אך לא מספיק. מה צריכה לעשות הלאה?

ינון בר שירה: ברוקלין צריכה לנצל את הכמות המשונה של הווינגים שיש לה ולמכור אותם לכל המרבה במחיר. הם צריכים להשאיר את ברידג'ס ועוד אחד מהם (קאם ג'ונסון או פיני סמית')

בגלל שנתנו כבר את בחירות הדראפט שלהם אין להם סיבה לצלול אז הייתי מנצל את הבחירות שיקבלו והולך על טריי יאנג תמורת דינווידי, עוד איזה רויס אוניל והבחירות. כן, שווה לפעמים לקנות כשהמניה בערך נמוך ואני רואה עולם שקווין סניידר יעדיף לבנות סביב דז'ונטה.

החזון, חמישייה ששומרת מצויין עם שחקן פיק אנד רול כמו טריי שיכול לעבוד נפלא עם קלאקסטון ועל הדרך להתחבא מאחורי ברידג'ס וג'ונסון בהגנה.

 

שחר צ'קוטאי: ברוקלין החליטה לפרק את הגלקטיקוס שהם בנו אחרי שלא הצליחו להגיע רחוק. וכעת הם חוזרים לתהליך שהם התחילו לפני הגעת הכוכבים, בנייה איטית וחכמה. יש להם לא מעט בחירות דראפט שיכולות להיות שוות לא מעט בהמשך אבל כבר כעת הם צריכים להנחיל תרבות מנצחת ויכולים להתחרות כבר בטווח המיידי על מקום בפלייאוף ולתת במה למיקאל ברידג'ס ויתר הצעירים ולבנות כדי להתקדם מדי שנה תוך צירוף חלקים משמעותיים ע"י הבאת שחקנים משלימים או ע"ח בחירות דראפט. תהליך ארוך וחכם תוך נתינת מקום לשחקנים צעירים.

 

אריק גנות: קודם כל, אין לה אפשרות להיבנות מחדש מהדראפט. בין דינווידי, ג'ונסון, קלקסטון וכמובן ברידג'ס יש שם קבוצה של 34 נצחונות בעונה במינימום, זה מביא בחירה עשירית בדראפט ולא מביא כוכבים.

היא צריכה לבנות על הקיים, והיא צריכה סקורר מוביל. המהלך המתבקש הוא להשתמש בחוזים הנגמרים של האריס ומילס לצד שחקנים טובים כמו DFS וקאם תומאס כדי להרכיב חבילה עבור כוכב מקבוצה שתחליט להתפרק בקיץ. אם הם יכולים להרכיב חבילה כזו בשביל טאונס, למשל, זה יכול להיות אידיאלי.

כיוון אפשרי אחר הוא לנסות לבנות קבוצת הגנה שלא נראתה כמוה סביב ברידג'ס, אוניל, קלקסטון ואולי אפילו סימונס. הם יצטרכו עוד ביגמן לכך.

 

מידן בורוכוב: השאלה מה ברוקלין רוצה? הם מעולם לא האמינו בתהליך של בניה מאז שעברו לברוקלין. בפאזה הראשונה הם ניסו את ג׳ונסון, גארנט ופירס המזדקנים. בפאזה השניה היה להם את דוראנט, קיירי והארדן והעסק התפרק לרסיסים.

מה לגביי העונה הבאה? נראה שהנטס לא שווה מעבר למקום 6. מיקאל ברידג׳ס צריך להיות השחקן המוביל שלהם, אני אפתיע ואומר שלנטס כדאי ללכת עם ברידג׳ס נוסף, מיילס שיכול להשלים צמד שלא היה כמהו מאז הוואלסים של דטרויט.

זה ישמע מופרע אבל אולי כדאי להם לשקול להביא את ווסטבורק בכסף קטן, הם בסיטואציה שכדאי להם להמר. באשר לבן סימונס, לא לפתח ציפיות.

 

אור עמית: אני הייתי נותן להם עוד עונה לרוץ יחד. לפחות לברידג'ס וצמד הקאמים עם קלקסטון. אם יש להם איזשהי הצעה שאי אפשר לסרב לה על אחד מהם (כנראה על ברידג'ס) אז סבבה, אבל אם לא הם אמורים להתנהל כסוג של אורלנדו של העונה. ג'ו האריס, פאטי מילס, רויס אוניל ודפ"ס הם שחקנים שיכול להיות להם ערך עבור קבוצות פלייאוף (בעיקר דפ"ס) והשלושה הראשונים הם גם חוזים נגמרים בשנה הבאה, אם יש איזו קבוצה שרוצה להוריד חוזה כבד מהפיירול, אז יש להם גם מאיפה להשתפר, גם אם התקרה עדיין נמוכה יותר מהעונה הקודמת.

האם הנהלת הקליפרס וסטיב באלמר צריכים להתיאש הקבוצה והאם יש להם בכלל מה לעשות בקיץ?

אור עמית: אתם ראיתם את סטיב באלמר? הבנאדם לא יודע יאוש מהו. הסיפור עם קוואי ופול ג'ורג' היה שביר לאורך כל הדרך, נו פאנז אינטנדד, ואני לא בטוח איזו קבוצה תרצה להמר על מישהו מהם במחיר של סופרסטאר. אולי איזו קבוצה נואשת שתרגיש שהיא חייבת להוסיף כישרון בשביל להשאיר את הכוכב שלה (אני צריך לאיית לכם דאלאס או שזה ברור?) מעבר לזה הקליפרס צריכים לראות איך הם יכולים להשאיר את ווסטברוק שנראה שהתחבר לגישה האנדרדוגית, בלי לעשות אובר-פיי (כי בואו, איזה הצעות כבר יהיו לו). מעבר לזה אין להם יותר מדי מה לעשות.

 

ינון בר שירה: אין להם את הפריבילגיה להתייאש. באלמר בונה אצטדיון חדש ולקליפרס חייבת להיות תוכנית שתאפשר לה להישאר רלוונטית. עם זאת, אסור להאריך את החוזים של קוואי ופול ג'ורג' ביותר משנה- שנתיים.

הייתי מנסה להעביר אותם אך קשה לי להאמין שיהיו קונים ל"סחורה פגומה" שכזאת.

בסופו של דבר, הישועה חייבת להגיע מהמקום היחיד בו הקליפרס לא יכולים לתת לכסף לדבר. הדראפט. בניגוד ללייקרס שפגעו בעבר בבחירות סוף ראשון, סיבוב שני או שחקנים שלא נבחרו כלל (קוזמה, קארוסו, הורטון-טאקר ובעיקר ריבס), הקליפרס כרגע יכולים להציג לראווה כשחקן בית רק את טרנס מאן. זה לא מספיק. חייבים לפתח אותו ואת השחקנים הבאים שיבחרו.

 

שחר צ'קוטאי: הקליפרס, לדעתי, צריכים לפרק את החבילה ולהתחיל לבנות מחדש כמו התהליך עליו דיברתי בסעיף הקודם בו ברוקלין חוזרת לבנייה ארוכת טווח סביב צעירים. הכוכבים כבר לא צעירים וכל עונה הם נפצעים ולכן אי אפשר לבנות עליהם. הם יכולים להיות שווים לא מעט בחירות וגם שחקנים צעירים עם פוטנציאל לעתיד. זה מה שהביא את הכוכבים אליהם מלכתחילה, ולזה הם צריכים לחזור.

 

אריק גנות: אם המטרה שלהם היא איום על אליפות, כנראה שאפשר לסכם שזה לא יקרה בסגל הנוכחי. אפילו בעונה היחידה שבה גורג' ושוואי היו בריאים הם הצליחו לזרוק יתרון 3-1 מול דנבר. מאז שניהם נפצעים יותר ויותר, ואין שום סיבה להניח שזה הולך להשתפר.

הקליפרס צריכים לנסות להעביר את אחד הכוכבים ביחד עם אחרים מהסגל העמוק מדי והיקר שלהם בשביל שחקן אולי פחות טוב, אבל יותר בריא. אם זה לא הולך, יכול להיות אפילו שכדאי להם לנסות להחזיר לעצמם כמה בחירות דראפט כי הקבוצה הנוכחית בדרך להתבוסס בבינוניות.

 

מידן בורוכוב: אני לא חושב שהם צריכים להרים ידיים. הם בבעיה חריפה עם הבריאות של קוואי. פול ג׳ורג׳ עדין עם דלק במיכל. אני לא רואה קבוצה שנוגעת בקוואי. בסך הכל הסגל של הקליפרס אתלטי, מאוזן, ומסוגל לקלוע.

נראה שטיירון לו עושה עבודה לא רעה. הם צריכים לשקול לנסות להחתים גארד איכותי אבל לא חושב שיש להם מספיק כסף ואין מציאות בקיץ.

אין ערך בטרייד ל PG או קוואי, באלמר צריך מוח כדורסל מבריק שיציג לו תוכנית ל 2025, עד אז,זה מה שיש.

מה ההתאמה שהכי הרשימה\הפתיעה אתכם בסיבוב הראשון?

מידן בורוכוב: היו כמה התאמות חשובות מאוד בסיבוב הראשון.

ההגנה של מיאמי הצליחה להסתדר עם מילווקי ועם יאניס. אדביו עשה עבודה מצויינת וספולסטרה נתן שח-מט לבודנהולצר שאיך לומר בעדינות, המשיך שלא להיות יצירתי.

דרימונד גרין דווקא לאחר ההרחקה שלו מנטרל לחלוטין את סבוניס ואת הקו הקדמי של הקינגס, הוא יחידת הגנה של איש אחד.

הניקס הרשימו מאוד מול קליבלנד, התאמות לקו הקדמי והאחורי של קליבלנד שפשוט לא תפקדה בסדרה. ג׳וש הארט היה גיים צ׳יינגר עבורם וזה לא הפציע אותי, אין שחקן שמייצג את השם שלו טוב יותר מהארט.

 

אור עמית: אני לא יודע אם לקרוא לזה 'התאמה' אבל קבלו את הנתון הבא: מאז תחילת 2023 מקסימום זריקות השלוש שג'ימי באטלר לקח בחמישה משחקים רציפים היה 11. זאת אומרת, זה היה עד הפלייאוף. בחמשת המשחקים מול הבאקס באטלר לקח לא פחות מ-27 שלשות. גם זה שספולסטרה הצליח למצוא את דאנקן רובינסון על החוף במיאמי ולהזכיר לו שפעם הוא ידע לזרוק מחוץ לקשת (ורובינסון דייק ב-14/19) הייתה שליפה חשובה, בטח לאור הפציעה של טיילר הירו.

מפוזיציית אוהד הניקס: הופתעתי לטובה מאיך שדוס מקברייד התמודד עם דונובן מיטשל בדקות הספורות ששיחק, אם רנדל יחמיץ זמן הוא כנראה יצטרך לקבל יותר דקות.

 

ינון בר שירה: אריק ספולסטרה מוכיח בפלייאוף הזה שוב שהוא מאמן הפלייאוף מספר אחד

ההתאמה שהכי הרשימה אותי היא ההעברה של באם לעמדת מוביל הכדור כדי למשוך את לופז החוצה ולפתוח את נתיבי החדירה לג'ימי באטלר. באם נראה מצויין וגרם ללופז לאבד אפקטיביות כמעט לחלוטין.

נוסף לזה הבחירה של "ספו" להעלות את קווין לאב (ההוא שקליבלנד נתנו להיט מתנה) חמישייה, לפתור את הנחיתות בצבע ובריבאונד ויחד עם זה להוסיף עוד ריווח וקליעה מבחוץ. מול חוסר הגמישות של באד היכולת של ספולסטרה לשנות סדרה קיבלה משנה תוקף

 

שחר צ'קוטאי: מיאמי כמובן, הם ניצלו את הכלים שהיו להם ביד מול ההגנה של הבאקס בצורה הטובה ביותר. אם זה שלשות (שסוף כל סוף נכנסו אחרי עונה שלמה שהם מחטיאים זריקות פנויות). ואם זה השטח שניתן לבאטלר ולבאם בחצי מרחק. השח-מט שספולסטרה עשה לבודונהולזר (בפעם השנייה) צריכה להיות פרק בקורס מאמנים.

עוד קבוצה שהייתי רוצה לציין זאת הניקס שנעלו את הקאבס בכלל ואת מיטשל בפרט. ההבנה של תיבודו שהיתרון ברבאונד שלהם והשליחה של רובינסון להילחם על כדורים בצד ההתקפי הרג את הקאבס בלי מענה.

 

אריק גנות: התופעה הבולטת ביותר בסיבוב הראשון היא היכולת המדהימה של ג'ימי באטלר, ובלט חוסר היכולת של מילווקי לעצור אותו למרות שמיאמי לא הראתה יותר מדי מהשחקנים האחרים. קבוצה עם שחקני הגנה כל כך טובים על הנייר היתה אמורה להצליח למנוע ממנו את הכדור, לגרום לו לוותר עליו כשהוא איתו, להכניס אותו לטראפים, משהו.

כנראה שחלק לא קטן מזה נעוץ ביכולת של מיאמי לקלוע את השלשות שלה. זו לא בדיוק התאמה, אבל תופעה מאוד מרשימה שמה בספק את כל הניתוחים המלומדים על כדורסל. אם בסוף קבוצה יכולה להעלות את אחוזי הקליעה שלה ב-10% בסדרה, על מה עוד יש לדבר?

 

תגיות: , , , , , , , , , ,
קרא עוד

פלייאוף 2023: דנבר נאגטס – פיניקס סאנס

דנבר נאגטס 53-29 (מקום 1) – פיניקס סאנס 45-37 (מקום 4)

 

הסדרה העונתית

לא מעניינת, בגדול הסדרה ביניהן הסתיימה ב 2-2, אבל בשני המפגשים הראשונים דוראנט לא היה עדיין בפיניקס ובשני המשחקים האחרונים יוקיץ' לא שיחק עכב פציעה. תיקון, גם במפגשים האחרים, היו חיסורים משמעותיים או שזה היה בשלב שבו מארי עדיין ניסה לחזור לכושר משחק.

לכן, רוב המסקנות שנסיק מהסדרה העונתית יהיו חלקיות מינוס. הנתון היחידי שאפשר להסיק זה המפגש בין יוקיץ' לאייטון במשחק הראשון.

בוקר נפצע בפתיחת המשחק, ולכן אייטון קיבל יותר כדורים וגם ענה עם 22 נקודות ו 16 ריבאונדים, על פניו נראה נהדר, אבל בפועל, הוא מסיים עם אופנסיב רייטינג של 91 ודירוג הגנתי של 123, במילים אחרות, רע מאוד. עוד נתון מעניין, בשלב הזה של העונה היה לפיניקס ספסל, ולאנדרי שאמט קלע ממנו 31 נקודות.

בצד השני, יוקיץ' חגג עם 41 נקודות, 15 ריבאונדים ו 15 אסיסטים ודירוג התקפי של 148. מה אנחנו למדים מזה? להתקדם, להתקדם, לא מסיקים מסקנות ממשחק בודד בפתיחת העונה.

 

קצת יותר מעניין להזכר בסדרה בין הקבוצות ב 2021, שבה פיניקס הדיחה את דנבר בסוויפ ג'נטלמני ויוקיץ' הורחק מהמשחק אחרי מהלך שלא קשור לכדורסל:

 

הכוכבים

שתי הקבוצות משופעות בכוכבים, עם המון מץ'-אפים מעניינים. יוקיץ' מול אייטון, בוקר מול ג'מאל מארי (למרות שבהגנה לכל אחד יהיה שחקן אחר).

דוראנט מול ההגנה של ארון גורדון.

לכן החלטתי להעלות את כל הנתונים בטבלה אחת, ולראות אותם אחד מול השני. מהר מאוד קופצים לעין המון דברים:

1. יוקיץ' מוביל את דנבר בכל (כמעט כל) הקטגוריות: נקודות, ריבאונדים ואסיסטים.

2. בוקר ודוראנט משחקים יותר מדי דקות (דוראנט 43.8, ובוקר עם 43.2).

3. לדנבר יש שני מוציאים לפועל – יוקיץ' או מארי. שניהם קולעים בפער משמעותי יותר נקודות ומוסרים יותר אסיסטים.

לפיניקס יש איזון משמעותי יותר בהוצאה לפועל. אמנם אייטון קולע 16 נקודות, בדיוק כמו פורטר, אבל כריס פול מוסר 8.2 אסיסטים לצד 6.4 של בוקר ו 6.2 של דוראנט במילים אחרות, יש יותר איזון בהתקפה של פיניקס (שזה לא כל כך מפתיע).

4. הנתון שלא רואים בטבלה – %TS

בוקר מסיים את הסדרה מול הקליפרס עם 69.7% של %TS ודוראנט מסיים עם 67.7%. נזכיר שבעונה הסדירה יוקיץ' היה האיש עם אחוזי "האמת" הכי טובים שראינו כשהוא מסיים עם 70.1%. אבל בסדרה מול מינסוטה, בלי שנשים לב יוקיץ' ירד ל 57.5% וג'מאל מארי סיים עם 59.8%.

זה עשוי להיות מאוד משמעותי, כי במילים אחרות זה אומר שהקליפרס לא הצליחו להפריע בכלל לבוקר ודוראנט, ולעומת זאת מינסוטה בהחלט כן הפריעה ליוקיץ' וג'מאל מארי. מצד שני, יוקיץ' פגש שני מגדלים בסיבוב הראשון וסוג של ניצח בכל המפגשים, בזמן שפיניקס פגשה יריבה שלא מותאמת לגודל שלה (גם על זה נדבר).

 

אחרי שראינו את המספרים, לשולחן הניתוחים.

יוקיץ' – אייטון 

ב 2021, יוקיץ' התקשה מאוד מול אייטון. הוא אמנם סיים את הסדרה עם 25 נקודות ו 13 ריבאונדים, אבל ביעילות נמוכה, רק 5.8 אסיסטים ולמי שלא מאמין, הנה לקט מהסדרה:

העניין הוא שמאז במעט מפגשים שהיו ביניהם, נראה שיוקיץ' מצא את הנוסחא להתמודד עם אייטון ושיפר אותם משמעותית (כפי שראינו בפתיחת הטור).

עוד צריך לזכור שדנבר של 2021, הייתה רזה משמעותית ויוקיץ' היה מתוסכל לא רק מאייטון, אלא גם מהשחקנים שהיו סביבו.

התפקיד של אייטון לא צריך להיות רק להפריע ליוקיץ' לקלוע, הוא צריך לנסות להפריע לו למסור. העניין הוא שהבעיה של יוקיץ' באותה סדרה הייתה שלא ממש היה לו למי למסור. רובנו לא זוכרים, אבל פערי האיכות היו פשוט משוגעים. מארי היה פצוע, הרכז הפותח היה מונטה מוריס והקלעי השני היה וויל בארטון.

הפעם יש לו את מארי ופורטר ג'וניור קצת יותר בוגר (שיחק באותה סדרה, אבל היה צעיר מאוד) שיחכו לכדורים שלו.

דוראנט ובוקר – משחק המיד ריינג' של פיניקס

כדי להבין את התמונה, אנחנו צריכים לראות עוד טבלה סטטיסטית שתבליט לנו נתון מעניין:

פיניקס קלעו 50% מהשלוש, אבל זרקו רק 23.6 זריקות מהשלוש. זה מתורגם ל 27% מהזריקות שנזרקו מהשלוש.

רגע, אז מאיפה הגיעו כל הנקודות שלהם? מהמיד ריינג', 53% מהזריקות מקום ראשון בנ.ב.א. בפלייאוף הזה. 

זה נתון מאוד משמעותי, והוא נובע משני דברים:

1. כשיש לך בקבוצה את כריס פול, דווין בוקר וקווין דוראנט שמסוגלים לקלוע כל כך טוב מחצי מרחק בכזו יעילות, למה שתלך ראש בקיר על השלשה?

2. הקליפרס היו פשוט נמוכים.

למרות זאת, חשוב לציין שגם בעונה הסדירה פיניקס מאוד אהבה את המיד ריינג', כפי שאפשר לראות מהטבלה הבאה:

בכלל ההתמודדות של הקליפרס עם פיניקס בצד ההגנתי הייתה בעייתית מאוד.

כמעט כולם זוכרים את ההיילייטס של ווסטברוק עם החסימות והחטיפות על דוראנט, אבל אם נהיה קצת יותר הוגנים, דוראנט ובוקר ממש עשו מה שמתחשק להם, מתי שמתחשק להם וחלק מזה קשור לנושא הסייז. במילים אחרות, נחזור על זה שוב, דוראנט ובוקר קלעו ביחד יותר מ 60 נקודות וכרגע נראים כמו הצמד הכי דומיננטי מאז … דוראנט וקארי של גולדן סטייט (וסליחה לצמד לברון – דיוויס). 

אבל בסדרה מול דנבר נראה שיש לדנבר כלים הרבה יותר טובים להתמודד עם פיניקס.

קולדלוול פופ וארון גורדון נראים כמו צמד שנולד למשימה הזו. אמנם שניהם לא נמצאים בתור לשחקני ההגנה של העונה, אבל שניהם שומרים מצויינים ויש להם סייז נכון להתמודד עם בוקר ודוראנט.

 

ג'מאל מארי, פורטר ג'וניור וארון גורדון

כוכבי המשנה של דנבר יקבלו משקל מאוד משמעותי בסדרה הזו. בסיבוב הראשון מארי פגש את קונלי והתמודד איתו טוב למדי, בסיבוב הזה הוא מקבל את כריס פול. כריס פול מאז ומעולם נחשב לשומר נהדר, והוא אמור להיות מסוגל להתמודד עם מארי.

מצד שני, צריך לזכור שכריס פול בן 37 והעונה לראשונה מזה אי פעם, הוא גם נראה בירידה משמעותית בכל הפרמטרים של המשחק (עוד לפני ההגעה של דוראנט). רק 13.9 נקודות ו 8.9 אסיסטים.

בצד השני מארי בכושר נהדר וגם פורטר ג'וניור היה פקטור משמעותי כאשר התפוצץ במשחק 3 עם 25 נקודות.

ג'וניור יקבל כנראה את ההגנה של קרייג וזה משאיר אותנו עם ארון גורדון.

גורדון היה נוראי בסדרה המדוברת מ 2021 (9 נקודות), והוא צריך להיות פקטור הרבה יותר משמעותי בסדרה הזו, גם מתחת לסלים וגם ביצירת נקודות.

ההגנה של פיניקס תתמקד כמובן ביוקיץ', דוראנט ינסה לעזור לאייטון עם האורך שלו, וגורדון צפוי לקבל הרבה מבטים פנויים. הוא חייב להיות מסוגל לקחת אותם ולהשפיע יותר על המשחק.

 

קרב המאמנים

מונטי וויליאמס (פיניקס) מול מייקל מאלון (דנבר). שניהם ילידי 1971 (בהפרש של חודש, נתון מאוד מפתיע ולא רלוונטי) מאמנים עם המון ניסיון ולא פרייארים.

מונטי וויליאמס כבר עם כמה תארים אישיים, פתח את הקריירה שלו נהדר בניו אורלינס והיה נראה כמו אחד המאמנים שהולכים לטרוף את הליגה (ושיחק אצלו אחד כריס פול) וגם זכה בתור מאמן השנה רק בעונה החולפת. מולו מתייצב מייקל מאלון שאגב בפתיחת הדרך היה עוזר המאמן של וויליאמס בניו אורלינס (ב 2010). 

על הנייר באמת שני מאמנים נהדרים, בפועל, לשניהם יש הישגים רק בעונה הסדירה. 

עונת השיא של מונטי וויליאמס הייתה ב 2020-2021, כאשר פיניקס הדהימה את כולם והגיעה עד לגמר המערב. אף אחד לא ציפה מהקבוצה הצעירה שקיבלה את כריס פול באמצע העונה ללכת עד הסוף. פול שיחק כדורסל נהדר ובין היתר, פיניקס ומונטי הדיחו את דנבר ומאלון בשלבים המוקדמים.

מאלון מאמן בדנבר כבר מאז 2015, ולמעשה עד העונה הנוכחית, לא הייתה לו דנבר בריאה (או בשלה). העונה הזו, דנבר צריכה ורוצה לעשות את ההבדל. 

כאמור, ההיסטוריה שלהם נראית שקולה מאוד, אבל לפחות לאחר מבט בסיבוב הראשון, נראה שמונטי קצת לקח אחורה ופחות מרגיש את מגע היד שלו בקבוצה. 

העובדה שדוראנט ובוקר משחקים כל אחד יותר מ 40 דקות בסדרה הראשונה בפלייאוף מדליקה אצלה אור אדום מאוד, גם על היכולת של מונטי לעשות התאמות במהלך הסדרה וגם על האופן שבו הוא כרגע מנהל את הקבוצה.

מה שמוביל לאקס פקטור

 

האקס פקטור – הספסל? או הפציעות בעצם

מי מהקבוצות שתמצא את העומק שלה, עשויה להיות זו שתעשה את ההבדל בסדרה.

שתי הקבוצות מתקשות מאוד עם הספסל שלהן. מצד אחד, דנבר מעלה מהספסל את ברוס בראון, ג'ף גרין והרוקי כריסטיאן בראון

בצד השני, ראינו דקות רלוונטיות רק לג'וש אוקוגי, ביסמאק ביומבו, לאנדרי שאמט ודמיון לי.

שני המאמנים לא ממש מאמינים בספסל שלהם. 

עד כה בפלייאוף, הספסל של הסאנס תרם 14.4 נקודות, בממוצע של 10.9 דקות בלבד (שני נתונים אחרונים בנ.ב.א.) בזמן שהספסל של הנאגטס קלע 20.6 נקודות ב 13.6 דקות משחק. בנוסף, הספסל של דנבר עם 4.3+ בדקות שלו, לעומת 1.1- בדקות הספסל של פיניקס. 

 

למרות זאת, לשתי הקבוצות יש סטארים רציניים שכרגע מתייבשים לחלוטין על הספסל: מצד אחד, רג'י ג'קסון ותומאס בריאנט בדנבר ומצד שני, באמת עצוב לראות איך טיג'י וורן וטרנס רוס פשוט לא קיבלו הזדמנות לשחק בכלל בסיבוב הראשון. 

ועדיין, נראה שבדנבר פשוט מאמינים בחבר'ה שרצו במהלך העונה יותר ממי שהגיע לקראת (ג'קסון ובריאנט) וזה בסדר, כי ההרכב שלהם מקבל את דקות המנוחה והספסל שלהם בפלוס מינוס לא רע בכלל.

הסאנס לעומת זאת, עשויים למצוא את עצמם נופלים מהרגליים, ואולי הדבר הכי חשוב נפצעים. 

אף אחד מהטריו המוביל לא נחשב בריא במיוחד (בוקר-דוראנט-פול) ודקות המשחק הארוכות עלולות בהחלט להוביל לפציעה או פשוט לשחיקה שלהם.

לכן, לטעמי האקס פקטור, זה האופן שבו המאמנים ידעו להשתמש בספסל שיש להם.

 

תחזית

הטלתי מטבע 50 פעם והגעתי למסקנה שגם Chat GPT לא יכול לתת תחזית נורמלית לסדרה הזו.

מצד אחד, הסאנס נראים עדיין בשלבי למידה והתחברות. 

מצד שני, זה הזמן של דנבר ודנבר ממש נראים כמו דוב שמשחק באוכל שלו.

מצד שלישי, בוקר ודוראנט, איך עוצרים את זה.

מצד רביעי, יוקיץ' הוא פירק את צמד המגדלים של מינסוטה, עם כל הכבוד לאייטון והסדרה מ 2021, זו סיטואציה שונה לחלוטין.

שיניתי 10 פעמים את ההחלטה, ובסוף בהנחה שפיניקס בריאים עד הסוף אני רואה את זה הולך למשחק מספר 7.

במשחק מספר 7, הברכיים רועדות, ושם הניסיון של דוראנט, הקליעה של בוקר והניסיון של כריס פול יעשו את שלהם.

פיניקס תנצח 4-3.

 

 

 

 

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות