Sample Page

פאנטזי 103 – גניבות ובאסטים

ברגע שמפרסמים גניבות ובאסטים, הם לא יכולים להחשב כגניבה או כבאסט. יחד עם זאת יש כללי גניבה והמנעות מבאסט שניתן להכניס לכדי שיקלול בעת בחירת שחקנים בדראפט:

גניבה- אם לקחת שחקן שמספק תוצרת בעבורך ששווה יותר מהמיקום בו נבחר, זו גניבה. אסור להיות באובר-הייפ וצריך לשחרר לעיתים ולתת לאחרים לבחור בו כי המיקום גבוה מדי ביחס לסיכון שלא תשיג את השחקן. בעת חיפוש גניבה יש לשים לב לדברים הבאים:

  • מה חדש בסיטואציה לעומת השנה הקודמת? מאמן? שחקן רוטציה אחר שנעלם? עוד שנה לשחקן צעיר בקבוצה בבניה?
  • פציעות? האם דרדרו את השחקן כך שאחרים פחות שמים לב אליו, תלוי העובדה שלא סיפק נתונים?
  • עונת חוזה או לא? זה נתון קצת עצוב, אבל הליגה היא ליגה מקצוענית- שחקנים ( לא כולם ) לפני עונת חוזה משתכללים ונהיים טובים יותר, מתגברים על פציעות שמושיבות אותם עונה לאחר מכן לתקופות ממושכות. בוזר עשה מזה קריירה.
  • מה רוטוורלד כותבים על השחקן? התנ"ך של הפאנטזי(מונסטר זה הברית החדשה) הוא הסיבה העיקרית שקשה לגנוב שחקנים, אבל לעיתים איזה נתון מידע עובר שם כלאחר יד ללא פרשנות ואתה יכול להוציא ממנו זהב מבלי לחשוש שרבים ראו זאת. לפני שנתיים דוק ריברס החליף בקליפרס את ויני דל נגרו וצוטט בראיון אומר שבניגוד לקודמו –דיאנדרה ג'ורדן אצלו ישחק ברבע האחרון. זה עוד 10 דקות דיפרנציאליות לספק סחורה! כל מי שראה והבין את המשמעות של הנתון הזה הרויח שחקן סיבוב שני באזור הסיבוב ה-6.

 

באסט-אם לקחת שחקן שההייפ סביבו מנופח, תחשוש. אם שחקן לא סיפק קבלות לאורך השנים אלא רק פרץ לאחרונה תחשוש ( המקרה על שם לארי סנדרס ). יש שחקנים שסיכון הפציעות שלהם גדול מדי ולמרות שכשהם משחקים הם מדהימים, ערך הטריידים שלהם מזעזע ואתה תהיה תקוע איתם, זה גם באסט ( המקרה על שם דווין וויד ). בעת המנעות מבאסט יש לשים לב לדברים הבאים:

  • האם השחקן חווה פציעה קשה לאחרונה?
  • האם השחקן קיבל עכשיו חוזה שלהערכתך לא תואם את כישוריו? ( כמו לדוגמה ג'וואל מקגי בוושינגטון )
  • כמה זמן הוא מספק את הנתונים שבזכותם אתה מעוניין לבחור בו?
  • מי מאיים על הדקות שלו?
  • מה הם רחשי הטרייד סביב השחקן? רוב השחקנים שעוברים בטרייד במהלך העונה מקבלים מהקבוצה הנוכחית שלהם במה פתוחה לספק סחורה ולהגדיל את ערך הטרייד, וברגע שעוברים, מקבלים תפקיד משני בקונטנדרית ( דוגמת קורי ברואר ביוסטון בעונה שעברה ) או יותר גרוע- עוברים לקבוצה לקראת טאנקינג.

 

With that being said הנה 5 גניבות וחמישה באסטים שלדעתי שווה לכם לקחת בחשבון העונה. אני לא אציין באיזה סיבוב שווה לקחת אותם כי זה תלוי בליגה שלכם, מוזמנים להתייעץ איתי באופן פרטני בטוויטר:

גניבות:

1. דנילו גאלינארי – דנוור עשתה מהלך של שינוי מאמן והביאה את מייק מלון המוערך, גאלו בריא לראשונה מזה שנתיים וחצי ונתן אליפות אירופה לפנתיאון כהוכחה. החוזה הוא של כוכב והתפיסה הגורפת היא שגאלו הוא מנהיג.

למה שידלגו עליו? יחששו מהפציעות שלו.

למה זה יצליח? כי גאלו נועד להיות כוכב והחוזה החדש רק מוכיח שאנשי המקצוע מאמינים בכך.

 

2. מו וויליאמס – מו יספק חודשיים את הסחורה עכשיו עד שקיירי יחזור בקליבלנד כרכז ראשון. הכימיה עם לברון תמיד היתה שם גם בקדנציה הקודמת שלו וכשקיירי יחזור, מו יקבל את מפתחות ההרכב השני כי ישמרו על קיירי בכפפות משי לקראת הפליאוף.

למה שחדלגו עליו? כי הם זוכרים שקיירי צפוי לחזור.

למה זה יצליח? כי מו וויליאמס הוא הר של יציבות גם מעמדת השחקן השישי כמו שהוכיח כבר בפורטלנד ושארלוט.

 

3. מייסון פלאמלי- הסנטר החדש של פורטלנד ואלוף העולם בעמדת מפתח לקחת את השאריות שלמארקוס השאיר בפורטלנד. שחקן שנחשב חרוץ, עם יסודות משחק מעולים. צעיר בקבוצה בבניה, עם כריס קיימן ותיק וללא ברכיים מאחוריו ורכז מוסר טוב כמו לילארד. לרוץ ולתפוס מיד.

למה ידלגו עליו? כי הנתונים שלו לא מזהירים כסנטר מחליף בברוקלין בשנה שעברה.

למה זה יצליח? כי פלאמלי מאוד מוערך על ידי אנשי הכדורסל הכי נחשבים בכדור הצפוני. כי רובין לופז עזב עם למארקוס והשאיר מספיק דקות למרווח טעות, כי פורטלנד מחפשים את השחקן השני שילווה את לילארד בנרות.

 

4. ניק סטאוסקס- רוטב קסטילו, שחקן שנתן אליפות טובה עכשיו באמריקות, הועבר לאחר עונה אחת לפילי השוממת. הבעיה? זאת פילי. הם בטאנקינג תמידי ( Trust the process עאלק ) המזל- זאת פילי, אין להם משהו טוב לעשות לבנתיים חוץ מלתת לצעירים עם פוטנציאל לצמוח ביחד. סטאוסקס היה אמור להגיע לפילי אם סקרמנטו לא היו מטרפדי את זה ובוחרים בו בבחירה השמינית בעונה שעברה ( לפי שמועות ) כך שכנראה שהוא באמת רצוי שם.

למה ידלגו עליו? כי שחקנים בפילי מפחידים. כי לא סיפק את הסחורה בסקרמנטו והנתונים שלו תלוי כמות דקות לא טובים.

למה זה יצליח? כי פילי חושבים כלכלית ואם סטאוסקס יצליח להעלות את ערכו אצלם הם הרויחו – אם לא שחקן רוטציה עתידי, לפחות טרייד פוטנציאלי שיביא עוד בחירות דראפט.

 

5.ארסן אילייסובה- גוסט פייס תמיד היה שחקן עם פוטנציאל ואפילו סיפק אותו לעיתים אבל השנים האנמיות במילווקי השכיחו זאת קצת. סטן ואן גאנדי חיפש כבר הרבה זמן את המבנה שהקים באורלנדו – עם דוויט הווארד במכז ( בדמותו של אנדרה דראמונד ) ועדר יורים מהקשת על מנת לרווח את הצבע מסביבו. אילייסובה נכנס בדיוק, אבל בדיוק לנעליו של רשארד לואיס בהרכב ההוא.

למה ידלגו עליו? יותר מדי פציעות ואנמיות בשנתיים האחרונות, וגם כי הם לא מבינים מה סטן ואן גאנדי מנסה לעשות.

למה זה יצליח? כי במילווקי שמו יותר מדי על כתפיו של הטורקי, ובדטרויט הוא בא לעשות בדיוק את מה שהוא טוב בו. חוץ מזה ואן גאנדי לא הסתיר את מטרותיו ושיטת המשחק שלו אף פעם.

 

באסטים:

 

1. חסן וויטסייד- סיפור סינדרלה יפה, אבל רק חצי עונה, לא שיחק עם בוש שהיה פצוע וחוזר עכשיו, בקבוצה שמעדיפה סמול בול.

 

2. כרמלו אנתוני- סופר מפחיד מבחינת פציעות וטאנקינג ולחשושי הטריידים סביבו מתגברים.

 

3. דרון וויליאמס- שחקן לאחר שיאו וכמה פציעות קשות, בקבוצה זקנה ששוקעת. לאחרונה מספרים שהוא בלתי ניתן לאימון ( סיפורי קרבות עם ג'רי סלואן וליונל הולינס ). אל תאמינו להייפ הבריאות.

 

4. דיאנדרה ג'ודרן- כבר הוכח שהוא קקה של בן אדם. קיבל חוזה מקסימום עכשיו כולל הבטחה לחוזה פרסום ( שהקליפרס נענשו עליו מהליגה ) חושב רק על כסף וקיבל אותו עכשיו.

 

5. קארל אנתוני טאונס- לא באסט במובן של הפסד צורב, אבל אל תצפו מהבחירה הראשונה לנצח בקלות את התחרות שלו- דיאנג, פקוביץ כשיחזור, גארנט, מוחמד, בליצה- כולם צריכים ומגיע להם שיקבלו דקות בעמדות 4 ו-5. להנמיך ציפיות.

 

רוצים עוד יעוץ? תומר ישמח ליעץ לכם בטוויטר שלו.

מוזמנים גם להכנס לפורום הפאנטזי שלנו לשאול שאלות.

תגיות: , ,
קרא עוד

לפנתאון

איך מסכמים הופעה נדירה כזו של שתי נבחרות אדירות על הבמה הכי גדולה באירופה? משחק לפנתאון. שתי היריבות הותיקות במפגש חסר פשרות על הזכות לשחק בגמר היורובאסקט, והכרטיס האוטומטי לריו 2016. ב2013 המנצחת של חצי הגמר הזה זכתה באליפות. לסרביה או ליטא יש הרבה ממה לחשוש. בצד אחד נבחרת צרפתית ביתית עם טוני פארקר, ניקולה באטום ורודי גובר. בצד השני נבחרת ספרדית שחיה סביב פאו גאסול בן ה35, שמשחק כאילו חייו תלויים בזה.

 

אי אפשר לדבר על הנבחרת הספרדית בלי לדבר על (כנראה) הMVP של הטורניר. נבחרת ספרד כבר שנים רבות בטופ האירופאי ואף העולמי. פאו גאסול היה שם לאורך כל התקופה הזו, אבל מעולם הוא לא היה כל כך דומיננטי, ומעולם הנבחרת הזו לא הייתה צריכה אותו כל כך דומיננטי. לספרד יש לא מעט כוכבי NBA ושחקנים מהטופ האירופי. עד האליפות הזו הם התחלקו בנטל. באליפות הזו גאסול סוחב על הגב את הנבחרת הזו. הופעות שמזכירות את נוביצקי של גרמניה בגדולתו. בעבר פאו היה נעלם במשחקים גדולים (ההפסד לרוסיה ב2007 נצרב בזכרון), וגם ב2006 כשספרד לקחה את אליפות העולם גאסול לא שיחק בגמר עקב פציעה. לא עוד. הספרדי דואג להשכיח את כל מה שהיה ולהשאיר מורשת של ווינר גדול. אז מה עם הוא בן 35? אז מה אם הוא אחרי עונה של 94 משחקים? כל זה לא משנה כשהוא לובש את המדים של ספרד ועולה למגרש.

בצד השני יש עוד כוכב אירופאי גדול, השחקן שאחראי יותר מכולם לאליפות של צרפת ב2013. פארקר רק בן 33, אבל נראה שבשנתיים האחרונות משהו במשחק שלו נכבה. גם בNBA הוא לא דומיננטי כשהיה, ומרבה להפצע. באליפות הזו הוא היה פושר לכל היותר. 11.9 נקודות למשחק, 37% מהשדה, 67% מהקו. פארקר היה שחקן שמאז ומעולם הסתמך על המהירות שלו, וכנראה שהיא כבר לא משרתת אותו כשהיה. לעומת המהירות של פארקר, את הגובה וחוכמת המשחק של גאסול אי אפשר לקחת. ועדיין, זו כנראה האליפות הגדולה האחרונה שלו. אין לי ספק שנראה אותו בריו 2016, אבל לא ברור מה הלאה.

 

ויש גם את הגיבור הטראגי של המשחק, ניקולה באטום. 14 שניות לסיום הזמן הרגיל, כשצרפת הייתה במינוס שלוש, הוא היה שם בשביל לתת לה את השיוויון הנכסף. 15 שניות הוא ניסה לעשות את זה שוב, ונשלח לקו ל3 זריקות. הוא החטיא את הראשונה. כשהחטיא את השניה כל האוויר באולם וכנראה בצרפת יצא. את השלישית הוא החטיא בכוונה, אבל צרפת אפילו לא הצליחה לעשות עבירה, ושוב היה זה הענק הספרדי שקבע את תוצאת המשחק 80-75.

 

בשיוויון 39 ברבע השלישי, הנבחרת הצרפתית רצה ל12-1 ויתרון 51-40. ראינו את זה גם במשחק נגד יוון. נבחרת ספרד לא הייתה טובה ברבע השלישי, וכל המומנטום היה אצל היריבה. בסוף הרבע צרפת הובילה ב8, אבל את הנבחרת הספרדית לא קל לשבור. הספרדים העיקשים מגיעים פעם אחר פעם לקו, בזמן שהנבחרת הצרפתית לא מצליחה לקלוע, והיתרון של צרפת הוא רק 61-58 4 דקות לסוף. פאו גאסול בשלב הזה הכי אגרסיבי שיש מייצר את המהלך הזה:

גאסול ממשיך ומעלה את ספרד ליתרון 64-63, ואז מגיע סרחיו רודריגז בסל ענק ומעלה את ספרד ל66-63, כשעל השעון נותרו רק 15 שניות. רודריגז שחקן שלא הצליח למצוא את מקומו בNBA, וגם בנבחרת ספרד עולה מהספסל מאחורי יול, ריבאס ופרננדז. זה עדיין לא משפיע על איכות המשחק שלו, ורודריגז הוא זה שמקבל את מירב הדקות בעמדה 1. הוא מחזיק 10.6 נקודות ו4.1 אסיסטים.

 

כאן כאמור מגיע באטום שלא מחכה יותר מדי בשביל לתת לספרד לעשות עבירה ומשווה את המשחק בשלשה נהדרת מהפינה.

הנה זה מזווית אחרת

לספרד יש כדור אחרון ועכשיו הסטייפל טוואר צריך להוכיח את יכולתו בהגנה. זה מה שהוא עשה למירוטיץ' בחצי הראשון:

וזה מה שהוא עושה לגיבור הספרדי שמנסה לנצח את המשחק:

לא פלא שבNBA כל כך מתלהבים מהפוטנציאל שלו. המשחק הולך להארכה.

 

בהארכה אנחנו מקבלי נדנדה. ספרד קולעת ראשונה  ועולה ליתרון 68-66. צרפת מחזירה את היתרון ל70-68. שוב ספרד מובילה 72-70, אבל צרפת לא אומרת נואש ותורה עכשיו לכבוש את היתרון והיא עולה ל75-72, 1:30 לסיום ההארכה. כאן מגיע שוב האיש הגדול של ספרד עם 2 קליעות עונשין הוא מצמצם את התוצאה. צרפת מאבדת את הכדור, וגאסול רץ את המגרש כאילו הוא בן 20 כדי להטביע במתפרצת. טוני פארקר לא מצליח להשתחרר לזריקה ועולה על שני שומרים שלוקחים לו את הכדור. שוב גאסול הפעם בריבאונד התקפה מעלה את ספרד ליתרון 3.  צרפת שוב הולכת לבאטום שהפעם מקבל עבירה ל3 זריקות. עד אותו רגע באטום עם 6 מ6 מהקו. את המשחק הוא יסיים עם  6 מ9, ועם הציוץ הזה:

הנה הדקה האחרונה במלואה:

https://www.youtube.com/watch?v=FC3-Aodk-7A

 

אירופה לא יכלה לבקש משחק טוב יותר, ותצוגה גדולה יותר. גאסול מסיים את המשחק עם 40 נקודות ו11 ריבאונדים. הוא קולע 12 מ21 מהשדה ו16 מ18 מהקו כשהוא מושך 11 עבירות. ה+- שלו הוא 10, כיאה לשחקן הכי טוב על המגרש.

רודריגז עם 15 היה העוזר הראשי, כשיול, פרננדז ומירוטיץ' קולעים 7 כל אחד.

 

באטום ודה קולו מובילים את צרפת עם 14 כל אחד. טוני פארקר קולע 10 אבל ב4 מ17 מהשדה. הוא קלע 3 שלשות אבל לקח 13 זריקות מהטווח, ואף פעם לא היה קלע גדול. רודי גובר עם 8 נקודות, 13 ריבאונדים ו2 חסימות, אבל המרשים ביותר הוא ה+- שעומד על 11. את המשחק הוא סיים ב5 עבירות, וכל דקה שהוא על הספסל, פוגעת בנבחרת הצרפתית.

תגיות: , , ,
קרא עוד

עוד תצוגת תכלית של פאו גאסול

ספרד 73 – יוון 71

אחרי האכזבה מהנבחרת, אפשר להתפנות לאריות היבשת, שניפקו לנו משחק נהדר במלחמה על המקום בחצי הגמר.

אחרי ניצחונות קלים של שתי הקבוצות, שתי הקבוצות הגיעו לרגע האמת שלהן.

המשחק התחיל עם 2 שלשות של יול בדקות הראשונות, היוונים היו קצת בהלם, ואז המשחק התאזן עם נוכחות הגנתית נהדרת של קופוס, שיצר כמה עצירות בהגנה.

יוון החלה לשחק את המשחק שלה, עם עזרה גדולה של יאניס אנטטוקומפו, שהשתמש בהיותו פריק של הטבע והיה בכל מקום. הגריק פריק עט על כל ריבאונד, יצר הזדמנות שנייה ושלישית בהתקפה מריבאונד התקפה, וקלע בין השאר את שני הסלים הללו:

 

 

בצד השני התייצב השחקן הטוב באירופה, שראוי להיות הMVP – פאו גאסול. הוא לא הכריח את המשחק עליו, ועדיין הצליח לייצר נקודות וגם לתת מסירות יפות.

 

ברבע השני תם שלב הגישושים, שהתבטא גם בתוצאה הנמוכה בסיום הרבע הראשון (14-14). הרבע השני היה בשליטה ספרדית, כשהגנה אזורית מצוינת תוקעת את ההתקפה של היוונים, שקלעו רק שתי שלשות בכל המחצית הראשונה, כשפרינטזיס היחיד שמתפקד, עם שבע נקודות ברבע.

בצד השני הספרדים ביצעו פיק אנד רול לסרחיו רודריגז וסרחיו יול (על השחקן של בורוסיס בעיקר), ושניהם הגיעו לצבע פעם אחר פעם. מירוטיץ' צלף שתי שלשות והגיע ארבע פעמים לקו, כך שגאסול קיבל מנוחה על הספסל והספרדים ירדו למחצית ביתרון 39-32, שהיה יכול להיות גדול יותר אלמלא טעויות קטנות ומיותרות (בעיות ברוטציה, הגנה רעה באחד על אחד).

 

היוונים יצאו אל הרבע השלישי כמו מתותח, וסגרו את כל ההפרש, ואפילו הפכו את הקערה עם ריצת 11-0 בתוך שלוש דקות. היוונים שמרו כמו שהם יודעים, ובניגוד לרבע השני, הם שברו את האזורית של הספרדים פעם אחר פעם. יאניס המשיך להיות בכל מקום, והביא לנו את הרגע הזה שייזכר לעוד הרבה זמן:

 

והנה עוד כמה זוויות:

 

בינתיים גם חבריו קלאתיס וקופוס ניפקו רגע נהדר:

 

בצד השני רודי פרננדז עם עוד משחק רע – 0 נקודות ב-20 דקות.

גאסול, מי אם לא הוא, המשיך לייצר נקודות והשאיר את הספרדים במשחק, כשרק בזכותו הם ירדו בפיגור 2 בלבד בסיום הרבע השלישי.

 

בפתיחת הרבה הרביעי היוונים בזבזו את ארבע העבירות שלהם בתוך דקה, והספרדים עלו ליתרון של חמש נקודות עם גאסול ויול על הספסל, כשהם מגיעים לקו פעם אחר פעם. היוונים התקשו לייצר נקודות בזמן שמירוטיץ' עשה את זה:

 

היוונים הגיעו למאני טיים עם פיגור גדול, אך הספרדים חזרו מפסק הזמן דקה לסיום ואיבדו את הכדור בתוך שניות ספורות. לחץ מצוין של היוונים ייצר חטיפה של קלאתיס, שהמשיך לליי אפ קל. בהתקפה הבאה של הספרדים הם איבדו שוב את הכדור ואפשרו לקלאתיס ללכת לעוד סל קל ויותר חשוב – מהיר.

 

במצב של ארבע נקודות הפרש לספרדים גאסול הלך לקו וקלע אחת משתיים. קלאתאס קיבל את הכדור וצלף שלשה על השמירה. הוצאת החוץ הגיעה כל הדרך לפרננדז בחצי השני, שהלך בדרך פנויה לגמרי לסל, סחט עבירה וקלע 2 מהקו. במהלך הבא אתם יודעים מה קרה – ספאנוליס זרק שלשה. הפעם הוא דווקא החטיא, אבל מי אם לא אנטטוקומפו לקח ריבאונד התקפה והוציא לשלשה של סלוקאס, שקלע את הזריקה הראשונה שלו במשחק:

 

גאסול נשלח לקו 2.7 שניות לסיום, קלע את הראשונה והחטיא את השנייה. אנטטוקומפו החטיא מהחצי, הספרדים הלכו לחגוג והיוונים נשארו עם המחמאות.

 

כמה נקודות על המשחק:

 

1. פאו גאסול – גם בגיל 34, הוא השחקן הטוב באירופה (וגם בספרד…). הMVP של האליפות עד כה. הבעיה היא שבזמן שבשנים עברו גאסול היה חלק מנבחרת גדולה, באליפות הזו, נראה שגאסול סוחב את הנבחרת על הגב שלו, ובלעדיו לא בטוח שיש לספרד מה למכור. זה מזכיר את גרמניה של נוביצקי בשנים עברו. כשהם לקחו את אליפות העולם ב2006 הם נצחו את יוון בגמר בלי גאסול שנפצע בחצי. האם יהיו מסוגלים לנצח בלעדיו באליפות הזו? כנראה שלא. כל משחק ההתקפה מבוסס עליו. הגארדים משחקים עליו, וגם אם הם מכדרדרים ומנהלים, בלי פאו זה משחק חסר תכלית.

 

2. יאניס אנטטוקומפו – מגיל 34 לגיל 20 – יאניס אנטטוקומפו הראה שוב למה הוא הדבר הבא בכדורסל העולמי. הוא שאב השראה ממוזס מאלון, מקום ראשון בכל הזמנים בריבאונדים בהתקפה. 8 ריבאונדים בהתקפה, שנתנו ליוונים עוד הזדמנויות חשובות. אל הריבאונדים האלו הוא צירף 12 נקודות (כולל 2 שלשות), 17 ריבאונדים, 2 בלוקים וסחיטה של 5 עבירות. חוץ מהריבאונדים, יאניס הראה במשחק הזה ובכלל באליפות קליעה טובה לשלוש – 2 מ4 במשחק הזה ו1% בטורניר כולו. עדיין יש לו מה ללמוד, פעמיים במצבים קריטיים הוא ביצע צעדים שלא היו נשרקים בNBA. אם הוא הולך להתמיד בהופעות בנבחרת יוון, הוא יצטרך לשים לב להבדלים בין שופטי פיבא לאלה של הNBA.

 

3. יול ופרננדז – שניהם נתנו משחק סולידי, אבל איבודי כדור קריטיים של שניהם, בכמעט עלו לספרד במשחק, צריכים להדליק נורה אדומה אצל הספרדים. שניהם ייצרו את הנקודות שלהם רק כשגאסול היה על המגרש וחסם להם בצורה מצוינת. אם שניהם לא ייצרו עוד נקודות לבד, התלות בגאסול תהייה גדולה מדי מכדי להביא את ספרד לגמר, בטח כשגאסול יפגוש כנראה ברודי גובר בחצי הגמר.

 

4. יוון – צריך לתת כבוד ליוון, ששיחקה טורניר נהדר, ולא הפסידה עד המשחק היום. נבחרת עמוקה ומאוזנת מאוד, בלי כוכב אחד אלא עם לכידות קבוצתית נהדרת. יכול להיות שהיעדר יריבה רצינית בשלב הבתים דווקא פגע ביוון, שהתייצבה בפעם הראשונה בטורניר נגד נבחרת שקולה לה ברמתה. בלגיה, סלובניה ואפילו קרואטיה לא הציגו את אותה רמה של אינטנסיביות שהציגה ספרד. לעומתה, ספרד התחשלה נגד סרביה, איטליה, טורקיה וגרמניה, ולמדה מההפסדים לסרביה ואיטליה.

 

התקציר המלא:

 

תגיות: , , , ,
קרא עוד

לקראת רבע הגמר

רבע הגמר של היורובאסקט הגיע, נבחרת ישראל כבר בדרך הביתה, ערוץ הספורט העביר את השידורים לערוצים בתשלום (השידורים בלייב +), אבל למי שאוהב כדורסל אירופאי, החגיגה רק התחילה. במרכז העניינים יהיה כמובן המפגש בין המעצמות, ספרד ויוון הערב ב19:30 שעון מקומי. ב22:00 צרפת תשחק נגד לטביה במשחק הכי חד צדדי של הרבע. מחר ב19:30 סרביה תפגוש את ננו גינצבורג וצ'כיה המסקרנת, וב22:00 איטליה וליטא יסגרו את שלב רבע הגמר.

 

ספרד – יוון

 

(התמונה הראשית היא מהמפגש בין ספרד ויוון בפולין 2009. שחורציאנטיס לא יהיה שם הפעם. לינק למקור)

 

היוונים עד כה מושלמים באליפות. הם סיימו במקום הראשון של בית C, ונצחו בקלילות את בלגיה ברבע הגמר. הם עושים את זה כהרגלם בהגנה כשהם עוצרים את היריבות על 65 נקודות במשחק. יש להם עומק נהדר והשחקן היחיד שעובר את ה25 דקות למשחק הוא ואסילי ספנוליס. מצד שני, 8 שחקנים משחקים יותר מ15 דקות בממוצע למשחק ו10 מעל 10 דקות. הרוטציה הרחבה עובדת לטובתם באליפות כל כך צפופה. גם כשמסתכלים על הסקורינג רואים איזון מושלם. קוסטה קופוס מוביל את הנבחרת עם 11 נקודות בממוצע למשחק, ושישה שחקנים קולעים מעל 8 נקודות. קופוס מגיע ל9 זריקות למשחק, ושבעה שחקנים זורקים מעל 6 פעמים. כדורסל קבוצתי לעילא ועילא. להזכיר לכם שכל מה שהם צריכים לעשות זה לעבור את ה65?

 

ואסילי ספאנוליס הוא עדיין המלך הבלתי מעורער. 10.8 נקודות ו5.6 אסיסטים בממוצע למשחק. חולק איתו את ההגה ניק קאלאטס שיגיע השנה לפאנתנייקוס היישר מהספסל של ממפיס. הוא קולע 8.3 נקודות ומוסר 5 אסיסטים. יש ליוונים 3 שחקני NBA : הגריק פריק (להלן בנבחרת : הפריק), קוסטה קופוס ופפאניקולאו. קופוס והפריק תפסו מקום נרחב ברוטציה פפאניקולאו קצת מאחורה. אין כאן שמות, אין כאן כוכב גדול (נו, ספאנוליס הוא ללא ספק כוכב ענק בסדר גודל אירופאי, אבל הוא הנבחרת מאוד מאוזנת), אבל יש כאן נבחרת ענקית וכדורסל יווני טיפוסי. לא מיועד לאלו שאוהבים התקפה.

לעומת היוונים נבחרת ספרד הספיקה להפסיד פעמיים בבית המוקדם (לסרביה ולאיטליה), ומשהו בסגל שלה נראה רעוע. הם חסרים את מארק גאסול שויתר על האליפות, ואת סרג' איבקה הפצוע. במקום איבקה משחק מירוטיץ' על תקן המתאזרח. לה בומבה כבר לא כאן. בניגוד ליוון בספרד אין ספק מיהו המנהיג והמוביל. פאו גאסול קולע 23 נקודות למשחק, מוריד 7.8 ריבאונדים, וחוסם 2.2 חסימות למשחק. הרחק מאחוריו ניקולה מירוטיץ' קולע 13 נקודות למשחק. אין פלא אם כך שגאסול משחק הרבה יותר ממה שתכננו בנבחרת (לפי רופא הנבחרת). זה קצת מפתיע שמירוטיץ' תופס חלק כל כך נכבד בהתקפה של הנבחרת בהופעתו הראשונה בה. איבקה אמנם כוכב NBA, אבל בנבחרת הוא שחקן ספסל בלבד. אולי כאן מקור הבעיות של הנבחרת. גאסול עדיין מספיק טוב בשביל להביא את ספרד לחצי גמר, אבל לבדו לא יוכל לנצח את צרפת\סרביה, ויכול מאוד להיות שזה לא יספיק אפילו נגד יוון. בשביל לעבור את יוון, רודריגז, יול, ובמיוחד פרננדז צריכים להתעלות.

הימור : ספרד בדעיכה, גאסול לא מספיק. יוון תמשיך הלאה.

 

צרפת – לטביה

המארחת פייבוריטית ברורה מול קבוצה לטבית נחמדה אבל לא יותר. אין שמות נוצצים בנבחרת הלטבית, ואלופת אירופה חייבת לנצח אותה במגרשה הביתי.

 

צ'כיה – סרביה

 

סרביה הצליחה לעבור את בית המוות ללא הפסד. למרות שרבע הגמר נגד פינלנד היה צמוד בשלושת הרבעים הראשונים, היה ברור מי בשליטה, וברגע שלפינים הנחמדים נגמר הגז, סרביה ברחה ונצחה את המשחק בקלות. נמניה בייליצ'ה שישחק בעונה הקרובה במיניסוטה, מירוסלב רדוליצה (נשגב מבינתי למה הוא לא בNBA, יש לו גודל מושלם לליגה, והוא ממש לא שחקן רע) ומילוש תאודוסיץ' מובילים נבחרת מאוד מאוזנת. 10 שחקנים משחקים לפחות 10 דקות, כשגם השחקן האחד עשר מגיע ל9.6.

צ'כיה היא ההפתעה הנעימה של הטורניר ואולי הכח העולה בכדורסל האירופאי.  מובילים אותה שני שחקנים צעירים. יאן וסלי בן ה25 חזר לאירופה אחרי 4 עונות מאכזבות ומעט הזדמנויות בNBA. ציפו ממנו להרבה דברים שהוא לא . בגובה 2.13 הוא PF מעולה ברמה האירופאית, אבל בלי קליעה מבחוץ יתקשה להשתלב בכדורסל שמשוחק כרגע בNBA. באליפות הזו הוא תורם 16.8 נקודות ו9 ריבאונדים. מי שעוזר לו הוא תומאס סטורנסקי בן ה24. רכז בגובה 2 מטר זה נדיר באירופה. השחקן שנבחר על ידי וושינגטון בסיבוב השני בעבר, משחק כבר 6 עונות בליגה הספרדית. בעונה האחרונה היה בברצלונה. באליפות יש לו 13.3 נקודות ו8.8 אסיסטים. בלייק שילב הוא המתאזרח (נשוי לצ'כית) ומשחק היום בגלאטאסריי. הוא תורם לנבחרת 11.8 נקודות.

 

ננו גינצבורג הישראלי הוא האיש שמאמן את הנבחרת הזו. יותר מעשור שגינצבורג לא אימן בישראל, והיה הרחק מאור הזרקורים המקומי בצ'כיה. כעת יש לו כמה דקות של תהילה, ונאחל לו מפה המון בהצלחה.

 

סרביה עמוקה וחזקה מאוד בצבע. הצ'כים יסתפקו בקרב על מקום באולימפיאדה.

 

איטליה – ליטא

 

האיטלקים לא התקשו נגד נבחרת ישראל. הליטאים התקשו מאוד נגד גאורגיה. נראה שהמסורת מוליכה את הליטאים, אבל רמת הכשרון הנוכחי בנבחרת לא מספיקה. באיטליה לעומת זאת תמיד היה כשרון, אבל לא היה חיבור כמו שיש עכשיו. זה הזמן של האיטלקים להמשיך הלאה. 

תגיות: , , ,
קרא עוד

טבעת הזכוכית

עוד לפני התבוסה לאיטליה, מיהרתי להכתיר את האליפות הנוכחית כהצלחה. בדיוק מהסיבה שידעתי שכל מה שיקרה הלאה רק יהרוס. אין ספק שהתבוסה משאירה טעם חמוץ מאוד בפה, וכל הפרשנים ממהרים להכריז שבסך הכל הגענו למקומינו הטבעי. זה חוטא לנבחרת, חוטא לשחקנים, חוטא לצוות האימון, חוטא לציפיות שהיו לפני האליפות, חוטא לדרך.

 

יש את ההכנה, את המאזן בה, ואת איך שנראינו ברוב המשחקים. הציפיות שם הונמכו, אבל בדיעבד זו הייתה הכנה מצויינת. הכנה אינה נשפטת על פי המאזן, או צורת המשחק, ההכנה צריכה להשפט בדיעבד, האם היינו מוכנים באליפות? הפתיחה לא מותירה מקום לספק, שני נצחונות בפתיחה, 3 בבית המוקדם. יש מישהו שלא היה חותם על זה לפני האליפות?

ועדיין, לא ההכנה היא מה שמכתיר את האליפות הזו כהצלחה.עברנו שלב, ועשינו את זה בסטייל. הנבחרת שיחקה כדורסל לוחמני ושמח. כדורסל שריתק את הצופים הישראלים למסכים, והחזיר את האמון בנבחרת. היה כיף לראות אותם. הנצחונות היו בצדק, ולא בפוקס. הכדורסל היה שיטתי ומסודר, כמו שהתרגלנו לראות מהמאמנים הישראלים. נצחנו 2 נבחרות שהכדורסל במדינתם מפותח יותר מאצלינו. עם חסורים או בלי, זה לא משנה. גם רוסיה וגם פולין נבחרות טובות מאיתנו. ההפסד לבוסניה היה פאנצ'ר לא צפוי, אבל גם כאן הוכחנו אופי עם חזרה מצויינת לנצחון על פולין.

 

צריך להסתכל בעיניים אובייקטיביות על נבחרת ישראל, על הסגל, ועל הכדורסל הישראלי בכלל ולהבין שאין לנו כבר מה למכור בטופ האירופאי. יש לנו שחקן ספסל בקבוצה חלשה בNBA, יש לנו שחקן שמתנדנד בין הNBA לאירופה ולא ממש שיחק בעונה האחרונה, יש לנו את הMVP של ליגת העל בעונה האחרונה, שלא שיחק ביורוליג. אלו שלושת השחקנים שמובילים את הנבחרת. ומי הסגל העוזר שלהם?  שחקן יורוליג אחד (אוחיון), מתאזרח שהייחוד שלו זה שהוא גבוה, והמון שחקנים משלימים. וזו הבעיה הגדולה של הכדורסל הישראלי ושל ליגה שמתבססת רק על זרים : הישראלים מתרגלים להיות שחקנים משלימים. פעם בדור יש שחקן שהכשרון שלו כל כך פורץ גבולות שהוא מצליח לשבור את קיר הזכוכית, אבל זה לא מספיק. שון דוסון הוא כוכב נוצץ בלילה שחור. מי בדיוק אמור לקחת ביחד איתו את הנבחרת עוד 5-6 שנים?

 

נבחרת הנוער עשתה קיץ מוצלח והמכורים לדבר כבר מכירים את הבנים של : טי ג'י ליף, עידו פליישר, תמיר בלאט, מייקל בריסקר וגם אולי את רועי הובר. טי ג'י ליף הוא פוטנציאל NBA, ולפחות העתיד שלו לא ממש קשור לזה של הכדורסל הישראלי, שכן ליף חי בארה"ב. נקווה רק שאחרי שיעבור גיל גיוס לא יתחיל פה סיפור עם הצבא (אם הוא יגיע לNBA, אני בספק אם יהיה לו זמן לבוא לפה לפתוח ממטרות). הלוואי שהשאר יצליחו כמו דוסון לפרוץ את תקרת הזכוכית. ועדיין זה עתיד רחוק מדי.

 

המצב כרגע הוא שיש לנו שלושה סנטרים, אחד הרבה מעבר לשיא בן 35, אחד קצת מעבר לשיא בן 34, והשלישי מעולם לא פרץ, וכבר בן 29 (הייתי בשוק כשראיתי). איזה מן עתיד זה? איזה מן הווה זה?

 

רמות הכשרון של 8 הקבוצות שהעפילו לרבע הגמר עולות פי כמה מונים את אלו של הכדורסל הישראלי. זה לא שזלזלנו באיטליה, אבל למרות 3 שחקנים בNBA הם מעולם לא התחברו כפי שהתחברו באליפות האחרונה. גאלינרי שוב בריא, בלינלי מראה שלמד דבר או שניים בסן אנטוניו, אבל הכי הרשים אותי היה דווקא ג'נטילה. לא ראיתי הרבה סמול פורוורדים בגודל שלו באירופה. על הנייר זה לא היה כוחות. גם על הפארקט. ההפתעה היחידה הייתה זו של נבחרת צ'כיה וננו גינצבורג. אלא שצ'כיה לא גנבה את המשחק לקרואטיה, היא הביסה אותה. היא שיחקה כדורסל הרבה יותר טוב, ואולי אנחנו חוזים בעליית הכדורסל הצ'כי.

בשביל להיות חלק מזה אנחנו צריכים להפסיק לבנות על ריצות, על לתפוס יום, לעוף על הנבחרת אחרי נצחון על פינלנד. צריך לבנות את הכדורסל מהיסוד. הנה כמה דברים שחייבים לקרות:

1. עוד נציגה ישראלית ביורוליג – הזדמנות ליותר ישראלים לשחק ברמות הגבוהות ביותר באירופה, להשתפשף ולקבל נסיון. העובדה שירושלים לא התקבלה היא אסון, ואסון של השיטה.

2. לקחת ממכבי את השריון ליורוליג, ולחזור לסדרות גמר במקום הפיינל פור – השריון של מכבי פוגע בליגה. איזה בעלים שפוי בדעתו ישקיע באליפות אם הוא יודע שבתמורה הוא מקבל כלום ושום דבר? בתמורה לחזור לסדרות גמר, ומי שתנצח את מכבי תצטרך לעשות את זה בדרך הקשה.

3. להשוות את המיסים של הזרים לאלו של הישראלים – צעד שכנראה בתחילתו יפגע בכדורסל, אולם בסופו של דבר יגרום לקבוצות להשקיע בשחקנים ישראלים. כיום הם מביאים זרים זולים ב30-40 אלף דולר, בזמן שישראלי נורמלי עולה כפול. הצליח? סבבה. לא הצליח? נביא עוד אחד. הישראלים הם השחקנים המשלימים, הזרים הם הכוכבים. למעט הפועל ירושלים ושון דוסון שהכשרון האישי שלו יוצא דופן, אין אף קבוצה ישראלים עם שחקנים מובילים ישראלים.

 

ובזמן שאנחנו מחפשים את הסינדרלה שלנו באליפות אירופה, יש סינדרלה במקסיקו הרחוקה, שם נערכת אליפות פיבא אמריקה. יש שני שחקנים של נבחרת ונצואלה שאולי אתם מכירים. גרייביס ואסקז שהוא רכז מחליף בNBA(למכורים), ודונטה סמית' שאוזרח שם ב2014. שניהם לא הופיעו לאליפות. בעונה הבאה נכיר את גרגורי וארגס שיבוא לשחק במכבי חיפה. יש להם שחקן נוסף שישחק בעונה הבאה בצרפת, כל השאר ישחקו בונצואלה. אמנם הם לא נצחו את נבחרת ארה"ב שמקומה בריו מובטח, אבל כן את נבחרת קנדה שיש לה שמונה שחקני NBA צעירים (אנדרו וויגנס, קלי אוליניק, קורי ג'וזף, אנדרו ניקולסון, ניק שטאוסקאס, דוויט פאוול, רוברט סקרה, אנתוני בנט), ופשוט עדיין לא בשלה, ואת נבחרת ארגנטינה החזקה, שגם בימים אלה מובלת על ידי לואיס סקולה הבלתי נגמר ואנדראס נוצ'יוני.

 

חבל שאין לנו איך לקבל את הסיפור הזה כמו שצריך שכן בארץ אפילו לא טרחו לעדכן עליו, וגם הסיקור של האליפות באנגלית צולע. מישהו דובר ספרדית?

קרא עוד

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות