Sample Page

בזמן שישנתם 29.11

בזמן שישנתם 29.11

נוב 29, 2015 | , | 0 |

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA.

 

קליבלנד קאבלירס (13 – 4) 90 – ברוקלין נטס (3 – 13) 88

 

ברוקלין עמוק במרתפי הליגה, אבל כמו שהקשתה על גולדן סטייט באורקל, היא מצליחה להקשות גם על סגנית האלופה בקיו ארינה. לברון ג'יימס וקווין לאב הופיעו למשחק. גם מו וויליאמס עזר. ה3 התחברו ל66 נקודות ב25 מ49 מהשדה. כל השאר? 24 נקודות ב10 מ38. למזלם של קליבלנד ודייויד בלאט, ברוקלין מספיק רעה בשביל להפסיד משחק כזה. בשדה הטוויטר ברוקלין עם נצחון קל. הקבוצה אולי פח, אבל מפעיל חשבון הטוויטר שלה מתייחס לכל מהלך כמכריע גורלות. הנה כמה דוגמאות מהמשחק הלילה:

קליבלנד נכנסה לרבע המכריע עם יתרון נקודה. קווין לאב ומו וויליאמס העלו אותה ל76-72, לברון חזר בנקודת 9 הדקות והכל נראה בדרך לנצחון. אלא שברוקלין הפתיעה עם ריצת 11-0 ועלתה ליתרון 7. 4:54 לסיום. לברון ג'יימס קלע 6 נקודות מהירות, וטריסטאן תומפסון החזיר את היתרון לקליבלנד 2:44 לסיום, 84-83. 16 שניות לסיום, ג'יימס העלה את קליבלנד ל88-85. ברקולין יצאה להתקפה וסמית' היה קרוב מדי לג'ו ג'ונסון שניצל את המגע וזרק לסל מאחורי קשת השלוש. השופטים נתנו לו 3 זריקות וג'ונסון השווה את המשחק.  לקינג נשאר מספיק זמן והוא הלך להיי פיק אנד רול עם תומפסון, וקלע סל מג'יק ג'ונסוני כשההגנה לא ממש מפריעה. ג'ארט ג'ק הספיק להוציא זריקה ממגרש שלם שפגעה בטבעת ויצאה. 

קליבלנד יכולה לחגוג. בלאט יודע מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה, ונותן את כל המחמאות שצריך:

מהלך יפה מהמשחק בין 2 אהובי הקהל, מתיו דלוודובה וטריסטאן תומפסון (אהוב טיפה פחות אחרי הקיץ הקשה)

קליבלנד תרצה לזכור את הנצחון, לשכוח את כל השאר. ברוקלין תרצה להשתכר עד אובדן חושים ולשכוח שבחירת הדראפט שלה שייכת לבוסטון בלי הגנה.

גם לחברה שלנו יש מה לומר:

פורום

לתקציר המשחק באתר הNBA

 

וושינגטון וויזארדס (6 – 8) 82 – טורנטו ראפטורס (11 – 6) 84

 

ההפסד הזה כולו ג'ון וול, ולא רק כי נהוג לרשום את הנצחונות וההפסדים על הכוכב הגדול של הקבוצה. 3 שניות לסיום וול מחטיא פעמיים מהקו, מה שהיה נותן לוויזארדס יתרון 3. במהלך הבא הוא נוטש את קורי ג'וזף בפינה לשלשה חופשית. תוסיפו לזה משחק של 6 מ25 (24%) מהשדה ותבינו. זה היה משחק התקפה נוראי של שתי הקבוצות. טורנטו עוד קלעו באחוז נורמלי (43%) אבל איבדו כדורים כאילו אין מחר (22). וושינגטון קלעו ב33% מהשדה, והשלימו את הפערים בהגעה לקו העונשין. ככה מגיעים למצב ששתי הקבוצות קולעות ביחד 160 נקודות ב48 דקות. אף קבוצה לא עברה את ה23 באף רבע.

 

טורנטו חסרה את ג'ונאס ואלנצ'יונאס,אבל ביסמאק ביומבו ממלא את מקומו בהגנה היטב. הלילה 0 נקודות אבל 16 ריבאונדים ו4 חסימות כולל זאת

ביומבו יודע את מקומו ולא ממש מפריע בהתקפה. 0 מ1 מהשדה.

 

קורי ג'וזף לא רק עם סל נצחון. תראו איך הוא שובר את הקרסול לבראדלי ביל (כמעט תרתי משמע)

לא לדאוג, ביל חזר למשחק בהמשך.

 

4 דקות לסיום ג'ון וול העלה את וושינגטון ל80-72, אלא שהוויזארדס לא הצליחו לקנות סל בהמשך. שלשה של קייל לאורי(27 נקודות, 3 אסיסטים, 6 איבודים) 1:19 לסיום הורידה ל80-79. 2 הקבוצות מאבדות ומחטיאות, ו15 שניות לסיום טורנטו שולחת את וול לקו. הוא קולע 2 מ2 ומעלה את וושינגטון ל82-79. 10 שניות לסיום דרוזן מקבל את הכדור על קו השלוש. לא קלעי שלשות, ולא בדיוק ברור מה קייסי רצה לעשות. דרוזן אפילו לא מחפש את השלשה וחודר על השחקן שלו. מרסין גורטאט מחכה לו בצבע ועושה עבירה. פאול טפשי בהתחשב בזה שזה יכול להיות מהלך 3 נקודות. דרוזן מצמצם ל82-81. בצד השני שולחים את וול שוב לקו אבל וול מחטיא פעמיים, ולטורנטו יש כדור אחרון ו3 שניות.

 

שימו לב למהלך שמתכנן קייסי. דרוזן מקבל את הכדור בסיבוב לכיוון הטבעת. הוא חודר לצבע, כשהוא מוקף קלעים ומוצא את קורי ג'וזף לשלשה חופשית בפינה. מהלך יפה של המאמן, שנראה הרבה יותר טוב מבידוד (או במילותיו של בלאט – תנו את זה למספר 23).

ככה זה נגמר בטוויטר של וושינגטון

ואז

https://twitter.com/WashWizards/status/670791336442920960

הוויזארדס בפתיחת עונה מזעזעת, וזה היה הפסד רביעי רצוף והפסד בית רביעי. לא יודע אם זה ינחם אותם, אבל אחרי שלוש תבוסות, לפחות המשחק הזה היה צמוד. ההתקפה שלהם לא עובדת, וכל האחריות להפסד הערב נופלת על ג'ון וול. מישהו צריך להפסיק לחלום על דוראנט, ולהתחיל להתרכז במה שיש.

בטורנטו התמקדו בקיץ בצירוף של דמארי קארול, אבל נראה שהראפטורס עשו יופי של פיקאפים עם ג'וזף, סקולה וביומבו. ג'וזף עם 12 נקודות, 6 אסיסטים וחסימה, ממלא את תפקיד הרכז המחליף בצורה מצויינת ומקבל המון דקות ליד קייל לאורי. ביומבו מודע ליכולות שלו ובהתקפה מתרכז בחסימות וריבאונד התקפה. לא מנסה לעשות יותר מדי. סקולה מחזיר עטרה ליושנה. זה אולי לא יספיק לפלייאוף, אבל השנה אין פול פירס במזרח, אז הקינג הוא הגבול.

 

לתקציר המשחק באתר הNBA

 

סן אנטוניו ספרס (14 – 3) 108 – אטלנטה הוקס (11 – 8) 88

 

הנצחון האחרון של אטלנטה בסן אנטוניו היה בשנת 1996, מאותה עונה היא רשמה שם 17 הפסדים רצופים, ואחרי הלילה, 18. שתי הקבוצות בלילה שני של B2B. סן אנטוניו אחרי נצחון בדנבר, אבל עם טים דאנקן ומאנו ג'ינובילי רעננים שנשארו בבית. אטלנטה מגיעה אחרי נצחון בממפיס. תאבו ספולושה עדיין משחק רק בצד אחד של הB2B ולא שיחק בממפיס, משחק הלילה בסן אנטוניו. בסופו של משחק, הרעננות של טים דאנקן הייתה משמעותית יותר, ואטלנטה נפלה מהרגליים אחרי רבע וחצי. סן אנטוניו עלתה ל17 הפרש בחצי, ואטלנטה לא התקרבה לאורך כל החצי השני.

סן אנטוניו-אטלנטה

טים דאנקן וטוני פארקר בנצחון 700 משותף

דאנקן עושה את מה שהוא יודע הכי טוב

פארקר כמו שאמרנו בטור מוקדם יותר השבוע חוזר לכושר

https://twitter.com/spurs/status/670801921477730304

והנה גם משהו קטן של ג'ינובילי בשביל להשלים את הטריו

טימי עם דאבל-דאבל 835 בקריירה, אבל לא רק. הוא השחקן הכי זקן לרשום דאבל-דאבל עם 18 ריבאונדים (10 נקודות, 4 אסיסטים ו2 חסימות)

 

 

זה מה שיש לדני גרין להגיד על האגדה

קוואי הוביל את הספרס עם 22 נקודות.

 

בצד של אטלנטה אף שחקן לא עבר את ה25 דקות, וההוקס ויתרו על המשחק בשלב מוקדם. מייק סקוט הוביל את אטלנטה עם 12, ואל הורפורד היה היחיד בחמישיה בספרות כפולות עם 10. אפילו הטוויטר של אטלנטה שמרבה לצייץ השתתק במשחק. זה לא הפריע לבודנהולזר לתת חיבוק לבבי לבוס לשעבר, עם הרבה חיוכים בסוף המשחק. ככה זה בNBA, מחר יהיה משחק חדש.

 

לתקציר המשחק באתר הNBA

 

 

בקטנה : גולדן סטייט עם נצחון 18 על סקרמנטו. צריכים לשמור משהו? לתת לשחקנים לנוח? הווריורס לא ממש מתאמצים וסוגרים את המשחק ב2 רבעים (השני והשלישי). הקינגס עצרו את קארי על 2 נקודות בלבד בחצי השני. לא עזר להם. ראש החליף את בארנס וקלע 16 נקודות (4 מ5 משלוש). גרין עם טריפל דאבל שני ברציפות, השחקן הראשון בווריורס לעשות את זה מאז אחד, ווילט צ'יימברליין.

 

טופ 10 מהלילה:

גולדן סטייט שיחקה, וקארי לא נכנס לטופ 10. גם מהמשחק של סן אנטוניו ואטלנטה אין כלום. שני סלי הנצחון בראש כמובן.

בטופ 10 העדיפו את הסל של ג'וזף, איזה אתם אהבתם יותר?

[poll id="6"]

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד
העשירייה הפותחת : מעתה אמור לנארד

העשירייה הפותחת : מעתה אמור לנארד

נוב 28, 2015 | , | 0 |

העשירייה: טור שבועי. העמדות מייצגות סדר חשיבות יורד. סנטר-חמישייה-ספסל

 

 

סנטר: סן אנטוניו ספרס, כמו הספרס עושים הכל בדרכם שלהם. הם בנו את ההתקפה שלהם מחדש. בנו סגנון מחדש שגרם לכך שדאנקן ואולדריג', שני שחקני הפנים לא מצליחים להיות טובים ביחד. הגארדים שלהם, גרין ופארקר, מתחילים לאט את העונה. מאוד לאט. למעשה הם מראים סימנים של קבוצה במשבר. קבוצה במשבר שנמצאת במקום השני במערב.

 

הכוכב של הספרס כרגע ללא ספק הוא קוואי לנארד (ובהזדמנות זו – לנארד, לא לאונרד). קולע 22 נקודות במשחק באחוזים טובים של 52.2% מהשדה, ו46.6% מהשלוש. השוט צ'ארט שלו נראית כך:

Shotchart_לנארדנוב28

 

קוואי מאוד יעיל התקפית וקלעי טוב. הוא מדורג 6 מבחינת דרוג יעילות בליגה.
בהגנה? לנארד עם דירוג הגנה של 94.5, שזה דרוג הגנה מעולה. אלא שכשמסתכלים על מה שקורה כשהוא יורד מהמגרש מסתבר שדרוג ההגנה של הספרס משתפר ל91.1.

בדרוג RPM (פלוס מינוס ריאלי שמקזז השפעת שחקנים נוספים על המגרש) לנארד מדורג 8 בליגה, אלא שבאותו דרוג שבוחן רק את ההשפעה הגנתית, לנארד צונח למקום ה60 בליגה. וזה ממישהו שהיה שחקן ההגנה.

 

אל דאגה, ממש אין הכוונה לציין שלנארד שחקן הגנה רע חלילה, כי אני בספק אם זה נכון. ועל פי מצלמות המעקב, הוא מוריד ב6.9 את אחוזי הקליעה של שחקני היריבה עליהם הוא שומר, (ואפילו 11.2 שחקנים שקולעים מ3).  אלה נתונים טובים, אפילו מעולים. לנארד עדיין שחקן הגנה טוב מאוד. בשיטה של הספרס יש לא מעט חורים, בעיקר מכיוון שבונים שם מחדש בצורה מסויימת. בנוסף, הוא בד"כ על הספסל כאשר כוכב היריבה על הספסל.

לנארד מתפתח לשחקן שלם ויעיל יותר, והופך לאחד השחקנים הטובים בליגה, ומאפשר לשאר הקבוצה קצת שקט בזמן שמתחילים להמריא.

 

 

 

פ. פורוורד:  ברנדון נייט שחקן שזכור בעיקר בגלל הדאנק ההוא של דיאנדרה ג'ורדן, ומהלכים דומים נוספים. השבוע ב'בזמן שישנתם' ציינתי שזה מכיוון שהוא לא מוותר גם במקרים שנראים אבודים.

 

השנה נראה שהוא מצא בית בפניקס, ולצד אריק בלדסו הם מרכיבים צמד גארדים חזק ויעיל, ונייט שובר שיאים.

 

ברנדון נייט

ברנדון נייט

 

נייט קולע 21.9 נק' בממוצע למשחק ב44.4% מהשדה, ו41.4% מעבר לקשת. זאת בנוסף ל4.5 ריב' ו5.7 אס' במשחק.

 

ביאהו כתבו השבוע על ברנדון נייט, על איך הצטיין והתקבל לאוניברסיטה היוקרתית יל, אולם בסוף העדיף ללכת לקנטאקי של קליפארי, אולם בעיקר, על איך אחרי דטרויט ומילווקי מצא בית חדש בפניקס.

 

החסרון העיקרי של נייט זה ההגנה. אותה לחימה שהפגין בעבר, העונה כפי שגם ציין בפוסט ביאהו, הוא פחות הולך על דברים כאלו. נייט מאוד יעיל התקפית וקולע המון, דירוג ההגנה כשהוא על המגרש הוא 104, וכשהוא על הספסל הדרוג משתפר ל 95.

 

ברנדון נייט נראה מאושר ומחייך כפי שכנראה לא חייך כל הקריירה, ואין ספק שטוב לו בפניקס ושהוא עושה טוב לקבוצה. אולם עדיין צריך למצוא פתרון לבעיה הקטנה הזאת, בהגנה.

 

 

 

סמול פורוורד: מה הרוקיז שלכם עשו השבוע?

 

2 הרוקיז הבולטים עד כה הם ללא ספק טאונס ופורזינגיס, אלא שכמו שנה שעברה לדנבר יש סנטר רוקי שגם מתחיל להתבלט, ואפילו תופס את המקום הראשון במדד היעילות. נשאר לתהות מה יקרה כשהרוקי המצליח משנה שעברה יוסוף נורקיץ' יחזור מהפציעה, ואיך תהיה חלוקת הדקות ביניהם.

צמד נוסף שבולט הגנתית הם הסווינגמנים רונדה הוליס ג'פרסון וג'אסטיס ווינסלואו. הוליס ג'פרסון השחקן הכי יעיל הגנתית כרגע בברוקלין (לא יודע עד כמה זה מדד) עם מדד הגנה של 99.9, שעולה ל111 כשהוא יורד לספסל. הוליס ג'פרסון כבר עכשיו מקבל משימות הגנתיות בסדר גודל של דוראנט, שביצע לא רע.

 

ווינסלו בהיט לא השחקן היעיל הגנתית, אבל זה מכיוון שיש שם עוד שחקנים טובים הגנתית. ועדיין…

 

ווינסלו נמצא בכל ההרכבים היעילים הגנתית של ההיט, וזה אומר לא מעט. אין ספק ששניהם בעתיד יהיו משחקני ההגנה הבכירים של הליגה.

 

יותר ויותר עושה רושם שמחזור הדראפט האחרון יותר מהנה ועם יותר פוטנציאל מהאחרונים.

 

 

שוטינג גארד:  משהו לא עובד כל כך בפילדלפיה. כלומר נכון שהם מכוונים לטאנקינג, אבל לפעמים אפילו הם מנסים להיות יעילים או לעשות משהו. בבלוג שלהם הפנו לנקודה מעניינת: השילוב של אוקאפור ונואל פשוט לא עובד.

 

בפוסט הראו שכשניהם נמצאים ביחד על המגרש, ההתקפה וההגנה של הסיקסרס גרועה יותר מאשר כל אחד מהם לבד על המגרש. מלבד שכשאוקאפור לבד ללא נואל, ואז ההגנה ממש ממש רעה.

 

שנה שעברה נואל היה שחקן טוב יותר, ואין ספק שעכשיו הוא בנסיגה. שניהם ביחד מפריעים אחד לשני ונואל הופך לפחות טוב. האם צריך לעשות הפרדת כוחות? אמנם נכון שלא מנסים לנצח, אבל בכל זאת מנסים להיות קצת יעילים. ואוקאפור כשעל המגרש עושה בינתיים יותר נזק הגנתית מאשר התקפית.

 

מראש ההנחה הולכת לכך ששניהם שחקנים הפועלים בצבע ולכן הם מפריעים אחד לשני, אלא שזה לא רק זה. אוקאפור כאמור חור הגנתי גדול ונואל נדרש לחפות עליו ולשמור בשביל שניים, וגוזל מהיכולת שלו. בהתקפה מעבר לכך ששניהם לא קולעים מבחוץ, שניהם שחקנים שמשחקים בסגנון דומה בלואו פוסט, ומי שמקבל את ההיי פוסט מתקשה לשחק שם. אז מה הפתרון? ומה יעשו כשיחזור גם אמביד?

 

 

פוינט גארד: חודש בדיוק לתחילת העונה ואיך השחקנים מתפקדים בינתיים בקלאצ'? קלאצ' מוגדר כ5 דקות האחרונות של המשחק כאשר הפיגור עדיין חד ספרתי. אז מי הקלעים הטובים בליגה כאשר הלחץ עולה?

להלן האחוזים מהשדה כאשר המינימום הוא 18 זריקות עד כה העונה בקלאצ'. יש כמובן את השמות הצפויים, אלא שיש גם כמה מפתיעים. במקום הראשון עומד דווקא פורנייה עם 50% , אחריו לברון, ווסטברוק, בלייק ואז במקום ה8… אנדרו וויגינס. שחקן שנה שניה שניצב בצורה מפתיעה לצד השמות הגדולים עם 40.5% מהשדה, ועד כה 37 זריקות בקלאצ'! יש תקווה לפרוייקט של סונדרס.

 

 

השחקן השישי:  בפילדלפיה האוהדים חשים מעט אהדה כלפי המאמן ברט בראון שנאלץ להוביל את הקבוצה לכשלונות, אז כמה אוהדים החליטו להרים פרוייקט צנוע. פרוייקט גיוס המונים עבור מתנה לכבוד ברט בראון אותה הוא יקבל בנצחון הראשון של הסיקסרס. אם בא לכם להשקיע ולתרום גם, אתם מוזמנים בלינק הזה להיכנס ולתרום עבור המאמן הסובל. אין ספק שמגיע לו משהו קטן עבור ההקרבה.

 

 

 

ספסל:

 

7. כמה עומרי כספי יעיל?

https://twitter.com/mhonkasalo/status/669176618653515777

 

8.  מי השחקנים המסוכנים בספוט אפ? מסתמן שג'יי ג'יי רדיק מסוכן משחשבתם

 

9. לחובבי הפודקאסטים מבינכם, יש פודקאסט חדש ומעניין שאחד מהאנשים שם הוא האיש מאחורי יוזר הטוויטר המשעשע 'לא ביל וולטון', תהנו

 

 

 

10. קובי בריאנט כבר נראה רע, גארנט כבר מזמן לא משחק הרבה ובכלל, עושה רושם שזוהי עונת פרידה מאחרוני הדור ההוא. אבל פעם הם שלטו בליגה ולנו תמיד ישארו הזכרונות. תהנו מקליפ הפרידה

 

תגיות: , , ,
קרא עוד
בזמן שישנתם 28.11

בזמן שישנתם 28.11

נוב 28, 2015 | | 0 |

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA. 

 

ניו יורק ניקס 78 מיאמי היט 97

 

 

הניקס הגיעו למשחק כשהם במקום ה10 מול מיאמי שבמקום ה4. ההיט בעידן פוסט לברון לא מוכנים לשקוע בבינוניות או בניה מחדש, ומציגה כדורסל יפה העונה.

ההיט הגיעו למדיסון סקוור גארדן במטרה לשמור על מיקומה והראו שהם ראויים למקומם בפסגת המזרח. ללא ספק ההיט טובים יותר, וכשהקו הקדמי של הניקס נקלע לבעיית עבירות, ההבדלים עוד יותר גדולים.  כשהם היו על המגרש, הם הציגו את הדברים שכבר רגילים אליהם

 

 

מיאמי פתחה את המשחק חזק והמחצית הסתיימה בתוצאה 47-29. למחצית השניה הניקס הגיעו בצורה טובה יותר, וגם ההיט קצת הורידו לחץ והושיבו את ווייד על הספסל. ההתקפה שלהם קצת האטה, למרות יכולת טובה של בוש. הניקס צמצמו, ווייד חזר והגבוהים של הניקס ירדו בשל עבירות. ווייד הראה מעט יכולת וינטאג' מול גלאווי

 

ג'ראלד גרין גם כן הותיר חותם ברבע השלישי וסיים את המשחק כקלעי מוביל של ההיט עם 25, מתוכם 20 במחצית השניה. גרין נותן למיאמי הרבה יותר מסתם אתלטיות, נותן יכולת התקפית יעילה מאוד העונה אבל הוא גם מפתיע ביעילות הגנתית והמשחק הזה ביחד עם הרוקי ווינסלו, עשה עבודה טובה על כרמלו שסיים עם 11 נקודות בלבד, שיא שלילי העונה של מלו.

בצד ההגנתי של מיאמי יש כמובן גם את ווייטסייד, שהעונה עומד בינתיים על ממוצע של 4.8 חסימות למשחק. את המשחק הזה הוא סיים עם 14 ריב' ו6 חסימות.

 

 

מיאמי מנצחת את הניקס פעמיים באותו שבוע בהפרש ממוצע של 18 נקודות. הניקס יכולים להתנחם בכך שהספסל שלהם מתחיל לספק תרומה ראויה לציון. קיל אוקווין נכנס מוקדם יחסית במקום לופז ונתן תרומה של 8 ריב' ו3 אסיסטים, כולל זה

 

ג'ריאן גרנט נראה טוב בפיקנרול עם לופז ואפילו מסר 6 אסיסטים ללא איבוד. אולי הוא צריך לקבל יותר קרדיט? אה, ולנגסטון גלאווי הצליח לקלוע שלשה. ברכות.

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

 

 

אינדיאנה פייסרס 104 שיקגו בולס 92

 

שתי הקבוצות הגיעו למשחק הזה בידיעה שהמנצחת תופסת את המקום השני במזרח, ושתיהן הגיעו למשחק הזה במטרה להעביר מסר. אין ספק שהמסר של הפייסרס הועבר בצורה ברורה.

הבולס בתקופה האחרונה ניצחו אמנם כמה משחקים צמודים, אולם הרגיש שהם לא משחקים כדורסל מבריק מדי. הפעם מול הפייסרס, היה קצת יותר קשה.

סי ג'יי מיילס המשיך ביכולת הטובה שלו וקלע 16 נקודות במחצית (כל הנקודות שלו במשחק), פול ג'ורג' התקשה בהתחלה בקליעה והגנת הפייסרס חנקה את רוז שסיים את המחצית עם 1-8.

 

 

במחצית השניה הבולס חזרו טוב יותר, בעצם מירוטיץ' חזר טוב עם תצוגת קליעה מרשימה. הבעיה שגם עליו ניתן הלילה להגיד שאין עוד מלבדו…

 

בצד של הפייסרס האגרסיביות של אליס עזרה למנוע שיטפון והשאירה את אינדיאנה בהובלה, ופול ג'ורג' מצא את הקליעה שלו וקלע 24 נקודות  במחצית השניה מתוך 33 סה"כ והראה יכולת אדירה והוביל את התקפת הפייסרס בתצוגה משכנעת. לעומת זאת הבולס שיחקו כמו שרוז הגדיר זאת:

 

 

ומהצד השני, שאלה לקהל:

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

 

 

 

אוקלהומה-סיטי ת'אנדר 103 דטרויט פיסטונס 87

 

רג'י ג'קסון חוזר לראשונה אל הקבוצה שויתרה עליו, ומהצד השני עושה רושם שלא לקחו את זה אישית

 

 

הת'אנדר שייטו לנצחון ללא שום מאמץ מיוחד, הפיסטונס פשוט קרסו והגישו להם את הנצחון.

יכול להיות שזה בגלל שג'קסון קרס מול האקסית עם 4-16 מהשדה (2-6 מהשלוש) 2-13 במחצית השניה, וגם קק"פ עם 1-9 במחצית השניה. אבל בעיקר זו הייתה ההגנה של הפיסטונס שכשלה.

אמנם בד"כ דוראנט בלתי עציר ולא משנה נגד מי הוא משחק, אבל הפעם גם שחקנים אחרים כמו אוגוסטין וקאנטר נראו כמו שחקני התקפה טובים במיוחד.

 

הגנת הצבע של הת'אנדר דווקא הייתה סולידית. דראמונד עד המשחק קלע בממוצע 18 נק' ב50% מהשדה, סיים את המשחק עם 15 ב43%.

 

במחצית השניה בילי דונובן צמצם רוטציה ל8 שחקנים, השאיר את קוליסון בחוץ, וגם את מורו שאמנם עשה עבודה טובה בהגנה, אולם היה חושך מבחינת הקליעה.  אנדרה רוברסון קיבל 17 דקות ברצף מפתיחת המחצית, והחזיר תפוקה טובה.

רג' ג'קסון כאמור היה חושך אצל הפיסטונס וחטף קריאות בוז בכל נגיעה. רוברסון עשה עבודה טובה מאוד גם על מרכוס מוריס. בסה"כ עבודה הגנתית טובה מאוד. הת'אנדר עברו את הפיסטונס בצורה משכנעת

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

 

 

 

טופ 10 היומי

קרא עוד
ערך מצופה וחריגות סטטיסטיות – הכל מתחיל בהגנה

ערך מצופה וחריגות סטטיסטיות – הכל מתחיל בהגנה

נוב 28, 2015 | | 0 |

בשבוע שעבר כתבתי כאן על מהפכת הסטטיסטיקות המתקדמות ועל המושג ערך מצופה (expected value) מזריקה. ערך מצופה מזריקה הוא הגרסה המשודרגת של אחוזים מהשדה. ערך מצופה מזריקה חוזה בעצם את הסיכוי שהזריקה תכנס בדיוק רב יותר מהמדדים הקיימים היום. אם עד עכשיו התייחסנו לשלשות\זריקות ליד הסל\עונשין, עכשיו אנחנו מכניסים נתונים נוספים למשוואה (ותודה לספורט ויו שמשנים את המשחק) כמו מרחק מדויק מהסל, מרחק השומר הקרוב, כמות הכדרורים לפני הזריקה ועוד. הערך המצופה אמור לתת לנו את אחוזי השדה של שחקן שעולה לזריקה אחרי 3 כדרורים עם שומר צמוד אליו למשל (קובי, אבל בלי שמות), או אחוזי השדה של שחקן שזורק שלשה מטר מאחורי השלוש במרווח של 30 ס"מ מהשומר שלו (קארי, אבל אמרנו בלי שמות). ככל שהערך המצופה מהזריקה הוא יותר גדול, כך הסיכוי שהזריקה תיכנס גדול יותר. כדי לחשב את הערך המצופה כתבתי תוכנה (פרוייקט אישי בתיכון) שעוזרת לסדר את הדאטה. הדאטה נלקח מהשרתים של הNBA (הסבר על דרך החישוב נמצא בכתבה הקודמת).

 

ההתקפות בליגה עברו להתבסס על הנתונים הללו, כך שאנו רואים הרבה יותר זריקות מחוץ לקשת והרבה ריווח. אבל על ההתקפה כבר דיברנו, ועכשיו נעבור לצד השני של המגרש – ההגנה. ההגנות בליגה מתפתחות כמו אנטי וירוסים למחשב – בכל פעם שנמצא וירוס חדש, נוצר אנטי וירוס שיחסום אותו. כך גם ההגנות בNBA מתפתחות בהתאם להתפתחות של ההתקפות. לפיכך, באופן הגיוני ההגנות הטובות מנסות להרחיק את ההתקפות מקו השלוש ולא לאפשר להן להגיע לזריקות קרובות לטבעת. למרות ההתקדמות הגדולה מעידן הביג מנים ששולטים בליגה, רוב ההגנות עדיין מתבססות על איש גדול בצבע שיכריח את היריבים לזריקת קשות. לכן, בהשוואה לעונה שעברה נתייחס לקבוצות שהחליפו את השומר הדומיננטי שלהן בצבע, ונראה איך ההגנה שלהן הושפעה מכך.

Team Defense

הגרף מתייחס ל4 קבוצות : אינדיאנה, מילווקי, ניו יורק  ומינסוטה. כל ה4 החליפו את הקו הפנימי בקיץ. ניתן לראות שנגד אינדיאנה איכות הזריקות עלתה, וגם האחוזים. נגד מילווקי איכות הזריקות עלתה, אבל האחוזים מהשדה של היריבות זינקו בצורה לא פרופורציונלית, מה שמעיד על הגנת פנים רעה (כן גרג מונרו, מדברים אליך). בניו יורק ומיניסוטה לעומת זאת איכות הזריקות של היריבות ירדה, והאחוזים צללו בצורה משמעותית.

 

מינסוטה היא ללא ספק אחת מהפתעות העונה. אחרי עונת טנקינג שבה היא הייתה אפילו יותר גרועה מפילדלפיה, היא השיגה את מה שרצתה – הבחירה הראשונה בדראפט, ובחרה את קארל-אנתוני טאונס. הזאבים החלו השנה את הדרך בחזרה למעלה, עם חבורת צעירים מוכשרים וכמה וטרנים בדמות קווין גארנט, טיישון פרינס ואנדרה מילר שיעזרו לנווט את הספינה למקום הנכון.

ההגנה של מינסוטה בעונה שעברה הייתה במקום האחרון בליגה, עם יעילות של 109.6. השנה היא במקום ה-13 עם יעילות של 100.4. את ההתקדמות הענקית הזו אפשר לייחס לכמה גורמים, והראשון בהם הוא טאונס.

Minnesota D

כמו שאפשר לראות בגרף שלמעלה, השחקנים הבכירים של מינסוטה מאפשרים אחוזים מהשדה נמוכים יותר מאיכות הזריקות, וזה השלב הבא בהגנה טובה – אחרי שמורידים את איכות הזריקות (הערך המצופה), שומרים טובים מצליחים להוריד גם את האחוזים מהשדה מתחת לערך המצופה.

מבין השחקנים החשובים של הטימברוולבס, טאונס גורם לירידה הכי גדולה בערך המצופה. הסנטר הראה את יכולותיו בליגה מהרגע הראשון, כשבמקביל ליכולותיו המגוונות בהתקפה, הוא התבסס כשומר מצוין במגוון הדרכים שדרכן אפשר לשים את הכדור בטבעת. הוא אחד מהרים פרוטקטורים הטובים בליגה בשלב זה של העונה, כשהוא מאפשר ליריביו לקלוע עליו ב-44.6% בלבד ליד הטבעת (שני רק לדריימונד גרין) וחוסם 2.3 כדורים למשחק (מקום 7 בליגה). טאונס הוא גם שומר פוסט מעולה – על אף היותו אחד השחקנים שעושים עליהם הכי הרבה פוסט אפים, יריביו קולעים עליו ב-0.7 נקודות לפוזשן מהפוסט בלבד. לסיום, הזריזות שלו מאפשרת לו להיות שומר טוב בפיק אנד רול.

ביחד עם אנדרו וויגינס, שמתפתח להיות שומר פרימיטר מעולה, ריקי רוביו, שתמיד היה שומר טוב, וקווין גארנט, שלא יכול להזיק בצד הזה של המגרש, מינסוטה הופכת לקבוצת הגנה טובה, וככל שהיא תצבור יותר ניסיון ההגנה שלה תשתפר עוד יותר.

 

עוד קבוצה שרשמה שיפור גדול בהגנה היא ניו יורק. הניקס עברו מהפך בקיץ, כשהפכו מקבוצת די ליג (במקרה הטוב) לקבוצת NBA לכל דבר ועניין. התהליך הזה הוליד קו קדמי חדש בדמותם של רובין לופז וקריסטפס פורזינגיס. שני השחקנים האלו מהווים מרכיב משמעותי בשיפור הענק של ההגנה – יעילות הגנתית של 109.6 נקודות למאה פוזשנים בעונה שעברה (מקום 28 בליגה), הפכה ליעילות הגנתית של 101.4 (מקום 17 בליגה).

רובין לופז הוא כמובן החשוד העיקרי. לופז, שהיה סנטר הגנתי מצוין בפורטלנד, הגיע לניקס והמשיך לעשות את מה שהוא יודע (חוץ מלהציק למאסקוטס).

לופז שומר על הטבעת ב-51.4%, חוסם 1.2 כדורים למשחק ובעיקר משמש כעוגן בהגנה שלא היה לניקס בעונה שעברה (ג'ייסון סמית', אנדראה ברניאני וסמואל דלמבר לא בדיוק תואמים את ההגדרה).

לופז נהדר, אבל הוא לבדו לא יכול לשפר את ההגנה של הניקס עד כדי כך. האיש שהשפיע על ההגנה של הניקס לא פחות ועדיין עבר קצת מתחת לרדאר (בצד הזה של המגרש) הוא פורזינגיס. ממרומי 221 הסנטימטרים שלו, פורזינגיס הראה עד עכשיו הרבה כישרון בשני צדי המגרש. למרות שההילייטס מתמקדים בהתקפה, הוא משחק טוב גם בהגנה, ומסיר את הדאגות מכך שהוא חסר מסה. הפריק הלטבי מגן על הטבעת ב-50.5%, חוסם 1.8 כדורים למשחק וחוטף 0.7, כשאת כל זה הוא עושה ב-27.5 דקות למשחק בלבד. למרות כל אלה, הסטטיסטיקה הכי מרשימה היא כנראה זאת – כשפורזינגיס על המגרש, הניקס ביעילות הגנתית של 99. כשהוא יורד לספסל המספר יורד ל-104.4. ההפרש הזה הוא הכי גדול בקבוצה, וזה מראה על החשיבות הגדולה שלו בהגנה.

הנתונים האלה יפים, אבל תרומתם של לופז ופורזינגיס לא מסתכמת בזה. העובדה שישנם שני רים פרוטקטורים טובים בצבע מאפשרת לשחקני הקו האחורי לשמור חזק:

Knicks D

כרמלו מציג הגנה טובה מאוד, בעיקר בזכות העובדה שהוא שומר על שחקנים בעמדה 3 ולא 4, כפי שעשה ברוב העונה שעברה כשגם חוסה קלדרון וג'ריאן גראנט הרוקי מציגים הגנה טובה. עוד היבט של הגנת הפרימיטר הוא הגנה על ספוט אפים (מהלכים שנגמרים בקאץ' אנד שוט או שחקן שמקבל כדור וחודר). הניקס ראשונים בהגנה בתחום, כשהם מאפשרים הכי מעט זריקות כאלו עד כה, וכשזריקות כאלו כן נזרקו, הן נכנסו ב-0.78 נקודות לפוזשן בלבד (ראשונים בליגה).

עדיין אפשר למצוא בניקס שרידים לעונה המחפירה בשנה שעברה (לו אדמונסון, לאנס תומאס), אבל בסך הכול אפשר להכריז על כך שהניקס פינו לנטס את תפקיד הקבוצה הכושלת מניו יורק. הניקס במאזן 8-8 (בעונה שעברה הם היו עם 4-12 בשלב הזה של העונה), ונראה שאם כרמלו יתעורר, הם יכולים להתחרות אפילו על מקום בפלייאוף. סוף סוף אפשר להגיד שמשהו טוב קורה במדיסון סקוור גארדן, והעתיד נראה אפילו ורוד יותר. אם להיות יותר ספציפיים, העתיד נראה לטבי רזה בגובה 2.21.

תגיות: , , , ,
קרא עוד

הסבל שבצפיה – האדם מחפש משמעות

נוב 27, 2015 | , | 0 |

אוניקאחה מאלאגה 82 (6 – 1) – מכבי פוקס תל אביב 68 (1 – 6)

שלושה מחזורים לסיום שלב הבתים מאלאגה מבטיחה מעשית את מקומה בשלב הבא כשהיא תופסת את המקום הראשון בבית ד' עם מאזן הפוך למאזנה של מכבי תל אביב: שישה נצחונות והפסד בודד. למכבי המשחק הזה סימן את הסוף המתקרב, כשהקבוצה מראה שוב שאין לה רוטציה ברורה, דרך או חשק להילחם. אוחיון (פציעה בקרסול באימון יום לפני המשחק) וקוזמינסקאס (כאבים בברך) היו בספק למשחק; מכבי קיבלה מאוחיון רק 11 דקות ו5 נק', וחסרה אותו מאוד בשני צידי המגרש. קוזמניסקאס לעומת זאת הצטיין עם 14 נק' ב20 דקות משחק. ההשוואה בין שני השחקנים, שפתחו שניהם בחמישיות למרות הפציעות, יכולה להעיד על רמת כאבים שונה, אבל אולי גם על רמת מחויבות אחרת בין שחקני הקבוצות, לא רק אוחיון וקוזמינסקאס.

 

אוניקאחה מאלאגה הפכה בשנים האחרונות לחברה קבועה ביורוליג. לא מאריות הליגה אבל מגיעה להישגים נאים ומוכיחה שוב ושוב (כמו העונה) שהיא הרוויחה את מקומה בליגה האירופאית הבכירה ביושר. למרות זאת, משיקולי כסף ופוליטיקה מאלאגה לא תזכה להשתתף במתכונת המצומצמת של הליגה האירופית בשנה הבאה. אוהדי מאלאגה נכנסו לטירוף עוד לפני הג'אמפ בול, כששרקו בבוז רועם לליגה ולג'ורדי ברתומיאו העומד בראשה במחאה על השיטה החדשה והדרת הקבוצה ממנה, והניפו שטרות כסף ענקיים עם דיוקנו של נשיא היורוליג עליהם. צודקים. קשה להתווכח עם אוהדים מתוסכלים שלא יקבלו את מנת הכדורסל האיכותי שלהם בשנה הבאה.

בראיון לפני המשחק טבק טען שמאז שהגיע למכבי העניינים במגמת שיפור, אך לא הבטיח ניסים. מכבי כמו מכבי ממשיכה לשדר אופטימיות:

טבק אמר שהרוטציה כבר ברורה יותר, וסימן אגרסיביות כמפתח לניצחון. דיבורים לחוד ומעשים לחוד: את האמירה הראשונה שלו טבק סתר כבר בתחילת המשחק כששיתף 11 שחקנים תוך 7 דקות ברבע הראשון, בעירבוביה לא מסודרת של חילופים. היררכיה זה דבר מאוד חשוב לקבוצת כדורסל, ובמיוחד לקבוצה שנבנתה לרוחב כמו מכבי של העונה. התירוץ היחיד שיכול לעמוד לטבק לעניין כמות החילופים הוא בעיית העבירות המוקדמת אליה נכנסה הקבוצה בשלבים מוקדמים של המשחק.

 

כשטבק דיבר על אגרסיביות הוא התכוון להגנה חכמה, איטום הצבע, מלחמה על כל כדור וריצה למתפרצות. במקום זה הוא קיבל פאניקה כללית ועבירות לא חכמות – לא פחות מ11 בכל אחד משני הרבעים הראשונים. בפתיחת המשחק העניינים דווקא נראו סבירים: מכבי הצליחה לגמור למאלאגה שעון 24, כשבצד השני אוחיון ופארמר מפרגנים אחד לשני וקולעים בתורות. רוצ'סטי עוד הספיק להשיג סל ועבירה מחדירה טיפוסית כדי להשוות את התוצאה בפעם האחרונה במשחק 14-14. אבל כבר בשלב הזה ניכר שמכבי מתקשה מול החדירות של קוזמינסקאס, והשלשות של מלאגה שנכנסו גם הן. למזלה ברבע הראשון גם מאלאגה לא הבריקה בהגנה ו4 שלשות מוצלחות מצילות למכבי רבע בו היא קולעת 1-9 מטווח שתי נקודות. המצב החמיר כשסמית', בנדר ורנדל מצאו את עצמם עם 2 עבירות כל אחד תוך דקות בודדות. לסמית' זה לקח 3:30 דקות, בנדר הפגין חוסר נסיון כשתוך דקה מהעליה לפרקט הוא הספיק לבצע  2 עבירות וחסימה לא חוקית (גולטנדינג). גם אוחיון מצא את דרכו הזריזה לספסל למרות שפתח את המשחק מצוין, כנראה בגלל הכאבים בקרסול. בלי אלה מכבי שיחקה דקות ארוכות מדי בהרכבים מוזרים, לא מתוכננים ולא מאומנים, עם הגנה פרוצה והתקפה תקועה כשרוצ'סטי מוביל כדור יחיד. רוצ'סטי נראה יותר כמו קלעי שיודע לכדרר מאשר כמו רכז, והוא הרבה יותר טוב כשיש לידו מוביל כדור נוסף. לא ברור איך צוות המאמנים פספס את הנקודה הזו לאורך כל כך הרבה זמן, כשמשוויון 14 מאלאגה רצה 29-6! מכבי נתקעה על 20 נקודות מסוף הרבע הראשון, ולא השיגה נקודה בשש הדקות הראושנות של הרבע השני. בזמן שהשחקנים ישנו (…) המשחק למעשה נגמר.

כשמכבי התחילה להתעורר (מעט מדי, מאוחר מדי) קוזמינסקאס והנדריקס הראו לה איך מגינים על פיק אנד רול:

אמבאקווה הבין שאין טעם למסור, ובפיק אנד רול הבא הוא כבר סיים את זה לבד וחזק, ונתן לצופים רגע קצר של נחת עם הטבעת הערב בליגה:

בעליה למחצית השניה מכבי היתה עסוקה בלנסות לתקן כל כך הרבה דברים, שמהלכים דומים לזה היא שכחה לעשות. שכחה, לא יודעת, או לא מסוגלת:

המחצית השניה היתה רובה "זמן זבל". 8:2 באיבודים במחצית הראשונה ו22-7 בניסיונות עונשין הם בדיוק ההיפך ממה שטבק התכוון כשדיבר על אגרסיביות. הוא חזר על העניין בראיון המחצית, אבל מכבי זקוקה לשינוי מנטליות והיררכיה, לא לסיסמאות. להלן רק כמה דוגמאות מהמחצית השניה, המחצית הגרועה פחות, לבלבול שאפיין את מכבי במשחק:

1. רנדל, שר ההגנה של הקבוצה, מבצע עבירה רביעית שהוא מוכר בזול כדי לעצור מתפרצת דקה לתוך הרבע השלישי. כולם, גם רנדל, יודעים איך מכבי נראית בהגנה העונה כשהוא על הספסל. אין שכל, אין דאגות, אין הגנה.

2. באמצע הרבע השלישי מכבי חוזרת מפסק זמן עם 6 שניות להתקפה, ומתמסרת עד הצופר. אפשר לצפות לדבר כזה מבנדר, אופייבו או רוצ'סטי, אבל אם בסמית' נפלה שלהבת, מה יגידו לנדסברגי הקיר?!

3. מכבי מנצחת את הרבע השלישי! שינוי? קדחת. פארמר פותח את הרבע הרביעי במסירה מדויקת החוצה; רוצ'סטי, שראה ורצה גם, מוציא מיד אחר כך כדור חוץ למרכזו של האזור היחיד על הפרקט שמוקף בשחקנים בירוק בלבד.

גם פסקי הזמן המתוזמנים של טבק לא עזרו, ולא פעם מכבי חזרה למגרש מבולבלת מאוד. מכבי נראתה רע בכל אספקט של המשחק, למעט הקליעה לשלוש, עם 13 מ29 מעבר לקשת. אם במאלאגה בתקבלה החלטה מודעת לתת למכבי לנסות לנצח אותה מבחוץ, ההימור עבד בהחלט. אם זה מקרי, כדאי מאוד למאלאגה לשפר את ההגנה על קשת השלוש. נקודת אור קטנה הגיעה כשמכבי הצליחה לבלגן את המשחק ולהרדים את מאלאגה מספיק כדי לחזור רגעית להפרש חד ספרתי, עם הנשק היחיד שעבד לה הלילה – הזריקה מבחוץ. שלשות רצופות של סמית' ופניני קבעו לרגע 67:58. מאלאגה נדרשה לסחיטה קלה של דוושת הגז ובעזרת סיומת טובה של תומאס (20 נק', שיא קריירה ביורוליג) סגרה עניין.

שבעה מחזורים לתוך העונה האירופית, ומכבי עדיין ללא זהות. היא צריכה רוטציה, לא כסיסמא אלא באופן מעשי וברור. היא גם צריכה יותר מאוחיון, רנדל וסמית' שינהיגו ויעשו הגנה. מכבי סופגת בממוצע כמעט 84 נקודות למשחק, נתון שמעניק לה את התואר המפוקפק ההגנה הכי גרועה ביורוליג. קשה לעיכול וצפייה.

טבק נשמע בעיקר מתוסכל אחרי המשחק, ואפשר להבין, עבר עליו ערב קשה. אמנם גם אנחנו הצופים סבלנו, אבל לפחות ישבנו בנוחות בסלון הביתי ונהננו ממשדר טלוויזיוני מעמיק ונטול פרסומות, ומפרשנות איכותית. אה, רגע

תקציר המשחק מאתר היורוליג, מומלץ במיוחד לאוהדי הפועל:

 

תגיות: ,
קרא עוד

טוויטר

תמיכה בכדור הכתום

פייסבוק

‎הכדור הכתום‎

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות