Sample Page

בזמן שישנתם 15.12

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA 

 

 

דטרויט פיסטונס(14 – 12) 103 – לוס אנג'לס קליפרס (15 – 10) 105 (בהארכה)

 

דו-קרב רכזים וגם דו קרב מתחת לסלים היה הלילה.

הקליפרס פתחו בריצת 13-2 , כאשר הפיסטונס קולעים בזמן הזה רק  1 מ7 מהשדה.  למרות ההחטאות, דטרויט שיחקו עם המון אנרגיה. הקליפרס פתחו הפרש 10 כבר ברבע הראשון, הפרש שנסגר באותו רבע. הרבע השני כבר היה סיפור אחר כשהקליפרס משאירים את דטרויט על 12 נקודות בלבד.

בפוסט שלו השבוע דניאל העביר ביקורת על שחקני הכנף של הקליפרס, 2 מהם קראו ולקחו לתשומת לבם.

 

לפיסטונס היו רבעים של כדורסל רע מאוד שעדיף שישכחו, אבל הם לא מוותרים. ברבע הרביעי הפיסטונס מתחילים לצמצם את הפער עם ריצת 24-8, ו6 דקות לסיום הם עם יתרון ראשון. עם מהפך בראשות קק"פ, ארון ביינס ורג'י ג'קסון. 3 דקות לסיום, קק"פ קובע 6 הפרש לפיסטונס, עם קצת מרווח נשימה.

דטרויט מצליחים לשמור על היתרון, אבל בקושי. דיאנדרה ג'ורדן עם סל ועבירה בצד אחד קובע רק 4 לפיסטונס, 33 שניות לסיום. קרופורד סוחט עבירה והולך לקו מצמצם ל2, אלא שרדיק בזמן הזריקה השניה שלו קופץ "בטעות" על דראמונד, ועושה בכוונה פאול שלא במתכוון. לא ברור איך דראמונד חלק מהמהלך אם אין מהלך (קרופורד קלע), ועדיין הקליפרס מתחמקים עם פאול מגעיל ששולח את דראמונד ל2 זריקות מהקו. דראמונד מחטיא את הראשונה וקולע את השניה.לפני הזריקה השניה שלו דוק מוציא את ג'ורדן, למרות שהוא צריך ריבאונד, כדי לודא שדטרויט לא עושים משהו דומה. הקליפרס לא מחכים, ולרדיק לוקח 6 שניות להשוות את המשחק עם שלשה. לדטרויט יש 19 שניות וכדור אחרון. רג'י ג'קסון לא מצליח לקלוע על בלייק גריפין והולכים להארכה.

 

בהארכה היתרון עבר מקבוצה לקבוצה. 30 שניות לסיום קולדוול פופ  קולע רק אחת מהעונשין ומשווה את התוצאה. 12 שניות לסיום, קרופורד נשאר לבד על הקשת. למה דראמונד רץ בעמוק לדאבל טים על גריפין כשהוא על קו העונשין עם הגב לסל? גריפין עם יתרון, אבל ג'ורדן זיהה את העזיבה של דראמונד ורץ לכיוון הטבעת, מה שהכריח את השחקן של קרופורד לסגור פנימה והשאירו אותו חופשי כמו שלא היה מאז הקט סל. הוא לא מחטיא כאלה בדקות ההכרעה.

https://twitter.com/LAClippers/status/676605471126593536

 

עושים עבירה? עושים עבירה! הקליפרס שולחים את רג'י ג'קסון לקו 9.3 שניות לסיום. ג'קסון קולע את הראשונה, מחטיא את השניה ויער הידיים אנדרה דראמונד אוסף את הריבאונד. קרש, אבל הכדור פוגע בטבעת ויוצא. דווקא ג'קסון אוסף את הריבאונד אבל גם הכדור שלו בחוץ. הקליפרס מצליחים להרחיק את הכדור אבל הוא שוב נופל לידיים של ג'קסון שמסתובב על הבייסליין, הבזאר מצלצל כשהכדור באוויר ו… מחטיא. 105-103  תוצאת הסיום. דטרויט היו קרובים לנצחון למרות משחק רע. העבירה בסיום למנוע שלשה? עם קצת יותר ריכוז של דראמונד זה היה נגמר בהארכה שניה. ריברס לא מתבייש להשתמש בצורה מלוכלכת בהאק-א-דראמונד בסיום. בקרוב אצלו.

 

בלייק גריפין עשה כמעט הכל על המגרש והיה הכוכב של הקליפרס עם 34 נק' 5 ריב' ו7 אס'. הכוכב השני היה רדיק. עם 24 נק' שהרבה מהם הגיעו עם קליעות קלאץ' חשובות ובסה"כ ב10-17 מהשדה, 4-8 מהשלוש. אצל הקליפרס הספסל היה בעייתי. איבדו יתרון דו ספרתי בכמעט כלום זמן ולא הצליחו להשיג זריקות קלות. סמית' עם 1-6 ריברס עם 1-5 ופירס עם 0-2 פשוט לא הצליחו להיות פקטור התקפי. בדטרויט יכולים להיות מרוצים מהעובדה שלמרות משחק רע שלהם בהתחלה, הקליפרס לא הצליחו לברוח.

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

סן אנטוניו ספרס(21 – 5) 118 – יוטה ג'אז (10 – 13) 81

 

בתחילת המשחק ג'ינובילי אמר לכתבים שהוא לא זוכר מתי הספרס ערכו אימון פורמאלי בפעם האחרונה "בטח פספסתי אותו, אבל נראה לי שפעם אחרונה שערכנו כזה הייתה לפני כמה שבועות…" השחקן השישי רוצה יותר אימונים. לפי איך שהספרס משחקים, אולי לא צריך?

 

הג'אז עדיין ללא רודי גובר שעושה השפעה אדירה מתחת לסלים, והחסרון שלו ניכר. זה למשל דוגמה למהלך שכנראה לא היה מצליח אם גובר היה משחק

 

זה היה משחק שהתחיל בקצב מהיר ומשם רק התגבר. את הרבע הראשון הספרס סיימו כבר בהפרש 17, ומשם זה רק התרחק עבור הג'אז. דני גרין עדיין מתקשה לקלוע עם 0-3 מהשלוש, אבל סיים עם 7 ריב' 5 אס' ומדד פלוס מינוס מטורף של 42 בקצת יותר מ20 דקות.

קוואי פשוט חנק את הייוורד והתעלל בו במהלך הערב

 

 

 

היתרון כבר היה 29 לטובת הספרס, אבל "צנח" מעט אחרי שהספסל עלה לשחק, ל 59-36 במחצית.

במחצית השניה דווקא שחקני הספסל של יוטה עשו לספרס חיים קשים. שחקני סן אנטוניו מצידם, התחילו להתאמן על קליעה מ3.

פארקר לא ממש התרגש מתצוגת ההגנה של נטו (שהיה מהבודדים היעילים בשורות יוטה)

 

  7 דקות לסיום הרבע השלישי כבר היה גארבאג' טיים. והספרס התעללו ביוטה סתם בשביל הכיף

 

 

אפילו מאט בונר עשה את זה:

 

 

בסיום הספרס משיגים נקודת ציון היסטורית חשובה. גרג פופוביץ' הופך למאמן ה8 המצליח בהיסטוריה, עם נצחון אחד יותר מריק אדלמן

 

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

דנבר נאגטס (10 -14) 114 – יוסטון רוקטס (12 – 13) 108

 

 

למרות הנצחון, דנבר לא נראו טוב. יותר כמו רכבת הרים. 36 נקודות ברבע הראשון, ואז חטפו 36 נק' מיוסטון ברבע השני, ואז חזרו ולקחו את ההובלה בהובלת הגארד הצעיר גארי האריס, שקלע 21 נקודות. בכל פעם שהקצב התגבר, דנבר הצליחו להתמודד עם זה. יוסטון לא ממש הצליחו לברוח באמצעות משחק ריצה. דנבר קלעה המון באמצעות חיתוכים לסל, הנעת כדור ויצירת נקודות בהתקפת מעבר מריבאונד ואיבודים של יוסטון. מייק מאלון מצליח להנחיל סגנון ריצה במשחקים האחרונים שיוצר התקפות יעילות. לראשונה מאז הגיע, עושה רושם שהצליח להנחיל את הפילוסופיה שלו על סגנון המשחק של הנאגטס. בהגנה דנבר נלחמת על כדורים בריבאונד. לא רק פאריד שסיים עם 9, לאברן סיים עם 11 ריב', וויל בארטון סיים עם 9, וג'וקיץ' סיים עם 7 ריבאונדים. סה"כ דנבר לקחה פי 2 ריב' מיוסטון 52 מול 26.

 

עושה רושם שצעירי דנבר ובעיקר האריס, מתקדמים יפה מאוד. האריס מלבד 21 נקודות, היה גם יעיל מאוד בהגנה על הארדן. ג'ופרי לאוורן עם דאבל דאבל 14 11  הראה יכולת טובה מול קאפלה ודווייט הווארד, ונותר רק לקוות שגם מודיאיי לכשיחזור מהפציעה יצמצם פערים ויראה התקדמות גם הוא. ביוסטון מוטיונאס חזר מהפציעה ונראה מעולה עם 7-11 מהשדה ו3-4 מ3, חיפה על טרנס ג'ונס שממשיך בעונה מאכזבת ביחד עם לאוסון.

מתישהו הם יחליטו להצטרף לעונה?

 

תקציר המשחק באתר ה NBA

 

בקטנה: אתמול פורסם שפיטוריו של דייב ייגר היום בלתי נמנעים. האם הנצחון הלילה הציל אותו?

 

 

עשרת המהלכים של הלילה

תגיות: , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

מבוא לסטטיסטיקות מתקדמות

יש הרבה דרכים לצרוך NBA, אבל רובן מסתכמות בסופו של דבר במספרים. תכננתי לכתוב איזה מדריך על מספרים מתקדמים, אבל בדרך לשם גיליתי עד כמה נטועים המספרים הקונבציונאליים והפשוטים בחשיבה שלנו על המשחק. אז אם המספרים האהובים עליכם הם נקודות, אולי בתוספת ריבאונדים ואסיסטים – הטור הזה הוא במיוחד בשבילכם.  

 

בינינו, כמה משחקים מלאים מהעונה הרגילה ראיתם בעונה שעברה? מאה? חמישים? עשרים? אולי עשרה? אני מודה שאישית אני קרוב יותר למספר האחרון שצוין, בין היתר בגלל השעות וכי העונה הרגילה היא רק חיקוי לא מוצלח של הפלייאוף, אבל גם אם צפיתם במאה משחקים, נותרו עוד 96% מהמשחקים שהידע של האדם הממוצע עליהם מסתכם בתקצירים וBox Score במקרה הטוב. והאמת? גם הפרשנים והאנליטיקס באותה סירה ביחד אתכם. קשה לשכוח את ההתפרצות של רוי היברט בסדרת גמר המזרח מול מיאמי לפני שלוש שנים כשהעיתונאים גילו לפתע את תרומתו ההגנתית האדירה (סיים עשירי בהצבעה לשחקן ההגנה של השנה) – "זה כי אתם ה*** לא ראיתם אותנו משחקים במשך כל השנה". הוא לגמרי צדק.

 

מצד שני – המספרים. לארי בירד הגדול סיפר פעם שהדבר הראשון שעניין אותו בבוקר זה למצוא Box Score ולראות מה מג'יק עשה. הוא ועוד מיליוני אנשים. אבל גם כשמגיעים לBox Score, על מה בדרך כלל מסתכלים? סיכום משחק מתחיל בתיאור של מי קלע הכי הרבה, ושחקן שקלע 25 נקודות יבלוט יותר משחקן שקלע 20, גם אם עשה זאת באחוזים רעים בהרבה. טריפל-דאבל זה נתון נוסף שמקבל המון קרדיט, אפילו אם בדרך גמרת לקבוצה שלך את המשחק. מכאן והלאה נוהגים לציין בדרך כלל רק דאבל-דאבלים או נתונים חריגים נוספים (7 חסימות), אבל לא מעבר לכך. וזה יוצר תמונה לא נכונה של מה שבאמת קורה בליגה. אני זוכר עונה אחת שבה חשבתי שריקי דיוויס (שזה הברנש שזרק לסל של עצמו כדי להשלים ריבאונד לטריפל-דאבל, אם כבר מדברים) הוא אולסטאר, מאחר ובנתונים הקלאסיים הוא אכן נתן עונה מעולה – מעל 20-5-5 עם חטיפה וחצי – למרות שהוא לא היה שווה יותר משחקן משלים בקבוצה רצינית. אמנם מאז העולם התקדם ואפשר למצוא הרבה כותבים רציניים שמנתחים את המשחק בעזרת נתונים מתקדמים, אבל בשעת אמת כמו דיון על הMVP או הGOAT, האינסטינקטים הקדמוניים שלנו חוזרים להשוות מי הגיע מוקדם יותר ל-25,000 נקודות או מי עשה יותר טריפל-דאבלים.

 

האנטיתזה המושלמת לדיוויס ועולם הBox Score חייב להיות שיין באטייה. מי שכונה בעבר the no stats all-star לא נבחר מעולם לאולסטאר, ורק בעונה אחת המשכורת שלו חצתה את רף ה-7 מיליון דולרים. עם זאת, ההבדל במדד הפלוס-מינוס בין כשהיה על המגרש ובין כשלא הובילו את דאריל מוריי לשלוח תמורתו את הבחירה השמינית בדראפט ופוטנציאל לכוכב עתידי, רודי גיי. בתור המבקר החריף ביותר של הBox Score, מוריי ראה בבאטייה את מה שהוא באמת מביא לקבוצה שלו – מהיכולת לשמור על ולהוריד את התפוקה ההתקפית של כוכב הקבוצה היריבה ועד ל-Boxing Out על הריבאונדר הטוב ביותר של היריב, שמוביל לריבאונד בידיים של שחקן אחר מהקבוצה. הקבוצה ההיא של יוסטון לא הצליחה ללכת עד הסוף והתפרקה בסופו של דבר בגלל הפציעות של מקגריידי ויאו מינג, אבל באטייה הספיק לזכות בשתי טבעות עד תום הקריירה שלו, אחת כשחקן משמעותי באליפות הראשונה של מיאמי. אגב, כשחקן אינטליגנטי להחריד ההבנה של משמעות המספרים לא פסחה לחלוטין על באטייה – במידה והכדור היה מגיע אליו בסוף רבע, הוא היה מחכה וזורק לסל בערך מאיית השנייה אחרי שנגמר הזמן. "הוא יודע שאנחנו לא סופרים את הזריקות הללו בחישוב האחוזים", סיפר מוריי, "אבל גם לוקח בחשבון שייתכן והמעסיק הבא שלו לא יהיה כל כך חכם".

 

ואחרי כל הביקורת – קצת מידע שימושי.

 

לפני שנצלול לתוך הסטטיסטיקות המתקדמות (בכתבה אחרת), אז עד שיומצא Box Score חדש שכולל נתונים מתקדמים שישקפו טוב יותר את המשחק, נגזר עלינו להשתמש בקיים. יש לפחות שני מדדים רלוונטיים לחישוב מתוך ה הBox Score:

 

True Shooting

 

במקרים רבים מחושב באחוזים ונקרא True Shooting Percentage. אני נוהג לחשב אותו בצורה יחסית, כדי שיענה בהצלחה על השאלה "כמה נקודות מייצר השחקן בהתקפה ממוצעת שבה הוא מנסה לייצר נקודות"?

הנוסחה לחישוב הTS היא כזו:

(Points/(FGA + 0.44*FTA

 

ממתמטיקה למילים: מספר הנקודות חלקי מספר הניסיונות לעשות נקודות. זריקה מהשדה נחשבת כמובן כניסיון כזה, וגם הליכה לקו. אמנם רוב ההליכות לקו הן לשתי זריקות, אבל הסיבה שכופלים את מספר זריקות העונשין ב0.44 ולא פשוט מחלקים בחצי, היא כדי לשכלל את מספר הפעמים ששחקן עשה AND ONE או שהעבירה נעשתה בזריקה לשלוש (ה-אנד וואן לא מהווה ניסיון נוסף ולכן לא מחשבים אותו). למען האמת, פקטור ה0.44 מהווה קירוב טוב מאוד למספר הניסיונות האמיתי של שחקנים לעונה שלמה, אבל במשחק בודד מומלץ פשוט לעגל למספר השלם הקרוב ביותר.

כדי להמחיש איך זה עובד ומה המשמעות, נשווה בין ערב מייצג של אנדרה דראמונד וג'יימס הארדן (המשחק של הארדן הוא מהעונה שעברה).

דראמונד 1

דראמונד היה במוד מפלצתי מתחת לסלים, מסיים עם 10-15 מהשדה. בו בזמן, הוא גם סיפק הופעת עונשין שהייתה גורמת לדיאנדרה ג'ורדן להתבייש. אז – האם הוא היה יעיל או לא? נתעלם לרגע מהתרומה של הדבקת העברות לגבוהי היריב, ונסתכל עד כמה התקפות שהלכו לדראמונד הסתיימו בנקודות. לצד 15 זריקות השדה, הפקטור שלנו מחשב 8 הליכות לקו (7.92 = 0.44 * 18). כדי להמחיש את הנקודה לגבי זריקות העונשין – הפקטור מציע שבמספר כה גדול של זריקות עונשין, שתיים מזריקות העונשין הללו היו אנד-וואן. זה לא תמיד מדויק עבור משחק בודד, אבל הסטיות מתקזזות במהלך עונה שלמה.

24 נקודות ב-23 זריקות. סביר, לא מדהים ולא מספרי הקליעה שהייתי רוצה מהקלעי המוביל שלי. לפי אתר הסטטיסטיקות הנהדר nylon calculus ממוצע הליגה עומד על 1.07, כאשר יחס של מעל 1.2 הוא נהדר ויחס של פחות מ-1 הוא גרוע. לגבי דראמונד, יכול להיות שחלק מההזדמנויות הגיעו בכלל בתיקון אופנסיב ריבאונד של שחקנים אחרים – אבל לזה כבר נועד המדד הבא. נעבור להארדן.

הארדן 1

המזוקן, לעומתו, קלע 31 נקודות ב7-20 מהשדה. אינסטינקטיבית, זה נשמע רע. אבל ברגע שמתחילים למדוד כמה זריקות הוא לקח כדי להגיע למספר הזה, דברים נראים אחרת. בחמש מההתקפות הוא קלע שלשה, או במילים אחרות ייצר שלוש נקודות בהתקפה אחת בחמישה מקרים שונים (לעומת דראמונד, שמסתפק ב-2 פר. התקפה). בנוסף, הוא גם קלע 12 זריקות עונשין מ-7 הליכות לקו.

הסיכום: 31 נקודות על 27 זריקות, 1.15 נקודות לזריקה. זה אחלה יחס. אם לפני המשחק אתם יכולים לבחור באם הכוכב שלכם יקלע מעל 30 נקודות ביחס של 1.15 לזריקה, כדאי לכם לקחת את האפשרות הזו.

 

כדי להשוות את הנתונים הללו לנתונים בנמצאים באתר הרשמי (ומובאים בצורת אחוזים) פשוט כפלו את היחס ב-50. דראמונד סיפק ערב של 52.1% אחוזי קליעה אמיתיים, בעוד שהארדן קלע ב-57.4% אחוזי קליעה אמיתיים.

 

יצירת נקודות לפוזשן

 

גם המדד השני מתייחס למספר הנקודות יחסית למספר הניסיונות, אולם הפעם בהתבוננות רחבה יותר. הרעיון הוא לחשב כמה נקודות נוצרו בפוזשנים שהשחקן השתתף בהם באופן אקטיבי (זרק, מסר, או איבד) יחסית למספר הפוזשנים. מספר הנקודות כולל גם נקודות שהשחקן אחראי עליהן באופן עקיף, כמו אסיסטים, ומספר הניסיונות כולל גם איבודי כדור וריבאונדים בהתקפה – למשל כדי לתת משקל זהה להתקפות שבהן השחקן מחטיא, לוקח את הריבאונד וקולע. הנוסחה הכללית:

 

(Points + Assists*2.2)/ (FGA+FTA+Assists+TO-Offensive Rebounds)

 

חזרה למשחקים ולדוגמאות:

דראמונד 2

בנוסף ל-24 הנקודות שקלע, דראמונד גם אחראי ל-4.5 נקודות משני אסיסטים. סך הפוזשנים שהשתתף בהם כוללים את ה-23 שהסתיימו בזריקה (שדה או הליכה לקו), שני האסיסטים ושלושת האיבודים. 28 פוזשנים שמתוכם מנכים את הארבעה שדראמונד החזיר לקבוצה שלו בריבאונד התקפה. סך הכול: 28.5 נקודות על 24 התקפות – יחס לא רע של כמעט 1.2.

הארדן 2

חזרה להארדן. בנוסף ל-31 הנקודות שלו, הארדן אחראי גם ל-22 נקודות שנקלעו מהאסיסטים שמסר. יחד עם שלושה כדורים שאיבד וריבאונד התקפה אחד, הוא ייצר 53 נקודות על 39 התקפות. או במילים אחרות 1.35 נקודות לפושזן, יחס נפלא לשחקן שהשתמש בכל כך הרבה פוזשנים במשחק אחד.

 

שני המדדים האלו הם רק קצה הקרחון בדרך להבין את עולם הנתונים המתקדמים בNBA. יש עוד פרמטרים רבים שצריך לקחת בחשבון כדי לקבל את התמונה המלאה, בהנחה שבכלל אפשר לקבל תמונה כזו. אבל אם בפעם הבאה שתיתקלו בניתוח שטחי של משחק, שכולל בערך את התוצאה והקלעי המוביל, ותמשכו בכתפיים בקטע של "טוב, זה לא אומר לי הרבה", אז הטור הזה עשה את שלו.

 

למי שמתעניין, ניילון קלקולוס שהוזכר קודם הוא אתר נפלא של אנשים שיש להם את הסבלנות להסביר נתונים פשוטים מצד אחד, לצד הצגה של נתונים מעניינים ומורכבים על שחקנים וקבוצות. מומלץ בחום!

תגיות: , ,
קרא עוד

שינויים בחמישייה

עברנו רבע עונה של NBA – גולדן סטייט כבר הפסידה, פילדלפיה כבר ניצחה וההצבעה לאולסטאר כבר החלה. כל הקבוצות כבר הבינו אם הן נחלשו או השתפרו, ועכשיו מגיע שלב ההתאמות. ההתאמה הכי בולטת היא כמובן החמישייה הפותחת. שינוי בחמישייה יכול לשנות את כל העונה – רק תשאלו את דריימונד גרין והווריורס. הנה החילופים שהתבצעו בחודש האחרון.

 

לוס אנג'לס קליפרס – כנפיים

 

אחרי עונה שבה שיחקו עם רוטציה של שבעה שחקנים וחצי, הקליפרס יצאו לשוק החופשי ואספו לעצמם כל שחקן ספסל שמצאו. המוקד היה עמדות הכנפיים, שבהן הקליפרס חלשים. הם אספו ארבעה שחקנים (לאנס סטיבנסון, פול פירס, ווסלי ג'ונסון, לוק אמבה א-מוט), כשרק אחד עוזב (מאט בארנס). עודף שחקני הספסל יצר לדוק ריברס בעיה שלא הייתה קיימת קודם – יותר מדי אפשרויות. לצערו כולן בינוניות, ואין ממש בחירה טובה.

במהלך העונה כל אחד מבין שחקני הכנף של הקליפרס פתח בחמישייה לפחות 3 פעמים.

 

Clippers

למעלה אפשר לראות דיאגרמת פאי שמראה את מספר המשחקים בהם כל שחקן פתח בעמדות הכנפיים בקליפרס ומראה כמה דוק ריברס עוד לא סגור על עצמו. מקומו של ג'יי ג'יי רדיק די מובטח, אך מעבר לכך יש הרבה מקום לשינויים.

לאנס סטיבנסון הצליח להרשים בפרי סיזן ולזכות במקום בחמישייה בעשרת המשחקים הראשונים של העונה. ריברס אמר ש"שלושה מובילי כדור שיעלו מהספסל (ריברס, קרופורד וסטיבנסון) זה יותר מדי". בהמשך סטיבנסון ירד לספסל, בעיקר משום שקלע רק ב33.3% מהשלוש, כשהוא לא תורם מספיק בהגנה כדי לחפות על החיסרון בגובה. כריס פול ורדיק נפצעו, ודוק החל לנסות כל מיני חמישיות נוסו כל השילובים האפשריים, כשאפילו אוסטין ריברס פתח בעמדה 2 במשחק אחד.

לפני שבועיים לוק אמבה א-מוט, שנחשב לשחקן קצה ספסל, החל לעלות בחמישייה באופן קבוע. כאן עולה השאלה – למה קבוצה עם מספיק כנפיים כדי למלא דלי של KFC פותחת עם אמבה א-מוט בחמישייה? התשובה היא שאמבה א-מוט הוא שומר מצוין – הוא מוריד את האחוזים של השחקנים עליהם הוא שומר ב-7.6%, וכשהוא על המגרש הקליפרס ביעילות הגנתית של 93.8 (הכי נמוך מבין שחקני הקליפרס ששיחקו יותר מחמישה משחקים). הבעיה היחידה היא שהקליעה שלו לא מספיק טובה – במשחקים בהם פתח הוא קלע 2.6 נקודות בלבד, וזו הסיבה שלמרות שהוא פותח בחמישיה, הוא משחק 16-20 דקות בלבד. הוא קלע ב-30% בלבד מהשלוש, 27.6% מהשדה ולכן קרופורד, שממשיך להיות השחקן השישי של הקבוצה למרות שמועות טרייד וווסלי ג'ונסון גונבים לו המון דקות. פירס עוד לא הצליח להתחבר – 25.8% מהשלוש, יעילות הגנתית של 106.2 כשהוא על המגרש (הכי גרוע בקבוצה). לכן, אם הקליפרס אכן לא יסתדרו עם חוסר ההתקפה של אמבה א-מוט, ווסלי ג'ונסון הוא האפשרות המתבקשת – הוא שומר טוב, והוא קולע ב-40% מהשלוש העונה.

 

אורלנדו מג'יק – שוטינג גארד

 

אחרי שנה מאכזבת תחת ז'אק וון, שגם פוטר במהלכה, הגיע סקוט סקיילס, מאמן שידוע ביכולותיו להפוך קבוצה רעה לקבוצה טובה, ואז לעלות לכולם על העצבים ולהיות מפוטר לפני שהקבוצה הופכת למצוינת. זאת נשמעת כמו תכנית לא רעה לאורלנדו, ואכן, קבוצה עם מאזן של 25 – 57 בעונה שעברה הפכה לקבוצה של 12 – 11.

אחד הדברים שגרמו לזה לקרות הוא ההורדה של ויקטור אולדיפו לספסל. אלפריד פייטון ואולדיפו הם דור העתיד של אורלנדו – שתי בחירות לוטרי שנה אחר שנה שאמורים להיות הקו האחורי של המג'יק לשנים הבאות. הבעיה היחידה היא שאף אחד מהם לא יודע לקלוע שלשות – פייטון הוא שחקן של 28.2% מהשלוש בקריירה, ואולדיפו הוא שחקן של 32.2%. עם שני שחקנים כאלו שמשחקים ביחד אי אפשר להצליח יותר מדי, ולכן אוון פורנייה (38.1% מהשלוש) עבר ל2, וצ'אנדלר פריי פתח בחמישיה. השינוי הזה עשה טוב לשני הצדדים – מאז השינוי אורלנדו במאזן 6-3, כשהיעילות ההתקפית שלה משתפרת מ-98.7 ל-100.4. גם לאולדיפו זה עשה טוב – למרות שהוא משחק 5 דקות פחות במשחק, הוא השתפר בכל האספקטים:

Oladipo

אולדיפו קולע יותר נקודות באחוזים יותר טובים, חודר יותר ולכן מגיע יותר לקו. כל אלו הם בזכות העובדה שבחמישייה השנייה הוא מתפקד פחות כקלעי שלשות ויותר כיצרן נקודות. 3.6 שלשות למשחק זה עדיין יותר מדי לשחקן של 25.9% לשלוש, אבל זה יותר טוב מה-4.4 שהוא היה זורק בחמישייה.

גם לחמישייה זה עשה טוב – כשהחמישייה הפותחת עם פורנייה (פייטון, פורנייה, האריס, פריי ו-ווצ'ביץ') נמצאת על המגרש, אורלנדו ביעילות התקפית של 104.6 וביעילות הגנתית של 100.2. זו גם החמישייה ששיחקה הכי הרבה דקות העונה באורלנדו. לשם השוואה, כשהחמישייה שסקיילס ניסה לפני שהוריד את אולדיפו לספסל (פייטון, אולדיפו, פורנייה, האריס ו-ווצ'ביץ') נמצאת על המגרש, אורלנדו ביעילות התקפית של 96.7 וביעילות הגנתית של 107.8.

אין עוררין על כך שהשינוי הזה עשה טוב לאורלנדו, אבל אולדיפו שחקן מגוון יותר מפורנייה, ולרמות הגבוהות יותר, שאליהן מכוונים במג'יק, פורנייה לא יספיק. לשם כך אולדיפו ופייטון חייבים לשפר את הקליעה שלהם מרחוק, וכך הם יוכלו לפתוח ביחד.

 

מילווקי באקס – גארדים

 

עוד קבוצה עם בעיות בקליעה היא מילווקי. בקיץ הבאקס איבדו את ג'ארד דאדלי וארסן איליאסובה, שביחד עם ברנדון נייט (נשלח בטרייד באמצע העונה) היו שלושה מארבעת קלעי השלשות הטובים ביותר של מילווקי. הבאקס לא הביאו קלעים אחרים, ונותרו עם קריס מידלטון וג'ארד ביילס כקלעים היחידים מעל הממוצע:

Bucks

בגלל היעדר הקלעים, או ג'יי מיאו וגרייביס ואסקז, שקולעים פחות מ-30%, זורקים יותר מ-3 שלשות למשחק. בחמישייה הפותחת רק מידלטון הוא קלעי שלשות לגיטימי, וזה לא מספיק בעידן שבו לרוב הקבוצות יש לפחות שלושה קלעים על המגרש. ג'ייסון קיד ניסה לתקן את המצב כשהכניס את ביילס ומאיו לחמישייה במקום MCW וג'בארי פארקר. כמו שאפשר לראות בגרף, זה לא עזר, ומספר השלשות שנזרקו ירד, כשגם האחוזים ירדו מתחת לממוצע. ביילס, שקלע ב-48.7% לשלוש עד אז, קלע ב-22.2% בלבד בששת המשחקים שלו בחמישייה, בעיקר משום שנדרש לזרוק 6 שלשות למשחק. מאיו לא היה קלעי טוב בכל העונה (29.9%), כך שהשינוי לא עזר במיוחד. מאז ביילס נפצע ופארקר חזר לחמישייה, אבל הבעיה נותרה בעינה. החוסר בקליעה ביחד עם ההגנה שהידרדרה בגלל מונרו דרדרו את הבאקס, הפתעת העונה שעברה, למקום ה-13 במזרח עם מאזן 10 – 15.

 

יוסטון רוקטס – רכז

 

יוסטון היא אחת הקבוצות שפתחו את העונה בצורה המאכזבת – קווין מקהייל יכול להעיד על כך ממקור ראשון. השינוי המרכזי שנעשה משנה שעברה, שכנראה היה זה שפגע בקבוצה, הוא הבאת טיי לוסון. לוסון היה אחד הרכזים הטובים בליגה בשנים האחרונות, אבל לאחרונה גילינו שישנם ד"ר טיי ומיסטר לוסון. בדנבר ראינו את ד"ר טיי מככב, אבל כבר בקיץ היה אפשר לראות את מיסטר לוסון מופיע מדי פעם, כשהרכז נעצר מספר פעמים במהלך הפגרה.

ביוסטון מיסטר לוסון הופיע במלוא הדרו, כשהוא פוגע בקבוצה שרק לפני שנה הגיעה לגמר המערב. לוסון קולע באחוזים מזוויעים – 34% מהשדה, 31.9% מהשלוש ו-68.6% מהעונשין. באמצע נובמבר קווין מקהייל פוטר, ומחליפו ג'יי בי ביקרסטאף הוריד את לוסון לספסל. בתחילה ג'ייסון טרי נכנס לתפקיד, אך כשפטריק בברלי חזר מפציעה הוא נכנס לחמישייה ויוסטון חזרה להיראות כמו בשנה שעברה. עם בברלי בחמישייה יוסטון במאזן 7 – 2, וחשוב מכך, היא העלתה את היעילות ההתקפית שלה מ-98.5 ל-109.2. ההבדל הגדול הוא כנראה השלשות – כשלוסון היה בחמישייה הוא זרק 3 שלשות למשחק ב-27.3%, ולעומתו בברלי עם 42.2% מהשלוש מאז שנכנס לחמישייה. כשהפצועים יחלימו (הפציעות הרבות בקבוצה גרמו לכך שאף חמישייה לא שיחקה יותר מ-70 דקות ביחד על המגרש) יוסטון עשויה להתמודד אפילו על ביתיות בפלייאוף לאור מצבן של יריבותיה במערב.

תגיות: , , ,
קרא עוד

בזמן שישנתם 14.12

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA.

 

רק 3 משחקים הלילה, מקלים עלי את הבחירה (פילדלפיה לא נספר).

 

מיאמי היט (13 – 9) 100 – ממפיס גריזליס (13 – 12) 97

מהלך המשחק מספר הכל. ממפיס בשליטה מוחלטת ועם ההובלה מסוף הרבע הראשון עד 21 שניות לסיום. דויין וייד (בתמונה למעלה) לוקח את ההובלה ואת הנצחון וממפיס תחזור הביתה מאוכזבת.

מיאמי - ממפיס מהלך משחק

המשחק נפתח בסרטון הוקרה למריו צ'אלמרס על שנותיו בהיט. יחסית לתקופת הזמן שניסו להפטר ממנו, זו בהחלט מחווה נחמדה. 

https://www.youtube.com/watch?v=a5ruHt3NI04#t=10

ממפיס השתלטה על המשחק ברבע הראשון ופתחה פער 10. בוש והחמישיה השניה של מיאמי חזרו לשיוויון, לפני שממפיס ברחה פעם נוספת. היתרון הגיע כבר ל16 אחרי השלשה הזו של קונלי:

מיאמי מתעוררת ורצה 10-0 כדי להוריד את היתרון של הדובים ל6 בלבד ו7 בסוף הרבע. דויין וייד קולע 4 נקודות (כולל ה2 האלה):

והיתרון  עומד על 3 בלבד לממפיס.מריו צ'אלמרס זוכר מה לימדו אותו בהיט ומגדיל את היתרון שוב ל10. ממפיס נראית כמי ששולטת במשחק ומובילה 97-89, קצת פחות מ3 דקות לסיום. אלא שכאן ההתקפה של ממפיס נתקעת עם ג'אמפרים ולא מצליחה ליצר נקודות. בצד השני ג'רלד גרין נשלח לקו ל3 זריקות ומצמצם את היתרון ל3 בלבד. דווין וייד נכנס לפעולה, חודר לסל ומוריד את היתרון לנקודה. ממפיס עדיין לא מצליחה לעשות כלום. ואז מגיע ההתקפה הזו:

וייד רק 7 מ16 במשחק (14 נקודות) אבל לא מפחד לקחת אחריות. לממפיס יש 21 שניות לנצח, אבל בניגוד לעבר הפעם זה לא מצליח. מייק קונלי הולך לפיק אנד רול עם גאסול, אבל יש מעט מדי זמן על השעון, קונלי מנסה למסור לגאסול ומאבד את הכדור. ג'אסטיס ווינסלו משלים את הנצחון מהקו. לקונלי יש עוד הזדמנות להשוות מעבר לחצי, הכדור שלו פוגע בטבעת ויוצא.

 

ממפיס רשאית להיות מאוכזבת. היא הייתה הקבוצה הטובה יותר במיאמי הלילה, והפסידה בגלל 3 דקות רעות בסיום. ג'ף גרין הוביל אותה עם 26 נקודות. מאט בארנס פותח בחמישיה על חשבון ראנדולף ומסיים עם 13 ו13. כריס בוש הוביל את מיאמי עם 22. וייטסייד בלי חסימות.

 

תקציר המשחק באתר הNBA

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (16 – 8) 104 – יוטה ג'אז (10 – 12) 98 (הארכה)

משחק נוסף שבו האורחת הגיעה לפער דו ספרתי ולא ידעה לשמור עליו.תראו את גורדון הייוורד עם הגג הזה בפתיחת המשחק. זה יחזור אליו בהארכה…

 

הג'אז כבר הובילו ב16 לפני המחצית, לפני המהלך הזה של ראסל ווסטברוק שצמצם את היתרון ל13:

בחצי יש אוהד שמח שזוכה ב20K$

קווין דוראנט וראסל ווסטברוק קלעו את 20 הנקודות הראשונות של הת'אנדר בחצי השני, ולפני שיוטה הבינה מה קורה, שיוויון 58. סטיבן אדאמס ואנדרה רוברסון מקבלים את הכבוד להעביר את היתרון לת'אנדר שרצה 25-7 בקצת יותר מ5 דקות. יוטה קבוצה עם אופי, ועד סוף הרבע השלישי הם חוזרים ליתרון 5 באדיבות אלק ברקס וגורדון הייוורד.

 

רודני הוד פותח את הרבע הרביעי בשלשה

הג'אז ממש לא פרייארים ולא באו לפנות דרך לת'אנדר. תראו את דרק פייבורס במהלך הבא:

הת'אנדר רודפים כל הרבע הרביעי, עד ש49 שניות לסיום סרג' איבקה מצליח סוף סוף להשוות את התוצאה עם המהלך הזה:

גורדון הייוורד מעלה את יוטה ליתרון 96-94, אבל קווין דוראנט שוב משווה את המשחק אחרי שני אופנסיב של ראסל ווסטברוק. להייוורד יש הזדמנות לנצח אבל הוא מאבד את הכדור ונותן לדוראנט שניה לנסות לנצח. דוראנט בעמדה רעה זורק בסיבוב ופוגע בצד הקדמי של הטבעת. הארכה.

 

בהארכה אוקלהומה סיטי עוצרת את יוטה על 2 נקודות בלבד. ווסטברוק ודוראנט קולעים 6 בשביל הנצחון. גורדון הייוורד מקבל בחזרה את מה שעשה לאנדרה רוברסון בתחילת המשחק

קווין דוראנט מוביל את הת'אנדר עם 31 נקודות.

ראסל ווסטברוק עם 25, 11 ו5 אסיסטים (רק 9 מ25 מהשדה). יוטה מאוד מאוזנת : 23 להוד, 22 להייוורד, 21 לברקס. הם כמעט מבושלים ואולי יכולים להתנחם בקבוצה שהם רואים ממול. עוד קצת חישול, ואולי חזרה של הסטייפל טאוור, והג'אז הצעירים יכולים למצוא את עצמם בעמדה מצויינת לפלייאוף כבר השנה.

 

תקציר המשחק באתר הNBA

 

פיניקס סאנס (11 – 14) 108 – מיניסוטה טימברוולבס (9 – 14) 101

הילדים של מיניסוטה נראים טוב, אבל עדיין לא בשלים. פיניקס וברנדון נייט מנצלים את המשחק הזה בשביל להתאושש. נייט קלע 0 מ12 מהשדה במשחק האחרון נגד פורטלנד, ו0 מ13 לשלוש בשני המשחקים האחרונים, אז נגד הטימברוולבס הוא בא לתקן. 25 נקודות, 9 מ19 מהשדה, ו7 מ14 לשלוש.

פיניקס השתלטה על המשחק ברבע השני, פתחה פערים בשלישי, ודאגה לשמור מרחק נגיעה מטימברוולבס ברביעי. הספסל של מיניסוטה (לאבין 28, רודז 11), עשה קולות של קאמבק, אבל נייט ובלדסו היו שם בזמן הנכון כדי לעצור את זה. משחק שאין הרבה מה לכתוב עליו, אז לפחות נהנה מההיילייט של הלילה:

פיניקס יכולה להתעודד מהתצוגה של אלכס לן (18-7) ולתת לטייסון זמן להחלים. גם ג'ון לואר שיחק מצויין, וכולם מחכים ליום שלישי לראות מה יעלה בגורלו של מרקיף מוריס שלא שיחק גם אתמול. מיניסוטה מתחילה לאבד עניין בעונה. בנוסף נראה שהרוטציה לא עובדת לטובתה. זאק לאבין ממשיך לעלות מהספסל למרות שברור שמקומו בחמישיה. טאונס מקבל רק 18 דקות בפיניקס, ונראה שאחרי הפתיחה הטובה של העונה הוא בירידה.

 

תקציר המשחק באתר הNBA

 

טופ 5 מהלילה:

תגיות: , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שישנתם 13.12

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד ב3 אירועים מהלילה האחרון בNBA

 

9 משחקים הלילה בNBA. יוסטון מביסה את הלייקרס להפסד 13 מ14 האחרונים, סן אנטוניו מביסה (שוב) את אטלנטה, ודטרויט מביסה את אינדיאנה. בגזרת המשחקים הצמודים, ניו יורק יוצאת עם נצחון מפורטלנד, שיקגו מנצחת את ניו אורלינס בבית, הקליפרס מנצחים בברוקלין,  ווושינגטון חוזרת מדאלאס עם נצחון. מעל הכל כמובן ההפסד הראשון העונה של גולדן סטייט שמגיע במילווקי, והנצחון של השותפה לפשע מאמש בשארלוט.

 

מילווקי באקס (10 – 15) 108 – גולדן סטייט ווריורס (24 – 1) 95

מילווקי באקס יכולה להתהדר בתואר – שוברת הרצפים. זו הקבוצה ששברה גם את הרצף של הלייקרס 71-72, הרצף הארוך הבליגה, ועכשיו היא אחראית גם על עצירתו של הרצף השני באורכו בתולדות הליגה (28 כולל סוף העונה שעברה).

אי אפשר להתחיל את הסיפור של המשחק הזה בלי להזכיר את הלילה הקודם. 2 הארכות במשחק נגד בוסטון, גרין משחק כמעט 50 דקות, קארי 47, הרבה יותר ממה שהשניים האלה רגילים (34 לקארי, 33 לגרין). זה מזכיר לי את הסיפור על הלקוח שיושב במסעדה, ובמשך שעה מנסה לתפוס זית עם מזלג. בסופו של דבר מגיע המלצר ובאיבחה אחת תופס את הזית ומגיש אותו ללקוח. הלקוח הנבוך ממלמל אבל אני עייפתי אותו. אז בוסטון התישו אותם, ומילווקי קוטפים את הפירות.

https://twitter.com/DPick_FOE/status/675917890634301440

הפתיחה של גולדן סטייט הייתה רעה עם 2 מ10 לשלוש ו10 מ26 מהשדה ברבע הראשון. מילווקי כבר הגיעה ליתרון 12. היחיד שתפקד היה קארי עם 13, אבל ההגנה לא עבדה. גם כשהם עייפים, יש בהם ריצות, ומ30-18 הווריורס רצו 15-0 כדי לעלות ליתרון 33-30. מילווקי ממש לא התכוונה להכנע, המשיכה לשמור והלכניס כדורים לגרג מונרו ועשתה ריצה משלה 20-5 בשביל לחזור ליתרון 12. במחצית זה עמד על 11.

 

הרבע השלישי הוא הרבע של הווריורס. הם מגיעים למשחק התקפית, אבל חשוב יותר הגנתית. אחרי שמילווקי קלעה ב52% בחצי הראשון, גולדן סטייט עוצרת אותה על 33% ברבע השלישי. היתרון מקוזז ל3 בלבד בתחילת הרביעי. אלא שקארטר וויליאמס וגרג מונרו מנצלים את החמישיה השניה של הווריורס בשביל לרוץ 13-3 בתחילת הרבע ולחזור ליתרון דו ספרתי, 6 דקות לסיום. בשלב הזה, בגולדן סטייט אין ריצה, והבאקס מנצחים את המשחק 108-95.

זה המסמר האחרון של MCW:

https://twitter.com/_MarcusD_/status/675884791435137024

וזה קרה כמה רגעים לפני:

מילווקי קולעת בכמעט 50% מהשדה, ו43% משלוש. הרבה מעל מה שהווריורס מרשים בממוצע (42.6, 31.7). לשחקנים אין רגליים, וההגנה לא מתפקדת. הם קולעים רק 6 מ26 לשלוש (רגליים כבר אמרנו?), לעומת ה13.4 שלשות שהם קולעים בממוצע למשחק. מילווקי תזכר כקבוצה שעצרה את פתיחת העונה הטובה בספורט המקצועני בארה"ב, אבל הקרדיט מגיעה גם לבוסטון ולעייפות. שימו לב לאוהדי מילווקי עם חולצות 24-1. הגיעו מוכנים, מעניין כמה חולצות כאלה הלכו לפח.

 

גרג מונרו מוביל את מילווקי עם 28-11-5, ג'אבארי קולע 19, מאיו 18, MCW עם 17, 5 אסיסטים ו5 חטיפות, ויאניס עם טריפל דאבל ראשון בקריירה (ומן הסתם לא אחרון) של 11-12-10.

קארי מוביל את גולדן סטייט עם 28 (10 מ21 מהשדה, רק 2 מ8 לשלוש), ודריימונד עוזר לו עם 24-11-5. קליי חוזר אבל קולע רק 12 ב4 מ14.

גם במשחק פחות טוב, קארי עושה דברים כאלה:

גולדן סטייט חוזרת הביתה, ותשחק 5 משחקים בית רצופים ב12 יום. המשחק הבא רק ברביעי בערב. יהיה להם מספיק זמן לנוח ולהתאושש מההפסד. בעוד שבוע יפגשו שוב את מילווקי. לבאקס תהיה הזדמנות להוכיח שזה לא העייפות.

 

נסכם עם לוק וולטון : Losing Sucks!

וולטון יכול להתנחם בעובדה שבמאזן הרשמי שלו עדיין יש 0 הפסדים. ההפסד הלילה נרשם לקר. דפק אותו.

https://twitter.com/LeMay33/status/675952867006685184

 

תקציר המשחק באתר הNBA

 

שארלוט הורנטס (14 – 9) 93 – בוסטון סלטיקס (14 – 10) 98

 

השותפה לפשע, לא ממש הייתה צריכה את תירוץ העייפות. בוסטון נסעו למשחק בשארלוט שהייתה במקום השני במזרח, עם רצף של 4 נצחונות. לא משחק קל. אייזיה תומאס סחב 46 דקות במשחק נגד גולדן סטייט, וג'יי קראודר 47. זה לא הפריע להם לשחק הרבה דקות גם הלילה.

 

בוסטון הייתה טובה יותר לאורך המשחק ועלתה עד יתרון 12 לקראת סיום הרבע השלישי. ג'רמי לין וניקולאס באטום החזירו את ההורנטס כהרף עין, לקראת רבע רביעי צמוד. אייברי בראדלי (23 נקודות), ואייזיה תומאס (21 ו13) היו שם בצד של הסלטיקס. באטום (21), קמבה (16) ולין (14) היו בצד של שארלוט, בקרב הגארדים המשובח הזה. 6.615 שניות לסיום מגיע הרגע מעורר המחלוקת. קמבה קולע 2 נקודות מאיזור קו העונשין ומצמצם את התוצאה ל94-93 לסלטיקס. תומאס מקבל את הכדור מהחוץ. שארלוט עושים דאבל טים והוא נעצר. ווקר מחזיק בכדור לשניה, לפני שתומאס משחרר ומוסר. שארלוט טוענים לכדור ביניים, ואם לא אז צעדים כיוון שתומאס הלך לא מעט, אבל לא מקבלים כלום. במקום זה קראודר הולך לקו ומגדיל את היתרון ל96-93.

https://www.youtube.com/watch?v=TIp_baC2fWM

באטום זורק עוד אירבול מהשלוש, ומסיים את המשחק. בוסטון מתאוששת מהפסד בהארכה, ומראה שעייפות זה לא תירוץ. אייזיה תומאס עם שיא אסיסטים:

https://www.youtube.com/watch?v=25vLdQTyYy8

תקציר המשחק באתר הNBA

 

גזרת הצמודים

 

4 משחקים צמודים הלילה, קצת על כל אחד מהם:

 

ניו יורק סוף סוף מנצחת במסע שלה במערב 112-110 על פורטלנד. 10 נקודות יתרון בתחילת הרבע הרביעי לא הספיקו לטריילבלייזרס שסופגים 36 נקודות מהניקס. הספסל של הניקס מריץ אותה 23-8 ב6 דקות ונותן לה יתרון 99-94. דווקא אז הקצב נעצר ורוב הנקודות הגיעו מהעונשין. בסופו של דבר פורטלנד מורידה ל2, אבל לא מתקרבת יותר מזה. הנה הקרב בין כרמלו (37) ללילארד (29)

 

הקליפרס מנצחים בברוקלין 105-100. כמו הניו יורקית השניה, ברוקלין מסיימת רבע רביעי של 37 נקודות, אבל זה לא מספיק כדי למחוק את פיגור ה14 שבו הם החלו את הרבע. 4 דקות לסיום זה רק 2 אבל פול (15-14) וגריפין (21-9) נחושים מספיק בשביל לשמור על הנצחון.

 

ניו אורלינס מגיעה לרבע האחרון בשיקגו ביתרון 6, אבל סופגת 34 נקודות מהקבוצה הביתית. ארון ברוקס פותח את הרבע עם 2 שלשות בדרך ל15 נקודות ברבע, הוא האחראי על הפרץ ההתקפי המפתיע של הבולס. עד כה הויברג לא מצליח להראות תוצאות מרשימות בצד הזה של המגרש (או השני, או בכלל). אחרי יתרון 91-89 לפליקנס, שלשה של ברוקס מעבירה את היתרון לבולס 92-91, וסל נוסף של גאסול (18-11) מגדיל את הפער. אנתוני דייויס באנד ואן משווה ל94. ברוקס שוב שובר את השיוויון בפעם האחרונה עם סל 40 שניות לסיום (מסיים עם 17 במשחק), דרק רוז חותם את הנצחון. טייריק ודייויס (22 כל אחד) השיבו מלחמה. תראו את דייויס בסל הזה:

אחרונים חביבים הוויזארדס, שספגו 39 נקודות מדאלאס ברבע הרביעי, אבל הצליחו לנצח בזכות יתרון 18 בתחילתו. אם הייתה למאבריקס עוד דקה, כנראה שהיו מנצחים את המשחק, אבל הזמן נגמר לפני שהספיקו לקחת את היתרון. הם התקרבו עד 3 חצי דקה לסוף, ואפילו הורידו ל2, אבל זה היה מעט מדי מאוחר מדי. וושינגטון מנצחת מאחורי 28 נקודות של פורטר, ו26 ו16 של וול.

ווסלי מתיוז עונה ב28 משלו, ובראה מוסיף 21. זוכרים את פלטון השמנמן? יש לו עונת מיני קאמבק בדאלאס. הלילה עם טריפל דאבל 10-11-11.

הטופ 10 מהלילה:

ג'ורדן היל במקום הראשון, אבל לא לפספס את רג'י ג'קסון ודמיאן לילארד במקומות 2 ו3. גם כשהם מפסידים הווריורס דוחפים 2 מהלכים לטופ 10.

 

 

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות