Sample Page

בזמן שישנתם 29-10

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב-NBA.

 

 

דנבר נאגטס 113 – פורטלנד טריילבלייזרס 115

 

משחק שני שדמיאן לילארד קולע 37 נקודות, והוא לא מהסס לירות בקלאץ', כבר בפתיחת העונה. ביתרון 2 בסיום הזמן החוקי, טרי סטוטס מסדר תרגיל נפלא ששולח את לילארד ל2 קלות ואת המשחק להארכה

 

בסיום ההארכה לילארד גם מנצח את המשחק עם הסל הזה

ויש גם את ההטבעה הזו

https://twitter.com/NBA/status/792560601902018560

לילארד היה כמו שאומרים באנגלית LIGHTS OUT הלילה, והשפיע גם על החשמל באולם. 9 דקות לסיום האורות כבו ביתרון 5 לדנבר. כשנדלקו, רק קבוצה אחת חזרה לשחק.

לפני זה היה טקס תליית הגופיה של דיקמבה מוטמבו. האיש והאצבע היה חלק גדול מהקבוצה הראשונה שהדיחה מדורגת ראשונה בסיבוב הראשון (סיאטל ז"ל).

הנה ההפתעה ההיא

דנבר ממש בעטה בדלי במשחק הזה. צפוי לקבוצה צעירה. גם בצד השני עומדת קבוצה צעירה, אבל יש לה רוצח! פורטלנד הובילה ב11 ברבע השלישי, לפני ריצת 17-0 של דנבר שנתנה לה את היתרון. דנבר עוד הובילה ב9 בדקות הסיום. 4 שניות לסיום, ביתרון 2, ווילסון צ'אנדלר החטיא פעמיים מהקו ונתן לליארד את ההזדמנות להשוות את המשחק.

 

ניקולה יוקיץ' היה ענק עם 23 נקודות, 17 ריבאונדים ו4 חטיפות לדנבר

http://twitter.com/nuggets/status/792575053758017536

 

http://twitter.com/nuggets/status/792582892371062786

 

מודיאיי במשחק טוב עם 21, 7 ריבאונדים ו"רק" 5 איבודים. בצד השני סי ג'י מקלום היה כרגיל לצידו של לילארד עם 23.

 

סקרמנטו קינגס 106 – מיניסוטה טימברוולבס 103

הציפיות ממינסוטה בשמיים, אבל צריך לזכור שהם עדיין קבוצה צעירה מאוד. הלילה הם מובילים ב17 נגד הקינגס, ועדיין מצליחים להעניק לסקרמנטו נצחון ראשון בגולדן 1. זה ממש לא הפעם הראשונה שהם מאבדים יתרון כזה:

הזאבים הובילו ב17 במהלך המחצית הראשונה, ו11 במחצית. אלא שברבע השלישי הם היו קרים רצח וקלעו רק 3 מ12. סקרמנטו רצה 17-0 במהלך הרבע ונצחה אותו 31-12 כדי לעלות ליתרון 8. ברבע הרביעי המשחק התאזן עד דקות ההכרעה. סקרמנטו לא בדיוק צדיקה, ו-2 הקבוצות עשו מאמצים כבירים לבעוט בדלי. בוגי בפאול תוקף, ואז עבירה שישית בהגנה. עדיין צריך להתבגר.

https://twitter.com/NBA_Skits/status/792617803295690753

אבל אף אחד לא מערער על הכשרון שלו

מינסוטה שהחטיאה זריקות עונשין במשקל. 10 שניות לסיום הכדור אצל סקרמנטו ביתרון 2. רודי גיי מקבל את הכדור ומחכה לעבירה, אלא שאנדרו וויגנס שם 2 ידיים על הכדור וסוחט ביניים. הוא לוקח את הכדור ולזאבים יש הזדמנות אחרונה להשוות. וויגנס לוקח את הזריקה מ7 מטר ומחמיץ, דיאנג מחמיץ את הריבאונד ומאט בארנס לוקח את הריבאונד וסוגר את המשחק.

 

מאט בארנס הוציא את עמרי מהרוטציה, ומן הסתם הוא לא האיש האהוב בישראל כרגע. מצד שני ג'ורגר מת עליו ובצדק. הלילה 12 נקודות, 9 אסיסטים, 5 ריבאונדים, וחסימה גדולה על קא"ט בדקות הסיום.

האיש מקבל דקות בצדק. בוגי הוביל את סקרמנטו עם 29 ו7. גיי עזר עם 28.

 

אנדרו וויגנס הוביל את מינסוטה עם 29 כולל הדבר היפה הזה:

 

לאבין עם 21, קא"ט עם 15 ו6, דיאנג עם 14 ו13. רוביו? 2 מ4 מהשדה ל5 נקודות, 5 אסיסטים ו3 חטיפות. בדקות הסיום דאן היה על המגרש ולא רוביו (וגם הוא החטיא פעמיים מהקו).את זה הוא ירצה לשכוח

 

יש עוד כאבי גדילה בדרך. מצד שני, זכור לכם ת'יבודו מחייך ככה?

בקטנה

 

אי אפשר טור בלי לברון. תראו את המסירה הגאונית הזו

 

שיקגו ממשיכה לנצח. הפעם 9 מ21 לשלוש. באטלר זרק והחטיא פעמיים, וייד בכלל לא זרק. הפעם השלשות הגיעו מהספסל. מקדרמוט (5 מ6) וכנען (3 מ5).

כולם התלהבו מהפייסרס אחרי הנצחון על דאלאס, אבל איפה ההגנה????

 

גם הניקס במנצחות. מזל טוב על הנצחון הראשון העונה

 

טופ 10 מהלילה:

 

 

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

פודקאסט מספר 1 לעונת 2016-17

אז עמדנו בהחלטתנו, ואחרי שבוע ראשון עמוס כבר הקלטנו פודקאסט עמוס.

 

האחים לבית דוידוביץ' (שרון ומשה, הפעם שומעים אותו) ביחד איתי התכנסנו כדי לדסקס את הווריורס והספרס, אנתוני דייויס ושורות מדהימות בקבוצות מפסידות באופן כללי, וגם על הכובעים שמשה צריך לאכול. שלא תתבאסו בדרך לעבודה של ראשון.

 

 

מי שמעוניין יכול להוריד את הקובץ כMP3 מFILE DROPPER, או להאזין דרך הערוץ שלנו בסאונד קלאוד:

 

תגיות: , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שישנתם 28.10

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב-NBA.

 

8 משחקים היו הלילה בליגה הטובה בעולם, מתוכם 7 נגמרו בהפרש חד ספרתי ואחד בבלואו אאוט.

 

טורונטו ראפטורס 91 – קליבלנד קאבלירס 94

עופר דיסטלפלד

 

טורונטו רצו להמשיך את המומנטום שלהם מהניצחון על דטרויט ועל הדרך להוכיח לכל מי שכבר שיבץ את לברון לגמר שביעי רצוף שיש להם מה להגיד בעניין. קליבלנד גם רצו להמשיך במסלול הניצחונות אחרי הניצחון בערב הפתיחה על הניקס.

טורונטו פתחו את המשחק בצורה מהוססת עם הרבה החטאות ואיבודי כדור, מה שנתן לקליבלנד אפשרות לפתוח פער של 19-11 אחרי 8 דק'. הרבע הראשון נגמר כשאת הטון בכל קבוצה נותן דווקא הצלע השלישית. בטורונטו יונאס ואלנצ'יונאס סיים עם 4 נק' ו8 ריב' והראה שגם מול אחד מריבאונדרי ההתקפה הטובים בליגה, טריסטאן תומפסון, יש לו מה לעשות. בקליבלנד קווין לאב עם 8 נק' ו5 ריב, כולל 6 נק' רצופות ב2 דק' האחרונות של הרבע, כשקיירי ולברון יצאו למנוחה. הנה דוגמא ליכולות הפוסט של לאב עם הוק שוט נאה.

הרבע הראשון נגמר ביתרון לקליבלנד 28-23.

 

ברבע השני למרות היתרון שנתן להם יונאס, טורונטו עוברים לסמול בול עם פרונט קורט של רוס, פטרסון וקארול ומצליחים לצמצם ל3 הפרש 5 דק' לסיום הרבע השני. ליבלנד מצליחים לשמור על היתרון ואף להגדיל אותו בחזרה עד לשריקת המחצית שנגמרת 50-40.

 

שתי הסיבות העיקריות ליתרון של קליבלנד:

1. איבודי הכדור של טורונטו שסיימו את המחצית עם 12. איבוד כדור אחד הוביל למתפרצת של ג'יי אר:

2. אי יכולתם של שחקני טורונטו להגיע לקו, רק 4 זריקות במחצית הראשונה, מתוכן 2 זריקות היו 3 שניות לסוף הרבע השני.

 

ברבע השלישי דרוזן מתחיל להיכנס לקצב וקולע 16 נק' ברבע, אחרי 10 נק' בלבד במחצית הראשונה שגם כן הגיעו באחוזים רעים. טורונטו לוקחת יותר ריבאונדים וזה עוזר לה לשמור על משחק צמוד (+8 במשחק). הרבע נגמר ביתרון 71-67 לקליבלנד ומכין אותנו למותחן ברבע הרביעי. הראפטורס ממשיכים לרדוף ומצליחים להשיג שיוויון ראשון 3:40 לסוף. 2:30 קייל לאורי נותן להם יתרון נקודה, לפני שלברון מחזיר את היתרון לקליבלנד. ואז דרוזן עושה את הדבר הזה:

קליבלנד לא מתרגשת, במיוחד קיירי אירווינג. אחרי השלשה בגמר, קטן עליו.

בשניות הארונות פטרסון עוד הספיק להחמיץ שלשה, ואחרי איבוד כדור של קיירי וכשנשארו 0.3 שניות על השעון גם לאורי החמיץ שלשה של יאוש.

 

קיירי אירווינג הוביל את קליבלנד עם 26 נקודות, 6 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו7 איבודים. לברון עם 21-8-7 ו5 איבודים. לאב מסיים עם דאבל דאבל נאה של 18-10 ואפילו חוסם פעמיים. תומפסון אחרי משחק הנפל נגד הניקס עושה גם הוא דאבל דאבל של 11-10. קליבלנד עם קליעה טובה מ3 (12 מ32), אבל לא מספיק טובה מהשדה (רק 41%) ויותר מדי איבודים (17). גם התרומה מהספסל הייתה לא משמעותית הערב (רק 10 נקודות). זה מספיק לנצחון אבל ללו יש עוד עבודה רבה.

אחרי ה40 נקודות ב63% נגד הפיסטונס, דרוזן קולע הלילה 32 נגד לברון וקליבלנד, אבל עושה את זה באחוז נמוך בהרבה (42%). קייל לאורי קולע 17, אבל רק 5 מ16 מהשדה, ומוסיף רק 4 אסיסטים על 6 איבודים. ואלנצ'יונאס מוריד 17 ריבאונדים, אבל קולע רק 10 נקודות ב33% רעים לסנטר. לטורונטו עדיין חסרה תרומה התקפית ב4. פטריק פטרסון מקבל את רוב הדקות, ולמרות עבודה הגנתית טובה, לא ממש תרם בהתקפה וקלע רק 2 מ6 מהשדה. הקליעה מ3 היום הייתה נוראית עם 4 מ16 (קארול קלע 2 מ4, לאורי ופטרסון עם 1 מ5 כל אחד). זה פשוט לא מספיק טוב לרמה הזו. ג'ייקוב פאלטל תרם 7 ו7 ב10 דקות ששיחק, והוכיח שלפחות מבחינת מחליף לביומבו טורונטו מסודרים.

 

שתי הקבוצות יוצאות מעודדות מהמשחק הלילה. קליבלנד בגלל הנצחון. טורונטו בגלל שהיו קרובים לקליבלנד בדקות הסיום. עדיין לשתיהן יש המון מה לתקן כדי לממש את הציפיות מהן בהמשך.

 

אוקלהומה סיטי תאנדר 113 – פיניקס סאנס 110

שגיא רפאל

 

כנראה שמה שיזכרו מהמשחק הזה בסופו של דבר זה את הסטטיסטיקה של ראסל ווסטברוק :

 

אף אחד לא יזכור לו שהוא קלע 17 מ44 (38%), 2 מ10 לשלוש, או את ה5 איבודים. אף אחד לא יזכור שהת'אנדר רדפו אחרי הסאנס לאורך כל המשחק ושהמשחק היה צמוד בהרבה ממה שציפו. בכל זאת מדובר על שורה שלא נראתה מאז שנות ה70 (היו אז המון שורות מרשימות, חלקן גם בכדורסל):

 

פיניקס הרשימה מאוד והובילה ברוב שלבי המשחק. במאני טיים זה ברח לה. היא פתחה את המשחק עם רבע של 40 נקודות והובילה ב15 בסיומו. גם ברבע האחרון היא עדיין הובילה ב6. 5 דקות לסיום ווסטברוק נתן לOKC יתרון, והם שמרו עליו עד דקה לסיום. דווין בוקר השווה. 26 שניות לסיום ווסטברוק נכנס לסל וצ'אנדלר היה שם כדי לגרום לו להחטיא. הת'אנדר לקחו כדור חוזר והייתה להם הזדמנות נוספת. הפעם ווסטברוק החטיא שלשה. גם הכדור הזה נשאר אצל הת'אנדר וסטיבן אדאמס לא הצליח להפוך את זה לנקודות.

 

10 שניות לסוף ההארכה פיניקס מובילה בנקודה והכדור אצל ראסל. כולם יודעים שהוא ילך עם הראש בקיר עד הטבעת, מה שגורם לבחירה של מאמן פיניקס להשאיר את טייסון צנדלר (הרים פרוטקטור הכי טוב שלו) על הספסל מוזרה במיוחד. חסימה ענקית של רוברסון בשניות האחרונות של ההארכה שמרה על הנצחון.

ואלו ההיילייטס של ראסל מהערב:

הסאנס יכולים להיות מרוצים מאוד מהיכולת הערב למרות ההפסד. אם הם ימשיכו לשחק ככה, הנסיון יגיע ויביא איתו נצחונות. טי ג'י וורן היה מצויין עם 30 נקודות ו9 ריבאונדים. דווין בוקר קלע 21. נייט עלה מהספסל ל19, ובלדסו קלע 17. אולדיפו היחיד שהיה שם בשביל ראסל עם 21.

 

ברוקלין נטס 103 – אינדיאנה פייסרס 94

שגיא רפאל

 

אחרי האוליפיאדה פול ג'ורג' דיבר על הרצון שלו להיות הMVP של הליגה. זה לא יקרה אם הוא לא מסוגל להוביל את הפייסרס לנצחון נגד מי שנחשבת לקבוצה הגרועה בליגה. הנטס מנצחים את הרבע המכריע 31-15. 6 דקות לסיום עוד היה שיוויון 86, והנטס רצו 17-8 בכדורסל שוטף ויפהפה. כל מה שציפינו לראות מאינדיאנה. בדקות האלה הנטס שיחקו לא רק התקפה יפה, גם הגנה מצויינת, וההתקפה של אינדיאנה נתקעה. ג'ורג' פול זרק מעט מדי (2 מ4 ברבע), ג'ף טיג יותר מדי (0 מ4 ברבע, 2 מ13 במשחק), ולפני שהבינו באינדיאנה מה קורה, הפער כבר היה דו ספרתי. שון קילפטריק להט וקלע 10 נקודות ברבע שנתנו לברוקלין את היתרון. ג'רמי לין קלע 6 נקודות ברבע שסגרו עניין.

קילפטריק סיים את המשחק עם 18 נקודות, וזכה לפרגון מג'רמי לין על המשחק שלו:

https://twitter.com/linfinity88/status/792223368099471360

גם לין עצמו היה מצויין 21 נקודות, 9 ריבאונדים ו9 אסיסטים, כולל כמה נקודות חשובות בקלאץ'.

ברוק לופז עשה את שלו עם 25. טרבור בוקר עם דאבל דאבל של 10-11 וכמה ריחופים נאים ביותר. פה הוא משאיר אבק לתדאוס יאנג:

הוא יודע גם להוביל כדור:

ברוקלין מראה שיש לה כדורסל, ויש כמה אנשים שיצטרכו לאכול את הכובע אחרי המשחק הלילה, אפילו פה בכדור הכתום. זה אמנם רק משחק אחד, אבל גם זה הרבה יותר ממה שציפו מהם. הפייסרס קלעו באחוזים רעים מכל הטווחים (38% מהשדה, 29% לשלוש, 65% מהקו) אבל גם ביום כזה לא אמורים להפסיד לקבוצה כמו ברוקלין, בטח אם הם מתחילים את הרבע האחרון ביתרון. פול ג'ורג' קלע 22 עם 9 ריבאונדים אבל נעלם בקלאץ'. יאנג עם 19 ו8 ריבאונדים. טרנר עם עוד משחק טוב, 13 נקודות, 11 ריבאונדים ו3 חסימות. ג'ף טיג היה מזעזע עם 4 נקודות ב2 מ13 מהשדה. הוא הוסיף 7 אסיסטים על 3 איבודים.

 

בקטנה

 

אנתוני דייויס עם עוד משחק מצויין, הפעם 45 נקודות ו17 ריבאונדים. ניו אורלינס עם עוד הפסד. הפעם היה לו סיוע ראוי 21 ו10 מטים פרייזר, 15 8 ו6 מלאנס סטיבנסון ו15 ו8 מדאנטה קאנינגהאם. 

הבעיה היא שבצד השני עמד כח האש העדיף של הווריורס. כשדוראנט קולע 30 ו17, קליי 28, וקרי 23. גם כשהם קולעים 6 מ22 משלוש, הם מוצאים דרכים לייצר נקודות. החיים הרבה יותר קלים כשלא משחקים נגד ההגנה של הספרס. מצד שני הווריורס צריכים לבדוק טוב טוב את ההגנה שלהם שספגה 114 נקודות.

ואם כבר ווריורס, לא הפסקנו לרדת על הקליעה של האריסון בארנס שהיה מזעזע בפריסיזן.  הלילה הוא קולע 31 בהפסד ליוסטון ב13 מ23 מהשדה. אחרי 2 משחקים הוא עומד על 25 נקודות ב56% מהשדה.

טופ 10 מהלילה:

 

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שישנתם 27.10

בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד באירועים החשובים מהלילה האחרון ב-NBA.

 

רק 4 משחקים הלילה בליגה הטובה בעולם ובניהם משחקי בכורה מוצלחים לעונת 16/17 של הקליפרס וההוקס, שיקגו עושה לעצמה שם טוב על חשבון ההגנה הקשוחה של הסלטיקס ועידן חדש בסקרמנטו נפתח נגד הספרס וקוואי לנארד הלוהטים.

 

שיקגו בולס 105 – בוסטון סלטיקס 99

 

"רונדו חודר פנימה ומוציא החוצה לווייד, ווייד נכנס ומוסר את הכדור לבאטלר שמחכה על קו השלוש ו…נגמרו 24 שניות". בגדול, זה רוב מה שנאמר על הקיץ האחרון של שיקגו בולס. אחרי שהחליטו להיפרד מדרק רוז וג'ואקים נואה הבולס ירו באוויר וקיוו לפגוע עם קו אחורי שיכלול את ראג'ון רונדו ודוויין ווייד. צמד שהוא ההפך המוחלט מהכדורסל החדש בליגה והאהבה המתחזקת למתמטיקת כדורסל וקו השלוש. לא מעט שאלות על איך ההתקפה תיראה גם אחרי משחקי קדם העונה המבלבלים והלילה שיקגו הראתה שהיא מסוגלת לשחק את משחק השלשות בדיוק כמו כל אחת אחרת עם 11 שלשות ב-44%.

 

לפני הכל, לאלו מכם שעדיין מתקשים להתרגל לראות אותו שם, ככה זה נראה:

 

 

שיקגו פתחה את המשחק הראשון ביונייטד סנטר בקצב מהיר ומשכנע. ריצה קבוצתית של 25-10 כללה שלשה מרונדו, ווייד ובאטלר, טאג' גיבסון קיבל את הכדור לא מעט ברבע וקלע 6.

מוקדם בעונה ועדיין קצת קשה לנסות להבין איך לשחק הגנה נגד הבולס, אבל את המהלך הבא רונדו ביצע לשלמות מהעונה הראשונה שלו בליגה בבוסטון וגם בערב קליעה רע (1-9 מהשדה, 9 נקודות), הוא היה ונשאר אחד מהמוסרים הכי טובים בליגה.

 

 

ווייד ממשיך את את הבדיחה על חשבון על המבקרים גם ברבע השני מטווח סטף קארי:

 

https://twitter.com/BleacherReport/status/791808732908756992

 

בפיגור 10 אחרי השלשה הזו של ווייד, בוסטון מתחילה להרים את עצמה ומוצאת את האנרגיות עם הגנה קשוחה שכל כך אפיינה את הקבוצה גם בעונה שעברה. אייברי בראדלי הציב לעצמו יעד להיות שחקן ההגנה של העונה והוא בכיוון הנכון. מלבד ההגנה המצוינת שלו, בראדלי גם הוביל את כל קלעי הסלטיקס עם 12 נקודות בחצי הראשון.

אייזיה תומאס הוסיף 11 משלו והספיק וגם הספיק לשלוח ידיים לעבר היריבים כבר במשחק השני של העונה. ככה זה בוסטון נגד שיקגו, זה לא באמת משחק כדורסל אם אין שם עצבים. הסלטיקס הספיקו לצמק את הפיגור ל-8 בירידה לחדרי ההלבשה.

https://twitter.com/BleacherReport/status/791841886013001729

 

 

בחצי השני הסלטיקס החזירו את עצמם למשחק בכוח. אל הורדפורד עדיין מתאקלם בשיטה של בראד סטיבנס והסלטיקס, אבל האיכות שלו כשחקן תמיד שם. היא מה שגורם לרבים לחשוב שאולי בוסטון היא התרופה של המזרח נגד השליטה של לברון ג'יימס. הוא עוזר להוביל ריצה יחד עם טיילר זלר וג'יי קראודר ברבע השלישי והסלטיקס עלו ליתרון לראשונה במשחק.

 

https://twitter.com/celtics/status/791819205863624704

שיקגו הצליחה להישאר עם הראש מעל המים הודות לג'ימי באטלר שכבר היה עם 18 נקודות אחרי שלושה רבעים. ניקולה מירוטיץ', אחד משחקני המפתח של הבולס בהתקפה הוסיף 13 בדרך ליתרון 6 בדרך לרבע הרביעי.

 

שתי הקבוצות מעלות הילוך בהתקפה, אבל אחרי שלשה של לא אחר ממייקל קרטר וויליאמס (עוד לא-קלעי שהגיע הקיץ) הבולס חזרו ליתרון 10 באמצע הרבע הרביעי.

https://twitter.com/chicagobulls/status/791826945520439296

 

היה נראה שזה הולך לכיוון של שיקגו, אבל מי אם לא אייזיה תומאס קולע 7 נקודות רצופות ומחזיר את בוסטוןן לחיים ומצמק ל-3 הפרש בלבד כשעל השעון נותרו 4 דקות.

 

 

נכנסים לרגעי הקלאצ' ביתרון 2 של שיקגו. יש שיגידו שהחוזה שהוא קיבל מוגזם, לא הגיוני, הוא לא מתאים לקבוצה ובאטלר הוא זה שצריך לקחת את הזריקות האלה, אבל פעם אחר פעם לאורך כל הקריירה שלו, דוויין ווייד חי על הרגעים האלה. אחרי שבכל העונה שעברה הוא קלע רק 7 שלשות, הלילה ווייד קולע 4 מ-5 ואף אחת לא יותר גדולה מהאחרונה שסיימה את המשחק והבטיחה ניצחון ראשון לבולס.

 

 

שיקגו מחזיקה מעמד ומתחילה את העונה ברגל ימין. ג'ימי באטלר קלע 24 עם 7 ריבאונדים, ווייד הוסיף 22 נקודות, 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים וטאג' גיבסון היה מעולה עם 18 נקודות ו-10 ריבאונדים.

בבוסטון אייזיה תומאס קלע 25 נקודות (החטיא 2 זריקות עונשין חשובות בסיום, איבד 5 פעמים) עם 3 שלשות ו-4 אסיסטים, בראדלי הוסיף 16 נקודות משלו. ניתן לסלטיקס את הנחת הB2B.

 

 

 

סקרמנטו קינגס 94 – סן אנטוניו ספרס 102

 

סקרמנטו מארחת את משחק הבית הראשון שלה באולם החדש והמפואר שלה, עם מדים וסגל חדשים נגד הקבוצה שהפתיעה את כולם ביום רביעי נגד הווריורס. 

אחרי פתיחה מרשימה לעונה עם בלואו-אאוט נגד פיניקס בחוץ, סקרמנטו מקווה להמשיך על אותו הגל מול הקהל הביתי שמאוד נהנה מהגישה החדשה של הקבוצה.

 

 

סקרמנטו נראית קבוצה שונה לחלוטין ועונה אחרי הקטסטרופה ההגנתית תחת ג'ורג' קארל, כבר עכשיו אפשר לראות כמה מההחתמות שירדו מתחת לרדאר בקיץ המשוגע שהיה בליגה משתלמות בהחלט.

טיי לוסון נראה מצוין על המגרש, שחקנים כמו מאט בארנס וגארת' טמפל משפיעים על כל הקבוצה בהגנה, אפללו הוא השוטינג גארד הכי טוב שהיה בקבוצה מאז… וקאזינס ממשיך לבסס את מעמדו כסנטר הכי דומיננטי בליגה עם 37 נקודות ו-16 ריבאונדים. הספסל נראה מצוין הגנתית נגד התקפה שקלעה 129 נקודות רק יומיים קודם לכן והקשיחות שם. 

החדשות הקצת מדאיגות לרובנו כאן בישראל הן שעמרי כספי לא שותף כלל במשחק. דייב ייגר אימן את מאט בארנס בעונה שעברה והתעקש להחתים אותו בקיץ, אבל העונה עוד צעירה ואין באמת לדעת לאן הרוטציה תלך.

 

https://twitter.com/BleacherReport/status/791870505422757889

 

עם כל השמחה בגולדן 1 סנטר של הקהל הביתי, ישנו קוואי לנארד אחד שהגיע לעונה הזו במטרה לטרוף כל הגנה העומדת נגדו. גם כל התקפה.

קוואי קלע שיא קריירה של 35 נגד גולדן סטייט שלשום, הלילה הוא קלע 30 נקודות עם 5 אסיסטים ו-5 חטיפות. קריאות מוקדמות לMVP? מישהו?

רק שימו לב למה שהוא עושה לבן מקלמור (התקפה אחת אחרי זה הוא עשה את אותו הדבר ושוב הגיע לקו):

 

 

גם הספסל של הספרס היה נהדר כהרגלו עם 43 נקודות (דיוויד לי ודוויין דדמון עם 12 כ"א) וסן אנטוניו יוצאת מסקרמנטו עם ניצחון שני ברציפות לעונת 16/17.

 

 

 

בקטנה:

 

כשבלייק גריפין וכריס פול נפצעו בפלייאוף, זה גמר את הסדרה נגד פורטלנד ושלח את הקליפרס לקיץ ארוך של מחשבות. הלילה השניים חוזרים ועושים את ההבדל, בפורטלנד נכמובן. גריפין מסיים עם 27 נקודות, 13 ריבאונדים ו-3 חטיפות, פול קולע גם הוא 27, ומוסיף 5 ריבאונדים ו5 אסיסטים. הקליפרס מנצחים 114-106. דמיאן לילארד המשיך בקמפיין הMVP שלו עם 29 נקודות ו-10 ריבאונדים, אבל ערב של 22% מהשלוש ו-14 איבודי כדור של הבלייזרס גמרו את הסיפור בתחילת הרבע הרביעי.

 

בכורה מוצלחת להאוורד באטלנטה עם 19 ריבאונדים ו-11 נקודות, מילסאפ הוסיף 28 בניצחון 114-99 על וושינגטון. ג'ון וול סיים עם 3-15 בלבד מהשדה, מארקיף מוריס הוביל את הוויזארדס עם 22.

 

טופ 5 מהלילה:

 

 

תגיות: , , , , , , , ,
קרא עוד

תחזיות משוגעות אבל לא מדי

שני כתבי ה-NBA החביבים עלי, זאק לואו ויובל עוז, כבר פרסמו את רשימת ה"תחזיות המשוגעות אבל לא מידי" שלהם לעונה הקרובה. העונה התחילה כבר לפני מספר ימים, אז לא רגע אחד מאוחר מידי, הנה הרשימה שלי. חלק מהתחזיות די מתבקשות, חלקן מייצגות "ווישפול ת'ינקינג" וחלקן סתם מופרעות:

 

אינדיאנה תגרור את קליבלנד למשחק 7:

 

הגמר כבר סגור, נעול וחתום. למעט מכת פציעות בעוצמת קליפרס-בפלייאוף-שעבר, קליבלנד ייהנו מהכבוד להפסיד לגולדן-סטייט בפיינלס. קבוצות המעגל השני – בוסטון, טורונטו ואטלנטה, נמצאות כל כך רחוק מהמובילה, שאין סיכוי שזה אפילו יהיה תחרותי.

 

לעומת זאת, אני חושב שאינדיאנה הולכת לעשות מזה סדרה. לפני הפציעה האיומה של פול ג'ורג', אינדי הייתה הקבוצה שמתחה את לברון שוב ושוב (אחרי התפרקות בוסטון) וגרמה לו להזיע. שנתיים, פציעה וקריסה טוטאלית אחת אחר-כך, הפייסרס שוב בעמדה להפוך לטראבל-מייקר העיקרי של הפייבוריטית. פרנק ווגל כבר לא שם, אבל נייט מקמילן אמור להוסיף אלמנטים אחרים, שקצת הוזנחו בתקופת המאמן ההגנתי. פול ג'ורג' מגיע אחרי אוף-סיזן של בריאות ומנוחה, והוא נראה רעב מתמיד (לא הימור רע להפתיע במירוץ ה-MVP). מונטה אליס, אל ג'פרסון, ת'ד יאנג וג'ף טיג הם צוות מסייע לא רע בכלל, ועוד לא דיברנו על התופעה בשם מיילס טרנר. אינדי תתקשה קצת בהתחלה, ואולי גם קצת בסוף. הם יכולים להפסיד לבוסטון או טורונטו ובכלל לא להיפגש עם הקאבס, אבל אני מאמין שהעונה מסמלת את תחילת החזרה של אינדי לטופ, והכל עובר בהופעה טובה מול האלופה המכהנת.

 

הג'אז ייהנו מביתיות בסיבוב הראשון:

 

יוטה הפכה מאנדררייטד לאובררייטד כמעט בין לילה. קבוצת הילדים שגילתה קשיחות מפתיעה בעונה שעברה, מסומנת כסוס שחור בפנקס של כמעט כל פרשן. הם אמורים לנצל את הגנת הברזל (בהנהגת רודי גובר המפלצתי), הספסל הבלתי-נגמר (יתרון משמעותי בעונה הסדירה) ותוספת הוטרנים, כל זאת על-מנת להתפוצץ על המערב המוחלש. הציפיות מהם הפכו לכל-כך עצומות, עד שלאחרונה ראיתי זרם של כתבות וציוצים שמטרתם להזכיר לקוראים שעדיין מדובר בקבוצה צעירה, בלי ניסיון מאני-טיים (הפסידו הרבה מאוד משחקים צמודים בעונה שעברה), בלי כוכב-על (עם כל הכבוד, ויש כבוד, להייוורד) והבטחות גדולות שעדיין צריכים להוכיח את עצמם.

 

עם כל זה, אני חושב שהציפיות היו מוצדקות והעונה זו העונה בה יוטה תתחיל לפרוע את הקבלות. זו הקבוצה שאני הכי מחכה לצפות בה בעונה הקרובה (חוץ מהנבלות מהמפרץ). עם פוטנציאל הגנתי ועתיד מזהיר – הג'אז במהרה הופכים לקבוצה החביבה עלי. מקום רביעי במערב, לא פחות. אולי אפילו יעברו סיבוב לפני שיפגשו את גולדן-סטייט.

 

בוסטון וקליבלנד יהיו במגעים מתקדמים על טרייד שכולל את קווין לאב ומרכוס סמארט:

 

לקליבלנד חסר גארד הגנתי מהספסל. בוסטון לוטשת עיניים אל קווין לאב כבר שנים. דני איינג' יהיה מוכן ללחוץ על ההדק, ברגע שהקאבס יבינו שקווין לאב לא מספק את הסחורה ביחס לחוזה שלו, גם בהשוואה לחוזים של הקיץ האחרון. תוסיפו קצת ירקות כמו אמיר ג'ונסון ובחירת דראפט מוגנת. אחת מהן תגיד לא, לא ברור לי מי.

קווין לאב 2

קווין דוראנט (הבוגד, הפחדן וכו') ייקח מחדש את כתר "היורש של לברון":

 

פעם, לא לפני הרבה זמן, מפת העשור הקרוב הייתה די ברורה. ב-2012 נפגשו ההיט והת'אנדר לסדרת פיינלס די חד-צדדית, אבל כזו שהייתה אמורה להגדיר עידן. ההיט של לברון, שעדיין חיפש טבעת ראשונה, מול הכוכב העולה, מלך הסלים שלוש שנים ברציפות ומכונת הסקורינג המשומנת ביותר שנראתה – קווין דוראנט. זה היה אמור להיות מאץ'-אפ חוזר בפיינלס, כשהסטוריליין השולט הוא הקרב בין המלך וסגנו – לברון ג'יימס וקווין דוראנט. אלא שאז הגיע הטרייד על הארדן (לא יאומן, אבל גם את המאורע המשמעותי ביותר בקיץ הנוכחי, ניתן בקלות לתלות בטרייד ההוא, שכבר נחשב למאורע המכונן של הליגה מאז הפרישה השנייה של ג'ורדן), סן-אנטוניו ממציאה מחדש את הכדורסל, מיאמי מתפרקת, גולדן-סטייט ממציאה מחדש את הכדורסל, סטף קארי זוכה בשני MVP  רצופים, לברון מפסיד ואז לוקח אליפות מרגשת. בכל הזמן הזה, דוראנט סבל מפציעות טורדניות, נכשל שוב ושוב בפלייאוף, ולמרות זכיה ב-MVP ב-2014, איבד את מקומו כמספר 2 הבלתי מעורער של ה-NBA.

 

לא עוד. קווין דוראנט הוא עדיין השחקן ההוא מלפני ארבע שנים. מתחת לפני השטח, הוא המשיך להשתפר ולהוסיף כלים לסל יכולותיו. הוא היה תקוע בסיטואציה בעייתית, עם מאמנים שלא ידעו להשתמש בו וכוכב-משנה שלא ראה עצמו ככזה. אבל כל זה השתנה. דוראנט הוא אחד הסקוררים הטובים בליגה, אם לא הטוב שבהם. הוא השתפר מאוד הגנתית, ובמפורש הודה שאחת הסיבות העיקריות לכך שעבר קבוצה (המהלך הבזוי ביותר מאז "ההחלטה"), הייתה רצונו לשמש בתפקידים נוספים – כגון ריבאונדר ומוסר. הקבוצה שסביבו תאפשר לו לנצל את העונה הסדירה לחיזוק אלמנטים נוספים במשחקו, כגון משחק הפוסט-אפ (שהשתפר משמעותית מאז שכריס פול עשה ממנו צחוק לפני שנתיים) ויכולת ניהול המשחק.

 

הוא לא ישחק מספיק דקות כדי להתפוצץ סטטיסטית, סוללת הכוכבים שסביבו תחסוך ממנו את הצורך להשתלט על משחקים. אבל בעוד לברון ג'יימס הוא השחקן הטוב בעולם, כל עוד לא נאמר אחרת, תפקיד המשנה שלו נשאר באוויר, ובסוף העונה הוא יהיה שייך שוב לשחקן השני בטיבו בליגה – קווין דוראנט.

דוראנט

ראסל ווסטברוק יהפוך לשחקן היחיד חוץ מנייט ארצ'יבלד (בעונת 72-73) שמוביל את הליגה בנקודות ובאסיסטים בסוף העונה:

 

ההימור הזה קצת מופרע מידי. אני יודע. אבל אני פשוט מת שזה יקרה, ואין סיבה אמיתית ל"למה לא?"

 

ראסל ווסטברוק סיים עם 10.4 אסיסטים בעונה שעברה (מקום 2) ו-23.5 נק' (מקום 8). העונה, הוא אמור להתפוצץ. הוא עוד יכול להפוך לשחקן הראשון עם ממוצעי טריפל-דאבל מאז אוסקר רוברטסון, אבל נלך על ההימור השמרני יותר. ראסל הולך להעמיד נתוני usage מפחידים. לא חסר לו הכישרון או הביטחון העצמי כדי להפיק מהם את המירב. בניגוד לתדמית, הוא לא שחקן אגואיסט, הוא מוסר מעולה ומוסר הרבה, הוא מפעיל את הגבוהים (אדאמס, קנטר) היטב בפיק-אנד-רול ויודע גם להוציא כדור לקלעים. להמר על כך שהוא יוביל את אחת הקטגוריות ביוני זה די באנקר, אז למה לא את שתיהן?

ראסל ווסטברוק

קוואי לאנרד יזכה ב-MVP:

 

קצת בסתירה לתחזית קודמת, אבל אם אחת מהן תתממש אני אהיה שמח.

 

הטיעון מובן מאליו – ווסטברוק הולך להחטיא הרבה יותר ממה שהוא הולך לקלוע, קארי ודוראנט יפריעו אחד לשני, פול ג'ורג' יכול להתקשות לפחות בתחילת העונה, ואף אחד אחר לא נראה בשל לעונה בקליבר הדרוש כדי לזכות בפרס. המכשול העיקרי הוא לברון, שנחשב כרגע לפייבוריט להשתוות למייקל וביל ראסל עם הזכייה החמישית שלו בתואר האישי. אבל אל תירדמו על קוואי. הוא משתפר בעקביות מעונה לעונה, עם עלייה משמעותית בכל הפרמטרים הסטטיסטיים בכל עונה ועונה. עם פרישת דאנקן, הגיע הרגע אליו פופ מכין אותו כבר כמה שנים – לקיחת המושכות והנהגת הספרס על המגרש. הוא שחקן ההגנה כבר שנתיים ברצף ובניגוד ללברון, הוא עוד לא זכה בתואר כך שאין עייפות מצביעים. לברון אוהב לנוח במהלך העונה, לפעמים תוך כדי משחק ולפעמים בהחלמה מפציעה לא-קיימת. אל תתפלאו אם סן-אנטוניו תנצח 60 משחקים וקוואי יישא את נאום הזכייה הקצר והחדגוני ביותר בהיסטוריה.

קוואי לנארד

טורונטו לא ישיגו ביתיות במזרח:

 

הוקס, פייסרס, סלטיקס, רפטורס. אחת מהקבוצות האלו תישאר מחוץ לרביעייה הראשונה. משום מה, אני מהמר שזו תהיה טורונטו.

 

בוסטון ואינדיאנה התחמשו בקיץ, גם אטלנטה לדעתי תחווה עונת ריבאונד. הקונפרנס המזרחי התחזק באיזור האמצע וכבר אין כל-כך הרבה נקודות חינם. טורונטו משחקת משחק אינדיווידואלי שנשען כמעט לחלוטין על היכולות של שחקני הקו האחורי. דרוזן בעונה שאחרי חתימה על חוזה מניב, דמארה קארול לא מספק את הסחורה, גם טרנס רוס לא, וכמה כבר אפשר לחכות לולינצ'ונאס שיפרוץ?

 

כריס פול יעבור בסיין אנד טרייד לקליבלנד (תמורת קווין לאב):

 

אני יודע, יש הרבה סיבות למה זה לא יקרה. אבל תנו לי לספר לכם למה כן:

 

לברון ג'יימס רודף אחרי צל ענק. בניגוד לציפיות, האליפות המדהימה בעונה שעברה לא הורידה את הקוף מהגב אלא רק העצימה אותו. אחרי שהביא אליפות מרגשת להום-טאון, תוך הופעה אישית מדהימה וקאמבק ענק מול קבוצה היסטורית, לברון קיבע את מורשתו כגדול בדורו. אלא שעכשיו, אחרי שהשיג כמעט כל מטרה שהציב לעצמו, יש לו שוט (גם אם הוא מדומה) לגביע הקדוש – הוא נוגע בג'ורדן. לברון ג'יימס יודע שההישגים שלו עד כה מדברים בשביל עצמם, וכבר שמור לו מקום של כבוד במאונט-ראשמור של הגדולים מכולם. עם זאת הוא גם יודע שהוא יצטרך לעשות משהו יוצא מן הכלל, כדי לעשות את מה שהיה נראה בלתי אפשרי – לעקוף את אלוהים בטבלת הגדולים בכל הזמנים, או לפחות להשתוות אליו. כדי שזה יקרה, לברון יעשה כל מה שביכולתו, וניסיון העבר מלמד שיש ביכולתו לא מעט, על מנת להשיג את מטרתו. הוא יחזיק את קבוצתו כבת-ערובה בכל קיץ מחדש, על מנת להחתים את השחקנים שהוא רוצה (ד"ש מג'יי-אר ותומפסון), הוא ישחק בצוות האימון כרצונו, יכפה שינויים בסגל וסגנון המשחק, וישתמש במגוון הכובעים שלו (שחקן-מאמן-ג'י אם) על מנת להציב את עצמו במצב שהוא יכול לנצח את קבוצת הענקים שהתגבשה כדי להביס אותו ולהפוך את קבוצת הבית שלו לשושלת שתיזכר בהיסטוריה.

 

כריס פול רודף אחרי צל ענק. בגיל 31, השעון כבר לא סתם מתקתק, אלא צועק עם כל דקה שעוברת. הוא מנהל משחק נדיר באיכותו, כנראה הרכז הטהור ביותר הטוב ביותר שראינו, זוכה בשתי מדליות זהב, ואחראי לשינוי שעבר הפרנצ'ייז המושמץ ביותר בהיסטוריה. אלא שליד השם שלו בטבלת הגדולים מופיעה כוכבית אדומה – אין לו טבעת. לא רק זה, הוא מעולם לא הגיע לגמר האזורי. חמש שנים אחרי שדיוויד סטרן העביר אותו מהלייקרס לקליפרס בהחלטה ניהולית מבריקה (או מבישה, תלוי את מי שואלים), הקליפרס עדיין לא איבדו את תווית הלוזרים. דוק ריברס, בלייק גריפין, דיאנדרה ג'ורדן. שנה אחרי שנה, כריס פול מוביל את אחד מהסגלים הנוצצים בליגה, אבל תוצאות – אין. פול יודע שהוא נמצא בשנים האחרונות של משחק ברמה גבוהה, ואם הוא רוצה להוביל קבוצה לטבעת, עכשיו זה הזמן. הוא מסיים חוזה בסוף העונה, ואם הווריורס לא יראו סימני שבירה, סביר להניח שהוא יבין שהסיטואציה הנוכחית לא תביא לו את הטבעת שהוא נואש לה. אין עוד קבוצה שיכולה להתמודד עם גולדן סטייט ראש בראש, גם עם התוספת של כריס פול (אולי הספרס), למעט קליבלנד. כריס פול יהיה מוכן להשאיר כסף על השולחן (ואם מדובר בסיין אנד טרייד, הוא לא ישאיר כזה הרבה) על מנת לשמור את התקווה לטבעת.

 

לברון ג'יימס וכריס פול חברים טובים מאוד. איחוד כוחות שלהם יכול להיות מלווה בקריצה לכרמלו אנתוני להגיע לפרידה הדדית מהניקס וליצור את "קבוצת סירת-הבננה" המפורסמת – פסגת החלומות של לברון.

 

זה יצריך התאמות. קווין לאב כנראה יצטרך להיכלל בעסקה משיקולי תקרת-שכר וכדי לפצות קצת את הקליפרס. קיירי יעבור לשחק ב-2, לברון יעבור לשחק ב-4 באופן קבוע, ושיטת המשחק שמתבססת על לברון כמוביל-כדור ומנהל-משחק עיקרי תעבור שינוי יסודי. אבל כל אלו דאגות ליום שאחרי. תוספת של כריס פול לצמד לברון-קיירי תאפשר לקליבלנד להסתכל ללוחמים בלבן של העין וללברון להשיג את המטרה היחידה שנשארה לו – להיות הגדול ביותר בכל הזמנים.

 

האם זה יקרה? אני לא בטוח. אבל מבין כל האפשרויות לבלוקבאסטר הבא שישנה את הליגה, זה נראה הריאלי מכולם.

כריס פול

קצרים:

 

קאזינס יסיים את העונה בסקרמנטו:

 

רחמים על הסנטר הזה. כיוון שבסקרמנטו עדיין בטוחים שהם בונים שם משהו, אז הם לא יעניקו לו העברת-חסד.

 

הקליפרס לא יגיעו לגמר-המערב:

 

ההימור הנועז הוא להמר ההיפך, אבל המערב חלש. הם אמורים לעשות את זה, אם הם לא היו הקליפרס.

 

פיל ג'קסון יפרוש מהניקס ויפתח סלון יוגה בגג של הגארדן:

 

התקרה של הניקס היא להיות קבוצה סולידית מיד-טבלה. הרצפה שלהם נמוכה מאוד, מאוד. למעט פרוזינגיס, אין להם נכסים עתידיים או סיבות לחייך. החוזה של כרמלו הופך מהשקעה למשקולת. אין להם דרך לנצח. נניח והם מצליחים להגיע אפילו לסיבוב השני, אז ממשיכים לבנות קבוצה סביב רוז ונואה? אני מאמין שאחרי שלוש שנים, הזן-מאסטר יבין שהניקס (או כל קבוצה אחרת) כבר לא הולכת לשחק התקפת המשולש, ויחזור לכתוב עוד ספר.

 

ברוקלין תעבור לשחק בדי-ליג:

 

לא באמת. אבל גם לא בצחוק.

תגיות: , , , , , , , , , ,
קרא עוד

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות