Sample Page

ושוב אנחנו כאן, סדרת גמר בין בוסטון ובין הקבוצה של לברון. וקצת כמו הנוקמים מול ת'אנוס, סיכויי ההצלחה דומים.

זו הפעם השביעית שלברון ובוסטון נפגשים בפלייאוף, והמאזן לטובת לברון:

This will be the 7th time a LeBron James team faces off against the Celtics in a playoff series. James' team has come out on top the last 4 playoff series, including last year's Eastern Conference Finals. pic.twitter.com/cRRBUkwPDU

— ESPN Stats & Info (@ESPNStatsInfo) May 10, 2018

במהלך כמעט כל העונה, אם אנשים היו צריכים להמר על גמר המזרח, כנראה שהיו נותנים צמד אחר. כי זה לא שהדרך הייתה קלילה.

תקציר הפרקים הקודמים או: עונת ה"כן, אבל…"

בשנה שעברה נפגשו שתי הקבוצות אחרי שקליבלנד ניצחה את טורונטו בסוויפ ובוסטון הייתה עם יתרון הביתיות. את הסדרה סיימו 4-1 לטובת קליבלנד כשבוסטון לא איתגרה יותר מדי את קליבלנד. הקאבס הגיעו לגמר מול גולדן סטייט וחוו מהצד השני את איך זה להיות כמעט, אבל לא מספיק טובים.

שלא כמו קבוצות אחרות, בבוסטון לא מסתפקים בהגעה להפסד מול לברון והיו שמועות שאיינג' אמר בישיבת הנהלה שקצת נמאס לו מאובר אצ'יברים. אז הביאו רוקי מבטיח, החתימו את גורדון הייוורד, נאלצו להיפרד מאייברי בראדלי (לפי איינג' זה היה נטו בגלל עניינים כספיים). על קראודר ויתרו כי התמרמר בקול אחרי שהביאו את הייוורד, על השאר לא ממש נתנו תירוץ למה. בסה"כ החליפו 11 שחקנים ולמעשה בנו קבוצה כמעט חדשה. לא משהו שקבוצת צמרת בד"כ עושה, לא משהו שקבוצה עושה ומיד ממשיכה לצמרת.

בצד השני של המשוואה גם בקליבלנד לא מסתפקים בלקחת את המזרח וכן מכוונים גבוה יותר. החלפה של מנג'ר טרפדה בישורת האחרונה טרייד שהיה מביא את פול ג'ורג' לקליבלנד. אבל גם שם הביאו כמה שחקנים, שתי הקבוצות עשו את הטרייד המפורסם שבו החליפו רכזים, ובו קליבלנד גם השיגה את קראודר שקיוותה שיהיה שחקן הגנה ויחזק אותה ועוד שחקנים עם ניסיון שידעו להתמודד במצבים כאלה.

וכאן מתחילה לה עונה שאצל שתי הקבוצות מוגדרת בשתי מילים: עונת ה"כן, אבל…"

"כן, אבל הכוכב שלהם נפצע 5 דקות לתוך העונה."
"כן, אבל יש להם בעיות כימיה."
"כן, אבל הורפורד לא באמת אולסטאר."
"כן, אבל הרכזים שלהם פצועים ולא מתפקדים."
"כן, אבל יש גבול למה שסטיבנס יכול לעשות עם סגל כזה צעיר."
"כן, אבל אתה לא יכול לפרק קבוצה ולהרכיב מחדש באמצע העונה ולרוץ לאליפות."
"כן, אבל עכשיו הכוכב השני נפצע."
"כן, אבל לברון לא יכול לבד."
"כן, אבל הכוכב והשחקן הכי טוב של הסדרה משחק במילווקי."
"כן, אבל טורונטו השנה טובה יותר, שינתה מנטאליות, והם מתקשים כל העונה."
"כן, אבל יש להם פחות כשרון."
"כן, אבל הן לא מספיק טובות, ראינו את החסרונות שלהן בסיבוב הראשון. הגמר השנה יהיה טורונטו-פילדלפיה. אתם תראו."
כן, כל אלו היו טענות שנשמעו במהלך העונה, כולן נשמעו נורא נכונות וטובות. אבל… שוב אנחנו כאן.
(ולא משנה מי מהן תעלה, אתם עדיין תשמעו את ה"כן, אבל…" )

איך קליבלנד תנצח?

אה, זו שאלה רצינית? התשובה האינטואיטיבית מכילה מילה אחת: לברון. לברון יבוא ויעשה את מה שלברון עושה בפלייאוף. בשביל לנצח צריך את החברים מסביב שלא ממש הופיעו, בין אם לקח זמן להתאושש מהפציעה, שמרו אותם טוב או סתם לא בא להם להכנס למשחק.

בסיבוב הראשון אינדיאנה נטרלה את שחקני המשנה של לברון, לאב עדיין היה (כנראה) פצוע ולברון עשה את שלו.

בסיבוב השני טורונטו החליטו לנסות לשמור את לברון, שחקני המשנה חזרו להופיע ולברון עשה את שלו. באיזה מהדרכים ילך בראד סטיבנס?

זה לא רק העניין של לברון בתור השחקן הכי טוב כאן, ובהפרש. זה עניין של ניסיון. בטח כשיש ללברון יותר משחקי פלייאוף ב-TD גארדן מכמה משחקני בוסטון.

ניסיון זה יתרון של קליבלנד ולא רק אצל לברון, כשחוץ מהורפורד ומרכוס מוריס כל השחקנים המובילים הם רוקי (טייטום) שנה שניה (בראון) או שנה שלישית (טרי רוזייר). בוסטון היא אחת הקבוצות הצעירות בליגה, בעוד שקליבלנד הקבוצה המבוגרת ביותר. לאור העובדה שחוץ מבוסטון, שלושת הקבוצות האחרות בגמרים האיזוריים הם 3 מתוך 4 הקבוצות המבוגרות בליגה, אפשר להבין את חשיבות הניסיון.

מבחינה הגנתית נדמה היה בסיבוב הראשון שרק לארי נאנס שומר, מצד שני, לרגעים הוא אכן שמר בשביל חמישה. מהבחינה הזאת בוסטון תהיה יותר איום כמו אינדיאנה מאשר טורונטו, והקאבס יצטרכו לשמור. אצל הראפטורס היו 2 ממש טובים, וכשניטרלו אותם, ניטרלו הכל. בבוסטון אין אחד שהוא עילית, אבל יש כמה טובים ובכל משחק מישהו אחר מתעלה, כך שלנטרל אחד או שניים כנראה שלא ינטרל את כל ההתקפה.

חוץ מלברון, הקלעים המובילים של קליבלנד הם קווין לאב וקייל קורבר. כשלברון, לאב וקורבר היו על המגרש, הקאבס היו בדירוג התקפי של 125 (!) מול טורונטו, ובסה"כ קלעו 41 נקודות יותר מהם בזמן הזה. עד כה בפלייאוף לאב וקורבר קלעו יחד 50 מתוך 117 זריקות מעבר לקשת (43%). לאב וקורבר הפכו להיות צמד יעיל בסדרה הזאת, כפי שהם מספרים לזאק לואו.

הגנתית, בעבר טריסטאן תומפסון הסתדר טוב במיוחד מול הורפורד, וג'ורג' היל שומר טוב ואמור להיות מסוגל להתמודד עם רוזייר. אם לא, אז כנראה שמתישהו נראה את לברון עובר לשמור על 'סקארי טרי' במטרה לחסל את הנעת הכדור של בוסטון. אין שחקן כנף אחר שלברון אמור להיות עליו, ולמעשה יתכן מאוד שזאת תהיה ההצבה של לברון מההתחלה. לטיירון לו היו השנה הרכבי סמול בול עם נאנס וג'ף גרין בעמדות 4 ו-5 שרצו והיו יעילות מאוד. מתישהו ההרכבים הללו יופיעו כתשובה להרכבי הסמול בול של בוסטון.

השאלה היחידה מבחינת קליבלנד היא שחקני המשנה, כי לא משנה מה יקרה, לברון ייתן את התפוקה שלו בסדרה הזאת. השאלה היא מה החברים שמסביב ייתנו.

איך בוסטון תנצח?

היתרון העיקרי של הסלטיקס הוא כמובן בעמדת המאמן. גם בשתי הסדרות הקודמות הם היו בנחיתות כשרון, אבל סטיבנס נתן את האקסטרה. האם יספיק הפעם? כנראה שלא, אבל זה מה שאמרו גם בסדרות הקודמות.

אז איך ינסו לעצור את לברון? מול מילווקי עם יאניס ופילדלפיה עם סימונס, בוסטון התמודדה עם גבוה חזק ואתלטי. בשתי הסדרות הקודמות הפתרון של סטיבנס היה לשים עליהם את הורפורד. גבוה, חכם ומספיק חזק בשביל להתמודד נגדם, הורפורד חיכה להם 14 פיט מהטבעת ונתן להם לזרוק מחצי מרחק ומעלה. עם סימונס זה עבד מצויין, עם יאניס הייתה הצלחה חלקית, עם לברון כנראה שלא יעבוד. זה יכול היה לעבוד אם היינו ב-2011 אבל אנחנו לא. אמנם בינתיים לברון בפלייאוף הזה על 28.8% מעבר לקשת, אבל הוא יעניש אם יתנו לו את המטר הזה. חוץ מזה שהורפורד יהיה עסוק בלשמור על קווין לאב, כי הוא היחיד שיכול לרוץ איתו על הפרימטר. בתקווה שסטיבנס למד מהטעות של קייסי ששלח את יונאס לשמור על לאב ולרדוף אחריו. זה מאצ'אפ חשוב מאוד שיש להורפורד. הזכרנו קודם שההבדל בין הסדרה של אינדיאנה לזו של טורונטו הייתה התרומה משחקני המשנה ובפרט של קווין לאב. אם הורפורד יצליח לנטרל את לאב, זה יקשה מאוד על לברון שימצא את עצמו שוב לבד.

מול טורונטו לברון התמודד עם או ג'י אנונובי הרוקי, שהיה לא כזה רע יחסית, ואפילו גרר התייחסות של לברון ששיבח בכלליות את מחזור הדראפט הזה.

"You look at the rookie class this year… it's probably the best since 2003." – @KingJames pic.twitter.com/FrKIFFKpFO

— NBA TV (@NBATV) May 8, 2018

גם הפעם לברון יפגוש רוקי נוסף, אחד שדי מעריץ אותו (אבל מעדיף את קובי, שימו לב לחולצה)

@KingJames Follow back it's Larry Hughes nephew from st. Louis and Abe and Rj Lil cousin and Justin Son Follow Back pic.twitter.com/AnOnb7E8

— Jayson Tatum (@jaytatum0) April 13, 2012

מלבד הערצה, טייטום הוא גם האחיין של טיירון לו, כפי שמאמן הקאבס חשף בריאיון. האם יש לנו כאן חפרפרת? (ואם כן, אז מי?)

בכל מקרה כנראה שטייטום לא יהיה היחיד. בסדרה שנה שעברה סטיבנס ניסה תחלופה גבוהה של שומרים על לברון, מתוך ההבנה שאחד כנראה לא מספיק, אז בכל רגע היה שומר רענן על לברון במטרה להתיש אותו. הבעיה עם זה היא שלאור הפציעות יש פחות שחקני כנף טובים לבוסטון לזרוק על לברון, וזה פחות טוב. במידה וסטיבנס אכן ינסה את הטקטיקה הזאת, צפו לראות את כולם שומרים על לברון, ואת סמי אוג'לייה מקבל דקות כמו מול מילווקי.
מרכוס סמארט הוא הגרסה לעשירים של לאנס סטיבנסון, וגם מרכוס מוריס יקבל דקות על לברון.  זו תהיה מלחמת התשה מצד סטיבנס ומאמץ משותף מצד כולם, בתקווה שג'יימס יתעייף קודם.

הטבלה הבאה מציגה מידת ההצלחה של השחקנים השונים העונה בהגנה על לברון. לקוח מהטור המצויין והמומלץ של ג'ארד רובין.

זה השוטצ'ארט של לברון עד כה בפלייאוף. שימו לב שכמו שקובי ציין בפודקאסט, הוא אוהב ללכת שמאלה ולזרוק משם. האם זה נותן משהו? לא נותן כלום, כי הוא טוב גם מהצד השני. בכל זאת, יתכן וכן ינסו את זה מתוך תקווה שאם הוא יאלץ לזרוק מהצד שפחות אוהב, מתישהו יראו זאת באחוזי הקליעה. כן הייתי אומר שבמקום למנוע ממנו ללכת שמאלה לדחוף אותו למיד ריינג'. היו רגעים שאנונובי ניסה לעשות זאת בהצלחה חלקית, ואמנם כפי שרואים לברון עדיין טוב גם משם, עדיף כנראה שיזרוק מהמיד ריינג' ולא יגיע לפינות שאוהב.

בצד ההתקפי לבוסטון יש אוסף של שחקנים בסגנון טל בורשטיין, מהבחינה שיודעים לעשות הכל טוב, בלי לעשות משהו ברמה מצויינת. כולם קולעים, יוצרים לעצמם, סבבה בפיקנרול וברמה טובה, לא ברמה של וואו. יהיו לזה יתרונות שיקשו על ההגנה של קליבלנד, בעיקר כי בכנפיים אין להם שומרים מבריקים, עם כל הכבוד לסמית'. דווקא בצבע תומפסון שמול הורפורד מצליח כל פעם לתת אקסטרה ולארי נאנס ששומר מצויין יקשו, ובוסטון תנסה לתקוף בפיקנרול את לאב. השאלה היא איך לו יתמודד עם זה.

נקודה נוספת שחשוב להתייחס אליה בנושא בוסטון: המאזן שלהם בבית בפלייאוף: 7 – 0 המאזן בחוץ: 1 – 4. קבוצה שמשמעותית טובה יותר בבית מאשר בחוץ, ואמנם יש לה את הביתיות, אבל ללא ספק תצטרך להעלות את הרמה במשחקי חוץ. לברון פחות מתרגש מבית-חוץ, בטח כשכאמור יש לו יותר נצחונות פלייאוף בבוסטון מאשר לחלק נכבד מהסגל. בוסטון תהיה חייבת להילחם ולא לוותר על אף משחק בית, וזה יהיה קשה. מאוד.

השורה התחתונה כאן דומה לשורה התחתונה בחלק הקודם: לברון יעשה את שלו, לכל היותר ניתן להאט אותו. אם בוסטון יצליחו לנטרל את הצוות המסייע, ופה כאמור המון עבודה מוטלת על הורפורד בניטרול של לאב, יש על מה לדבר.

תחזית

קליבלנד כנראה עולה. אמרנו שיחזור של שנה שעברה, אז 4-1 כמו שנה שעברה.

קרא עוד