Sample Page

קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: ממפיס גריזליס

לדף הקבוצה

ממפיס גריזליס

נשארו: מארק גאסול, מייק קונלי, צ'נדלר פארסונס, ג'מייקל גרין, דילון ברוקס, ווין סלדן, מרשון ברוקס, בריאנטה וובר, מרקיס טיג, איבן ראב, אומארי ג'ונסון, מייק הנרי.

עזבו: דיונטה דייויס (סקרמנטו), טייריק אוואנס (אינדיאנה), בן מקלמור (סקרמנטו), ג'רל מרטין (אורלנדו), קובי סימונס.

הגיעו: קייל אנדרסון, עומרי כספי, שלווין מאק (שוק חופשי), גארט טמפל (טרייד), ג'ארן ג'קסון ג'וניור, ג'בון קארטר (דראפט).

מתנדנדים: מריו צ'אלמרס.

חמישייה: מייק קונלי, דילון ברוקס, קייל אנדרסון, ג'מייקל גרין, מארק גאסול.

ספסל: שלווין מאק, גארט טמפל, ווין סלדן, צ'נדלר פארסונס, ג'ארן ג'קסון ג'וניור, עומרי כספי, אנדרו האריסון, מרשון ברוקס, איבן ראב, ג'בון קארטר.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

אז מה היה לנו שם?

בפעם הראשונה מאז 2010, ממפיס פתחה עונה בלי זאק רנדולף וטוני אלן – שני שחקנים שהיו חלק מרכזי במנטליות ה-grit and grind הקשוחה שבנו בממפיס במהלך השנים. לאור הפציעות של צ'נדלר פארסונס וחוזה המקסימום שלו, ממפיס התקשתה להתחזק ופתחה עונה בסגל פחות טוב. תוך פחות מחודש מייק קונלי נפצע וגמר את העונה, כשגם שחקני המשנה של הקבוצה סבלו מפציעות – רק 3 שחקנים שיחקו יותר מ-70 משחקים.

העונה הידרדרה מאוד מהר, עם מספר רצפי הפסדים שהבהירו שהגריזליס לא הולכים לחזור לפלייאוף. היחסים הרעועים בין המאמן דיוויד פיזדייל לכוכב שלו מארק גאסול לא עזרו, וגרמו לבסוף לפיטוריו של פיזדייל. הוא הוחלף על ידי עוזרו ג'יי בי ביקרסטף, אך זה לא עשה הבדל גדול.

רצף של 19 הפסדים והפסד ב-61 הפרש לשארלוט היו נקודות השפל בעונה, שלא השאירה הרבה מקום לאופטימיות. היחידים שהראו ניצוצות היו דילון ברוקס וטייריק אוואנס, שלקחו פיקוד ויצרו נקודות בקבוצה עם מעט שחקנים שמסוגלים לכך.

ברוקס, הרוקי מהבחירה ה-45 בדראפט, קיבל המון דקות לאור הפציעות (28.7 למשחק), יצר לעצמו זריקות והראה קליעה מרשימה (קלע 1.1 שלשות למשחק ב-35.6%).

אוואנס, שעשה קאמבק אחרי שתי עונות לא פשוטות, יצר גם לאחרים (5.2 אסיסטים למשחק) וקלע מצוין (2.2 שלשות ב-39.9%). לקראת הטרייד דדליין ציפו שממפיס תשלח אותו לקבוצת פלייאוף ותשיג עליו משהו (ממפיס אפילו הושיבו אותו בצד לכמה משחקים לפני הדדליין כדי שלא ייפצע), אבל מסיבה לא ברורה זה לא קרה.

קיץ חם

הקיץ של ממפיס היה בסימן חזרה ל-grid and grind – הזהות הקשוחה שבנו בממפיס, שהתבטאה במשחק הגנה פיזי וסגנון איטי. כל ההחתמות היו בדגש על הגנה, במטרה להחזיר את הקבוצה לפלייאוף, את הקהל ליציעים ואת מארק גאסול לעוד עונה (יש לו אופציית שחקן בקיץ).

הקיץ החל בדראפט, שם ממפיס בחרה בבחירה ה-4 את ג'ארן ג'קסון ג'וניור – גבוה ארוך (גובה 2.11 עם מוטת ידיים 2.27), שומר טוב, עם קליעה טובה ל-3 (39.6% במכללות) והרבה פוטנציאל. הוא המשיך עם טיפול בבעיה המרכזית שהייתה לממפיס – חוסר בשחקני כנף. בממפיס הבינו שדי סביר שפארסונס לא יבריא לעולם, וצריך למצוא פתרונות אחרים. אמנם הוואקום איפשר לשחקנים כמו ווין סלדן (לא נבחר בדראפט) וברוקס (בחירה 45) להתפתח ולהפוך לשחקנים לא רעים, אבל בשביל להגיע לפלייאוף במערב הקשוח של השנה ממפיס ידעו שהם יצטרכו הרבה יותר.

הגריזליס השקיעו את כל חריגת המיד לבל שלהם בחוזה של 37 מיליון דולר ל-4 שנים לקייל אנדרסון. המחיר אמנם גבוה קצת – כיאה לשחקן חופשי מוגבל – אבל הוא שחקן טוב מאוד עם ראיית משחק מצוינת ויכולת לשמור על כמה עמדות ברמה גבוהה. ממפיס גם שלחו את דיונטה דיוויס לסקרמנטו, תוך ניצול העובדה העובדה שהקינגס מכורים לגבוהים צעירים עם פוטנציאל. כל כך מכורים שהם הסכימו לקחת איתו את בן מקלמור ולתת בתמורה את גארט טמפל. טמפל הוא שחקן 3&D מצוין עם הרבה ניסיון בליגה, מהסוג שלא היה לממפיס קודם והיא צריכה מאוד. בנוסף, ממפיס החתימו את עומרי כספי ושלווין מאק על מינימום. כספי ייתן עוד עומק בכנף ובעמדה 4 שקצת דלילה, בהנחה שפארסונס לא יבריא ואילו מאק יהיה מחליף ראוי לקונלי – חוסר שבלט בעונה האחרונה כשקונלי נפצע.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

יש הרבה מקום לאופטימיות לקראת העונה הקרובה. לפי מספר מקורות, קונלי כשיר ב-100% לעונה, כך שחוץ מפארסונס, כל שחקני הרוטציה של ממפיס יגיעו למחנה האימונים בריאים. מעבר לכך, ההחתמות בקיץ היו מצוינות. הן הפכו את הסגל לשלם, בלי חורים גדולים באף עמדה.

אנדרסון הוא השחקן החשוב ביותר שהגיע בקיץ. בתור שחקן שאוהב לשחק לאט, אנדרסון מתאים מאוד לסגנון של ממפיס, שבו יוכל להביא לידי ביטוי את ההגנה ואת ראיית המשחק הנהדרת שלו. סגנון המשחק שלו דומה לזה של מארק גאסול, והשילוב שלהם יחד יכול להיות נהדר. הקליעה משלוש של השחקנים האחרים, כולל הגבוהים, תחפה על הבעיה של אנדרסון בקליעה ותאפשר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – למסור:

ההחתמות של טמפל, מאק וכספי מורידות את התלות של ממפיס בבריאות של פארסונס ובשחקנים שלא אמורים לקבל דקות משמעותיות בליגה. בעונה האחרונה שחקנים כמו אנדרו האריסון (23.7 דקות למשחק), ג'רל מרטין (22.8), מריו צ'אלמרס (21.5), קובי סימונס (20.1), מייק הנרי (18.9) ואיבן ראב (14.3) קיבלו הרבה יותר מדי דקות ואף פתחו בחמישייה (אלו רק השחקנים שהיו בקבוצה לאורך כל העונה. יש עוד שורה שלמה של שמות מומצאים שקיבלו המון דקות בחוזה ל-10 ימים בסוף העונה). העונה הדקות הללו ילכו לשחקנים יציבים עם ניסיון בליגה, כשגם במקרה של פציעות יהיה לממפיס הרבה יותר עומק.

העובדה שכמעט כל שחקני הרוטציה של ממפיס הם שחקני הגנה מעל הממוצע, בתוספת הסגנון האיטי של ממפיס, מראה שממפיס הולכת להיות קבוצה שלא קל לשחק נגדה. בליגה שבה רוב הקבוצות רגילות לשחק מהר, משחק נגד ממפיס יוציא קבוצות מאזור הנוחות שלהן. העומק ההגנתי יאפשר מגוון הרכבים טובים הגנתית שיציגו הגנת חילופים אימתנית, ויאפשרו לממפיס לכפות את הסגנון הזה. ג'קסון אמנם לא הולך לפתוח בחמישייה, אבל הוא ייתן מימד נוסף של הגנה עם האורך שלו.

דילון ברוקס ירוויח גם הוא מכך שממפיס תעמיד השנה קבוצה טובה הרבה יותר. הוא לא יצטרך לקחת את כל הנטל ההתקפי עליו כמו בעונה שעברה וליצור יש מאין לבדו. הריווח מסביבו יהיה הרבה יותר טוב ומוסרים כמו קונלי, אנדרסון וגאסול יאפשרו לו לקבל הרבה יותר מצבי קאץ' אנד שוט.

הבעיה של ממפיס היא העובדה שהיא במערב. ריבוי הקבוצות הטובות גורם לכך שאין לגריזליס זמן לבזבז – הם יהיו חייבים להתחבר מהר כדי להשאיר לעצמם סיכוי טוב להגיע לפלייאוף. יש לה פחות כישרון מיריבותיה על המקום בפלייאוף וחשוב מכך, אין לה שחקן על שיכול לנצח משחקים לבד. לכן, היא תצטרך להיות טובה יותר בתחומים אחרים, כמו משחק קבוצתי והגנה. יש לה סגל שמתאים לכך, אבל אלו תחומים שדורשים תיאום ולמצוא את ההרכבים שעובדים טוב יחד. בקבוצה עם הרבה שחקנים חדשים זה יכול לקחת זמן.

לכן, הבחירה להמשיך עם ג'יי בי ביקרסטאף על הקווים עשויה להתנקם בממפיס. ביקרסטאף היה מאמן זמני בעונה שעברה, וזו הפעם הראשונה שהוא מקבל משרת מאמן קבועה אחרי שהיה עוזר ביוסטון וממפיס. בעונה בה ממפיס מתחילה את המירוץ לפלייאוף כאנדרדוג, אין לה זמן לטעויות.

עוד אספקט שעשוי לגרום לבעיות הוא מייק קונלי. קונלי חוזר מפציעה בגיד האכילס, שהשביתה אותו לאורך כמעט כל העונה שעברה. היכולת של ממפיס תלויה מאוד בכך שקונלי יחזור ליכולתו מלפני הפציעה, בה היה כמעט אולסטאר. החיזוקים ישמרו שהקבוצה לא תיפול אם קונלי לא יחזור לעצמו, אבל בלעדיו אין להם סיכוי לאיים על הפלייאוף.

תחזית: הגריזליס ישתפרו מאוד, אבל לא יצליחו לעשות את הזינוק הנדרש כדי להגיע לפלייאוף. 37 ניצחונות ומקום 10 במערב.

וגאס חזתה לקבוצה 33.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.

קרא עוד

קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: סקרמנטו קינגס

סקרמנטו קינגס

נשארו: דיארון פוקס, באדי הילד, בוגדן בוגדנוביץ', ווילי קאולי-סטיין, ג'סטין ג'קסון, קוסטה קופוס, הארי ג'יילס, זאק רנדלוף, אימן שאמפרט, פרנק מייסון, סקאל לאביסייר.

עזבו:  וינס קארטר, ניגל הייז, ג'קאר סמפסון, ג'אק קולי, ברונו קאבוקלו.

הגיעו: מרווין באגלי, נמניה בייליצה, בן מקלמור, דיונטה דיוויס, ג'אמל ארטיס, יוגי פרל.

מתנדנדים: וונין גבריאל.

חמישייה: דיארון פוקס, באדי הילד, בוגדן בוגדנוביץ', מרווין באגלי, ווילי קאולי-סטיין.

ספסל :  נמניה בייליצה, בן מקלמור, קוסטה קופוס, הארי ג'יילס,  ג'אמל ארטיס, יוגי פרל, זאק רנדולף, אימן שאמפרט, פרנק מייסון, סקאל לאביסייר.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

אז מה היה לנו שם?

מאזן של 27 ניצחונות ו-55 הפסדים, כשהיא סופגת 106 נקודות לעומת 99 שקולעת, סקרמנטו קינגס סיימה את העונה שעברה במקום ה-12 במערב.

הדראפט האחרון הביא לקינגס בבחירה החמישית את מי שאמור היה להיות אבן הפינה של הפרנצ'ייז. לאחר שדיארון פוקס, הרכז המוכשר מקנטאקי שניצח בנוק-אאוט את לונזו בול בטורניר המכללות, הצהיר כי הוא רוצה לשחק בסקרמנטו זה היה נו בריינר מצד הקבוצה לבחור אותו. פוקס הוא רכז זריז בצורה בלתי רגילה, שמכנה את עצמו "חטפני השועל" (כן, זה קשור לכך ששם המשפחה שלו באנגלית הוא "שועל". והוא ממש אוהב לחטוף). סגנון המשחק שלו מזכיר את ג'ון וול הצעיר, והאחרון אף כינה אותו "כמוני, רק שמאלי". פוקס הראה ניצוצות של גדולה עם כמה סלי ניצחון בעונה האחרונה, אבל קלע ב-41% מהשדה, 31% מהשלוש ואיבד 2.4 כדורים על 4.4 אסיסטים.

הרוקי המוצלח ביותר בעונה של הקינגס, כיאה לקבוצה שמנוהלת ע"י שתי אגדות סרביות (דיבאץ וסטויאקוביץ'), היה בוגדן בוגדנוביץ' שהגיע לליגה בגיל 25, אחרי שנבחר עוד בדראפט 2014. בתור שוטינג גארד שמגרד את ה-2 מטר, משחק חכם מאוד ונע נהדר בלי כדור, בוגדנוביץ' הוא שחקן שעוד יהיה משמעותי בליגה. הבעיה של בוגדנוביץ' היא שהוא בגיל מבוגר יחסית לרוקי, מה שמגביל את התקרה שלו. אל תפספסו את סל הניצחון שלו על גולדן סטייט

השחקנים המעניינים בקינגס לא היו רק רוקיז, אלא גם שחקנים צעירים שנראים לרגע כמו כוכבים ולרגע אחר כמו באסטים. ואין שחקן שמתאר באופן מושלם יותר את ההגדרה הזו מאשר ווילי קאולי-סטיין. מגובה 2.13, עם מוטת ידיים של 2.21, קאולי-סטיין יכול לבצע חסימה הירואית בהגנה ובמהלך הבא לחדור לסל ולסיים בהטבעה. כשהוא טוב, הוא נראה כמו שחקן מקסימום. כשהוא רע, הוא מזיק לקבוצה. עם 13 נק׳ למשחק, 7 ריב׳, חטיפה וחסימה, הפוטנציאל שם. באדי הילד יודע לייצר נקודות, אבל לעיתים קרובות מדי הוא נראה אבוד בהתקפה של סקרמנטו, מנסה למסור בכוח ומאבד את הכדור. הילד סיים את העונה האחרונה עם 13.5 נק׳ ב-25 דקות משחק, כאשר הוא קלע ב-43% מהשלוש וחטף 1.1 כדורים. צעיר נוסף שנתן רגעים יפים בעונה האחרונה הוא סקאל לאביסייר. הגבוה הדקיק מקנטאקי הראה כישרון התקפי לא מבוטל לפאוור פורוורד, שהשתווה רק לנזק ההגנתי שעשה. לצד זאק רנדולף קשישא שהוביל את הקינגס בנקודות (14.5 למשחק) וג'ורג' היל שהועבר באמצע העונה, התאספו בקינגס צעירים לא מבושלים דיים עם ותיקים שלב אחד מעבר לשיא הקריירה. לפרקים זה נראה מעניין לצפייה. לרוב זה נראה כמו הבלאגן שאפשר היה לצפות מהם שיעשו.

קיץ חם

כמו כל קיץ ב-7 השנים האחרונות, גם הפעם הקינגס קיבלו בחירת טופ-10 בדראפט ה-NBA. מרווין באגלי מגיע לבירת קליפורניה אחרי שנבחר בבחירה השניה, באחד מהדראפטים הכי מוכשרים בעשור האחרון, שרווי בעיקר בפורוורדים גרסת דור ה- Z (גבוהים, ארוכים, ואחוזים גבוהים ל-3). מי שרואה את המספרים של באגלי, יחסית לגבוהים אחרים בתקופתם במכללות, יכול לחשוב שמדובר בדבר הגדול הבא

ברמת המכללות, באגלי היווה כוח התקפי שכמעט ולא ניתן לעמוד בפניו. אלא שהבעיה שלו, עוד לפני שנעבור לדבר על ההגנה (ובהחלט נגיע לשם), היא העובדה שהוא שיחק בדיוק. מסורתית, שחקנים של דיוק נראים טוב יותר בקולג'ים מאשר ב-NBA (למרות החריגות האחרונות אצל ג'ייסון טייטום וקיירי אירווינג), לעומת שחקנים של קנטאקי שממלאים תפקיד מוגבל במכללות ופורחים במקצוענים. כך או אחרת, לפחות בפן ההתקפי יש לבאגלי שילוב בין משחק פנים מאיים וקליעה רכה מבחוץ, לצד חוש לריבאונד, פרמטרים שהופכים אותו לפרוספקט מעניין מאוד בשנים הקרובות.

הבעיה הרצינית נמצאת בצד השני של המגרש. הגנת הפיק-אנד-רול של באגלי במכללות הייתה כל-כך גרועה, שמייק ששבסקי העביר במהלך העונה את דיוק להגנה איזורית. להבדיל מהגבוהים הדומיננטיים שהגיעו לליגה בשנים האחרונות, באגלי גם לא מגן טבעת. עם ווינגספאן של 2.13, הוא לוקה משמעותית באורך מול הגבוהים הדומיננטיים בליגה, מה שיכול להקשות גם על הורדת הריבאונדים שלו. במקרה האופטימי, יתפתח להיות כריס בוש התקפית, אבל לא הגנתית. בתסריט הפסימי, התקפות יריבות יחפשו אותו בפיק-אנד-רול פוזשן אחר פוזשן.

בגזרת השחקנים החופשיים, נמניה בייליצה ויוגי פרל הם שני ההחתמות המעניינות של הקבוצה. בייליצה הבריז לפילדלפיה כדי לזכות בתפקיד משמעותי יותר ברוטציה של הקינגס, אבל בגיל 30, הוא לא מתאים לציר הזמן של הקבוצה והיה מועיל יותר על הספסל של קבוצת פלייאוף. יוגי פרל, שהיה סנסציה לתקופה קצרה בדאלאס, אמור לגבות את פוקס מהספסל. פרל הוא רכז מחליף סביר שמסוגל ליצור נקודות, אך התקרה שלו היא להיות שחקן מחליף בליגה.

בדרג הניהולי, הקינגס קידמו הקיץ את פג'ה סטויאקוביץ', אחד מעמודי התווך של הקבוצה האגדית של תחילת שנות ה-2000, לשמש כעוזרו של ולאדה דיבאץ הג'נרל מנג'ר. סטויאקוביץ' יהיה זה שייתן דגש על פיתוח השחקנים, הן של אלו עם החוזה הדו-צדדי שמסופחים לקבוצת הג'י ליג והן לשחקני הסגל, שכאמור בשנים האחרונות, לא הצליחו לתקוע יתד כשחקנים שניתן לבנות סביבם קבוצה מנצחת. בנוסף, פג'ה ידחוף את סקרמנטו לשוק שמעבר לים, ואנחנו צפויים לראות יותר ויותר שחקנים אירופאיים מגיעים ללבוש את המדים הסגולים של הקינגס, כחלק מהרעיון להחזיר עטרה ליושנה.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

המטרה הראשונית של הקינגס היא להפריד את המוץ מתוך התבן, ולהבין מי מתוך הסגל שווה להמשיך איתו לטווח הארוך. דייב ייגר, מאמן הקבוצה, הצהיר ביום הפתוח של הקבוצה שפוקס הוא הפרנצ'ייז פלייר. פוקס מספיק מוכשר כדי להתפתח לתואם ג'ון וול, אך רק בדצמבר ימלאו לו 21, וההשקעה בו משמעותה עוד מספר שנים של כאבי גדילה לקינגס. מרווין באגלי, לפחות נכון לרגע זה, הוא מועמד מרכזי להשלים ציוות רכז – פאוור פוורוורד של פעם. ווילי קאולי-סטיין, באדי הילד ובוגדנוביץ' ינסו להתפתח לשחקן השלישי המשמעותי של הקבוצה הזו, לפחות עד שיזכו לעבור מחוזה הרוקי לכסף הגדול (רק קאולי-סטיין והילד. בוגדנוביץ' כבר חתום על 24 מיליון לשנתיים הקרובות).

הסגל הזה עוד לא מספיק כדי לייצר ניצחונות, אבל הקינגס ירצו לגבש סגנון ולייצר לעצמם שם בליגה. הם צעירים, מוכשרים ויכולים להרשות לעצמם להתנסות בהרפתקאות. השאלה היא האם דייב ייגר הוא המאמן המתאים לכך. ייגר הוא מאמן שמרן, שסגנון האימון שלו נוגד את תכונות הסגל הצעיר בסקרמנטו. בשנה שעברה הקינגס שיחקו בקצב האיטי בליגה, למרות סילון כמו פוקס בתור רכז. הניסיון של ייגר לייצר התקפה שמבוססת על הרבה מסירות הוביל ללא מעט התקפות מבולבלות, והסתיים במקום הלפני אחרון בליגה ביעילות ההתקפית. באופן כללי, ניתן לומר שהקינגס שיחקו כדורסל של תחילת שנות האלפיים, שכולל גם משחק פוסט מרובה, מעט התקפות מעבר ושלשות, עם סגל שרק נולד בתקופה הזו. כדי למצות את המירב, ייגר צריך לשחרר קצת את הרסן ולתת לצעירים, כולם כוכבי מכללות לשעבר, לממש את הכישרון הטבעי שנמצא בהם.

בסופו של דבר, העונה הקרובה תהיה שנת מעבר. חוסר היציבות המובנה של השחקנים המובילים בקינגס ייצור כמה רגעים נהדרים, ובעיקר יגבה שכר לימוד. השאלה הגדולה תהיה לגבי השיטה: האם נראה קבוצה צעירה ומלהיבה, או חבורת צעירים חסרי ביטחון שמסתכלים אל הספסל בכל פעם שמנסים לבצע מהלך מחוץ לשטף המשחק. יהיה שווה לעקוב אחריהם ולו רק בשביל לחוות עונת פריצה של אחד מהמועמדים הרבים: קאולי-סטיין בשנתו הרביעית, באדי הילד בשנה השלישית, כנ"ל לגבי סקאל לאביסייר (רק בן 22) וכמובן לצפות בפוקס, באגלי וג'סטין ג'קסון (סמול פורוורד משלים ואיכותי) מנסים להטביע את חותמם בליגה. לפרקים זה גם יהיה מלהיב.

תחזית: רגעי קסם מועטים, ניצחונות מועטים. בסביבות ה-25 ניצחונות והמתנה לעונה הבאה.

וגאס חזתה לקבוצה 27 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.

 

 

 

קרא עוד