Sample Page
פריוויו פלייאוף 2026: לוס אנג'לס לייקרס (4) מול יוסטון רוקטס (5)
אפר 16, 2026 | המגזין, שיימס ברשת | 0 |
עמית זילברבוש
זוהי הסדרה בין שתי אלה שקיוו להיות קונטנדריות, וכרגע כל אחת מהן יותר מאושרת מהשנייה שאלו ציוותי הסדרות שהתקבלו בסוף, כי זהו בערך הסיכוי היחיד שלהן לעבור סיבוב.
זוהי גם הסיבה שתציג את שני כוכבי הדור הקודם ההולכי ומזדקנים, האחד בן 37, והשני, כבר 41.
הלייקרס מקווים שיוכלו למשוך את הסדרה הזאת לכמה שיותר משחקים, מספיק כדי לתת ללוקה וריבס (או לפחות אחד) להחלים ולהצטרף לחגיגה. והרוקטס מצד שני מקווים…מי יודע למה הם מקווים בעצם? לעבור סדרה ולהיות מטואטאים ע״יOKC? או לסיים את העונה מוקדם ולפרק את החבילה ככל הנראה?
הלייקרס התחילו את העונה מקרטע עם מאזן טוב מהמצופה בגלל הצלחות בקלאץ׳ אבל בין סוף פברואר לסוף מרץ היו מהקבוצות החמות בליגה עם מאזן 16-2. ואז קרה המשחק נגד OKC, ב-2 באפריל, בו גם הובסו וגם איבדו את לוקה ואוסטין ריבס. סיום עונה חזק של הצלע השלישית בחבורה נתן להם מאזן 53-19 (היו על אובר/אנדר 47.5) וסיום במקום הרביעי.
הרוקטס, שאיבדו את הרכז המרכזי שלהם מתחילת העונה, פרד ואן וליט, והיו ניסוי של ״איך לשחק עם אמן תומפסון כרכז״, שהתברר כלא רע בתחילת העונה בעיקר בגלל יתרונות מוחצים בריבאונד ההתקפה. אלא שאז גם סטיבן אדאמס נפצע, ומאז הם נראו בעיקר כמו קבוצה שלא אוהבת אחת את השניה, את המאמן שלה ובאופן מפתיע, זה קרה דווקא לקבוצה של קווין דוראנט. מי יכל לנחש.
סיום חזק של 9-1 בסיום העונה השאיר מקום לאופטמיות זעירה.
אתגר לא פשוט לעשות פריוויו לסדרה שלא ברור מי מהכוכבים הראשיים ישחק, ומאיזה שלב זה יקרה. אבל זה לא אומר שלא ננסה.
המפגשים מהעונה הסדירה – ומה אפשר ללמוד מהם לקראת הסדרה?
שתי הקבוצות נפגשו 3 פעמים במהלך העונה, כשכל אחת מנצחת את משחקי הבית שלה, לייקרס פעמיים אצלה בקריפטו ארנה והרוקטס בטיוטה סנטר.
סה״כ בשלושת הניצחונות רוב השחקנים המרכזיים שיחקו, אבל הניצחון של הרוקטס היה עוד לפני הפציעה של אדאמס. הרוקטס הביסו ב23 הפרש, עם יתרון משמעותי בריב (48:25) וספציפית בריב׳ ההתקפה (17:7).
לעומת זאת, שני הניצחונות של הלייקרס, הגיעו במרץ, אז הם הרבה יותר רלוונטיים לסדרה נכון?
אז זהו, שבהם לוקה כיכב (36 נק׳ בראשון, 40, 10 ו-9 בשני) וכאמור, מי יודע מה עם לוקה?
המפגש בין הקבוצות והכוכבים
יש פה מפגש בין שני סגנונות מאד מנוגדים. מצד אחד הלייקרס, עם הסטוריית השואו טיים, שקבלו השנה את לוקה מג׳יק הרזה שסיים כקלע המוביל של הליגה עם33.5 נק׳ למשחק, אוסטין ריבס החבר שעושה צחוקים, שהתחיל את העונה בקצב של אולסטאר, ואז נפצע ונחלש. ובעיקר, השינוי בסוף העונה כשהמלך הסכים לקחת צעד אחורה בשלהי הקריירה וראה כי טוב בסיום עונה מעולה. מכל זה כאמור לא נשאר המון לתחילת הסדרה ונצטרך לראות את ה- arguably goat נותן משחקים כאילו היינו ב – 2016. בארבעת המשחקים של סיום העונה בהם שיחק ללא לוקה וריבס, הוא רשם 25.5 נק׳ למשחק והלייקרס סיימו במאזן 3-1.
מי שיצטרכו לעזור לו הם רוי האצ׳ימורה, אם עדיין נשאר בו הכוח להיות הסקורר שהרגיל אותנו להיות. כמי שיחזור לחמישייה אפשר להניח שיצטרך לשמור על דוראנט בהתחלה (אולי יחד עם מרקוס סמארט). השחקן הנוסף שהוקפץ לחמישייה בשל הפציעות הוא לוק קנארד, הקלעי שהוביל את הליגה באחוזים מחוץ לקשת עם 47.8%. בכל שנה נראה שהנה הפעם יפרוץ, ואז רואים שהגנתית הוא לא מצליח לשרוד על המגרש בפלייאוף. השנה יהיו חייבים שיצליח.
מצד שני, הרוקטס הקשוחים, הגדולים, שמציגים פורוורדים גדולים ושומרים, עם בעיות בהתקפה באופן כללי, ובקליעה מבחוץ ספציפית. הרוקטס היו 6 ביעילות הגנתית (112.3) ובאופן מפתיע במקום השמיני המכובד ביעילות התקפית (117.5), למרות שבשלבים רבים של העונה הסתמכו יותר מדי על בידודים של דוראנט בן ה-37 , שסיפק את הסחורה, שיחק העונה 78 משחקים, הכי הרבה מאז עונת 2019-20 וסיים עם 26 נק׳ למשחק במעל 41% לשלוש, וכנראה יבחר לחמישייה השנייה של העונה.
גם אלפרן שנגון נתן עונה טובה בסופו של דבר, למרות שבשלבים מסויימים של העונה היה נדמה שהפך מבייבי יוקיץ׳ לבייבי נורקיץ׳. אמן תומפסון נתן עונה טובה גם הוא, כנראה יכנס לחמישיות ההגנה, אבל יש אומרים שלא נתן את הקפיצה מצופה, עד כדי כך שחושבים שאיבד את העליונות החשובה ביותר – בבית מול התאום אוסאר, מהפסיטונס.
השחקן האחרון שנשים עליו את הזרקור הוא ריד שפרד. מעבר לדוראנט הוא הקלעי הכי יציב משלוש של הרוקטס, עם 39.4% מחוץ לקשת. מעבר לכל הוא לא חושש לזרוק ומוביל את הקבוצה עם 7 נסיונות למשחק, עבור הקבוצה שמדורגת שלישית מהסוף בזריקות מהמקום שהאנליטיקס הראו בשנים האחרונות שממש חשוב לזרוק ממנו.
קרב המאמנים – סגנונות, התאמות ורוטציות
המאץ׳ אפ בין שני המאמנים מעניין במיוחד בסדרה הזאת כי שנייהם במצב רגיש. מצד אחד רדיק, שבא הרבה בגלל הקשרים הטובים עם הכוכב שדיבורים חזקים על עזיבתו בסוף העונה. סיום העונה לא היטיב איתו כשיש שממצביעים לכיוונו אצבעות מאשימות על הפציעות של לוקה וריבס.
Luka actually got hurt in the first quarter but JJ Redick decided to let him play through it pic.twitter.com/DpYwhD5AFs
— MD (@mike_daddino) April 3, 2026
Austin Reaves was CLEARLY injured in the first quarter vs OKC.
JJ Redick still played him the entire game of a blowout.
(h/t @mike_daddino) pic.twitter.com/x5SOfO8i7v
— BrickCenter (@BrickCenter_) April 4, 2026
בצד השני, יודוקה שנזרק מהסלטיקס בשל אינסידנט מחוץ למגרש, הגיע כבחור שמביא קשיחות לקבוצה קשוחה ממילא, ונראה שאם וכאשר יעופו מהפלייאוף, בטח אם יהיה בסיבוב הראשון, ולאור הדיווחים על חוסר החיבה ההדדי בין השחקנים למאמנם – הוא ימצא את עצמו בחוץ די מהר.
אצל רדיק אין המון מקום למשחק. הוא יצטרך לסמוך על הכוכב המזדקן שלו (לא יאמן שהגענו עד הנה בלי להזכיר את השם, ונמשיך, אולי הכוונה למרקוס סמארט?), ולהחליט כמה רחוק הוא מוכן ללכת עם דאנדרה אייטון, שחקן שהראה בו חוסר אמון משווע במהלך העונה. בנוסף הוא יצטרך להבין כמה הוא יכול לשחק עם הקלעי הכי טוב שלו בסגל, לוק קנארד, שנתן מספרים מדהימים העונה, אבל מול הרכב הפורוורדים של הרוקטס יתקשה מאד בהגנה. כיוון שהאצ׳ימורה וקנראד הוקפצו לחמישייה זה מוריד משמעותית את יכולת הגיוון והתמרון של רדיק עם ההרכב.
שחקן נוסף שיכולה להיות לו חשיבות, במיוחד הגנתית מול דוראנט הוא ג׳ארד ונדרבליט, ששוב עולה השאלה – האם נשאר אמון בינו לבין רדיק אחרי האירועים האלה:
JJ Redick sentó en el banquillo a Jared Vanderbilt después de que fallara 3 tiros libres seguidos anoche
A Vanderbilt no le sentó nada bien y acabó encarándose con Redick 👀 pic.twitter.com/azYchHdJkt
— Pasion Basket (@PasionBasketNBA) April 8, 2026
הלייקרס שהתרגלו לשחק לאט למדי במשך העונה (22 בליגה עם 99.22), אולי יצטרכו לנסות להאיץ את הקצב מול יוסטון בהיעדר לוקה, כדי לנסות לעשות נקודות במעבר. במשחק על חצי מגרש יהיה להם קשה מאד. האסטרטגיה הזו צריכה להבחן במיוחד כשמולם הרוקטס, הקבוצה השלישית מהסוף באחוזי איבודים (15.7%), אגב אחרונים בקטגוריה הזו הם הבלייזרס של דני.
אצל יודוקה יש יותר אפשרויות. ההתקפה שלו לפעמים סטטית מדי, חסרה קליעה מבחוץ, ועם ריד שפרד נראתה קצת יותר טוב אבל הוא שחקן שינצלו כל רגע שלו על המגרש בצד ההגנתי. מצד שני הוא יכול להמשיך ללכת על ההרכבים הענקיים שלו עם ג׳בארי סמית׳, שאנגון, תומפסון ואיסון ליד דוראנט, ולסמוך על שחקן בן 37 שיציל לו את ההתקפה.
תחזית
אם אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים בימים כתיקונם, מה יגידו על הסדרה הזאת? לפני הפציעה של לוקה וריבס הייתי אומר שהרוקטס זו הסדרה הכי טובה והיחידה שהלייקרס יוכלו לעבור בסיבוב הראשון. במקרה כזה הייתי מהמר 4:3 לייקרס. ועכשיו, כשאני צריך להמר מי ישחק ומתי? זה די ידוע שאני לא חובב גדול של השחקן שלא הזכרנו את שמו אבל הנה הזדמנות ללברון ליצור עוד חלק במורשת שטרם נראתה. בגיל 41 להחזיק את הראש מעל המים כדי לחכות מספיק זמן ללוקה ב-3:2 לרוקטס, שיחזור במשחק 6 להביא את המהפך? סיפור מהאגדות? ממש כן, ולא יקרה.
4:2 רוקטס.
רוצים לנחש איך הסדרה תסתיים? מוזמנים להצטרף למשחק הבראקטים של הכדור הכתום ממש כאן
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/lalhou26/">קרא עודפריוויו – קליבלנד קאבלירס (4) מול טורונטו ראפטורס (5)
קליבלנד מגיעה לפלייאוף כקבוצה עם פוטנציאל גדול לצל"ש או טר"ש. מצד אחד, סגל שכולל את מיטשל, מובלי, ג'ארט אלן, ועכשיו גם ג'יימס הארדן, עם יתרון ביתיות ועם סיום עונה חזק יחסית.
מצד שני, כולנו זוכרים איך רק לפני עונה הקאבס דהרו למקום הראשון בעונה הסדירה עם 64 ניצחונות רק כדי לעוף בחצי גמר המזרח מול הפייסרס.
לכן, למרות שהם מגיעים כפייבוריטים ברורים, הם יגיעו עם המון לחץ על הכתפיים וגם רצון להוכיח שההרכב הזה בנוי טוב יותר לפלייאוף.
מהצד השני, טורונטו, מסיימת עונה נהדרת ומפתיעה במאזן 46-36 והשתחלות למקום החמישי במשחק האחרון של העונה. טורונטו העונה הייתה בריאה יותר מהשנים האחרונות, וסוף סוף ראינו את הפוטנציאל שלהם מתחבר. מדובר בקבוצה צעירה עמוסה בכישרון אבל גם קצת חסרת ניסיון מאחר והפלייאוף האחרון היה ב-2022.
המפגשים מהעונה הסדירה – ומה אפשר ללמוד מהם לקראת הסדרה?
על פניו, טורונטו מחזיקה ביתרון פסיכולוגי ברור: 0:3 עונתי על קליבלנד, ובכל המשחקים בהפרש דו ספרתי. למרות זאת, אין ממש מה להתרגש מאחר ושלושת המשחקים היו בשלבים מוקדמים של העונה והרבה לפני הטרייד על ג'יימס הארדן.
לכן, צריך לקחת את הניצחונות האלו בערבון מוגבל, אבל כן אפשר לשים לב למשל שהקאבס קלעו 101 נקודות במשחק הראשון ו-99 במשחק השלישי. הרבה מתחת לממוצע העונתי שלהם (119). המסקנה הבולטת היא שההגנה של טורונטו יודעת או לפחות ידעה איך להוציא את הקאבס מהקצב שלה.
אבל דווקא כאן, הטרייד על הארדן אמור לתת את המענה. ב-26 המשחקים של הארדן במדי הקאבס הם רשמו מאזן 19:7, ובמשחקים שבהם הארדן שיחק לצד מיטשל, מובלי ואלן יחד, גם אם במדגם קטן מאוד, הקבוצה נראתה דורסנית.
קרב הכוכבים
השם הגדול ביותר בסדרה הוא עדיין דונובן מיטשל. לא רק בגלל המספרים, אלא בגלל סוג היכולת. בעונה הרגילה הוא קלע 27.9 נקודות למשחק, רשם שיא קריירה בכמות משחקי ה-30+, והגיע לפלייאוף הזה עם רקע של התפוצצויות פלייאוף אמיתיות. בנוסף ראינו ממנו תצוגות על של 40+ נקודות בפלייאופים הקודמים והוא נראה שהוא מוכן לבמה הגדולה.
לצידו הארדן מקבל אולי את ההזדמנות האחרונה לעשות ריצת פלייאוף שתסתיים באיזה תואר היסטורי. הארדן מהרגע שעזב את הת'אנדר מעולם לא זכה לשחק לצד קבוצה בריאה ועוד בתור הכינור השני (דוראנט והארדן לא ממש שיחקו ביחד בברוקלין, וגם לנארד לא עשה ריצת פלייאוף עם הארדן). הארדן נראה בשל ומוכן למעמד, הוא זורק משמעותית פחות בקאבס לעומת הקליפרס ולא נראה שזה מטריד אותו וזה הדבר הכי חשוב. מהצד השני, הוא יודע לקחת את הזריקה החשובה כשצריך, ויוריד המון עומס ממיטשל.
זה בעיקר חשוב, מאחר והצלעות הנוספות בחמישייה לא ממש בנויות לרגעים האלו. מובלי, ואלן יכולים לייצר נקודות, אבל רק בשטף של המשחק, ברגעי השיא, עד עכשיו הכל הלך על "ספידה", ועכשיו סוף סוף הוא יקבל עזרה מהזקן.
בצד השני, טורונטו מגיעה עם היררכיה ברורה מאוד אבל בלי "כוכבים" גדולים. אינגרם קולע 21.5 נקודות למשחק, בארט 19.3, סקוטי בארנס 18.1 וקוויקלי 16.4. אבל היתרון של טורונטו זה דווקא האיזון המדהים בין השחקנים והעובדה שהם קבוצת הגנה נהדרת שמדורגת במקום החמישי בליגה לעומת מקום 15 בלבד לקאבס.
עוד נתון מעניין, זה מה קורה מתחת לסלים.
אלן ומובלי אמורים לספק יתרון של גודל ושליטה בצבע, בפועל מאחר ואלן החמיץ שניים מתוך שלושת המשחקים בין הקבוצות, טורונטו שלטה מתחת לסלים, בעיקר בגלל שהרכב הפורוורדים שלה אפשר לסגור טוב יותר לריבאונד. גם במשחק שאלן כן שיחק, טורונטו ניצחה 43-37 בריבאונד. הארדן בתור גארד גדול אמור גם לסייע בחלק הזה, ועם החזרה של אלן הקאבס אמורים לשלוט גם בגזרה הזו.
קרב המאמנים: סגנונות, התאמות ורוטציות
קליבלנד של אחרי הטרייד, שינתה קצת את הזהות שלה, כאשר גם לפני כן היו לה שני מובילי כדור אבל אם גארלנד וגם מיטשל אהבו לרוץ, הארדן נהדר במשחק עומד. עם הארדן כמנהל התקפה שמסוגל לשלוט בקצב, הקצב של הקאבס ירד, אבל יחד איתו גם כמות איבודי הכדור ירדה והיעילות עלתה.
הארדן נהדר ביצירה מפיק אנד רול, מה שהופך את אלן ומובלי להרבה יותר רלוונטיים. מצד שני, זו עדיין קבוצה שיודעת לרוץ, ובמיוחד דרך דונובן מיטשל, שיכול להפוך כל חטיפה, ריבאונד ארוך או יציאה מהירה לנקודות לפני שההגנה מספיקה להתארגן. הארדן לא בהכרח הפך את קליבלנד לקבוצת מעבר מהירה יותר, אבל הוא כן הפך אותה לקבוצה גמישה יותר: כזו שמסוגלת גם לנהל חצי מגרש בצורה רגועה ומדויקת יותר, וגם לנצל טוב יותר הזדמנויות לרוץ קדימה כשהן נפתחות.
למעשה השילוב בין הארדן למיטשל נראה (על הנייר) טוב בהרבה מהשילוב עם גארלנד.
בצד השני, חלק משמעותי בניצחונות של הראפטורס היה ניצול של הרכב הפורוורדים שלהם לייצר משחק פיזי, ארוך ומבולגן, עם הרבה ידיים פעילות, לחץ על הכדור וניסיון להוציא את קליבלנד מהשטף שלה. זה עבד נהדר מול השילוב של מיטשל וגארלנד, אבל הארדן הרבה יותר מתאים לסגנון משחק שכזה. הוא אוהב להאט, ושם יש לו יתרון על כולם.
הוא אוהב את הידיים שנשלחו לכל כיוון, כי הוא יודע לסחוט עבירות נהדר ועשוי לסבך את שחקני המפתח של טורונטו.
עוד נקודה שעד כה לא עלתה, זה ההגנה של הקאבס. הארדן ומיטשל עשויים להוות נקודת תורפה הגנתית, כאשר דווקא מובלי אמור להוות השומר האידיאלי על אינגרם. לכן, יהיה מעניין לראות האם טורונטו ינסו לתקוף את הארדן ומיטשל, בניסיון להפוך את היתרונות של הקאבס לחסרון.
תחזית
שנה שעברה אכלתי את הכובע, הימרתי על הקאבס מול הפייסרס, פער של 14 ניצחונות בעונה הסדירה, לא האמנתי בפייסרס ובכושר הבלתי יאומן שהגיעו איתו לפלייאוף. גם העונה, אני הולך עם הפייבוריטים. אמנם הארדן עם היסטוריה של כישלונות וכמוהו גם מיטשל, אבל אני חושב שמעולם לא היה להם סגל מתאים לרוץ עד הסוף. העונה כשהם ביחד, יש כאן פוטנציאל נהדר וטורונטו צעירים מדי ולא בשלים לטעמי. למרות זאת, הם קבוצה קשוחה מאוד שלא תלך בלי פייט.
ההימור שלי: 4:2 לקליבלנד.
אפילו רציתי לומר 4:1 לקאבס, אבל אני חושב שטורונטו מגיעים בכושר נהדר, ומוכנים להוציא את המיץ של הקאבס, זה אמור להספיק לפחות לשני משחקים.
רוצים לנחש איך הסדרה תסתיים? מוזמנים להצטרף למשחק הבראקטים של הכדור הכתום ממש כאן
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/cletor26/">קרא עודעדכונים 15.4.26
פודקאסט: פלייאוף דני ופרסי העונה הרגילה
אפר 15, 2026 | Insignifistats, כתבות, פודקאסטים | 0 |
פודקאסט הכדור הכתום:
אור עמית וטל קינן נפגשו לדבר על המשחק הנהדר של דני אבדיה שהעלה את פורטלנד לפלייאוף ולסכם את העונה הרגילה – מי יהיה רוקי השנה? מי עשה את הקפיצה הגדולה? מי אכזבת העונה ומי האפור של השנה? וכמובן דנים בשאלה הגדולה – שיי, יוקיץ' או וומבי? בסוף גם עונים על שאלות הגולשים
בלינקים ובאפליקציות הפודקאסטים
/*a class="read-more-button" href="https://orangeball.co.il/pod2526w25/">קרא עוד