5 על 5: ההתקפה של מיאמי, העתיד של דאלאס והאם דטרויט על אמת?
המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, מידן בורוכוב, אור עמית, טל קינן ועמית מאיר מ'פוד אראונד'
מיאמי עם התקפה חדשנית של תנועה וכמעט ללא פיקנרולים. הדבר הבא בכדורסל?
אור עמית: בפודקאסט השבוע עם אודי הירש דיברנו גם על ההתקפה של מיאמי. יש הרבה אספקטים שלא כיסינו שם – למשל העובדה שהיום יש יותר שחקנים בליגה שיכולים לעשות דרייב אנד קיק ברמה מתקבלת על הדעת ושבעולם שמקדש את קונספט ה-0.5 (שניות לקבלת החלטה) יש הרבה הגיון בלא להמתין לחסימת און-בול, אבל בשורה התחתונה קבוצות ילכו יותר עם מה שמתאים להם. זה עובד למיאמי אבל אני לא חושב שצריך לצפות מלוקה דונצ'יץ' לזנוח את הפיק אנד רול. בעצם, למה הלכתי רק ללוקה? ממפיס פיטרו את טיילור ג'נקינס לפני פחות משנה כי הסגנון הזה לא בא בטוב למוראנט.
טל קינן: בינתיים זה עובד אך אני סקפטי במידה מסויימת. כאשר הפלייאוף מגיע ההגנות מתהדקות והרבה יותר קשה להסתמך על התקפות שהן רק מבוססות תנועה, צריך איזשהו כישרון שידע להוציא לפועל (למשל הווריירס וסטף קרי מדגימים זאת טוב יותר בעיני). יתכן שלעונה הסדירה זה יספיק אבל לשלבים המאורחים של העונה? אני בספק אם כי זו דרך טובה להרגיל יסודות לכל קבוצה גם כאשר כוכב עתידי ישתלב בה. מאידך לקבוצות שיש מוביל כדור דומיננטי קל יותר להסתמך על פיק אנד רולים ולא בהכרח זה פתרון גרוע יותר. אגב אנקדוטה, ג'ה משחק 9.2 מהפוזשנים שלו פיק אנד רול (8 בליגה)
אריק גנות: קודם כל צריך לומר שמה שמיאמי עושה עובד. היא מובילה את הליגה באסיסטים למשחק, אבל אמצעית באיבודים; היא קולעת באחוזים נהדרים של 50/ 38/ 80 ומובילה את הליגה בנקודות למשחק. נכון שחלק גדול מזה נובע מקצב המשחק המהיר הליגה, והדירוג ההתקפי של הקבוצה בינוני – אבל זה הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות מקבוצה שחסרה אולי את השחקן הכי טוב שלה כל העונה.
כשנוסחה מצליחה, אחרים מחקים אותה, וסביר להניח שנראה את התופעה גם במקרה הזה. ההיט הצליחו לקחת קבוצת התקפה רעה ולהפוך אותה לבינונית פלוס, למרות שהם פותחים עם שחקנים כמו וויגינס, באם, לארסון ומיצ'ל שמתקשים בצד הזה של המגרש.
מידן בורוכוב: קשה לדעת אם זה הדבר הבא בכדורסל. כל הכבוד לספולסטרה שקיבל לפני עשור וחצי את ההזדמנות מפאט ריילי והוא ממשיך לעשות את העבודה שלו בצורה ראויה. זה לא פשוט להיות חדשני ולהוביל מהפכה בכדורסל.
אני חושב שהפיק אנד רול עובד היום כפיק אנד פופ (יציאה לשלשה במקום התגלגלות לצבע) מרגיש שמיאמי משחקת עקב אילוצים בליין אפ, זה בהחלט יכול להיות רעיון שיוכל לצמוח. אני מאמין ששיטת משחק תלויה לא מעט בסגל השחקנים. אם היה למיאמי רכז דומיננטי וסנטר דומיננטי יכול להיות שהם היו משחקים בסגנון אחר.
עמית מאיר: מיאמי משחקים בקצב גבוה. ברמה של הקבוצה שמשחקת הכי מהר בליגה. יותר מ-2 ל-100 פוסשנים מהמקום השני. יש למיאמי את ממוצע קליעת הנקודות הכי גבוהה בליגה כרגע. אבל היעילות ההתקפית שלהם כרגע לא בשמיים. מקום 15 בסך הכל.
האם זה הדבר הבא בכדורסל? כנראה שלא. לא כל קבוצה יכולה לשחק בקצב כזה. הקליפרס למשל לא יכולים. קבוצה מבוגרת וגם אופי השחקנים גורם להם לשחק יותר על חצי מגרש ולא מהר. כדי לשחק בסגנון כל כך מהיר, חייבים שחקנים עם רגליים טריות וצעירות. את זה יש למיאמי ולעוד כמה קבוצות. האם זה כדורסל העתיד. לדעתי לא אבל רק הזמן יגיד.
הלייקרס מסתדרים מצויין בהיעדרו של לברון. האם השחקן שחשש מלהיות כינור שני יהפוך בכלל לצלע שלישית? האם הלייקרס עדיין צריכים אותו?
עמית מאיר: נכון לכתיבת שורות אלו, הלייקרס במאזן 8-4. יותר טוב ממה שציפו מהם כי היה להם לו"ז יחסית קשה להתחיל את העונה. לוקה נראה כמו MVP לכל דבר, אוסטין ריבס חיבר כמה משחקים מטורפים ונראה שההתקפה תהיה מהטובות בליגה העונה.
אבל גם חייבים לזכור שכל שזה קורה ללא לברון ג'יימס. ואם הלייקרס יגיעו לפלייאוף, הם להם שום סיכוי ללא לברון. בן 41 ועדיין שחקן טופ 15 בליגה. ועם כמה שלוקה גדול, יהיה די קל להיטפל אליו אם הוא יהיה לבד בסדרת הטוב מ-7 כי הם מדורגים רק במקום ה17 ביעילות התקפית. עם לברון לצידו, הלייקרס יכולים לראות את עצמם מועמדים.
אור עמית: אין אף קבוצה בליגה שתגיד שלברון ג'יימס לא יכול לעזור לה על המגרש. האם היכולת שלו תואמת בדיוק את מה שהלייקרס צריכים? לא. אבל הם ידעו את זה גם בנקודת ההחלטה על הטרייד של לוקה, היכולות שלהם חופפות לא מעט. האם קיים סנאריו שהלייקרס מוותרים על לברון בטרייד? קשה לי להאמין. לא רואה פרטנרית שתגיד שהיא לוקחת את לברון ונותנת ללייקרס את מה שהם צריכים. זה כן מאפשר ללברון לקחת את הזמן שלו בחזרה למגרש ולהעמיס על עצמו פחות. בפלייאוף, אם וכאשר, יהיה לו כנראה תפקיד משמעותי יותר.
טל קינן: תלוי מה זה נקרא מסתדרים. הלייקרס יהיו קבוצה טובה בכל מקרה רק עם לוקה, שכבר הוכיח שהוא מסוגל לסחוב פחחים ונגרים לפלייאוף. לסיכוי של הלייקרס לאיים על אליפות אין צ'אנס. הלייקרס חייבים את לברון מחוייב בעיקר הגנתית כדי שיהיה להם סיכוי סביר להתמודד מול הת'אנדר והנאגטס. הדבר החיובי זה שנראה שלברון מסוגל להשתלב נהדר במארג הזה ולהיות פקטור משמעותי. בינתיים הלייקרס גילו את הרוטציה שלהם עם לארביה וסמארט כגורמים חשובים מהספסל. וונדו נותן דקות טובות ואייטון נראה מצויין ואין סיבה שזה ישתנה ואפילו להפך, כולם יהיו אפקטיביים יותר כשלברון יחזור.
אריק גנות: בהנחה שלברון חוזר ביכולת של העונה שעברה, הוא עדיין שחקן חמישיה שניה אול NBA. אין דבר כזה ש-"לא צריכים" אחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה.
המעמד שלו בקבוצה יכול להיפגע, וזה תלוי גם במוכנות שלו לקבל תפקיד פחות מוביל. כבר בעונה שעברה נראה שהשילוב בינו לבין לוקה לא אידיאלי – שניהם רצו את הכדור ביד והתקשו לשחק אוף דה בול. יכול להיות שהתפקוד באיידאלי שלו הוא קרוב יותר לסל, ובמקומות שבהם הוא יכול לנצל יתרון פיזי על השומר.
יכול להיות גם שיחפשו טרייד עליו. זה לא יקרה בלי הסכמתו, אבל כרגע בהחלט ייתכן שעדיף לליקרס כמה רול פליירס טובים במקומו.
מידן בורוכוב: אני חושב שללייקרס יש המון חסרנות בסגל. השחקנים ב רכז של הקבוצה לא מספיק מגוונים ודי מוגבלים למשחק בעמדה אחת. לברון מביא גמישות אדירה כשהוא יכול לשחק ב 4 עמדות שונות.
הבעיה העיקרית עם לברון שהוא יהיה חייב להתרגל לשחק בלי הכדור ביד. יש את ריבס ולוקה בשביל לעשות את זה. אם חושבים לונג, הלייקרס צריכים לחפש טרייד על לברון.
זאת קבוצה של לוקה ובשביל לתת לו את המפתחות לשבת על כסא הנהג, לברון צריך לפנות את מקומו. אין שום סיכוי בעולם שלברון יהפוך לצלע שלישית. גם לא שניה. אני מאמין שרדיק יוכל לשלב אותו. אם הלייקרס רוצה להצליח כבר השנה היא צריכה את לברון בעמדות 4 ואולי 5.
שנתיים לאחר שיא ברצף הפסדים, דטרויט מובילה את המזרח אחרי רצף נצחונות. האם היא איום ממשי על הצמרת?
מידן בורוכוב: דטרויט ללא ספק איום ממשי על צמרת המזרח. התהליך שהם עברו מדהים, דווקא לאחר שמונטי ווילאמס פוטר הקבוצה עולה על דרך המלך.
הסגל יחסית מאוזן ומלבד קנינהגאם יש את דורן, תומפסון, איווי ישפר את הקבוצה כשיחזור. רון הולאנד משתלב בצורה סבירה דאנקן רובינסון, לאברט וטוביאס האריס ותיקים אמינים.
דטרויט עוברת תהליך בריא. זאת חייבת להיות העונה של הניקס והקאבס. דטרויט יכולה וצריכה להיות לפחות בחצי גמר הקונפרנס, לצבור נסיון ולא לעשות שטויות עם הסגל.
מישהו האמין לפני 3 עונות ש-OKC תתפתח לכדי קבוצה היסטורית?
עמית מאיר: אחרי קפיצה מאד מרשימה בעונה שעברה, דטרויט מובילים את המזרח כרגע. כולם ציפו לעוד התקדמות וכרגע זה נראה מרשים. אבל גם צריך להסתכל ולהבין שלדטרויט היה לוח משחקים ממש נוח.
דטרויט כרגע מדורגים 3 ביעילות הגנתית ו-2 בריבאונדים. זה מתכון כמעט בטוח להצלחה. במיוחד כשיש בסיס מאד יציב. קייד קנינגהאם כוכב ונראה מדהים. ג'יילן דורן משחק כאילו יצא מלוע של תותח ועם צ'יפ על הכתף. 19.4 נקודות ו-12 ריבאונדים למשחק (שיאי קריירה) ושיהיה בריא כמה שהוא חזק.
עדיין חסרות לי הקפיצות של אוסר תומפסון ורון הולנד כדי להחשיב אותם כאיום אמיתי אבל אחרי הרבה זמן, יש עתיד אמיתי בדטרויט.
אור עמית: מוקדם לי להכריז על קבוצה שהייתה צריכה הארכה כדי לנצח את הוויזארדס כ'קונטנדרית' אבל אני כן מרגיש די בנוח לומר ששנה שעברה לא הייתה מקרית. קייד אמור לחזור על האול-NBA, דורן נראה טוב – כאילו, ממש טוב – והשחקנים המשלימים משלימים. הם קבוצה פחות מבושלת מהניקס, קליבלנד או אפילו מילווקי, אבל זה טבעי כששלושת שחקני המפתח שלך עדיין לא בני 25 (שניה רגע, עכשיו גיליתי שקייד, דורן ותומפסון נולדו כולם אחרי ה11/9 ואני צריך להתאושש מזה) והמטרה העונה היא לצבור ניסיון פלייאוף ובשאיפה גם לעבור סיבוב. הם נמצאים במה שמוזיקאים מכנים 'מבחן האלבום השני', אנחנו לא ברבע האלבום אפילו אבל הפתיחה עושה חשק לשמוע את ההמשך
טל קינן: לטעמי כן. אמנם הפיסטונס לא אחת מ-4 הקבוצות במזרח אבל א יש להם כרגע את הרכז הטוב בדויז'ן (ואולי גם לאחר שהאליברטון יחלים) ו-ב יש להם עוד מהון דרכים להתחזק בדמות כל הבחירות שלהם ואייבי שכנראה לא ישאר חלק מהבסיס הזה אבל עדיין יש לו ערך בליגה. דוראן נראה כמו הדבר האמיתי ומעבר למספרי קריירה בכל הקטגוריות, הוא נראה מתואם עם קייד ברמה עיוורת. סטיוארט מסייע לנעול את הצבע ומוכיח שהוא אחד השומרים הטובים בליגה שלא מדברים עליהם, אוסר כמובן מנטרל את שחקני הכנף של היריבה והפיסטונס מגבשים זהות לוחמנית וכיפית שמרגישה אמיתית גם לטווח הרחוק.
אריק גנות: במזרח? בוודאי. אין שם קבוצה חזקה באופן מובהק, ולגמרי יכול להיות שאלופת המזרח תהיה קבוצה שלא עוברת סיבוב במערב.
הנכס העיקרי של דטרויט הוא ההגנה שלה, והעונה התלכיד שם התגבש סופית לכדי קבוצה מצוינת. דורן וסטיוארט הם קו קדמי מפחיד, שמחפה אחד על השני וסותם את הצבע. אוסאר הוא אחד משחקני הפרימטר המובילים בליגה. הולנד נכנס יפה לתפקיד של סטופר, וגם לקייד לא חסר.
כשיש הגנה מס .2 בליגה, לא צריך הרבה מההתקפה, והפיסטונס מגיעים לרמה סבירה. קייד הוא סופרסטאר, גם כשפחות הולך לו. דורן נתן העונה קפיצה יפה בתחום. ובין האריס, רובינסון, לברט ושות' תמיד יש מי שיעשה סל.
דאלאס פיטרו את ניקו האריסון. יש איך להציל את מועדון או אפילו את העונה, מלבד לחכות שעוד כמה שנים קופר פלאג יממש את ההבטחה?
אריק גנות: אפשר לנסות להישאר עם התוכנית המקורית. בגדול, קבוצה שבנויה על קיירי בפוינט, דייוויס ב-4, רוטציה חביבה בסנטרים, פלאג ועוד קלע יכולה להיות סבירה. הבעיה היא שקיירי ודיוויס פצועים וקליי כבר לא קולע. או עושה דבר מועיל אחר. אפשר להחליט לעשות טרייד על וושינגטון או גאפורד ולהביא קלע.
אבל זה לונג שוט, ובלעדיו אין בדאלאס מסלול ברור קדימה. הקבוצה הנוכחית רעה. טנקינג הוא אופציה בעיייתי לאור מצב בחירות בדראפט של הקבוצה. אין נכסים לטרייד.
אולי דווקא טרייד שמשמר יכולת יכול להתאים, בתקווה להתאמה טובה יותר. למשל קיירי על ג'א, או דיוויס על סבוניס.
מידן בורוכוב: ניקו האריסון אחראי על אחת מהשמדות הערך המפוארות בהיסטוריה של הליגה. בפתיחה עונה מזעזעת של דאלאס אני לא רואה איך הם מצליחים להתרומם ולהציל את העונה. דייויס גם בלייקרס, לא הצליח להוביל קבוצה בינונית להצלחות. בלי קיירי וכמו שקליי נראה, לדאלאס יש קו אחורי מהחלשים בליגה. יש לדאלאס לא מעט נכסים וחוזים סחירים כמו גאפורד, וושינגטון ודיאנגלו ראסל.
השאלה מי ירצה אותם? ומה נשאר לדאלס לעשות? יש הייפ גדול על פלאג, הוא שחקן טוב אבל לא בקליבר של שאק, דאנקן, לברון שהיו גיים צ׳יינג׳ר כבר בעונת הרוקי.
עמית מאיר: ניקו האירסון פוטר. אבל לפני הפיטורים, על הנייר נבנתה בדאלאס קבוצה שאמורה לאתגר את הגדולות. אבל כשמסתכלים על הסגל, מגלים חוסר איזון נוראי. המון כישרון לעומת אפס התאמה. השניים שהיו אמורים לנצח על התזמורת הם שני שחקנים שלא היה שום צורך לבנות עליהם. מצד אחד, הבריאות של אנתוני דייויס היא לא משהו שאפשר וצריך לסמוך עליה. מצד שני, קופר פלאג אמנם כישרון של פעם בדור והוא יצדיק את הבחירה בהמשך אבל לבנות עליו הרים כבר בעונת הרוקי שלו היא טעות פטאלית.
וגם הצוות המסייע לא מתפקד. קליי נראה זוועה ויש עומס לא נורמלי בעמדות 3-5. מהלכים נוספים חייבים להיעשות.
אור עמית: יש כאן שתי שאלות שונות עם שני אנשים שונים שצריכים לתת תשובה: העונה הקרובה תלויה בשאלה האם ג'ייסון קיד ישחק עם הסגל שיש לו כדי לנצח או שהוא ימשיך לקוות שהטרייד של לוקה היה מתיחה. קיד עשה עם פלאג מה שהוא עשה עם יאניס בעונת הסופומור, רק שזה קרה אחרי שלב ההתאקלמות של יאניס לליגה ובקבוצה בלי הרבה ציפיות. אנחנו לא באותו הקונטקסט כרגע. לטווח הארוך ובהתחשב בזה שלבעלים של הקבוצה היה לכל הפחות חלק בטרייד של דונצ'יץ' – דאלאס תוכל להתאושש אם דומונט ידע לשים את האגו בצד ושהג'י אם הבא יקבל החלטות על בסיס מקצועי. רדיקלי, אני יודע.
טל קינן: טנקינג השנה זה הצ'אנס של המאבס. קל לשכוח אבל ניקו ויתר על המון בחירות בטריידים מוזרים עוד לפני הטרייד על לוקה (על וושינגטון וגאפורד שולמו מחירים מעבר למחיר השוק, על גראנט וויליאמס נשלחה בחירת סיבוב ראשון של 2030 לספרס) רק כדי לבנות לו צוות מסייע איכותי. אז הרעיון עצמו הגיוני אבל כשאין יותר את לוקה מה שנשאר זה סגל של רול פלייר סולידיים ובעיקר חוסר איזון שיהיה קשה לאזן כאשר כל העתיד ממושכן. לכן המאבס צריכים למכור הכל, כולל קיירי ודייויס, ולקוות שאלת המזל תסייע שוב בבחירת טופ 5 בדראפט 2026.
העונה שוברת שיאים עם כמויות זריקות עונשין – הקבוצות משחקות לחץ, השופטים שורקים יותר על עבירות ל-3. האם יש מה לעשות? האם זו בכלל בעיה?
אנחנו על הרבה יותר מדי זריקות עונשין העונה
(מקור: ESPN ) pic.twitter.com/4Yu3IMgXzg— The OrangeBall הכדור הכתום (@orangeballil) November 11, 2025
טל קינן: מודה שאין לי מושג מה צריך לעשות. אני חושב שאין עבירות זולות שסתם נשרקות. מי שלמשל מסתכל על משחקים של הת'אנדר רואה שבאמת לשיי מגיעה כמעט כל שריקה שהוא מקבל, למרות הביקורת הרבות שאנו קוראים ברשת על כך שהוא סוחט עבירות יש מאין. זאת בעיה שמקשה על הצפייה אבל אני מעדיף שישרקו עבירות כשהן קורות מאשר שיתעלמו. אולי צריך לאפשר יותר מגע כמו שאפשרו החל מפברואר 2024 אבל מצד שני מודה שלא הבחנתי בכך שהשופטים לא מאפשרים פיזיות. בקיצור אולי החזרה של ההנד צ'ק ולאפשר יותר מגע בצבע יעזרו
אריק גנות: זריקות עונשין הן בעיה כי הן מעכבות את המשחק. בין מגוון הגורמים לכך, לא בטוח שזריקות עונשין הן הגורם הדומיננטי. הליגה כבר התחילה לטפל במעכבים, וכנראה שזמן המשחק ברוטו העונה קצת קצר יותר. כך שזו לא בעיה גדולה.
דווקא הזריקות לשלוש, שעבירות עליהןם נדירות יותר, הורידו יחסית את קצב זריקות העונשין. העונה אנחנו בצב הכי גבוה מאז 06-07, אבל בשנים האלו, שנות הפוסט אפ והמלחמות תחת סל, כמות זריקות העונשין היהת בערך כמו היום.
אם רוצים תמיד יש מה לעשות. בפלייאוך האחרון, למשל, ראינו מדיניות מכוונת של לשרוק פחות, וזה התבטא יפה. מספיק שיגידו לשופטים לזרוק כאילו זה פלייאוף.
מידן בורוכוב: אני לא חושב שזהו בעיה לשרוק עבירות כמו שזו לא בעיה לשרוק לצעדים. הבעיה העיקרית זה חוסר אחידות בשריקות.
הבעיה עם העבירות שזה עוצר את שטף המשחק וקצת משעמם (לא יודע כמה משלמים כרטיס עבור 50 זריקות מהקו לערב) בליגה צריכים לאמץ קו אחיד של שיפוט. תמיד נראה שיש הטייה לטובת הכוכבים.
אם שחקן נותן ״קטנה״ ליד של שחקן שזורק ל -3 הוא חייב להענש. יגיע שלב לקראת הפליאוף שישנו קצת את המדיניות אבל זה לעשות צחוק. למה שיהיה שיפוט א׳ לליגה ושיפוט ב׳ לפלייאוף?
עמית מאיר: אחד הדברים המעצבנים כאוהדי כדורסל זה לשמוע את המשרוקית של השופטים יותר מדי. לפעמים מרגיש שהם משתלטים על המשחק.
אבל גם חייבים להכניס את זה לקונטקסט מסוים. המשחק כל כך מהיר וכמות הכישרון היא לא נורמלית. שחקנים מתאמנים על איך לגרום לשופטים לשרוק בזכות משחק פיזי משולב עם אתלטיות מסחררת. שחקנים כמו שגא, יאניס ואפילו דני אבדיה למדו ליצור לחץ על השופטים לשרוק.
זה מכוער ומעצבן אבל זה חלק מהמשחק. המון זריקות עונשין גורמות למשחק להיות יותר איטי ולקצב פחות לזרום. אין יותר מדי מה לעשות בעניין וזה כנראה רק יחמיר לדעתי. למרות המטרה היא לשמור על השחקנים בריאים.
אור עמית: יום רביעי, ה-5 בנובמבר, השעה 20:00 שעון לוס אנג'לס (או 6:00 שעון ישראל). וומבי והספרס מתארחים אצל לוקה והלייקרס במה שאמור להיות משחק סופר-מרתק בין שני מועמדים ל-MVP. המשחק הזה מסתיים – בלי הארכות – אחרי שעתיים ו-54 דקות ברוטו שבהם נקלעו 73 סלי שדה ו65 (!!!) קליעות עונשין. כן, הליגה בבעיה. זו בעיה מבחינת הקהל שמותחים לו את הסבלנות, זו בעיה מבחינת השחקנים שלא מצליחים לייצר מומנטום וזו בעיה מבחינת השיפוט שככל שמגדיל את כמות השריקות מגדיל את הסיכון לטעויות ו\או להטיה לטובת קבוצה ספציפית. אגב, זו גם בעיה כי הליגה נוטה לאפשר הרבה יותר אגרסיביות בפלייאוף ככה שהשינוי יהיה דרסטי. מה עושים? משחקים כדורסל. את תחרות יד הזהב תשמרו לקט-סל.
קרא עוד
