בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.

האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?

פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!

לכל הטורים:  https://orangeball.co.il/pre26index/

הקבוצה היום – דנבר נאגטס

(דניאלה ברקוביץ')

נשארו: ניקולה יוקיץ׳, ג׳מאל מארי, כריסטיאן בראון, ארון גורדון, קמרון ג׳ונסון, ג׳וליאן סטרות'ר, זיק נאג׳י, דארון הולמס.

הוחתמו מחדש: טיוס ג׳ונס בחוזה לשנה, ספנסר ג׳ונס בחוזה לשנתיים.

עזבו:

  • פייטון ווטסון – עבר לקליבלנד במסגרת טרייד של חמש קבוצות, שכלל גם בחירות דראפט.
  • טים הארדוויי ג׳וניור – עזב כחופשי למיאמי.
  • יונאס ולנצ׳יונאס- שוחרר מהקבוצה במהלך הקיץ, חתם בז'לגיריס קובנה.
  • ג'יילן פיקט – עזב כחופשי לקליפרס
  • ג׳וליאן ריס – הגיע במסגרת הטרייד על ווטסון, אך שוחרר בהמשך.
  • קיי ג'יי סימפסון – נחתך במהלך מחנה האימונים.

שוק חופשי: דמאר דרוזן, מרווין באגלי, אלפא דיאלו, ראיין נמבהרד (דו כיווני), עמנואל מילר, קאם ויטמור (דו כיווני)

דראפט:

  • טרבון ברזייל – נבחר במקום ה־35
  • ברייס הופקינס – נבחר במקום ה־49 והוחתם על חוזה דו כיווני.

מתנדנדים: קולמן הוקינס, דיין גודווין, לוני ווקר (נמצאים בחוזי מחנה אימונים)

חמישייה: ניקולה יוקיץ׳, ג׳מאל מארי, כריסטיאן בראון, ארון גורדון, קמרון ג׳ונסון

ספסל: ג׳וליאן סטרות'ר, זיק נאג׳י, דארון הולמס, ספנסר ג'ונס, טיוס ג'ונס, דמאר דרוזן, מארווין באגלי, אלפא דיאלו, טרבון ברזייל, ברייס הופקינס, ראיין נמבהרד, עמנואל מילר, קאם ויטמור

מאמן: דיוויד אדלמן, הפך למאמן זמני באפריל 2025 לאחר פיטוריו של מייקל מאלון, מונה למאמן ראשי במאי 2025.

המהלכים הגדולים של עונת 25/26:

מיטב המהלכים של השחקן הכי טוב בעולם:

 

אז מה היה לנו שם?

אם הייתם מבקשים ממני בפתח העונה שעברה לשרטט את העתיד של דנבר נאגטס, הייתי כותבת לכם טור חגיגי על הדרך הסלולה למסיבה בהרי הרוקי. אחרי מספר חיזוקים מתבקשים בסגל, הפרשנים מיקמו אותם בפסגה, וכולם מיהרו להכתיר את הקבוצה מקולורדו כפייבוריטת לזכיה עוד לפני כדור הביניים הראשון. החמישייה הפותחת שמורכבת מג'מאל מארי, כריסטיאן בראון, קאם ג'ונסון, ארון גורדון וניקולה יוקיץ' אכן נראתה כמו מכונה בלתי עצירה במעט הפעמים שדרכה יחד על הפרקט, והספיקה לרשום מאזן מפלצתי של 18 ניצחונות מול 5 הפסדים בלבד שהעיד על פוטנציאל שאין שני לו.

אלא שכגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה, הנאגטס סיימו את עונת 25/26 בנחיתה כואבת למציאות. אחרי 10 ניצחונות רצופים בסיום העונה הסדירה שהתבררו ככיסוי עיניים ולא המחישו את הבעיות העמוקות, כמות הפציעות הטורדניות והעומס פשוט פירקו את הסגל מבפנים עד להדחה מוקדמת וכואבת. ארון גורדון וכריסטיאן בראון החמיצו חלקים נרחבים מהעונה, וכשמכת הפציעות השיגה אפילו את ניקולה יוקיץ' והשביתה אותו לתקופה קריטית, המכונה של דנבר שבקה חיים והחלום התנפץ.

הדברים שעבדו פחות ספגו ביקורת מוצדקת: המעבר על הקווים תחת דייוויד אדלמן דרש התאמות תוך כדי תנועה, ההגנה הדרדרה, והספסל הקצר לא סיפק מענה ברגעים המכריעים. קאם ג'ונסון, שהגיע בקול תרועה רמה בטרייד על מייקל פורטר ג'וניור והביא איתו הייפ אדיר בקרב האוהדים כפורוורד 3&D מגוון שאמור לתת מרווח מושלם ליוקיץ', סבל מחוסר יציבות משווע. הוא נעלם במשחקים רבים, התקשה להיכנס לנעליים שיועדו לו והציג אחוזים תנודתיים מבחוץ. דנבר דשדשה בעונה הסדירה, הצליחה בסופו של דבר לגרד את המקום השלישי במערב עם 54 ניצחונות, אבל בפלייאוף המאזן ההתקפי וההגנתי כבר לא הפיק קסמים והם הודחו באכזבה קשה כבר בסיבוב הראשון מול מינסוטה.

קיץ חם:

מי שציפה למהפכות בקיץ 2026 קיבל במקום זאת בעיקר שקט פיננסי. הנהלת הנאגטס בדקה אופציות שונות בשוק, וברחבי הליגה אף רצו שמועות חמות על ניסיונות לבחון טרייד ענק של ג'מאל מארי וקאם ג'ונסון תמורת ג'יילן בראון מבוסטון. אלא שהחוזה הענק והכבד של מארי הפך אותו לנכס שכמעט בלתי אפשרי לסחור בו תחת חוקי תקרת השכר הנוקשים, והעסקה מעולם לא הבשילה. במקום זעזועים דרמטיים בסגל הליבה, דנבר בעיקר נפרדה משחקנים: יונאס ולנצ'יונאס שוחרר (ונחת באירופה), פייטון ווטסון עזב לקליבלנד לאחר שלא הגיע להסכמות על הארכת חוזה, וג'יילן פיקט שוחרר גם הוא.

אליהם הצטרפו שתי עזיבות משמעותיות במיוחד בקו האחורי: טים הארדווי ג'וניור שהיה חלק קריטי מאוד מהספסל בתקופות הפציעות והתברר כעוגן התקפי רציני כשרשם משחקים של נקודות אינסטנט מחוץ לקשת וברוס בראון, השחקן שהיה עוגן הגנתי ואנרגטי בסגל האליפות ההיסטורי של 2023, הוחזר לקבוצה וכעת שוב אינו ממשיך. מכה לא פשוטה בהתחשב כך שהיה ניתן להשאיר אותו בחוזה מינימום לשנה נוספת כדי להוסיף עומק הגנתי נחוץ. מנגד, ספנסר ג'ונס שכמעט חמק לה מבין האצבעות סיכם על הארכת חוזה, גם טיוס ג'ונס ממשיך על חוזה מינימום לאחר שהוחתם בקבוצה כבר בשנה שעברה. זיק נאג'י, דארון הולמס, וג'וליאן סטרות'ר שהיו חלק משמעותי במיוחד העונה מהספסל נשארו כדי לשמור על המשכיות.
בגזרת ההחתמות, דנבר הלכה על שחקנים משלימים בחוזים נמוכים ובמינימום כדי לעבות את הסגל מבלי לפרוץ את תקרת השכר:

  • דמאר דרוזן: הוחתם כדי להוסיף סקורינג וניהול משחק, יכולת ייצור נקודות אינדיבידואלית וניסיון עשיר מהספסל בדקות שבהן יוקיץ' או מארי נחים.
  • מארווין באגלי ואלפא דיאלו: הוחתמו לעבות את הקו הקדמי וההגנה.

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

השאיפות של דנבר בעונה הקרובה נשענות קודם כול על פקטור אחד מרכזי: בריאות. בעיקר הבריאות של ארון גורדון. התרחיש האופטימי נשען על העובדה שעדיין יש לקבוצה הזו את השחקן הטוב בעולם, הלא הוא ניקולה יוקיץ'. כשהוא בריא, הוא מבטיח תקרת איכות התקפית שאין לשום מועדון אחר בליגה. אך ללא גורדון, הדבק ההגנתי והכוח הפיזי של הקבוצה פשוט מתפורר.

בעונה שעברה גורדון חווה את העונה המתסכלת בקריירה שלו: המתיחה בהמסטרינג אותה הוא סוחב עוד מפלייאוף 2025 השביתה אותו ל-38 משחקים מתוך 48 בין נובמבר למרץ, והוא הגיע לשפל קריירה של 36 משחקים בלבד בעונה הסדירה. הפציעות לא הרפו ממנו גם בפוסט-סיזן, כששריר התאומים גרם לו החמצות קריטיות בסדרה מול מינסוטה. אם גורדון, יחד עם כריסטיאן בראון, יצליחו לעבור עונה שלמה ללא הפציעות הטורדניות הללו, וגם קאם ג'ונסון ימצא את היציבות שחסרה לו ויהפוך לאיום הקליעה הבלתי מתפשר שכולם חיכו לו, דנבר תוכל לחזור להיראות כמו המכונה המשומנת מ-2023. התוספת של אלפא דיאלו ומארבין באגלי כבאנקרים הגנתיים עשויה לתת להם בדיוק את העומק שהיה חסר להם בשנה שעברה.

אחד המפתחות להצלחה טמון גם ביכולת של ג'מאל מארי להיות קצת יותר יציב לאורך עונה מלאה. אחרי העונה האישית הטובה בקריירה שלו שכוללת בתוכה ALL NBA ואולסטאר ראשון. כשמארי ויוקיץ' משחקים באותו ראש, פיק אנד רול ביניהם הפך לאחת הפעולות הקטלניות בתכנית המשחק, כזו שפותחת את ההגנות של היריבות ומייצרת מבטים פנויים לחלוטין לקלעים מחוץ לקשת. העונה, עם נוכחותם של שחקנים כמו דרוזן וסטרות'ר שינהלו את הדקות שבהן מארי יושב על הספסל, הנטל לניהול ההתקפה לא יפול כולו על כתפיו של מארי מה שאמור לשמור על רעננות בגזרתו.

מפתח נוסף לכל ההתקפה של דנבר מבוסס על ריווח כדי שמשחק הפיק אנד רול בין יוקיץ' למארי יפעל בשיאו. העזיבה של טים הארדווי ג'וניור יוצרת בעיה ממשית בצבע צפוף וצורך בקלעי שלשות מהספסל. את התשובות לכך דנבר תצטרך למצוא אצל ג'וליאן סטרות'ר, שיידרש לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך לצולף הקבוע של החמישייה השנייה, היכולת לעשות את זה קיימת אצלו. בנוסף, דקות איכותיות מספנסר ג'ונס שיכול להוות איום קליעה גם הוא. אם הם לא יספקו את הסחורה מבחוץ, הצבע של דנבר ייסתם במהירות. בחמישיה, קאם ג'ונסון סיים עם 43% דיוק מחוץ לקשת, אבל בווליום נמוך יחסית למי שנכנס לנעליו של מייקל פורטר ג'וניור. כריסטיאן בראון, שקיבל הארכת חוזה משמעותית בקיץ 2025, איכזב בשנה שעברה כשירד מכמעט 40% מחוץ לקשת ל-30.1% עצובים. בראון והנאגטס יקוו לעונת קאמבק, אחרת החוזה שלו יראה רע מאד.

המפתח השלישי הוא הגנה. דנבר ידועה כאחת שמתקשה הגנתית, בחמישייה הראשונה אפשר לסמן את בראון, ג'ונסון וגורדון כמפתחות הגנתיים. מהספסל, דרוזן אמנם מעניק יכולת סקורינג משובחת, אך חור הגנתי בצד השני. בדיוק בגלל זה, השילוב שלו יחד עם אלפא דיאלו הוא קריטי, דיאלו מביא עימו יכולת הגנה ופיזיות שמסוגלת לנעול עמדות ולכסות על החורים. לצדם, דארון הולמס או באגלי יוסיפו טאץ' נהדר בקו הקדמי, גבוהים מודרנים עם הגנה חזקה ויכולת חסימה. דנבר תצטרך להראות יכולות שיפור בפן ההגנתי מכלל שחקניה. אם לא, היא תיגרר לעוד עונה קשה בצד הזה של המגרש שיכולה גם להיות צד מכריע.

בגזרת המאמן, עונת 2026/27 מהווה מבחן משמעותי עבור דייוויד אדלמן. אחרי שנאלץ לעבור עונת בכורה רצופת מהמורות, פציעות ושינויי רוטציה כפויים תחת צילו של עידן קודם, אדלמן חייב להוכיח שהוא יודע להטביע חותם טקטי ברור, לייצב הגנה שנזלה בעונה שעברה, ולנהל את הדקות של השחקנים הוותיקים בחכמה. היכולת שלו לחבר בין שחקני הרכש לבין שלד הכוכבים הוותיק תכריע האם דנבר תישאר רק קבוצה מוכשרת על הנייר או תהפוך שוב למועמדת אמיתית ללכת עד הסוף.

 

התחזית:

לדעתי הכנה והלא מנאחסת, אם גורדון יישאר בריא ברוב חלקי העונה ולא יהיו הפתעות קשות נוספות בגזרת הפציעות, יש לדנבר את הכלים לחזור לטופ. 55 ניצחונות והעפלה לחצי גמר המערב (סיבוב שני) נראים כמו תחזית ריאלית, מכובדת ואפשרית לעונה הנוכחית.