בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.

האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?

פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!

לכל הטורים:  https://orangeball.co.il/pre26index/ 

 

הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס

נשארו: קיירי אירווינג, פי ג'יי וושינגטון, דניאל גאפורד, קופר פלאג, נאג'י מארשל (הוחתם מחדש), קיילב מרטין, מקס כריסטי, דרק ליבלי, מוסא סיסה

עזבו:  כריס מידלטון (טרייד וושינגטון), קליי תומפסון (בייאאוט, חתם במיאמי), טיוס ג'ונס (דנבר), ריאן נמבהארד (טרייד לאטלנטה), דוייט פאוול (ללא קבוצה), איי ג'יי ג'ונסון (פליקנס), ברנדון וויליאמס (ווריורס)

הגיעו: מורז ג'ונסון ( דראפט), סרחיו דה לראה (דראפט), זכארי ריזשה (טרייד מאטלנטה), סנטי אלדמה (טרייד מממפיס), מרקוס סאסר (טרייד מדטרויט), טאריק ביברוביץ' (הוחתם מהיורוליג)

מאמן: דאסטי מיי עשה קריירה ארוכה במכללות, כשהתקדם ממתאם וידאו למאמן ראשי. מיי זכה במספר פרסי מאמן השנה והוביל כמה קבוצות להצלחות מפתיעות, כולל זכיות רצופות באליפות הביג טן ובאליפות הכללות בעונה שעברה.  מיי אימן את מורז ג'ונסון בעונה שעברה, וכנראה שהשפיע רבות על ההחלטה לבחור אותו במקום התשיעי. עוד שם מעניין שהגיע איתו הוא מודי מאור – מאמן ישראלי שאימן באוסטרליה ויפן, והולך להיות עוזר המאמן הישראלי הראשון בליגה. מיי ידוע כמאמן התקפה טוב ויצירתי, אבל חסר ניסיון לחלוטין בבוגרים ויהיה מעניין לראות מה יוצא מהסגל המעורב של המאבס.

חמישייה: קיירי אירווינג, מקס כריסטי, קופר פלאג, פי ג'יי וושינגטון, דניאל גאפורד

ספסל: דרק לייבלי, נאג'י מארשל, קיילב מרטין, מרקוס סאסר, סנטי אלדמה, מורז ג'ונסון, סרחיו דה לראה, טאריק ביברוביץ'

המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:

קבלו את רוקי השנה – קופר פלאג!

אז מה היה לנו שם?

25/26 היתה עונת הפוסט טראומה מהטרייד שזעזע את הליגה. אם מישהו חשב שיש איזשהו עתיד לשילוב בין קיירי אירווינג ואנתוני דיוויס, זה נגמר מהר מאוד. ניקו האריסון, שלעד יזוהה עם המהלך האיום, פוטר סוף סוף, ובמקומו הגיע מסאי יוג'ירי המוערך. דיוויס התחיל סביר, נפצע, חזר, נפצע, ועבר לוושינגטון בטרייד דדליין תמורת כלום בערך. קיירי קרע גיד בברך ולא שיחק דקה כל העונה.

מי שכן שיחק, ומאוד הרשים, היה קופר פלאג. פלאג נתפס כדבר הגדול הבא מהרגע שהגיע למכללות, והזכיה של דאלאס בבחירה הראשונה בדראפט היתה ממוזלת ברמה שעורררה תיאוריות קונספירציה. את השטרות הבחור פרע על המגרש – הוא קלע, הוריד ריבאונד, מסר, שמר וסיים את העונה עם ממוצעים של 21/7/5 ביעילות לא רעה בכלל – מספרים שלא היו מביישים את לברון או בירד בעונת הרוקי שלהם. גם במחזור סופר חזק, עם שחקנים כמו הארפר, אדג'קומב וקניפל, פלאג היה מועמד קונצזואלי לתאור רוקי השנה והגעה ואלסטאר לא היתה מופרכת.

הבעיה היתה שיתר הקבוצה לא ממש הופיעה לעונה. דיוויס, כאמור, בקושי שיחק. דרק לייבלי כמעט ולא שיחק. גאפורד, כדרכו, החמיץ לא מעט משחקים. כריסטי סיפק הגנה וקלע כשהיה חופשי, אבל שום דבר מעבר. וושינגטון התקשה בקליעה מבחוץ. קליי תומפסון הזכיר בקושי את הקלע שהיה, וההגנה בכלל נעלמה. במהלך העונה חלפו בקבוצה כל מיני ותיקים כמו דיאנג'לו ראסל וכריס מילדטון, שלא השאירו חותם. מי שכן נתן עונת פריצה היה נאג'י מארשל, שהתליח לההשתלט על עמדת הפורוורד הפותח וסיים את העונה כקלע השני בטיבו בקבוצה עם 15 נק' למשחק. מצד שני, גם הוא וגם פלאג התקשו בקליעה מבחוץ = מה שהשאיר את דאלאס כקבוצת שלשות רעה מאוד. ובליגה של היום, קשה מאוד להצליח בלי שלשות.

שילוב הפציעות והקשיים נתן את אותותיו, ודאלאס לא ממש נכנסה לעונה בשום שלב. היא הפסידה 15 מ-20 המשחקים הראשונים, התאוששה קצת, אבל ויתרה סופית עם הפציעות של דיוויס, הפסידה עשרה רצופים והעבירה עוד עונה שבה רוב העניין התמקד בלוטרי. עונה של 26 נצחונות הביאה אותה למקום השמיני מהסוף מול אוסף קבוצות הטנקינג של העונה שעברה.

קיץ חם

הברק לא היכה פעמיים, לצערם של חובבי הקונספירציות, ודאלאס לא זכתה בלוטרי והסתפקה בבחירה במקום התשיעי. עם הבחירה הזו  הגיע מורז ג'ונסון, שחקן בתבנית שיוג'ירי אוהב – חזק, פיזי, ובגובה 2.06. בגיל 19 ועם קליעה בינונית הוא יתקשה לרשת את וושינגטון, אבל בעתיד המאבריקס בונים עליו רבות.

איתו הגיע סרחיו דה לראה מולנסיה. גארד גבוה, חזק, עם יד טובה מבחוץ ויכולת יצירה נחמדה. המאבריקס ויתרו על הגארדים המחליפים מהעונה שעברה,וויליאמס ונבמהארד, כך שסביר להניח שדה לראה ירא דקות העונה כשקיירי ינוח – או ייפצע.

מעבר לשניהם יוג'ירי עשה שינויים בשוליים. זכארי ריזאשה, שנבחר ראשון בדראפט ב-24', הגיע תמורת כלום בערך, לאכזבתה הרבה של אטלנטה. ההבאה שלו מבטאת הבנה של המאבריקס שגם העונה הקרובה לא הולכת להיות תחרותית במיוחד, ומנסים להמר על אפסייד. אלדמה, סאסר וביברוביץ' כנראה ימצאו מקום ברוטציה אבל לא הרבה מעבר.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

השינוי הגדול שאמור לקרות בדאלאס הוא חזרתו לעניינים של קיירי אירווינג. בגיל 34, ואחרי פציעת ACL קשה, לא בטוח שנראה את השחקן שאנחנו מכירים. מצד שני, הטכנולויה הרפואית השתפרה ועל פי השמועות הוא אמור להתאושש באופן מלא. הוא עדיין קיירי, שגם בשיאו לא היה שחקן בריא במיוחד, והוא גם אחד האנשים המוזרים בליגה – אבל הוא אחד מגדולי המאסטרים של שליטה בכדור, קלע מצוין מכל הטווחים ומנהל משחק טוב כשהכדור אצלו ביד.

השחקן הבא שנסתכל עליו הוא קופר פלאג. אחרי עונת רוקי ברמה של הגדולים ביותר, במאבריקס יקוו שפלאג יצליח להתקדם עוד צעד. התחום הטבעי לעשות זאת הוא הקליעה משלוש – פלאג קלע בפחות מ-30% בעונה שעברה, אבל אחוז עונשין מצוין מרמז על הרבה מקום להתפתחות. אם קיירי יצליח למשוך חלק מתשומת הלב ההגנתית, לפלאג יהיה מרחב גדול יותר לעבוד בו – ואם הקליעה שלו מבחוץ תספיק כדי שהגנות יצטרכ ו לכבד אותה, יהיה קשה מאוד לעצור אותו בחדירה.

יתר השחקנים יצטרכו בעיקר להיות רול פליירס – לשמור חזק, לקלוע כשהם חופשיים, ולאפשר לפלאג ואירווינג לעשות את מה שהם יודעים.

למאבריקס יש כמות נכבדה של צעירים שיחפשו להתבלט. דרק לייבלי נראה נפלא בעונת הרוקי שלו, בפרט בפלייאוף, אבל שרשרת מאוד לא נעימה של פציעות דרדרה את הקריירה שלו. הוא יחפש לחזור לעצמו בעונת חוזה. ג'ונסון ודה לראה ינסו לחצוב מקום ברוטציה – כאשר דווקא לג'ונסון האתגר עלול להיות קשה. בין וושינגטון, מארשל, גאפורד, לייבלי, אלדמה ואפילו ריזאשה, יש הרבה שחקנים מוכחים ומעט דקות לחלק לרוקי שאפתן.

זכארי ריזאשה ינסה להוכיח שאטלנטה התייאשו ממנו מהר מדי. יכול מאוד להיות שיצליח. השחקן שנבחר מעל סאר, שפרד וקאסל כמובן מאכזב יסית אליהם, אבל קלע בעונתו השניה מעבר לממוצע הליגה משלוש, נראה לא רע בכלל בהגנה, וסבל בעיקר מהעליה המטאורית של ניקייל אלכסנדר ווקר ופחות בגלל שלא התקדם בעצמו. כמו ג'ונסון, גם הוא יתקשה למצוא דקות – מעבר לגבוהים, הוא משחק על העמדה של פלאג – אבל מאמן חכם יחפש בשבילו הזדמנויות ויקווה שיתגלה כ-Late bloomer.

על פני הדברים נראה שלדאלאס שי פוטנציאל לא רע להשתפר בהגנה. אירווינג לא הולך להפחיד אף אחד בצד הזה של המגרש, אבל פלאג, כריסטי, גאפורד, וושינגטון, לייבלי וג'ונסון אמורים כולם להיות שחקנים הגנה טובים מהממוצע, ועם ההתפתחות הפיזית של הצעירים והכימיה שמשתפרת עם השנים, הם יכולים להיות קבוצה ממוצעת בתחום – אחרי שהיו במקום העשירי מהסוף בעונה שעברה.

 

תחזית:

דאלאס קבוצה מעניינת העונה. יש בה שלושה מחמשת שחקני החמישיה שלקחו אליפות מערב רק לפני שנתיים, עם קופר פלאג כתחליף לוקה – ועם כל הכבוד לדרק ג'ונס ג'וניור, יש מספיק שחקנים בקבוצה שיכולים לתרום את מה שהוא נתן. הפסלס היום הרבה יותר חזק מאז. האם יכול להיות שקיירי יחזור לעצמו? האם יכול להיות שפלאג יעשה את הצעד הנוסף קדימה שיגרום לו להזכיר את לוקה של אז? האם לייבלי יכול לתת עונה סמי בריאה? האם הספסל של מארשל, אלדמה, וג'ונסון יכול להתברר כחזק? האם ריזאשה יכול לפרוץ?

כנראה שהתשובה לשאלות האלה לא תהיה "כן" גורף, וגם הקארמה, היא חתיכת חוף במקרה שלהם. סביר להניח שמספיק דברים ישתבשו שם כדי שהקבוצה לא תהיה מאוד תחרותית גם העונה. בהנחה שקיירי כבר לא אותו שחקן, הם יסיימו מחוץ לפליי אין ועם הרבה תקוות בלוטרי.