בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.

האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?

פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!

לכל הטורים:  https://orangeball.co.il/pre26index/ 

 

הקבוצה היום: ממפיס גריזליס

נשארו: וולטר קלייטון, אוליביה-מקסנס פרוספר,  טיי ג'רום, קאם ספנסר, סדריק קווארד, סקוטי פיפן ג'וניור, זאק אידי, ג'יילן וולס, ג'י ג'י ג'קסון, טיילור הנדריקס

עזבו: ג'ה מוראנט בטרייד לפורטלנד, סאנטי אלדמה בטרייד לדאלאס, טאג' גיבסון (ואיי.ג'יי ג'ונסון, שהספיק להגיע ולעזוב) בטרייד לניו אורלינס, קנטביוס קולדוול פופ שוחרר וחתם בפילדלפיה וברנדון קלארק נפטר ממנת יתר.

הגיעו: ג'רמי גראנט וקריס מארי (טרייד, פורטלנד), דיאנג'לו ראסל, אייזיה סטיוארט ואיי ג'יי ג'ונסון (באותו הטרייד, מוושינגטון, דטרויט ודאלאס, בהתאמה. ג'ונסון, כאמור, כבר הספיק לארוז ולעבור לניו אורלינס), ג'ורדן הוקינס ומיכה פיווי (בטרייד מניו אורלינס). קאם בוזר ובנט סטריטז (סיבוב ראשון בדראפט)

מתנדנדים:

מאמן: תומאס איסלו, שנה שניה (פלוס תשעה משחקים) בקבוצה ובליגה.

חמישייה: סקוטי פיפן ג'וניור, סדריק קאווארד, ג'יילן וולס\ג'רמי גראנט, קאם בוזר, זאק אידי

ספסל: דיאנג'לו ראסל, טיי ג'רום, גראנט\וולס, טיילור הנדריקס, ג'י ג'י ג'קסון, קאם ספנסר, וולטר קלייטון, אייזיה סטיוארט

המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:

גם כאן, אין יותר מדי מה להתייחס להיילייטים מהעונה שעברה, אז הנה קאם בוזר מראה פוטנציאל בסאמר ליג

אז מה היה לנו שם?

העונה שעברה עמדה בסימן ההזדמנות האחרונה. אחרי שהגריזליס נפרדו לשלום מדסמונד ביין ודילון ברוקס ואחרי שלקראת סוף עונת 2024/25 גם נפרדו מהמאמן טיילור ג'נקינס לטובת תומאס איסלו – עונת 2025/26 הייתה בגדר בום או באסט מבחינת הציר של ג'ה מוראנט וג'ארן ג'קסון ג'וניור. טריי ג'יי עבר בפברואר עבור מעט מאד כישרון וכמה בחירות וג'ה מוראנט הושבת. זה נתן את האות למירוץ לתחתית של ממפיס שהיו קצת פחות גרועים מיוטה וסקרמנטו, אבל רק קצת. התוכנית הייתה אולי לתת לצעירים להשתפשף, אבל זאק אידי, כנראה השחקן המשמעותי ביותר בין הצעירים, שיחק רק 11 משחקים לפני שסיים את העונה גם הוא. ג'יילן וולס לא ממש הצליח להתקדם וחוץ מהם היה את סדריק קאוורד שעשה קמפיין חביב (נבחר לחמישיית הרוקיז) ו… זהו, בגדול. 33 שחקנים לבשו את מדי הגריזליס רק שניים (וולס וקאם ספנסר) הופיעו ב-64 המשחקים שמשמשים לרף הבחירות היום ולא פחות מ-48 (!) חמישיות. מבחינת כדורסל? לא דובים ולא יער. Pun intended

קיץ חם

הבעיה הגדולה של ממפיס, בעיה גדולה יותר מבעיית הכישרון, הייתה בעיית הזהות. רק ארבע שנים עברו מאז שהכתרנו את הגריזליס לקבוצה הכי מגניבה בליגה עם ג'ה מוראנט ושירי ה-whoop that clip במגרש, גרסה 2.0 של הגריט אנד גריינד אחרי התאמה לעידן הפייס אנד ספייס. הרבה מים זרמו בנהר, הרבה רילז זרמנו באינסטוש, ואחרי שהבינו סופית ששום מאמן כבר לא יעזור להפוך את מוראנט לשחקן שממפיס רצו – הם נפרדו ממנו. תג המחיר ששולם על מוראנט היה נמוך, אבל מותאם למחיר ששולם, נניח, על טריי יאנג (ומאוחר יותר גם על לאמלו). אף אחד לא רוצה סחורה פגומה יותר בליגה הזו. 

למרות שדורגו עם המאזן השישי במירעו בליגה, הלוטרי תגמל את הגריזליס שנחתו במקום השלישי בדראפט עם הפרס בדמותו של קאם בוזר. אולי זה יפתיע אתכם, אבל בוזר האב לא שיחק בממפיס, למרות שסגנון המשחק שלו תאם מאד את הגריט אנד גריינד של גאסול, ראנדולף, קונלי ושות'. בוזר ג'וניור נראה כמו תוצר של אותו המשחק, פלוס קליעה נחמדה מחוץ לקשת. הטרייד ששלח את סאנטי אלדמה לדאלאס עבור, בסופו של דבר, דיאנג'לו ראסל (שאולי אפילו יפתח בחמישיה) נועד בעיקר כדי לפנות מקום לבוזר הצעיר. באותו הטרייד הגיע גם אייזיה סטיוארט שצורף מדטרויט כדי להרביץ (תורה בצעירים, כמובן).

שינוי אחרון בהרכב הקבוצה הגיע בנסיבות טראגיות, והתרחש עוד במהלך הפלייאוף. הפורוורד הקפיצי ברנדון קלארק, שהחמיץ כמעט שתי עונות שלמות משלוש האחרונות שלו בגלל פציעות, מת לאחר שצרך מנת יתר של קוקאין והרואין במקביל לצריכת סמי מרשם. המוות שלו לא הגיע בהפתעה מוחלטת, כיוון שחודש וחצי מוקדם יותר קלארק נעצר על אחזקת סם. 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

ממפיס פותחים דף חלק לחלוטין. תומאס איסלו – בדומה למה שעשה ג'ורדי פרננדז בברוקלין – נמצא בשלב שבו הוא מנסה להקנות הרגלים של קבוצה מנצחת, לייצר זהות ולבדוק מי מתאים אליה. הבסיס לזהות הזו מתחיל בקאם בוזר: שחקן שמגיע ל-NBA לא רק כפרוספקט של 20 נקודות בערב, אלא כפאוור-פורוורד שלם עם IQ יוצא דופן, קבלת החלטות מיידית ויכולת מסירה שהופכת אותו ל-Hub התקפי מושלם לכדורסל השוטף של איסלו.

סימן השאלה הגדול, תרתי משמע, בממפיס הוא זאק אידי: האם הסנטר הענק (2.20 מ', 140 ק"ג) יצליח לשמור על בריאות, או שיהפוך לעוד גוליבר שהגוף שלו בגד בו? יותר מכך: עד כמה אידי – שמתפקד בעיקר בדרופ ואינו מרווח את המגרש – יתאים למשחק לצידו של בוזר?

שאלת הבריאות וההתאמה של אידי משמעותית יותר בהנתן סגנון המשחק שמכתיב איסלו: בעונה שעברה ממפיס הייתה בין הקבוצות ששיחקו הכי מהר בליגה (למעלה מ-101 פוזשנים למשחק, מקום שביעי בליגה. מקום שישי בליגה בתדירות של התקפות מעבר). בעונה וקצת שלו על המגרש אידי לא הראה עדיין יכולת לשחק כטריילר עם קליעה מבחוץ והוא צריך להוכיח את עצמו כבורג משמעותי בהתקפה המבוססת על קבלת החלטות מהירות. אם לא יוכיח את עצמו – יכול להיות שנראה את ממפיס עוברים להרכבים נמוכים יותר, עם הנדריקס המוכשר או סטיוארט הותיק לצידו של בוזר בעמדות הפנים. 

ממפיס נראית כרגע מכוסה בעמדות הפנים לתקופה הקרובה. בעמדות הכנף אפשר לסמן את קווארד שנתן עונת רוקי מוצלחת (אם כי כמו תמיד יש את השאלה האם מדובר בשחקן מוצלח באמת או שמדובר פשוט בשחקן סבבה בקבוצה גרועה) ואת ג'יילן וולס, שבשנה השניה שלו בליגה סירב לתת תשובה על השאלה הזו. בעמדות הגארד, לעומת זאת, המצב נראה בעייתי ומטה. דיאנג'לו ראסל, פיפן ג'וניור וטיי ג'רום יקרצו לשחקני הפנטאזי, וכנראה יש להם מקום ברוטציה של קבוצת פלייאוף, אבל הם לא עשויים מהחומר שממנו אמור להיות עשוי רכז פותח ב-NBA בשנת 2026. לא מן הנמנע שהפתרון של איסלו יהיה לשים, גם במקומות האלו, את הכדור בידיים של בוזר – במודל דומה לזה שראינו שנה שעברה בדאלאס עם קופר פלאג: שחקן פנים שיודע לקחת ריבאונד, לצאת קדימה ולהוציא התקפות מעבר בלי לתווך דרך הגארדים. תידרש כאן עקומת לימוד מצידו של בוזר, אבל מחיר הטעות במקרה של ממפיס הוא אפסי.

מבין שלושת השחקנים הותיקים שממפיס צירפה בקיץ (ראסל, אייזיה סטיוארט וג'רמי גראנט), נראה שסטיוארט אמור להיות זה שישקף הכי טוב את רוח הקבוצה. לא ברור האם גראנט נמצא שם על תקן ותיק או על תקן טרייד צ'יפ מהלך, אבל אל תתפלאו אם שלושתם יסיימו את העונה בקבוצות אחרות. 

תחזית:

יש היום שלוש קבוצות שאמורות להיות בתחתית של התחתית של המערב: ממפיס, סקרמנטו וניו אורלינס. אני לא יודע מי תסיים עם המאזן הגרוע ביותר בין שלושתן, ועם שיטת הלוטרי החדשה זה כנראה גם השאלה הכי פחות קריטית. מה שכן יחסית ברור לי הוא שמבין שלוש הקבוצות האלו לממפיס יש את הנתיב הכי ברור לדרך שבו היא רוצה ללכת. זה לא הולך להיות יפה (למרות שבפודקאסט שהקלטנו על הקבוצה רועי ויינברג דירג אותם ב3.5 כוכבים מתוך 5 במדד הליג פאס, אבל זה באמת לקהל ההארדקור) אבל זו התחלה של תהליך החלמה של קבוצה שבכלל לא הייתה אמורה להיות כל כך חולה. הליין על הקבוצה עומד כרגע על 28.5 נצחונות ובהסתכלות על הסגל נראה לי קצת אופטימי מדי. אני אלך על 27 נצחונות ועוד איזה מהלך או שניים שאמורים לשפר את הסיכויים שלהם להפוך לקבוצה תחרותית תוך שתי עונות