עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?
הקבוצה היום: פורטלנד טריילבלייזרס
נשארו: דני אבדיה, דונובן קלינגן, דואופ רית', רוברט וויליאמס, ג'רמי גראנט, טומאני קמארה, מאטיס ת'ייבול, סקוט הנדרסן, שיידון שארפ, קריס מורי, ריאן רופרט
עזבו: דלאנו בנטון (ללא קבוצה), אנפרני סיימונס (טרייד, לבוסטון), דיאנדרה אייטון (ביי אאוט, חתם בלייקרס)
הגיעו: ג'רו הולידיי (טרייד, מבוסטון), דמיאן לילארד (חופשי אחרי ביי אאוט, ממילווקי), יאנג האנסן (דראפט)
מתנדנדים: –
חמישייה: ג'רו הולידיי, שיידון שארפ, דני אבדיה, טומאני קמארה, דונובן קלינגן
ספסל: סקוט הנדרסון, ג'רמי גראנט, רוברט וויליאמס, יאנג הנסן, קריס מורי, מאטיס ת'ייבול. דמיאן לילארד צפוי להחמיץ את כל העונה (או לפחות את רובה המכריע)
המהלכים הגדולים של עונת 2024/25:
אז מה היה לנו שם?
לפני שנה וחמישה ימים כתבתי על אותה הקבוצה בדיוק. הטור שלי אז היה פסימי, דיברתי על כדורסל לא איכותי ולא יעיל. בעיקר בגלל הגארדים וג'רמי גראנט. צפיתי להם 22-24 נצחונות וסימנתי את העברת הכדור לידיים של דני, כמקבל החלטות בקבוצה, בתור כלי שיכול לשפר את הכדורסל ואת התוצאות. החצי הראשון של העונה תאם, בערך, את התחזית הפסימית שלי: בנקודת האמצע הבלייזרס עמדו על 13 נצחונות מול 28 הפסדים. אבדיה התחיל את העונה רע, ירד לספסל, הוחזר ואז התחיל לצבור מומנטום. החצי השני של העונה היה אופרה אחרת לגמרי: פורטלנד הפכה להיות הקבוצה של דני, החל מנקודת האמצע המספרים שלו עמדו על 20 נקודות למשחק, 8.3 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ואחוזים נהדרים. הבלייזרס ניצחו 23 מ-41 המשחקים האחרונים של העונה וסיימו עם 36 נצחונות, בשוויון עם פיניקס במקום ה-11/12 במערב.
הפריחה של דני הייתה תוצר של שינוי גישה של המאמן, צ'אנסי בילאפס. החיסורים הארוכים של דיאנדרה אייטון (הופיע ב-40 משחקים בלבד) וג'רמי גראנט (47) איפשרו לבילאפס לפתוח עם דני, טומאני קמארה והסנטר הרוקי דונובן קלינגן. השינוי המשמעותי היה במוטיבציה. זה היה סימן שפורטלנד, מבחינתה, סיימה את תהליך הטאנקינג, היא רצתה לבנות הרגלים של קבוצה מנצחת ומאומנת. שארפ, סיימונס והנדרסון עדיין לא היו מספיק יעילים ובעיקר דרכו אחד לשני על האצבעות, אבל בשלבים מסוימים לפחות הראו נכונות לשחק כחלק מהקבוצה.
קיץ חם
@sagirefael.nba.il הקיץ של פורטלנד טריילבלייזרס – הקבוצה של המדינה. מה עשתה הקבוצה של דני אבדיה? (נאלצתי להעלות מחדש בגלל בעיות עם הסאונד) #פוריו #NBA #כדורסל #דניאבדיה #orangeballil #לברון #ימיהרעם #לוקה #סטףקרי #בלייזרס
נחזור בזמן שנתיים אחורה. באחד הטריידים הגדולים שזכורים בשנים האחרונות פורטלנד העבירה את הסמל הגדול שלה, דמיאן לילארד, למילווקי עבור ג'רו הולידיי, גם טומאני קמארה הגיע לפורטלנד כנספח בטרייד. הולידיי לא היה בתוכניות של פורטלנד הבונה מחדש ועבר לבוסטון עבור מלקולם ברוגדון ורוברט וויליאמס. שנה אחרי ברוגדון עבר לוושינגטון עבור אבדיה. בקיץ האחרון המעגל נסגר: אבדיה, קמארה, לילארד והולידיי – כולם יהיו בסגל הבלייזרס.
הולידיי הגיע מבוסטון שחיפשה הקלה כלכלית לקראת עונת מעבר ללא ג'ייסון טייטום. בתמורה הבלייזרס שלחו את אנפרני סיימונס. שני שחקנים על צדדים שונים לגמרי של ספקטרום הכדורסל. הולידיי בן ה-35 נראה מעט פחות חד בשנה השניה שלו עם הסלטיקס, אבל התפקיד שלו בפורטלנד הוא בתור שחקן שמכתיב תרבות. הוא נחשב לאחד הלוחמים הכי גדולים בליגה, חבר מצוין לחדר ההלבשה ואהוד בכל מועדון בו שיחק. גם אם סביר שלא יביא לפורטלנד אליפות בשנה הראשונה שלו איתם (כפי שעשה במילווקי ובוסטון) הוא בהחלט יכול ללמד את צעירי הקבוצה איך לנצח.
התוספת של דמיאן לילארד הייתה מהלך קוסמי של אחד למיליון. מילווקי, שנלחצו מחלון האליפות ההולך ונסגר ומההשלכות לגבי הישארותו של יאניס כתוצאה מכך, ראו את לילארד קורע את גיד האכילס, מה שיוביל לכך שהוא יחמיץ – בסבירות גבוהה מאד – את כל העונה הקרובה, ויחזור למגרשים רק בפתיחת עונת 26/27 בגיל 36. הבאקס ניצלו את אחד מסעיפי השכר של הליגה ו'מתחו' את שארית החוזה שלו (110 מיליון דולר לשנתיים) על חמש העונות הבאות, כדי לפנות מקום להחתמתו של מיילס טרנר. שמו של לילארד הוזכר בהקשרים של מספר קבוצות עד שהאיחוד המתבקש הגיע: לילארד חתם עם הבלייזרס לשלוש עונות בסכום כולל של 42 מיליון דולר, מתוך ידיעה שלא יהיה שחקן פעיל בעונה הקרובה, או כפי שהגדיר זאת צ'אנסי בילאפס: "הוא יהיה עוזר המאמן הכי יקר בליגה".
כמו הולידיי, גם לילארד מביא איתו בעיקר את הרזומה. היכולת בקלאץ' שמיתגה את "דיים טיים". ללילארד היה קשר קרוב, עוד לפני הטרייד, עם שיידון שארפ, והמועדון מקווה שהוא ישפיע עליו לטובה. גם לסקוט הנדרסון יש דבר או שניים ללמוד מלילארד, בכל הנוגע לקבלת החלטות, בחירת זריקות ומקצוענות.
מהצד השני של ספקטרום המקצוענות הבלייזרס החליטו להפרד לשלום מדיאנדרה אייטון, על 35 מיליון הדולר שהוא היה אמור להרוויח השנה, בעונה האחרונה בחוזה. אייטון אמנם הראה ניצוצות של שחקן פנים אמין, ובימים ממש מוצלחים אפילו אכפתיות, אבל השורה התחתונה הייתה רחוקה מהמצופה. שמו של אייטון הפך לכינוי נרדף לחוסר מקצוענות, ובתרבות החדשה שנבנית בבלייזרס אין לזה מקום.
את הדקות של אייטון, לפחות פוטנציאלית, אמורה לקבל בחירת הדראפט של פורטלנד: הסנטר הסיני יאנג האנסן. במרבית התחזיות האנסן הוזכר כפוטנציאל מעניין לבחירה בסיבוב השני, אך בשבועות לפני הדראפט המניה שלו נסקה, הצפי היה לבחירה בתחילת העשיריה השלישית ופורטלנד החליטו על בחירה מפתיעה, יחסית, במקום ה-16. אם לשפוט לפי התצוגות מליגת הקיץ יכול להיות שמדובר בגניבת הדראפט. האנסן, שרשום כ-2.15 אבל בהחלט נראה יותר, הראה יכולות ניהול משחק שמזכירות את ניקולה יוקיץ' ונגזרותיו (שנגון, סאבוניס וכו'), בעיקר בתחום המסירות מההיי-פוסט, אך לפעמים גם עם הבלחות של הובלת כדור. הנסן, שרשם ממוצע של חמש חסימות למשחק באליפות העולם עד גיל 19 ב-2024, יספק גם רים פרוטקשן ויחד עם דונובן קלינגן לפורטלנד יהיו 48 דקות של הגנת צבע טובה.
שינוי נוסף שקשור למועדון התרחש מחוץ לגבולות המגרש – שבע שנים לאחר פטירתו של הבעלים המיתולוגי של הקבוצה, פול אלן, סוכמה מכירת הקבוצה לבעלים חדש: איש העסקים והנדלן טום דנדון. כשברקע נמצאים הצורך באולם חדש (או לכל הפחות שיפוץ משמעותי שלו) בשיתוף עם עיריית פורטלנד. דנדון, שהוא גם הבעלים של קבוצת ההוקי של קרוליינה ומעורב גם בליגת הפיקלבול (אחד מענפי הספורט הטרנדיים בארה"ב) ידוע כבעלים מעורב והישגי, גישה שמתאימה לקו הנוכחי של הבלייזרס. תהליך המכירה אמור להחתם סופית במהלך העונה, ונראה האם הבעלים החדשים יביא איתו שינוי כפי שראינו, לדוגמה, במינסוטה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
בסיום עונת הקורונה, פיניקס ניצחו את שמונת המשחקים האחרונים של העונה. בתחילת העונה הבאה כריס פול הצטרף והסאנס טסו עד הגמר. עונה אחר כך צעירי ממפיס מחוזקים בסטיבן אדאמס הפכו להפתעה הנעימה של הליגה. בעונה האחרונה דטרויט צירפו ותיקים כמו טוביאס האריס וטים הארדוויי ג'וניור ורשמו את אחד השיפורים הגדולים בתולדות הליגה. עם הצטרפות הותיקים שמביאים הרגלים של קבוצה מנצחת לסל הצעיר פורטלנד, עם כל הזהירות המתבקשת, נראית כמו מועמדת לא רעה לעשות את הקפיצה הזו השנה.
כיאה למי שהגיע מהמערכת של הבד בויז (גרסה 2.0) מאמן הקבוצה צ'אנסי בילאפס שם בחצי השני של השנה שעברה דגש על הצד ההגנתי. זה הספיק להפוך את פורטלנד מרעה (מקום 23 בליגה) לממוצעת (16), אבל עצם האמירה היא חשובה. השנה, עם ההחלפה של סיימונס בג'רו הולידיי, עם תפקיד משמעותי יותר לקמארה ו-48 דקות של רים פרוטקטור משמעותי, לפורטלנד יש פוטנציאל להפוך להגנת טופ-10. לסטרצ'ים מסוימים אפשר גם להכניס – לצד קמארה, דני, הולידיי ואחד הגבוהים – את מאטיס ת'ייבול לחמישיה שהיא אמנם מוגבלת התקפית, אבל מגבילה עוד יותר הגנתית.
דקה לפני שמגיעים לאיש "שלנו" באורגון: הרוטציה של בילאפס עדיין לא נראית סגורה ב-100%. שארפ היה הגארד הפותח במרבית המשחקים בשנה שעברה, אבל יכול להיות שעם התפוקה ההתקפית המוגבלת מהספסל בילאפס יתעדף דווקא את הנדרסון לצד הולידיי, כששארפ מקבל תפקיד משמעותי יותר עם החמישיה השניה. גם תסריט שבו הולידיי הותיק נכנס על תקן השחקן השישי (ומקבל ההחלטות עם החמישיה השניה) קיים, גם אם סביר פחות. גם בעמדת הפורוורד לצד אבדיה קיים סימן שאלה: קמארה הוא האפשרות המתבקשת, אבל ג'רמי גראנט הוא עדיין המשתכר הבכיר בקבוצה (לצד הולידיי) ובניגוד לאייטון, לגראנט שנתיים מובטחות ועוד שנה אופציית שחקן, מה שהופך את תסריט השחרור מהקבוצה ללא סביר. האם גראנט יקבל בהבנה ירידה לספסל? האם בילאפס מוכן להסתכן במרמור בחדר ההלבשה? האפשרות לטרייד כמובן קיימת, אך אם נעשו נסיונות להעביר אותו בקיץ הם נשארו מאחורי הקלעים.
בכל מקרה ותסריט, פורטלנד – לשנה הקרובה לפחות – אמורה להיות הקבוצה של דני אבדיה. אם היה צריך לקבל הוכחה נוספת לאמון והתמיכה שהוא מקבל מהמערכת היא הגיעה בדמותם של צ'אנסי בילאפס ומייק שמיץ (עוזר ה-GM שהיה אחד האוהדים הגדולים של דני עוד בתפקידו כאנליסט דראפט ב-ESPN) שבאו לצפות בדני ונבחרת ישראל בטורניר היורובאסקט. שימו בצד את כל המספרים המרשימים של דני מסיום העונה שעברה ואפילו את הקשר הישיר שאפשר לראות בין השיפור בנתונים הסטטיסטיים שלו לאחוז הנצחונות של הקבוצה, הבעלות של דני על פורטלנד ברורה קודם כל במבחן העין.
אלו כמובן חדשות משמחות – מבחינת דני ומבחינת כל מי שרוצה בהצלחתו – אבל כמו שאמרו לא מעט למודי ניסיון: תזהר בחלומות שלך, הם עלולים להתגשם. המעמד של דני בתור השחקן הטוב ביותר בקבוצה תחרותית (סורי וושינגטון) בליגה יכול להגיע עם סט חדש לגמרי של אתגרים ובעיות: הפוקוס של ההגנה היריבה יתמקד בלעצור את דני וחצי הביקורת בתקופות רעות – ויהיו כאלו – יופנו אליו. גם בחצי השני, המוצלח ביותר שלו, של העונה שעברה דני התקשה בערב השני של משחקי בק-טו-בק וברבעים האחרונים של משחקים, סימן מובהק לעייפות מהנטל ההתקפי המוגבר. גם עם הנבחרת, בה היה בעל הבית הבלעדי, היה נראה שהוא מתעייף יותר ויעיל פחות בסיומי המשחקים.
מדובר, כמובן, בתהליכים שכל שחקן שמוכיח את עצמו כראוי להיות אופציה ראשונה של קבוצה צריך לעבור. למעשה מדובר באחת הבעיות שאפיינו גם את הקריירה של דונצ'יץ' עד היום. אבדיה הוא לא דונצ'יץ', אבל הוא מתייחס לאתגרים באותו אופן שהוא מתייחס למגנים על המגרש: אני הולך עם כל הכוח, והם – שיתמודדו עם ההשלכות.
אם כבר השלכות, פורטלנד הייתה אחת מהקבוצות הכי גרועות בליגה באחוזי שלוש בעונה שעברה, מה שמקשה על משחק החדירות של אבדיה. סיימונס היה קלעי ממוצע (36.5%) וההחלפה שלו בג'רו מעוררת סימני שאלה: בשלוש העונות שלו עם הבאקס ובעונה הראשונה בבוסטון הולידיי קלע בכ-40% הצלחה מחוץ לקשת, בשנה שעברה הנתון הזה ירד ל-35% מבאסים. פורטלנד יצטרכו ווליום גבוה יותר מקמארה (37.5% על 4.5 נסיונות למשחק) ושיפור אורגני מצידם של הנדרסון (35.4%) ובעיקר שארפ (31.1% על 6.6 זריקות למשחק). חזרה של הולידיי לאזורי ה-30 הגבוהים באחוזים והפיכה של שארפ לקלעי לפחות ממוצע, יכולים להפוך את ההתקפה של פורטלנד למסוכנת בהרבה.
תחזית
הבנייה של פורטלנד העונה מראה על הצהרת כוונות: חלאס עם הטאנקינג. אנחנו באנו לשחק כדורסל. אולי אני מיושן אבל בעיניי התוספת של המנהיגות של הולידיי ולילארד לחדר ההלבשה והעבודה הצמודה של שניהם עם הנדרסון ושארפ יכולה באמת לסמן את נקודת המפנה של הבלייזרס. המערב מוכשר, צפוף וכאוטי מדי כדי לדבר על פורטלנד במונחים אבסולוטיים. הם לא שייכים לחמש הגדולות (לייקרס, דנבר, יוסטון, מינסוטה וכמובן אוקלהומה סיטי) אבל בקבוצת האיכות מתחתיה? אנחנו יודעים מה נקבל מממפיס? איך תראה העונה של הווריורס? איך הקליפרס יצאו מסיפור החוזה הכפול של קוואי? הבלייזרס לא נראים כמו קבוצה מוכשרת במיוחד, אבל הם בהחלט נראים כמו קבוצה עם רצפה יותר ברורה וזהות יותר מגובשת. אני אסתכן ואהמר עליהם בתור קבוצת פלייאין, עם 44 נצחונות. דני לא ייקח MIP ולא יהיה אולסטאר, אבל כן בשיחות בשני המקרים. בשנה שעברה טעיתי ב-50% מסך הנצחונות ואני לגמרי חותם על טעות כזו גם השנה
