גמר המערב: מינסוטה טימברוולבס (3)- דאלאס מאבריקס (5)
הטימברוולבס חוזרים למעמד בפעם השנייה בתולדות הפרנצ'ייז כאשר הפעם הקודמת הייתה לפני 20 שנים. למאבס זאת הופעה שנייה בגמר המערב בעידן לוקה דונצ'יץ' כאשר הפעם הם מקווים שתיגמר בתוצאה שונה מזו ב-2022.
מה למדנו מהסיבובים הקודמים?
בנתיים בכל סדרות המערב מה שהכריע זה הפיזיות והמאבקים בצבע. בחצי עונה ופלייאוף בו השופטים נחים מלשרוק, יש יתרון לקבוצות שמשחקות בצורה חזקה ושומרות טוב. מינסוטה היא קבוצת ההגנה הטובה בפלייאוף אבל המאבס מוכחים בפלייאוף הזה שהם קבוצת מצויינת בפני עצמם (110.6 דפנסיב רייטינג בפלייאוף). שתיהן גם קבוצות ריבאונד מצויינות כאשר מינסוטה במקום הרביעי בפלייאוף עם ממוצע של 44.1 ריבואנדים למשחק והמאבס מיד אחריהם במקום החמישי עם 43.8 (חשוב לציין שמקום ראשון ושני הם הפליקנס והמג'יק שהודחו בסיבוב הראשון כך שנתוני הריבאונד אפילו מרשימים יותר).
אנחנו גם יודעים שדאלאס נוטה לא לאבד כדורים וכמו בחצי גמר המערב, גם בסדרה הזאת היא תתמודד מול הגנה שכופה המון איבודים על היריבה. הוולבס כופים על היריבות שלהם 14.2 איבודים למשחק בעונה הסדירה (13.2 בפלייאוף). ייתכן כי הקרב הזה יהיה אחד המפתחות החשובים בסדרה הזאת.
הכוכבים והמאצ'אפים:
בעוד ישנם קווי דמיון בין המספרים של שתי הקבוצות הסנגון שונה לחלוטין. אנחנו יודעים שהמאבס מתבססים על שני גארדים דומיננטיים ורים ראנר בעוד הוולבס משחקים כמעט בכל רגע נתון עם שני שחקנים מעל 7 פיט. המאבס בסה"כ קבוצה די גדולה אבל אין אף קבוצה בליגה שמצליחה להשתוות לסייז ולאורך שיש לטימברוולבס.
בהתאם לכך המאצ' אפ המרכזי בעיני זה טאונס מול מי שהמאבס יעמידו מולו בהגנה. אני מניח שנראה את DDJ כשומר המרכזי על קאט ברוב הסדרה אבל למרות האורך והאתלטיות שלו, הוא אינו מספיק גבוה וחזק להתמודד עם קאט שאמור לנצל זאת כמעט בכל התקפה לעניות דעתי. טאונס מסיים את גמר המערב במומנטום חיובי. אמנם הדומיניקני סיים רק עם 18.6 נקודות למשחק אבל הוא קלע בכמעט 40% מחוץ לקשת ומעל 50% מהשדה. בנוסף הוא היה נהדר בהגנה על יוקיץ' ולמרות נטייתו לעבירות מטופשות, הראה שהוא מצליח להתמודד עם הפיזיות של הסרבי. טאונס מאמץ בפלייאוף הזה את תפקיד הרובין לאנטמן (הבנתם מה עשיתי פה?) בצורה מושלמת. הוא לא מתלונן שהוא לא מקבל כדורים, הוא מתאמץ בכל רגע נתון בהגנהף לא מתפשר רק על השלשות וחודר חזק לצבע ובעיקר סוף סוף מנצל את הפיזיות שלו גם בפוסט. הכימיה שלו עם שאר חברי הקבוצה ושפת הגוף שלו סוף סוך משדרים חיוביות והמינסוטה תצטרך את הקאט הזה במיטבו במסדרה הזאת כי הוא היתרון המובהק שלהם על דאלאס.
מעבר לכך יהיה מעניין לבחון איך לוקה יסתדר מול ג'יידן מקדניאלס. דונצ'יץ' כנראה אינו כשיר במאת האחוזים אך בשני המשחקים האחרונים הוא נראה נפלא. לוקה התמודד כבר מול מגינים מצויינים בפלייאוף הזה אבל אף אחד מהם לא ברמה של מקדניאלס שרק אתמול נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. המטרה של המאבריקס תהיה לבודד את לוקה על כל שחקן שאינו מקדניאלס, בדגש כמובן לצוד את קונלי, אך אני סבור שגם מאצ'אפ מול אדווארדס שנמוך ממנו בראש יטיב עם הסלובני.
קיירי יקבל את אדווארדס שעשה חיים קשים מאד לג'מאל מארי בסדרה הקודמת ויהיה מסקרן לראות האם הוא מסוגל להצר את צעדיו של השחקן בעל השליטה בכדור הטובה ב-NBA. קיירי סיים את הסדרה נגד הת'אנדר עם פחות מ-16 נקודות למשחק ב-44% מהשדה אבל הוא נראה בפלייאוף הזה כמו שחקן שלם יותר שתורם כמעט בכל האספקטים. בנוסף כשהמאבריקס נזקקו לסלים במאני טיים, קיירי הראה שהוא מסוגל לקחת את המשחק עליו ולספק אותם. כמו בסדרת הסיבוב הראשון, קיירי יצטרך להיות השחקן השלישי הטוב בסדרה כדי שדאלאס תעפיל לגמר הראשון שלה מאז 2011 והשלישי בהיסטוריית המועדון. מהצד ההגנתי קיירי כנראה יתחיל על מייק קונלי כדי שלא יצטרך לבצע מטלות הגנתיות מורכבות מידי למרות שהוא שומר טוב בפלייאוף הזה. קונלי בנתיים קולע באחוזים מצויינים מבחוץ (2 שלשות ב-41%) וכרגיל מנהל מצויין את המשחק אבל הוא עדיין מאצ' אפ נוח. לוקה ככל הנראה ישמור על מקדניאלס ויהמר ממנו לעזרה. אם מקדניאלס יקלע כמו במשחקים 6 ו-7 נגד הנאגטס המאבס בבעיה.
לנגד עיניינו בגיל 22 בלבד אנט צומח בפלייאוף הזה לסופרסטאר ולסקורר על. למרות זאת הוא הראה חוסר יציבות בסדרה מול הנאגטוס ולצד משחקים של 40+ נקודות הוא גם קלע 16 נקודות ב-6/24 במשחק השביעי בסדרה. מאידך, ובניגוד לשנים קודמות, אנט מראה שהוא מצליח לשחק טוב גם בימי קליעה רעים. קבלת ההחלטות שלו השתפרה משמעותית. במשחק 4 ו-5 ראינו איך הנאגטס יוצאים עם שני שחקנים גבוה על אנט בפיק אנד רול, גורמים לו לקבל החלטות רעות ולאבד כדורים אך במשחקים 6 ו-7 אנט הצליח להתגבר על הכיסוי הזה. יהיה מעניין לראות האם המאבריקס ינסו לנקוט בטקטיקה דומה או שהם מאמינים שפיג'יי וושינגטון, וכנראה גם דרק ג'ונס ג'וניור, יסתדרו איתו באחד על אחד כמו שהסתדר עם שיי באופן יחסי.
השחקן המרכזי האחרון שעדיין לא הוזכר עד כה הוא רודי גובר. שחקן ההגנה של העונה הושמץ גם במהלך הסדרה נגד הנאגטס. טענו שהוא לא מסוגל להתמודד עם יוקיץ' באחד על אחד, אמרו שכשהוא לא משחק מינסוטה עדיין שומרים נפלא ושבלעדיו ההתקפה שוטפת יותר. בפועל ראינו שגם כאשר הנאגטס כיוונו את ההגנה שלהם לכך שגובר יקבל כדורים בשורט רול ויקבל החלטות, זה לא ממש עבד להם. כמובן שהאימפקט ההגנתי של הסנטר הצרפתי היה מכירע בסדרה הזאת. היכולת שלו לרמות מגורדון ולהגיע לעזרה על יוקיץ' ולסתום את הצבע הייתה מפתח חשוב בעצירה של המכונה המשומנת מקולורדו. הבעיה היא שהמאבריקס מעמידים חמישיות בעלות יכולת קליעה טובות יותר משל הנאגטס ויהיה קשה להשתמש ברודי כהלפ דפנדר. הוא יתחיל כנראה על לייבלי/גאפורד אבל ייתכן ונראה את פינץ' מנסה מאצ'אפים אחרים איתו בהמשך. מהצד השני אני מניח שהסנטרים של המאבריקס ישמרו את גובר אם כי הייתי רוצה לבחון אותם שומרים דווקא על קאט ובכך מצמצמים מעט את היתרון הפיזי שלו. ייתכן ואחד הווינגים של המאבס ישמור את רודי במהלך הסדרה אבל זה קלף שאני לא חושב שקיד ישלוף בתחילת הסדרה אך הוא בהחלט מסקרן כי אני מניח שמינסוטה תחפש בפיק אנד רול לייצר לאנט יתרון מול אחד הסנטרים של דאלאס (בלי קשר לזה שהוא יחפש גם את לוקה). אם אחד הווניגים ישמור את רודי אני מניח שנראה יותר פיק אנד רול של קאט ואנט ולא בטוח שהמאבס רוצים בכך. לעומת זאת אם אכן DJJ ישמור את טאונס כמו שאני חושב, יהיה למאבריקס קל יותר להחליף את הפיק אנד רול הזה.
דו קרב המאמנים:
כריס פינץ' שיחזר את הישג השיא של הפרנצ'ייז בזכות הגנה חכמה שיודעת לעשות רוטציה מהירה אך בעיקר כזאת שמונעת את החוזקות של היריבה. למשל נגד הנאגטס ראינו את מינסוטה סוגרת את הפוסט אפ לניקולה יוקיץ'. במיגה וה-MVP הצליח לקבל את הכדור באותיות, מיד תקף אותו דאבל טים מהצד החלש והשחקן שנותר פנוי לזריקה לרוב היה הקלעי הפחות מוכשר בחמשייה של הנאגטס. כמו כן ראינו שכאשר יוקיץ' הוא זה שחוסם בפיק נד רול, אז ההגנה של הנאגטס סוגרת את המסירה אליו בשורט רול, גם במחיר שמארי יקבל נתיב פנוי לטבעת. כל הדברים הקטנים האלו הפכו את משחק ההתקפה של הנאגטס לחורק מהרגיל וסידר לזאבים סיכוי אמיתי להעפיל לגמר. בסדרה הזאת פינץ' פוגש עוד כוכב מחבל הבלקן ויהיה מעניין לראות את התכנית ההגנתית שהמאמן ההגנתי המצויין הזה מכין ללוקה.
בניגוד לפינץ', ג'ייסון קיד נחשב למאמן בינוני שבעיקר רוכב על תהילת העבר שלו כשחקן, אבל בסדרה נגד הת'אנדר ראינו אותו מגיב יפה למארק דייגנולט. הת'אנדר שומרים איזורית? אני אשים את לייבלי בהיי פוסט שיקבל החלטות משם ויפתח את ההגנה. הת'אנדר משחקים בעיקר על שיי וצ'ט? אני אשים את וושינגטון על שיי ול-DJJ אתן לשמור את צ'ט (ולעיתים גם החביא את הארדוואי ג'וניור על צ'ט כשג'יילן וויליאמס הגדול שיחק וצ'ט היה שהה יותר בפרימטר) ובכך להקל את החילוף בחסימה. בנוסף הוא ידע לתמרן מצויין בין לייבלי לגאפורד (שניהם שיחקו 139 דקות כל אחד בחצי גמר המערב). הוא זיהה מתי כל אחד מהם בערב פחות טוב וידע לתת קרדיט לסנטר השני. זה נשמע דבר בסיסי אך זבה לא מובן מאליו בכלל בטח בעולם בו יש מאמנים ששומרים על רוטציות קבועות ומקובעות (כן בודנהולזר אני מדבר עלייך).
מאז הדדליין בו המאבריקס קבילו עוד שתי חוליות הגנתיות טובות, קיד הצליח לעמיד הגנה מרשימה שמתבססת בעיקר על חילופים אך בהחלט שומרת טוב גם בצבע בזכות העובדה שיש לדאלאס רים פרוטקטור טוב 48 דקות. אחד הדברים שלצערי לא נראה בסדרה הזאת היא עד כמה קיד היה מנצל את מקסי קליבה כגבוה שיכול לשמור טוב בפרימטר אך גם לרווח מבחוץ ולהוציא את גובר מחוץ לצבע בזכות חמישיות פייב אאוט כמו שהוא עשה נגד הקליפרס אך זה כנראה לא יתאפשר. מה שכן קיד יכול לעשות זה להמשיך לתת לג'וש גרין יותר קרדיט בסדרה הזאת על חשבון טים הארדוואי ג'וניור. הארדוואי קטן מידי ושומר רע לעומת גרין שגם בנוי טוב יותר להתמודד עם הפיזיות של אנט בפרט ומינסוטה ככלל.
ה-X פקטור:
אצל דאלאס בראש ובראשונה זה יהיה הקליעה מבחוץ. ההגנה של מינסוטה מתבססת על רוטציה מהירה אך גם כזאת שמשאירה קלעים חופשיים. כמו שכבר ציינתי, למאבס יש יכולת טובה יותר משל הנאגטס לרווח את המשחק. דאלאס קולעת בפליאוף הזה כמעט 13 שלשות למשחק ב-36.6% אחוזים (לעומת הנאגטס שקלעו 10.5 שלשות ב-33% בלבד). יכולת הקליעה של המאבריקס גם תשפיע על הדרך בה גובר יוכל לתפקד כעוזר וסותם צבע בהגנה. אם שחקני המשנה של המאבריקס ימשיכו בכושר הקליעה הנוכחי, אפילו ההגנה של מינסוטה לא תעצור אותם.
אצל מינסוטה המפתח נמצא בריבאונד. אם בסדרה הקודמת המאבס שלטו בצבע ובריבאונד מול קבוצה נמוכה נטולת מאסיביות, הסיפור נגד מינסוטה שונה בתכלית. מינסוטה (ביחד עם הסלטיקס) מובילה את קבוצות הפלייאוף באחוז הריבאונד הפוטנציאליים עם 54.1% כולל 31.6% מפלצתיים בריבאונד התקפה. אז נכון שהמאבס כרגע לוקחים 32.5% מהריבאונדים ההתקפיים הפוטנציאלים שלהם אבל שוב נזכיר שהמאבס התמודדו מול אוקלהומה סיטי הנמוכה ומינסוטה התמודדה מול דנבר נאגטס הפיזית שגם יש לה את הריבואנדר הטוב בליגה. כמו כן המאס לא קבוצת ריבאונד הגנה טובה והת'אנדר בראשות צ'ט הצליחו קצת לאתגר אותם עם 57 ריבאונדים בהתקפה (28.2% מהריבאונדים הפוטנציאליים בהתקפה). מול מינסוטה זה היה הרבה יותר קשה.
תחזית:
ראיתי קולות שכבר מעלים את מינסוטה לגמר בקלילות. אני חושב שזאת תהיה סדרה צמודה יותר בעיקר כי למאבריקס יש את השחקן הטוב בסדרה (כמובן אסייג ואגיד בתנאי שלוקה באמת כשיר) והיכולת לקלוע מבחוץ ולהעמיד חמישיות מרווחות שיותר מאתגרות את ההגנה של הטימברוולבס מאשר הנאגטס. הסדרה הזאת תגמר ב-7 משחקים לדעתי. הראש אומר מינסוטה, הלב אומר דאלאס. אני הולך עם הלב
