פריוויו פלייאוף, סיבוב שני: דנבר נאגטס (2) – מינסוטה טימברוולבס (3)

מה למדנו מהסיבוב הקודם?
לאחר הג'נטלמן סוויפ (4-1) הצמוד בהיסטוריה, יוקיץ' ממשיך להיות השחקן הכי טוב והכי יציב בפלייאוף הזה. למרות שאחד משחקני ההגנה הטובים בעולם שמרו עליו מרבית מהזמן (AD), המספרים היבשים שלו "נשארו בגדר הרגיל" – 28.2 נק', 16.2 כ"ח, 9.8 אס' ביעילות גבוהה. למרות זאת, ללא השחקן הקלאץ' בתולדות הפלייאוף – מבחינת קליעות מכריעות ביחס לזמן שהוא שיחק – לא בטוח בכלל שהייתי כותב את הקדימון לסדרה הזאת עכשיו. אבל מה זה משנה עכשיו? ג'מאל מארי הוא הסופרסטאר שיוקיץ' צריך לצידו, אחד שיוצר לעצמו וזורם לו קרח בורידים. מארי קלע 2 סלי ניצחון (או שהובילו לניצחון) – וזה לא שהם היו קלים, או שלא היו קליעות גדולות לפני. בנוסף לצוות הזה, דובר רבות על החמישייה השלמה של דנבר, אז עוד אחד ממצטייני הסיבוב הוא מייקל פורטר ג'וניור (MPJ). ללייקרס לא היו תשובות לאורך (10'6), אתלטיות (8.8 כ"ח, 1.2 חט') וקליעה (4 שלשות מוצלחות ב48%!). גורדון טרף את הבייסליין עם הטבעות וכדורים חוזרים והגנה.
מג'נטלמן סוויפ אנחנו עוברים ל.. סוויפ הראשון בתולדות בראדלי ביל. אהה סליחה התכוונתי הסוויפ הראשון שביל חוטף אי פעם. בקיצור מינסוטה פירוק לגורמים בע"מ (כולל את המאמן של עצמה ☹, בריאות קואץ') פוגשת את מי שטענה בפלייאוף בעונה שעברה ש-"מינסוטה היו כנראה היריבה שהכי הקשתה עלינו" (נ. יוקיץ, 2023). לפני שנכנס למצ'אפים, צריך לעצור רגע. לעמוד למחוא כפיים במשך דקה ומי שצריך – להתנצל. מינסוטה עשתה את הבלתי יאמן (תראו לי בראקט אחד שניבא סוויפ לוולבס). המשחק האחרון בעונה הרגילה, בה הסאנס הביסו את הוולבס ב-20 הפרש ובעצם קבעה להם את "המאצ'אפ הנוח הזה". כריס פינץ' וצוות האימון עשו קציצות מול כל מה שפרנק ווגל ניסה מולם. אבל בואו לא ניתמם, מי שאחראי על התצוגה המוחצת הזאת הוא השחקן שהופך כבר למנהיג (גם במסיבות עיתונאים) – אנתוני אדוורדס. ה-כוכב של הפלייאוף הזה, עם ממוצע של 30 נק' (לעומת 25 בעונה הרגילה), 8 כ"ח (לעומת 5.4) ו-6.3 אס' (לעומת 5.1)

המצ'אפים והכוכבים
הנאגאס פוגשים את היריבה שכנראה תעשה לה הכי הרבה צרות, ההגנה של מינסוטה היא זאת שתקבע לאן הסדרה הזאת תלך; כי יש להם מצ'אפ יוצא מהכלל מול הנאגטס, וגם יחידת הספסל של הוולבס שווה פי כמה.
רודי גובר צפוי לשמור על יוקיץ', אך אני חושב שאנו יכולים לראות תסריט ובו גובר יופקד על ארון גורדון. זאת כי ישחקו פיק אנד רול גבוה של מארי ויוקיץ' על מנת להוציא אותו מהצבע. השנה גובר הוכיח שהוא יכול להשאר במאני טיים של משחקים על המגרש (ע"ע הסדרה מול פיניקס כאשר שיחקו עם 5 קלעי חוץ) אבל אני חושב שזאת תהיה אסטרטגיה מעניינת של הוולבס, כי הקליעה של AG לא מספיק יציבה מחוץ לקשת, הוא מחפש לבוא מהבייסליין לתקוף את הריבאונד התקפה\לקבל לוב מיוקיץ' (מהמהלך הקודם שפותח את ההגנה). בגלל זה אני חושב שנראה את KAT לפרקים על יוקיץ' וגובר בצבע. אנתוני אדוורדס יופקד על מארי, וג'יידן מקדניאלס המצויין יאט את MPJ. שימו לב שמארי ואדוורדס הם באותו הגובה (1.93) אך מארי לא קרוב ללהיות חזק כמו אדוורדס. נראה כמה זה ירסן את האיש והקלאץ'.
מייק קונלי ישמור על קק"פ, כלומר רוב הזמן סביב הפרימיטר וחסימות – שאת זה קונלי עושה מצויין.
מצדה של דנבר, אין לה "אס" הגנתי למעט ארון גורדון – שהוא אחלה והכל – אבל לא בטוח שזה יספיק בכלל. בהנחה שיוקיץ' ישמור על גובר, גורדון ישמור על KAT – אבל אז נשאלת השאלה מי ישמור על אדוורדס? MPJ לא באמת מסוגל והוא יופקד על מקדניאלס, קק"פ הוא שומר סביר+ אבל לא יצליח באמת להאט אותו ולכן ברירת המחדל תהיה ג'אמל מארי. קק"פ על קונלי, למרות שכנראה ההגנות על אדוורדס ישתנו במהלך הסדרה. אל תופתעו אם נראה את ארון גורדון שומר על אנטמן, בטח אם הוא נכנס לזון. זה אולי עלול להביא הצלחה (חלקית), אבל אז היתרון של KAT בפוסט יבוא לידי ביטוי, כי אף אחד מלבד יוקיץ' וגורדון לא באמת מסוגל להפריע לו במהלך של פוסט-אפ לסל. או לתקוף את ריבאונד ההתקפה.

קרב המאמנים
מייק מלון מצליח גם השנה להביא את הקבוצה שלו בריאה וממושמעת לחלק הכי חשוב של העונה. בטח כשאתה הקבוצה האלופה שמכוונת לעשות repeat. מול הלייקרס, שקלעו מולם ב30% מחוץ לקשת, מלון היה בעיקר צריך לדאוג למשחק המעבר של הלייקרס, ולא היה לו מי שיעצור את לברון במשחק הריצה. במשחק העומד, הנאגטס ישחקו בעיקר הגנה אישית וינסו שלא לבצע חילופים אוטומטיים, שכן, שוב – יתרון הגודל נמצא אצל הזאבים. הוולבס קלעו מול פיניקס ב36.6% לשלוש – מעל ממוצע הליגה.
מנגד, כריס פינץ' (או מיכה נורי שעמד על הקווים במשחק מס' 4) יכולים להביא הרבה יותר סכימות ונסיונות להגנה משולבת כזאת או אחרת. ההיט, שגם השנה הצליחו "לגנוב" משחק אחד מבוסטון בזכות הגנה איזורית – שדנבר ידעה לפתור לאחר הפסד אחד בלבד, תתמודד כנראה עם הגנה איזורית 3-2 (3 שחקני פרימיטר) כאשר גובר וטאונס יפטרלו בצבע\ ישמרו על הפינות מפני שלשות. ההתקפה של הוולבס מתבססת על כמה אלמנטים עיקריים: 1. פיק אנד רול של קונלי וגובר, 2. פיק אנד פופ\רול בין אנטמן לטאונס\גובר, 3. תנו לאנטמן את הכדור וזוזו הצידה. המהלכים הוכחו כיעילים, כי קונלי עדיין רכז עם חכמת משחק ברמה גבוהה מאוד ואדוורדס לא מחטיא מחצי מרחק. לפני שנדבר על האקס פקטור(ים) של הסדרה, הרשו לי לתהות האם נראה כאן חמישייה של "ענקיים" מהצד של מינסוטה: גובר, ריד ו-טאונס בעמדה מספר 3. יחד עם אנט וקונלי\ניקיל אלכסנדר ווקר (NAW) בקו האחורי שיפיעלו לחץ על קשת השלוש.

אקס פקטור
ארון גורדון צפוי לתפקד גם כסנטר כאשר יוקיץ' נח על הספסל (אלא אם דיאנדרה ג'ורדן יראה דקות פרקט, משהו שאני לא פוסל נגד גובר). הוא האולר השוויצרי של הקבוצה הזאת שבהחלט יכול לשמור על כל שחקני הקבוצה היריבה. את הטיקט ההגנתי הוא רכש לעצמו מזמן, אז אולי הגיע הזמן שהקליעה לשלוש תפתח את ההגנות ובעצם תאפשר לו לפרוח עוד יותר? בסיבוב הראשון מול הלייקרס, גורדון בעיקר חי על לובים מיוקיץ' + כדורים חוזרים בהתקפה. הוא לקח רק 2 זריקות לשלוש בכל משחק וקלע באחוז של גבינה לבנה (10% מביכים). אם גורדון לא ישלש את האחוזים שלו (29% בעונה הרגילה..) אני לא רואה איך דנבר תצליח להשתלט על הסדרה בקלות. הוא יהפוך להיות חסרון התקפי.
לוולבס יש כמה "אסים" שהם יכולים וצריכים להשתמש בהם, אך אני חושב שהחשוב מכולם הוא כנראה נאז ריד. חמישיה על ריד ביחד עם טאונס מאפשרת לוולבס לשחק 5 out ולפתוח נתיבי חדירה לאדוורדס או NAW – שבסיבוב הראשון נצץ מהספסל עם 12 נק', 4 אס', 2.8 כ"ח. ריד סיפק מספרים בינוניים מאוד בסיבוב הקודם (פחות מ10 נק' למשחק) ואחוזים סבירים מינוס מחוץ לקשת (31.3%), לעומת 41% בעונה הסדירה. אם הוא יצליח להתקרב לאחוזים שהיו לו סביב העונה הרגילה – דנבר בצרות צרורות, כי היא לא באמת פגשה יריבה עם סנטר שקולע טוב מחוץ לקשת.

התחזית
לא משנה מי מנצחת את הסדרה, אני מאמין שהיא תהיה זו שתיקח גם את האליפות. לגבי דנבר זה די ברור למה, הקבוצה הוכיחה שהיא תלויה רק בעצמה, ופחות בהתאמות של הקבוצה שעומדת מנגד. לעומת זאת, אם מינסוטה "תפתיע" (אחרי הסוויפ על הסאנס שום דבר לא יפתיע אותי עם הקבוצה הזאת) ותיקח את הסדרה, לא רואה איך OKC/DAL/LAC יכולות לעצור את הוולבס, שכן, כמו בסדרה הזאת – יש להם שומרים מצויינים בכל עמדה, 3 שחקני ספסל יעילים מאוד שגם יכולים לשחק בחמישייה, וה-סופרסטאר של הפלייאוף הזה עד עכשיו.
לא חושב שהסדרה הזאת שווה פחות מ-6 משחקים, ולכן אלך על 4-3 מינסוטה, כל הדרך לבניית המורשת בהתהוות של אנתוני אדוורדס. וגמר NBA.