פריוויו פלייאוף: דנבר נאגטס – לוס אנג'לס לייקרס

שובו של הג'וקר. הלייקרס והנאגטס משחזרות בניהן את גמר הבועה ב-2020 כשהפעם הנאגטס הם אלו שמגיעים מהמקום הראשון במערב ועם השחקן הטוב בסדרה (וכנראה גם בעולם).

 

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן

 

שתי הקבוצות נפגשו 4 פעמים כאשר כל אחת מנצחת פעמיים. כל המפגשים נערכו לפני הטרייד דדליין, מה שאומר שלא ניתן להסיק הרבה מהמפגשים הללו מכיוון שהלייקרס החליפו את רוב הסגל.

 

הכוכבים

ניקולה יוקיץ' מגיע לסדרה הזאת ככוכב המרכזי שלה. במפגש ב-2020, יוקיץ' היה כוכב עולה שעד אז ערך רק 2 הופעות אולסטאר. לסדרה הזאת יוקיץ' מגיע כבר עם שני תארי MVP בכיסו והמעמד של השחקן הטוב בליגה. לאחר שראינו את יאניס מופתע בסיבוב הראשון ואת דוראנט לא מספיק יעיל, הג'וקר מבסס את מעמדו כשחקן הטוב בעולם. הסרבי מספק בפלייאוף מספרים משוגעים של 30.7 נקודות ב-55% מהשדה, 12.8 ריבאונדים ו-9.7 אסיסטים. הוא משתלט על משחקים בצורה נונשלנטית אך מאידך מאד דומיננטית. מתוך 11 משחקים הוא סיים 5 מהם עם טריפל דאבל כאשר 3 מהם היו נגד הסאנס. על אף הסדרה המצויינת של דווין בוקר, יוקיץ' הצליח להתעלות עליו ועל דוראנט וניצח אותם גם כאשר שאר השחקנים סביבו לא היו יציבים. זה נראה שכרגע אין דרך טובה להתמודד איתו ומי שנגדו צריך להמר באיזה דרך הוא חושב שיוקיץ' יעשה פחות נזק, יהיה מעניין לראות האם הלייקרס יתנו ליוקיץ' לשחק אחד על אחד מול שחקן ההגנה הטובה בפלייאוף עד כה, אנתוני דיוויס, או שהם ישלחו עזרה ויהמרו על הקלעים של הנאגטס שיזרקו.

בן טיילור מסביר כאן על ההתקפה של הנאגטס ועל היעילות של יוקיץ':

בתחילת העונה קיים היה חשש שיוקיץ' לא יסתדר בצד השני של המגרש. דנבר הייתה אחת הקבוצות הגרועות בהגנת הצבע כאשר זרקו מולה בממוצע למשחק 30 זריקות מטווח של פחות מ-5 פיט וקלעו את הזריקות האלו ב-67.6% מקום 28 בעונה הסדירה. יוקיץ' הוא אחד ממגיני הטבעת הגרועים בליגה כאשר מסה"כ 20.6 זריקות שזרקו עליו מה טווח של פחות מ-5 פיט, קלעו עליו ב-68.6%! לנאגטס אין שומרי צבע טובים בסגל שיחפו עליו. אז איך מסתדרים? בסדרה נגד הסאנס ראינו שהנאגטס עושים סוג של בליצ ויוקיץ' עולה גבוה בחסימה בכל פיק אנד רול של דוראנט ובוקר עם השומר שלו. זה עבד והנאגטס צמצמו את כמות הזריקות של הסאנס בצבע ויוקיץ' עצמו היה פחות חשוף. בעזרת רוטציה נהדרת של שחקני המשנה, הסאנס לא השכילו לנצל את העובדה שחסר שחקן בצבע ונכשלו לנצל את הבליצים של הנאגטס כדי למצוא את השחקן הפנוי.

בן טיילור מסביר ומציג זאת יותר טוב ממני:

מצד שני צריך לזכור שהסאנס זאת הקבוצה שזורקת הכי הרבה מיד ריינג' בליגה וגם ככה בקושי נוטה להגיע לצבע עם קצת פחות מ-15 זריקות למשחק ברסטריקד, הנתון הנמוך בפלייאוף. יהיה מעניין לראות את ההתמודדות של הנאגטס מול הלייקרס בהיבט הזה, קבוצה שמגיעה יותר לצבע ודומיננטית בריבאונד.

 

הכוכב השני של הנאגטס, ג'מאל מארי, סיים סדרה לא רעה נגד הסאנס עם 24.8 נקודות למשחק ב-45% מהשדה ו-36% מהשלוש בתוספת של 6.5 אסיסטים. הבעיה של מארי זה שהוא לא מספיק יציב. לצד משחקי על היו גם תצוגות נפל וסטיית התקן שלו רחוקה מהממוצע. לצד משחקים כמו 34 נקודות ב-13/24 מהשדה ראינו גם משחקים של 10 נקודות ב-3/15 מהשדה.

את רוב הנזק שלו מארי עושה בפיק אנד רול עם יוקיץ'. הוא מריץ 8.4 פוזשנים כאלו כל משחק וקולע 1.14 ב-57.7%  EFG(אחוזון 92.5). מתוך שחקנים שהריצו בפלייאוף הזה שני מהלכים כאלו לפחות במשחק, מארי מדורג 3 בנקודות פר פוזשן אחרי אנתוני אדווארדס וקייל לאורי, רק שמארי עושה זאת בצורה הרבה יותר יעילה. שיתוף הפעולה שלו עם יוקיץ' עובד נהדר והעובדה ששניהם מסוגלים לבצע את הפיק אנד רול כמובילי הכדור מקשה מאד על ההגנה להתמקד באחד מהם ולעיתים מארי מקבל מבטים פנויים פשוט כי יוקיץ' מושך המון תשומת לב. מאידך אם מנסים לסגור לו את החדירה, הוא יודע לתת מסירה מדוייקת ליוקיץ' שלרוב נמצא פנוי באיזור קו העונשין.

לעיתים אנחנו רואים את הנאגטס עושים הנד אופים עם יוקיץ' כאשר גם כאן השותף המרכזי שלו זה מארי עם 4 כאלו במשחק, אך בניגוד למהלכי פיק אנד רול, בהנד אוף הוא כבר פחות יעיל עם 0.80 נקודות לפוזשן ב-44.6% EFG. כדי שהנאגטס יוכלו לגמור את הסדרה במהירות הם חייבים מארי יציב יותר ובעיקר כזה שלא כופה את המשחק עליו בימים שלא הולך לו.

אצל הלייקרס כמו תמיד הכל יקום ויפול על אנתוני דיוויס. הסנטר אמנם קלע 21.5 נקודות והוריד 14.5 ריבאונדים בסדרה נגד גולדן סטייט אבל הוא לא מספיק מעורב התקפית. כבר דיברתי על זה בפריוויו לסדרה מול הווריירס אבל דיוויס לא משחק מספיק פיק אנד רול. דייויס בכל הסדרה נגד הוורייס לקח 83 זריקות, שזה כמעט 14 זריקות למשחק, וזה רק 4 זריקות יותר ממה שדיאנג'לו ראסל לקח בכל הסדרה הזאת. הוא לקח בממוצע למשחק רק 7.8 זריקות בטווח של פחות מעשרה פיט (וקלע 5.2 מהן). אז אמנם דיוויס קלע באחוזים נהדרים של 58% אבל הוא חייב לזרוק יותר ולהיות אקטיבי. כאמור הגנת הצבע של הנאגטס חלשה ודיוויס יהיה חייב לנצל זאת כדי להעניש אותם. היתרון המרכזי בסדרה של הלייקרס יהיה בצבע ו"הגבה" הוא המפתח לכך. יכול להיות שההשקעה בהגנה כופה מחיר התקפי ממנו. ראינו איך במשחקים מסויימים דיוויס יכול לזרוק 8 פעמים במחצית הראשונה ולאחר מכן לזרוק רק עוד פעמיים (כמו במשחק מספר 3). נתון יחסית מעודד מבחינת הלייקרס הוא שנגד הווריירס דיוויס הלך 6.5 פעמים לקו וקלע שם ב-84%.

מבחינה הגנתית נאמרו כבר כל הסופרלטיבים על דיוויס. בסדרה הזאת הווריירס ניסו וגם הצליחו להוציא אותו מהצבע וזה גרם לו לחסום רק 2.2 בלוקים במשחק, אבל ההשפעה שלו על שחקני הווריירס הייתה עצומה. ראו בכל רגע נתון איך הם מפחדים חזרוק מעליו, כולל סטף קרי. בנוסף דיוויס הראה יכולות הגנה בפרימטר שהובלטו בעיקר לאחר הניצחון במשחק 4 בו דיוויס שמר כמה פוזשנים על קרי והגארד לא הצליח לקלוע מעליו. הרייטינג ההגנתי של דיוויס בסדרה הזאת היה 101, בפער הכי טוב בלייקרס. עכשיו דיוויס יקבל את המשימה הכי קשה שיש והיא להתמודד מול ניקולה יוקיץ'. לנאגטס אולי יהיה יותר קשה להוציא את דייויס מחוץ לצבע אבל יש להם את השחקן פנים הכי בלתי עציר והשאלה היא האם נראה את הדומיננטיות ההגנתית של "הגבה" גם אל מול הסרבי.

בן טיילור מנתח כאם את ההגנה של הלייקרס נגד הווריירס וממחיש את החשיבות של דיוויס:

לברון ג'יימס כבר לא השחקן הטוב בלייקרס אבל הוא בהחלט המנוע שלה. המלך בוחר את הרגעים בהם הוא משתלט על משחקים ואם נגד הגריזלס שחקני המשנה עשו את העבודה אז נגד הוויריס כבר ראינו את לברון חד יותר. במשחק 4 ג'יימס צד בכל התקפה את סטף קרי וזה אפשר ללוני ווקר לבלוט. במשחק השישי ראינו איך לברון מנצל את העובדה שוויגנס קצת פצוע ולוקח אותו לטבעת בכל התקפה. כאשר ג'ורדן פול עלה למגרש במשחק 6, לברון לא נתן לו אפשר לו להישאר על הפרקט כי הוא קרא לשחקן שפול שמר לפיק אנד רול ותקף אותו פעם אחר פעם. בסה"כ לברון קולע בפלייאוף הזה 23.4 נקודות ב-49% מהשדה ו-26% מהשלוש ומוסיף רק 5.3 אסיסטים למשחק, הנתון הכי נמוך שלו אי פעם בפלייאוף. על פניו הנתונים האלו לא מספקים, אבל בפועל לברון עדיין מספיק יעיל, בעיקר מהצבע כאשר הוא זורק 8.3 מטווח של פחות מעשרה פיט וקולע משם ב-67%. 52.7% מהסלים שלברון קולע הם מתוך הצבע, הנתן הגבוה בקריירה שלו באיזשהו פלייאוף. הוא שומר כוחות ונותן לאחרים לבצע מהלכים. הסגל של הלייקרס מספיק עמוק ועשיר ביוצרים כדי שלברון יוכל לשייט ולשמור כוחות לרגעים החשובים. כנראה שבסדרה הזאת הלייקרס יצטרכו את לברון חד ודומיננטי בתכיפות גבוהה יותר כי הם אנרדוגים מוחלטים. יהיה מעניין לראות את התדירות בה לברון ינסה לצוד את מייקל פורטר ג'וניור והאם זה יגרום למייקל מאלון לשחק יותר חמישיות עם ברוס בראון במקומו. כדי שהלייקרס ינצחו את הסדרה הזאת הם חייבים את לברון דומיננטי ברוב הסדרה ולא לפרקים.

 

 

כוכבי המשנה:

כמו שכבר צויין ללייקרס יש חבורת שחקנים שמסוגלת לייצר לעצמה ולאחרים ברמה גבוהה. בראש ובראשונה אוסטין ריבס. כתבתי פה לא מעט על הבחור מאוניברסיטת אוקלהומה שמקבע את מעמדו כשחקן השלישי בחשיבותו בלייקרס וממשיך להפגין ניצוצות של סקורר טוב, בעיקר כיוצר מהפיק אנד רול.

דיאנג'לו ראסל ממשיך בחוסר היציבות שלו בפלייאוף הנוכחי. בניצחונות הוא קולע 18.4 נקודות ב-47% מהשדה כולל 2.6 שלשות ב-37% לעומת ההפסדים בהם קולע רק 10.3 נקודות ב-38.6% ושלשה אחת ב-26.7%. ראסל הוא הברומטר. משחק טוב שלו, ובעיקר כזה שקולע בו מבחוץ, יכול להיות ההבדל בין ניצחון להפסד. בנוסף הקשיים ההגנתיים שלו קריטיים כי בסדרה הזאת אי אפשר ממש להבחיא אותו. הוא כנראה ישמור על KCP אבל יצטרך להיזהר מאד מהשלשות שלו.

דניס שרודר. ראינו במשחק 6 שהרכז הגרמני פותח במקומו של וואנדרבילט מכיוון שהאחרון היה נטל התקפי ובקושי שיחק לאחר 2 המשחקים הראשונים בסדרה. שרודר בעיני הוא האקס פקטור של הלייקרס מכיוון שהוא אמור להיות האיש שמוביל את היחידה השנייה. הוא זה שדוחף את הקצב ומפעיל את דיוויס בצורה הטובה ביותר כרגע. בנוסף הוא הגארד השומר הטוב בקבוצה (דפנסיב רייטינג של 102 בפלייאוף) ואני סבור שהוא ישמור רוב הזמן את ג'מאל מארי. הממוצעים שלו לא מרשימים אבל זה בעיקר לאור הסדרה הרעה שסיפק נגד הגריזליס. בסדרה נגד הווריירס ראינו שרודר טוב יותר אך מאידך גם כזה שעדיין יכול פתאום לאבד את הראש ולבצע כמה איבודים מוזרים ובלתי מחוייבים.

אצל הנאגטס הכינור השלישי כרגע זה אארון גורדון. הפורוורד אמנם לא בא יותר מידי לביטוי בהתקפה בסדרה נגד הסאנס עם 12.8 נקודות למשחק אבל העבודה ההגנתית שלו בעיקר נגד דוראנט הייתה מצויינת. לעיתים הוא אף קיבל את דווין בוקר והצליח להאט אותו. הוא השחקן החשוב של הנאגטס בסדרה הזאת כי רוב הזמן הוא זה שיתמודד מול לברון ג'יימס אבל יכול להיות שגם נראה דקות שלו על יוקיץ'. מבחינה התקפית גורדון צריך לנצל את העובדה שללייקרס אין ממש פורוורדים שמסוגלים להתמודד איתו. כרגע גורדון קולע בפלייאוף הזה ב-38.5% מחוץ לקשת אבל הוא זורק רק 2.4 שלשות למשחק. אם וואנדרבילט ישמור אותו, יש מצב שהוא ינסה לרמות מגורדון לכיוון הצבע ולכן גורדן כנראה יקבל יותר מבטים פנויים. היכולת שלו לזרוק, ולקלוע את השלשות האלו תהיה קריטית לנאגס.

מי שהיה אמור להיות הכינור השלישי הוא MPJ. כרגע השחקן המוכשר הוא על תקן רול פלייר. בסה"כ המספרים שלו בפלייאוף לא רעים עם 14.5 נקודות למשחק ו-2.5 שלשות ב-40%. ראינו שהוא יכול להתחמם ולקלוע ב-6/10 מבחוץ ויש משחקים שהוא בקושי יזרוק. הבעיה איתו הפוכה מזו של גורדון והיא הגנתית. על אף שמייקל השתפר בתחום הוא עדיין מתקשה בהגנת אחד על אחד. יהיה מעניין לראות איך ינסו להחביא אותו בהגנה, כי מאלון לא יכול להרשות לעצמו לשחק בלי הריווח של פורטר. מצד שני ייתכן שבימי קליעה רעים של פורטר ג'וניור, ברוס בראון יקבל את הקרדיט על חשבונו בסופי משחקים.

מי שישלים את החמישייה יהיה האיש שבפעם הקודמת ששתי הקבוצות נפגשוף שיחק בצד הצהוב סגול והוא קונטביוס קולדוול פופ. משנה לשנה, KCP מראה שהוא 3&D מהאיכותיים בליגה והוא קולע בפלייאוף הזה 1.6 שלשות ב-39%. הוא מסוגל לשמור 4 עמדות והוא מסתדר טוב גם עם ווינגים חזקים, הוא חותך מצויין ובכך מרוויח המון מלשחק ליד יוקיץ'. בנוסף קולדוול פופ יודע לזוז למקומות הפנויים בקשת השלוש ולראייה רק 7% מזריקות השלוש שלו נחשבות ללא פנויות או פנויות מאד.

 

 

קרב המאמנים:

הולך להיות קרב מעניין מאד. מאלון מצד אחד נחשב מאמן טוב אך נחשב כטיפה מקובע. ניהול הרוטציה שלו יהיה חשוב ויש לו המון החלטות מעניינות לקבל. איך ואת מי יוקיץ' ישמור בסדרה הזאת? האם צריך לתת ללייקרס להעיף כמה שיותר שלשות ולסגור את הצבע? איך מתמודדים עם דיוויס? האם באמת יספסל את פורטר ג'וניור במידה ויחשף הגנתית?
ראינו אותו מגיב מצויין נגד הסאנס והדרך בה הגיב לדוראנט ובוקר הייתה טובה ולמרות שהאחרון נתן תצוגות קליעה לא מהעולם הזה, הטקטיקה של הנאגטס עבדה. יהיה מעניין לראות איך הנאגטס ישמרו על הצבע שלהם בטח כאשר אין להם ממש כלים הגנתיים לכך. אני סבור שיוקיץ' יתחיל על לברון אבל נראה אותו לפעמים שומר איזה נון שוטר כמו וואנדרבילט ומגיע לעזור. בכללי קשת השלוש זאת חולשה מרכזית של הלייקרס ויכול להיות מאלון אפילו ישלוף הגנה איזורית, אשר יצא לו להשתמש בהן לעיתים בעבר. מאלון יצטרך למצוא פתרונות לסגור ללייקרס את הצבע, כי בניגוד לסאנס, הלייקרס זאת לא קבוצה שמסתמכת על המיד ריינג' וכן מגיעה לטבעת (22.3 זריקות למשחק של הלייקרס ברסטריקד)

האם בפלייאוף הראשון שלו נראה כמאמן שמגיב למתרחש, בניגוד לחברו ולאיש שעבד תחתיו בבאקס. אין לו רוטציה קבועה, הוא ילך עם השחקן החם וכל יום מישהו אחר יכול לפתוח לפי הצרכים של הקבוצה. כאמור ראינו את שרודר פותח במשחק השישי נגד הווריירס ויהיה מעניין לראות עד כמה זה ימשך אם בכלל. לוני ווקר פתאום עולה מהספסל ומפציץ 15 נקודות ברבע האחרון לאחר שבקושי שיחק בכל הפלייאוף. ביזלי נמחק מהרוטציה. האם לא מפחד לשלוף שפנים ולספסל את מי שפחות מתאים. לנאגטס יש הרבה פורוורדים וייתכן כי וואנדרבילט יחזור לחמישייה אבל חוסר הביטוי שלו בהתקפה בעייתי. האם יצטרך למצוא פתרונות להפעיל ולהקל על דיוויס בין היתר לייצר יותר ריווח על מנת שהנאגטס יענשו אם יסתמו את הצבע. הוא יהיה המפתח בסדרה הזו ומן הסתם מאלון ינסה להתיש אותו. מבחינה הגנתית ראינו איך הלייקרס שמרו דרופ גבוה ואפילו חילופים. מול יוקיץ' זה יהיה מרוכב יותר ולכן אני סבור שברוב הזמן נראה את הדרופ המסורתי שהלייקרס שמרו בכל העונה. אני מאמין שהמטרה תהיה לתת למארי לזרוק כמה שיותר מיד ריינג' אבל יהיה מעניין לראות איך האם יגיב ברגע שהפיק אנד רול של יוקיץ' ומארי ישתלט על המשחק.

 

הספסלים:

אז כמו שכבר נכתב, ללייקרס יש סגל די עמוק עם הרבה יוצרים ושחקנים שבכל רגע נתון יכולים לקלוע 20 נקודות. זה לוני ווקר כנראה יקבל הרבה דקות כי הוא משחק בשני הצדדים, האצ'ימורה יהיה חשוב כי מעבר ליכולת הקליעה שלו הוא גדול חזק ומהיר ולאחרונה גם שומר לא רע, אולי נראה את ביזלי משחק יותר כי הלייקרס צריכים ריווח, וואנדרבילט יהיה חשוב אל מול הפורוודים של הנאגטס בדגש על גורדון. ייתכן שהוא יהיה המפתח ההגנתי אם הלייקרס יבחרו לרמות מסגן אלוף ההטבעות לשעבר.

לנאגטס אין הרבה עומק. רג'י ג'קסון הגיע בשוק הבייאאוט ובוקיש משחק, זיק נאג'י לא פקטור, כנל גם ולטקו צ'אנצ'אר. מי שכן מרשים בדקות שלו הוא כריסטאן בראון אבל הוא בעיקר שחקן שנותן אנרגיה ואין לו יכולת אמיתית ליצור או לקלוע מעבר לזריקות פנויות שהלייקרס ישמחו שיקח. ג'ף גרין יהיה חשוב בגלל היכולת שלו לרווח ולשמור שחקנים חזקים ממנו. אני מניח שהוא יקבל דקות בסנטר בזמן שדיוויס ינוח בצד השני כי הוא יכול להתמודד עם שאר הפורוורדים של הלייקרס. השחקן חשוב ביותר הוא כמובן ברוס בראון. הגארד הנמוך והחסון הוא שחקן הספסל הטוב בשתי הקבוצות והיכולת שלו לשמור בכל עמדה אך מאידך גם לא להיות חור התקפי היא פקטור. בראון לא יציב מבחוץ אך מאידך הוא קולע 12.2 נקודת למשחק ב-53% כי הוא מסיים טוב בצבע וחודר טוב לטבעת. השלשות שלו יהיו קריטיות כי בדקות שלו על המגרש הלייקרס בוודאות ישאירו אותו פנוי אבל למרות האחוזים (26% בפלייאוף אבל רק 2.5 זריקות למשחק), אנחנו יודעים שבראון מסוגל לקלוע אותן.

 

 

תחזית: הלייקרס מפתיעים אותי כל פעם מחדש. מצד אחד יש להם סגל עמוק וטוב אך מצד שני מרגיש שלברון לא טוב כמו בעבר. מהצד השלישי ישנה תחושה שנשאר לו עוד הילוך להעלות ושהלייקרס יכולים להיות דומיננטיים כאשר הוא יפעיל וישחק יותר עם דיוויס. אני נוטה להאמין שהסדרה הזאת תהיה יותר צמודה ממה שאנשים חושבים אבל יוקיץ', שלא באמת ניתן לעצירה, והקליעה שקיימת סביבו הם משוכה שקשה לעבור. נאטגס ב-7