הסדרה העונתית:: 3-1 לניו יורק

ארבע פעמים נפגשו שתי הקבוצות במהלך העונה, מתוכן – כנראה – רק אחת רלוונטית במשהו לסדרה: המפגש בחודש ינואר, שקדם לפציעה של ג'ואל אמביד (וגם של ג'וליוס רנדל, שלא ישחק בפלייאוף הקרוב). אם המפגש הזה אינדיקטיבי למשהו פילי בבעיה: מאקסי ואמביד היו טובים עם 27 ו-30 נקודות (בהתאמה) אבל רשמו +/- של 28- ו-29-, גם כן בהתאמה (ועבור אמביד מדובר בנמוך העונתי) כשהניקס מביסים את הסיקסרס ב-36 הפרש בפילדלפיה.

המפגש השני היה גם הוא בפילדלפיה – הפעם בלי אמביד מצד אחד ובלי רנדל, אנונובי ומיטשל רובינסון מהצד השני. מאקסי סיים הפעם עם 35 נקודות אבל הניקס שוב יצאו עם הניצחון ב-14 הפרש. שני המפגשים הבאים, בחודש מרץ, נערכו במדיסון סקוור גארדן בהפרש של יומיים. בראשון, בנוסף לאמביד, פילדלפיה חסרו גם את טייריס מאקסי. הם נעצרו על 79 נקודות בלבד. איכשהו הניקס – בלי הפרונט קורט הפותח – נעצרו על 73 נקודות באותו המשחק. יומיים אחר כך מאקסי חזר וגם או.ג'י אנונובי. פילדלפיה הוכיחו עקביות כשקלעו שוב 79 נקודות. הניקס, לעומת זאת, קלעו 106 הפעם, בהובלתו של ג'וש הארט עם טריפל דאבל של 20 נקודות, 19 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.

האם המשחקים האלו נותנים אינדיקציה למה שנראה בסדרה? לא בהכרח, אבל סוללת הגבוהים של הניקס בהחלט יכולה להקשות על אמביד ומאקסי לא הצליח למצוא את עצמו מול ההגנה הקשוחה של או.ג'י.

 

הכוכבים:

אמביד, כבר אמרנו? עד לפציעה שלו הסנטר היה בדרך הבטוחה לזכות בתואר MVP שני ברציפות עם מספרים וילט צ'מברלייניים. אם הסנטר לא נמצא בכשירות הסיכוי של הסיקסרס בפלייאוף הזה נמוך ממילא. טייריס מאקסי הוא המועמד המוביל להיות השחקן המשתפר ובצדק, אם כי המספרים שלו – בעיקר אחוזי הקליעה – ירדו בחדות אחרי הפציעה של אמביד ששיבשה את ההתקפה השוטפת של הסיקסרס. בצד הניו יורקי כוכב הקבוצה הוא כמובן ג'יילן ברונסון שאת חמשת המשחקים האחרונים של העונה סיים עם ממוצע 39.4 נקודות באחוזי קליעה של 50.7% מהשדה, 47.5% מחוץ לקשת ו-89.4% מהעונשין. חמישה נצחונות אגב.

 

 

המאמנים:

ניק נרס בעונה הראשונה שלו בפילדלפיה הפך את ההתקפה על פיה. במקום להשתמש באמביד כתחנה סופית הוא הפך אותו לציר שסביבו נעה ההתקפה. עד לפציעה של הסנטר פילי הייתה קבוצה טופ-5 התקפית כשהנוכחות של אמביד מחזיקה אותה גם ב-10 הטובות בצד ההגנתי. לנרס יש שלוש הופעות פלייאוף קודמות עם טורונטו: אליפות ב-2019 סביב קוואי לנארד, הדחה בסיבוב השני בבועה והדחה בסיבוב הראשון ב-2022.

מהצד השני נמצא תום ת'יבודו, בעונה הרביעית עם הקבוצה והטובה ביותר שלו עד כה. למרות כל החיסורים והפציעות בקו הקדמי הניקס סיימו בטופ-10 גם בהגנה וגם בהתקפה. כמו נרס גם עבור ת'יבס הישג השיא הגיע בעונה הראשונה שלו כמאמן, אז – ב2011 עם שיקאגו – הגיע לגמר המזרח לפני שנכנע להיטלס. זה יהיה הביקור התשיעי של ת'יבס בפלייאוף (חמש פעמים עם שיקאגו, פעם אחת עם מינסוטה ופעמיים קודמות עם הניקס) ארבע מתוכן נגמרו בסיבוב אחד והוא ינסה לא לעבור את הצד הלא נכון של ה-50%.

האם ג'ואל אמביד יצליח לשחזר את היכולת הטובה שלו מהעונה הרגילה גם בפלייאוף?

 

אקס פקטורים:

האקס פקטורים יהיו אלו שינסו להקשות על הכוכבים: לסיקסרס יש בקו האחורי את קייל לאורי ובאדי הילד שלא ידועים בצד ההגנתי דווקא ואת טייריס מאקסי שאולי יעדיפו להחביא כדי שישמור כוחות לצד ההתקפי. מי שיכול להיות משמעותי בשמירה על ג'יילן ברונסון ברונסון הוא דיאנתוני מלטון, שהחמיץ את כל ארבעת המשחקים מול הניקס בעונה הרגילה בגלל בעיות גב חוזרות. מלטון קנה את הדקות שלו בזכות ההגנה, אבל הוא עדיין לא חזר לכשירות מלאה.קלי אוברה גם יכול להיות פתרון מסוים, אבל המשמעות היא הפקדה של אחד הגארדים על ג'וש הארט או או.ג'י אנונובי – מה שיאפשר להם לתקוף את ריבאונד ההתקפה.

מצד שני הניקס יקוו שאו.ג'י אנונובי – שקצת גרר את הרגל בסיום המשחק האחרון של העונה מול שיקאגו – יהיה בריא. מאז שהצטרף בחודש ינואר הניקס נמצאים איתו במאזן של 21 נצחונות מול 2 הפסדים. הוא סיים את כל משחקיו במדי הניקס עם +\- חיובי ולרוב הופקד על שחקן הכנף הראשי של היריבה. תאורטית לניקס יש את סוללת הסנטרים – הארטנשטיין, רובינסון, פרשס אצ'יווה האנדרסייזד ואולי אפילו גם ג'ריחו סימס – שתנסה להיות פיזית ככל האפשר עם אמביד. הניקס גם ירצו למצוא את השחקן שיוכל לספק נקודות לצידו של ברונסון. בחצי השני של העונה זה היה דונטה דיווינצ'נזו (21 נקודות וקרוב ל-40% מחוץ לקשת על 12 זריקות מאז סוף ינואר) אבל גם מיילס מקברייד שפרץ בהיעדרו של אנונובי (14.5 נקודות ו-44% מחוץ לקשת בחודש מרץ) יכול להיות שחקן לשים עליו עין, בעיקר בגלל היכולת שלו להקשות על מאקסי גם בצד ההגנתי, ומי יודע: אולי בויאן בוגדנוביץ' יתן את מה שהניקס חשבו שיקבלו כשצירפו אותו בדדליין.

 

תחזית:

הנטיה בפלייאוף היא ללכת עם השחקן הטוב יותר, רק שבמקרה הזה קיים סימן שאלה: אמביד של החצי הראשון של העונה היה היסטורי אבל לא בטוח שהוא חזר לאותו הכושר, על אף 30.4 נקודות שקלע בחמשת המשחקים אחרי החזרה. על סימני השאלה האלה צריך לצרף את סימני השאלה שאמביד העלה בהופעות הפלייאוף הקודמות: בשנתיים האחרונות הוא ירד מכ-12.5 זריקות עונשין ב-36 דקות בעונה הרגילה אל פחות מ-9 בפלייאוף. הוא גם צפוי לפגוש את המשרוקיות של פוסט האולסטאר. ברונסון, לעומתו, התעלה בהופעות הפלייאוף האחרונות והמשחק שלו מותאם לפוסט-סיזן. אני צופה שהפיזיות של הניקס תקשה על אמביד ומאקסי לא יצליח לבד. 4-2 ניקס.