בזמן שפלייאוף לא ישנים!

 

3 משחקים קיבלנו הלילה. בוסטון עולה ליתרון 2-0 מבטיח בסדרה מול אטלנטה, פיניקס משווה את הסדרה מול הקליפרס והקאבס גם כן משווים את הסדרה עם ניצחון מוחץ על הניקס.

 

פיניקס סאנס 123 – לוס אנג'לס קליפרס 109 (1-1 בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

הקליפרס הצליחו להדהים את פיניקס במשחק הראשון, אבל הלילה קיבלנו אופרה אחרת לגמרי. 

למרות תוצאת הסיום, חשוב לציין שהמשחק היה צמוד כמעט לכל האורך, עד לדקות הסיום של הרבע הרביעי. 

ההתחלה דווקא נראתה מבטיחה מאוד עבור הקליפרס. 

ראסל ווסטברוק, אולי במשחק הכי טוב שנראה ממנו בסדרה פותח נהדר בשני צידי המגרש, כאשר הוא חוסם את קווין דוראנט במהלך הבא:

https://twitter.com/LAClippers/status/1648511396190261248

בצד השני ווסטברוק מנצל את תשומת הלב שפיניקס נותנת לקוואי כדי לקלוע שלשה קלה:

https://twitter.com/LAClippers/status/1648510515969409024

 

בפיניקס מזהים את הפוקוס של הקליפרס על בוקר וקווין דוראנט, ומצליחים למצוא את טורי קרייג לזריקות קלות. שימו לב, איך ההגנה מתכווצת לבוקר, וכמה קרייג חופשי:

 

אבל זה היה הלילה של דווין בוקר. בפתיחת הרבע השלישי בוקר עם חטיפה נהדרת, מוביל את פיניקס ליתרון והקליפרס מתחילים לרדוף לאורך כל המשחק

https://twitter.com/Suns/status/1648528588197748737

 

עד השלשה שנעלה את המשחק, כשיש עוד כמעט 6 דקות של כדורסל, אבל הפער כבר היה גדול מדי:

 

כמה נקודות מהמשחק:

1. ההתקפה של פיניקס 

10 שלשות ב 41%, 30 אסיסטים, 92% מהעונשין. 

החשש העיקרי של הקליפרס לפני הסדרה, היה איך עוצרים את ההתקפה של פיניקס כשיש לה שני שחקנים אדירים כמו דווין בוקר (הלילה 38 נקודות, 14-22 מהשדה) ו 9 אסיסטים, לצידו של קווין דוראנט (הלילה 25 נקודות).

כאשר את ההתקפה בכלל מוביל, אחד הרכזים הטובים בהיסטוריה (כריס פול, הלילה 16 נקודות, 8 אס') ומתחת לסלים יש אחלה סנטר (אייטון 14 נקודות, 13 ריבאונד). 

אז התשובה היא שכאשר השמש עולה, אי אפשר לעצור אותה.

2. ראסל ווסטברוק

למרות ההפסד הלילה, ווסטברוק מסיים עם 28 נקודות, 9-16 מהשדה, 2-3 מהשלוש, ו 8-8 מהעונשין. אני באמת לא זוכר מתי ראסל קלע בכזו אפקטיביות. המון קרדיט מגיע לתשומת הלב שקוואי לנארד מושך אליו, ועדיין מצליח להיות יעיל עם 31 נקודות, 8 ריבאונדים ו 7 אסיסטים.

מבחינת הקליפרס, זה בדיוק מה שהם רוצים לראות. אם ראסל ממשיך לשחק ככה, הוא לחלוטין הופך להיות האקס פקטור של הסדרה 

3. עונשין 

פיניקס מגיעים לקו רק 14 פעמים (וקלעו 13), הקליפרס מגיעים 31 פעמים (וקלעו 28). 

אין כאן רמז לעניין שיפוטי, יש כאן רמז לנתון שעשוי להיות מאוד משמעותי בהמשך. הקליפרס הולכים המון לטבעות, ומגיעים לקו וקולעים באחוזים נהדרים. בין היתר הם הכניסו את אייטון לבעיית עבירות (5 עבירות, אבל ביומבו החליף אותו נהדר) וגם בוקר היה עם 4 עבירות עוד מהלך אחד קטן וזה היה יכול להיות מאוד משמעותי. מבחינת הקליפרס, הם עשו הלילה הכל נכון, ופיניקס פשוט ניצלו את הכשרון העודף. עדיין, הם חזק בסדרה ויכולים לצאת מעודדים.

 

 

 

קליבלנד קאבלירס 107 – ניו יורק ניקס 90 (1-1 בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

הקאבס מגיעים למשחק הלילה בפיגור 1-0 כשהם יודעים שהפסד נוסף כנראה באופן וודאי מסיים עבורם את העונה. לכן הם עולים בטירוף הגנתי מהרגע הראשון. הניקס מצליחים להשאר צמודים ברבע הראשון, אבל הקאבס רצים 18-4 ברבע השני, בדרך ל 59-39 במחצית.

המחצית השנייה הייתה גארבג' טיים מתמשך, כאשר הקאבס שומרים מרחק.

הכוכב הגדול של הלילה, היה דריוס גארלנד, שמסיים עם 32 נקודות, אבל החלק החשוב שבהן היה במהלך הריצה של הרבע השני. 

גארלנד קולע 26 נקודות במחצית, 6-10 מהשלוש, והיה חם לאורך כל המשחק:

https://twitter.com/NBA/status/1648483502504181763

 

יחד עם זאת, אני רואה 3 מפתחות עיקריים לניצחון הגדול של הקאבס הלילה:

1. הגנה

הקאבס חטפו 10 כדורים וחסמו עוד 7, לא פחות חשוב הם עוצרים את הניקס על 7 שלשות בלבד ב 24%. 

בנוסף לזה הם מנצחים בקרב הריבאונד 43-36. כל הנתונים האלה מספיקים כדי להסביר למה המשחק נגמר בכזה הפרש וכזה מוקדם. 

2. השלשות נכנסו –

לא רק גארלנד היה מצויין הלילה, גם כריס לברט מסיים עם 4-9 מהשלוש, בדרך ל 24 נקודות מהספסל, והקבוצה כולה קולעת 14 שלשות ב 42% (כפול בכמות וכמעט כפול באחוזי ההצלחה ביחס לקליבלנד). אז הנה עוד היילייט של גארלנד מהשלוש:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1648496945550462976

 

3. דונובן מיטצ'ל – 

מיטצ'ל, לטוב ולרע הוא הברומטר של הקאבס. במשחק הראשון הוא התפוצץ עם 38 נקודות, הלילה קלע רק 17, אבל מסר 13 אסיסטים. בכל רגע נתון, הוא דחף את הקאבס מהר קדימה למתפרצות, מה שהוביל להנעת כדור נהדרת, 26 אסיסטים קבוצתיים ומהלכים כמו האסיסט הנהדר הבא לאוסמן בפינה:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1648503151677575168

מה לגבי הניקס? 

כרגע זה לא נראה טוב. לא בגלל המאזן, סה"כ 1-1, וחוזרים לשני משחקים ביתיים בניו יורק. מה הנקודות הבולטות משני המשחקים הראשונים?

1. בארט ורנדל לא פוגעים

הדואו המוביל של הניקס (מלבד ברונסון) לא ממש מספק את הסחורה. 

רנדל אמנם מסיים הלילה עם 19 נקודות, אבל באחוזים רעים (7-20 מהשדה), וזה מצטרף למשחק הראשון שבו הוא מגיע ל 22 נקודות אבל עם 8-20 מהשדה. 

אם במקרה של רנדל, אלו מספרים לא יפים, במקרה של בארט זה נראה רע מאוד. 

7 נקודות במשחק הראשון, ו 14 נקודות הלילה, אבל בשניהם באחוזים נוראיים (הלילה 4-13, 0-3 מהשלוש). 
זה מזכיר מאוד את הפלייאוף הקודם של בארט ורנדל והם חייבים למצוא את הדרך להיות הרבה יותר אפקטיביים.

2. ההגנה של הניקס דווקא עובדת

בצד ההגנתי הניקס דווקא יכולים להיות מרוצים. אמנם הקאבס קלעו הלילה 107 נקודות באחוזים טובים, אבל הניקס הצליחו לחטוף גם הלילה 14 כדורים. 

גם בקרב על הריבאונד, המפתח העיקרי לניצחון במשחק הראשון היה שליטה מתחת לסלים (51-38 במשחק הראשון). הלילה זה פחות הלך, אבל זה בהחלט עשוי להיות מפתח חשוב למשחקים 3 ו 4 בסדרה.

3. ג'יילן ברונסון והספסל

ברונסון התפוצץ במשחק הראשון עם  27 נק' באחוזים סבירים, הלילה הקאבס שיפרו עליו את ההגנה והוא מסיים עם 20 נקודות ב 5-17 מהשדה ו 1-8 מהשלוש. ברונסון צריך להיות הגו-טו-גאי של הניקס, הבעיה שאם אף אחד לא פוגע מסביבו, הרבה יותר קל להדק עליו את ההגנה. 

בניקס צריכים לחשוב היטב, האם הם הולכים עם בארט עד הסוף, או שהם מחליטים להרים עוד דריק רוז שלא שיחק הלילה בכלל. לרוז יש את הניסיון והיכולת להתמודד עם הלחץ. יתכן מאוד, שלצידו של ברונסון, מה שהם צריכים זה דווקא רכז שלא פוחד מהמעמד. 

רציתי לציין שיש להם גם את ג'וש הארט וקוויקלי, אבל בזמן שקוויקלי עשה את שלו הלילה, הארט דווקא שיחק רע כאשר בדקות שלו הקבוצה מסיימת ב 29- .

דווקא במקרה של הארט, הבעיה היא קצת אחרת, הוא פשוט לא זורק מספיק. 

 

בוסטון סלטיקס 119 – אטלנטה הוקס 106 (2-0 לסלטיקס)

דרור האס

בוסטון ניצחה הלילה את אטלנטה הוקס במשחק השני ביניהן. הרבע הראשון עוד נפתח במעין ריצה של אטלנטה שאפילו פתחה פער קל, אך מהר מאוד הסלטיקס התאפסו על עצמם ולקחו את ההובלה. בוסטון אפילו לא צריכה הייתה להיות טובה למשך כל המשחק, פשוט ללחוץ על הדוושה בחלקים מסויימים ולדאוג לפער מספיק כדי שההוקס לא יחזרו.

באטלנטה ניכר חוסר תיאום הגנתי שאיפשר לבוסטון הרבה חדירות בק דור ומסירות וליי אפים קלים. לאטלנטה היו הרגעים שלה, אבל זה פשוט לא היה מספיק כדי לאיים הפעם על הסלטיקס בבוסטון. גם הנשק העיקרי של ההוקס שהיווה איום על הסלטיקס – הריבאונד – לא היווה פקטור משמעותי כשאטלנטה ניצחה 49-44 את קרב הריבאונד, לא משהו משמעותי מספיק לייצר יתרון. לקראת ההפסקה בוסטון יצאה לריצה של 23-5 שדי הכריעה את המשחק.

 

1. האנרגיה של אטלנטה. עושה רושם שאטלנטה רוצים שהסדרה הזאת תסתיים לא פחות מהצופים. הם אמנם את המשחק הזה פתחו עם כמה פוזשנים טובים, אך עם הריצה הראשונה של בוסטון קצת יצאה להם הרוח. למרות זאת הם פתחו את המשחק עם יתרון 13-5 שהראה שיש עדיין כשרון  חבוי שם, והם רק צריכים לתת לו לצאת. הסדרה ממש לא גמורה ובאטלנטה עם דחיפה מהקהל שלהם בהחלט יתכן שהם ישוו אם הסלטיקס יגיעו זחוחים והם ישמרו על האנרגיות.

2. דיאנדרה האנטר אחד האהובים עלי. במשחק הראשון הוא נראה לא מחובר ולא קשור למשחק, אולם הלילה הוא כן הראה יכולת, קלע את 4 הזריקות הראשונות ולקח 6 ריבאונדים. בנוסף השקיע קצת בהגנה והוא וג'ון קולינס היחידים שגם סיימו עם פלוס מינוס חיובי. האנטר היה הגורם ליתרון ברבע הראשון ולמעשה הריצה של בוסטון החלה כשסניידר הוציא אותו החוצה. כשחזר ברבע השני הוא שוב היה ההאנטר מהמשחק הראשון שחטיא זריקות קלות, מאבד כדורים ומקבל החלטות לא ברורות בהגנה. לא ברור מה גורם לג'קיל והייד הזה שלו, ואם אטלנטה תמצא את התשובה זה יעזור לה מאוד.

3 דיברנו על זה בפודקאסט והסלטיקס מתסכלים פשוט את טריי יאנג. ההוקס מנסים להסתיר אותו על הגארד השני והרבה פעמים כשבוסטון מזהה את השחקן עליו יאנג שומר, הוא הופך לרכז של ההתקפה. בין אם זה סמארט, יאנג או ברוגדון. יאנג לא מצליח להסתתר ותסכול בהגנה מוביל לא מעט לתסכול בהתקפה. (זה וההגנה של בוסטון).  עם כל השמועות עליו יאנג רוצה להוכיח את עצמו כבעל יכולת גם בפלייאוף, אז הנקודות שם אבל בקושי רב.

משחק הבא באטלנטה בלילה בין שישי לשבת 02:00 שעון ישראל

 

 

הטופ 10 היומי