קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: יוסטון רוקטס

לדף הקבוצה

יוסטון רוקטס

נשארו: כריס פול (הוחתם מחדש), ג'יימס הארדן, קלינט קאפלה (הוחתם מחדש), פי ג'יי טאקר, אריק גורדון, ג'ראלד גרין (הוחתם מחדש), ננה.

עזבו: טרבור אריזה (פניקס), לוק רישארד אמבה א-מוט (קליפרס), טאריק בלאק (מכבי ת"א), ריאן אנדרסון (פניקס), ג'ו ג'ונסון.

הגיעו: כרמלו אנתוני, ג'יימס אניס, מייקל קרטר וויליאמס (שחקנים חופשיים), ברנדון נייט, מרקיס כריס (טרייד).

מתנדנדים: זו צ'י, איזייה הרטנשטיין, רוב גריי, וינסנט אדוארדס, ברונו קבוקולו.

חמישייה: כריס פול, ג'יימס הארדן, ג'יימס אניס, פי ג'יי טאקר, קלינט קאפלה.

ספסל: אריק גורדון, ברנדון נייט, מרקיס כריס, כרמלו אנתוני, מייקל קרטר וויליאמס, ננה, ג'ראלד גרין.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

אז מה היה לנו שם?

יוסטון נכנסה לעונה הרגילה עם מטרה אחת – להדיח את גולדן סטייט מראשות הליגה. זה התחיל עם הטרייד של כריס פול והמשיך עם ההחתמות של אמבה א-מוט ופי ג'יי טאקר, שיחד עם קאפלה ואריזה יצרו קבוצה סופר אתלטית ומגוונת בהגנה, שמקיפה את היכולות המוגבלות של הארדן בשומרים ארוכים ואתלטים שיכולים להחליף ביניהם כמעט ללא הפרעה.

לפני פתיחת העונה היו שאלות לגבי מידת ההתאמה של פול והארדן, שני שחקנים שאוהבים שהכדור יהיה אצלם ביד, אבל הרוטציות של ד'אנתוני ואינטליגנצית המשחק של השניים הפכו את השאלה ללא רלוונטית. הארדן נתן עונת שיא עם 30.4 נקודות 8.8 אסיסטים ו5.4 ריבאונדים, קלינט קאפלה עשה קפיצה משמעותית גם בהגנה וגם בהתקפה עם ממוצעים של 13.9 נקודות, 10.8 ריבאונדים וכמעט 2 חסימות למשחק ואריק גורדון הפציץ 3.2 שלשות ו-18 נקודות למשחק מהספסל בדרך לעונה ההתקפית הכי טובה שלו מאז גיל 23. הרוקטס נראו כאילו נורו מלוע של תותח בפתיחת העונה ולא האטו למרות שכריס פול החמיץ 24 משחקים בגלל פציעות שונות. הרוקטס סיימו את העונה הרגילה במקום הראשון עם 65 ניצחונות, עונת MVP של ג'יימס הארדן, ההתקפה הכי טובה בליגה, ההגנה השישית בטיבה ושני רצפי ניצחונות של 14 משחקים.

ההתחלה בפלייאוף הייתה מרשימה, יוסטון העיפה את מינסוטה בחמישה משחקים, אבל אמבה א-מוט סבל מפריקת כתף (פציעת הכתף השנייה שלו במהלך השנה) ולא תרם לקבוצה גם אחרי כשחזר. יוטה היתה הקורבן הבא של הרוקטס, שנהנו מפציעה של ריקי רוביו וקבוצה צעירה של יוטה שלא הצליחה לעמוד בקצב ההתקפי של הרוקטס. הכל היה מוכן לקרב הגדול מול גולדן סטייט. יוסטון עשתה הכל כדי להאט את הקלעים של הווריורס, משחק המסירות הידוע של האלופה התדרדר לבידודים של קווין דוראנט, והרוקטס עלו ליתרון 3-2 מבטיח בסדרה. אבל אז כריס פול נפצע והקבוצה התפרקה בלעדיו במשחקים 6 ו-7, כולל תצוגה היסטורית של 27 החטאות רצופות מחוץ לקשת במשחק המכריע.

קיץ חם

המטרות המיידיות של הרוקטס היו לשמור על הכוכבים שלהם, כריס פול הוחתם כמעט מיידית על הארכה של 4 שנים ו 160 מיליון דולר, עם קלינט קאפלה העניינים לקחו קצת יותר זמן כשבסופו של דבר הוחתם הסנטר הצעיר על חוזה ל-4 שנים בשווי 85 מיליון דולר, כ-15 פחות ממה שהיה יכול להרוויח בשוק החופשי. המהלכים האחרים של הרוקטס גרמו להרמות גבה ברחבי הליגה, הקבוצה ויתרה על טרבור אריזה שהיה אחד המנהיגים של הקבוצה לא רק על המגרש אלא גם בחדר ההלבשה ועל אמבה א-מוט שלא חזר להיות השחקן שהיה אחרי פציעת הכתף בפלייאוף. אם הוויתור על אריזה שקיבל 15 מיליון לעונה אחת מפניקס עוד איכשהו הגיוני, הוויתור על אמבה א-מוט שחתם על חוזה של כ-4 מיליון דולר בקליפרס הוא פחות ברור. הרוקטס הצליחו להיפטר גם מריאן אנדרסון שנחשב לא סחיר עם חוזה לעוד שנתיים ו-40 מיליון דולר ושלחו אותו ואת בחירת הסיבוב השני שלהם ד'אנתוני מלטון תמורת מרקיס כריס וברנדון נייט מפניקס. מהשוק החופשי הגיעו ג'יימס אניס, מייקל קרטר-וויליאמס והדובדבן שבקצפת, כרמלו אנתוני.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

המהלך המתבקש מקבוצה שהגיעה הכי קרוב ללנצח את גולדן סטייט בתקופת קווין דוראנט היה להחזיר את כל הסגל לסיבוב נוסף, בטח כשלא ברור עוד כמה שנים יש לכריס פול כאחד הרכזים הטובים בליגה. לדאריל מורי כנראה יש תכניות אחרות, הג'נרל מנג'ר המבריק טען שהמס שהקבוצה תצטרך לשלם לא היה גורם משמעותי במהלכים בקיץ. אם אתם מאמינים לזה יש לי כמה אפוני פלא למכור לכם. הקבוצה וויתרה על שניים משחקני הכנף המובילים שלה והחליפה אותם בג'יימס אניס, שחקן צעיר עם פוטנציאל הגנתי אבל מישהו שכבר כמה קבוצות בליגה ויתרו על שירותיו, מייקל קרטר-וויליאמס, רכז שהוא אנטיתזה לכל מה שהרוקטס מחפשים בשחקן וכרמלו אנתוני, חור שחור בהתקפה וסתם חור בהגנה שלא הצליח להישאר על המגרש בפלייאוף מול קבוצות מוכשרות הרבה פחות מהווריורס.

השאלה הגדולה היא האם אנתוני יסכים לעלות מהספסל, מהלך אליו הוא התנגד בתוקף בעונה הקודמת באוקלהומה סיטי אבל כזה שישאיר ליוסטון שני מגנים מוכשרים בעמדות 3-4 ויאפשר לו לעשות את הנקודות שלו מול יחידות ספסל חלשות יותר של קבוצות אחרות. מהבאז הראשוני סביב הקבוצה נראה שיש סיכוי שאנתוני יפתח את העונה כשחקן שישי. איך הוא ירגיש בקשר לזה במהלך העונה? את זה עוד צריך לראות. הווילד קארד של הקיץ היה הטרייד עם פניקס. כן, הוויתור על מלטון, בחירת סיבוב 2 עם פוטנציאל הגנתי מרשים היה לא קל, אבל לברנדון נייט יש חוזה הרבה יותר סחיר מריאן אנדרסון. התקווה היא שהשיטה של ד'אנתוני תשקם את נייט לרמה של רכז מחליף טוב, עמדה בה יש ליוסטון צורך, או לכדי טרייד כלשהו לחוזה גרוע אחר, אבל כזה שעונה על הצורך של יוסטון בשחקני כנף – דמארי קארול או קנט בייזמור לדוגמא. ליוסטון יש נטייה להוציא את המיטב משחקנים גבוליים בליגה ויש סיכוי שמרקיס כריס ייקח את הדקות של ננה כמחליף סביר לגבוהים ושהאתלטיות שלו תשתלב טוב בהגנה המחליפה של יוסטון. אבל יותר סביר שהתרומה המשמעותית ביותר שלו לקבוצה השנה תהיה הציוץ הזה: 

בנוסף יוסטון חייבת להיות מודאגת מהכושר של כריס פול וג'יימס הארדן, שני שחקנים שאף פעם לא היו ידועים במוסר העבודה הגבוה שלהם בפגרה. הפציעות של כריס פול בשנים האחרונות רק הולכות ומתרבות ובגיל 33 לא ברור כמה משחקים בעונה יכול הגוף שלו לסחוב. ג'יימס הארדן נתן עונה מהחלומות שנה שעברה אבל נראה שבילה את רוב הקיץ בחגיגות על הזכייה ב MVP

https://twitter.com/GoodTakesNBAPod/status/1027321026026385414

כמו שהעניינים נראים כרגע הקבוצה נחלשה משמעותית מבחינה הגנתית, דאריל מורי כנראה מאמין ביכולות שלו למצוא שחקני כנף הגנתיים בזול אבל למרות שההתקפה עדיין תהיה קרובה לפסגת הליגה, בפלייאוף לא בטוח שזה יספיק.

תחזית: הרוקטס עדיין יהיו אחת משתי הקבוצות הכי טובות במערב במהלך העונה הסדירה ויגיעו שוב לגמר המערב, אבל הפעם זה ייגמר הרבה יותר מהר מאשר בשבעה משחקים.

וגאס חזתה לקבוצה 56 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.