"מה הלאה?" הוא ההקדמה של הכדור הכתום לעונת המלפפונים של ה-NBA. ננסה להעריך עד יום הדראפט איך כל הקבוצות הליגה רואות את עתידן ואילו מהלכים הן ינסו לבצע כדי להתקדם לשם. נתחיל מהגרועה לטובה לפי המאזן בעונה הרגילה, והיום – ניו יורק ניקס.
מה היה לנו?
העונה הקודמת התחילה, כמיטב המסורת של הניקס, באכזבה. הקבוצה התמודדה על מחזור השחקנים החופשיים של הקיץ – קוואי, דוראנט, קיירי – בתקווה לבנות קבוצת כוכבים משל עצמה, או לפחות להביא שחקן פרנצ'ייז אמיתי. לא רק שזה לא הצליח, אלא שדוראנט אפילו טרח להבהיר כמה הניקס הם לא יעד אטרקטיבי, והלך ליריבה בצד השני של ההדסון.
באין כוכבים הניקס עשו דבר נכון, ונתנו חוזים גדולים קצרים לשחקנים בינוניים בתקווה לפתח צעירים. כצפוי, ג'וליוס רנדל ומרקוס מוריס לא לקחו אותם רחוק מדי. בגזרת הצעירים אר ג'יי בארט קלע נקודות באחוזים מחרידים, מיצ'ל רובינסון חסם יפה ובעיקר קלע באחוזים היסטוריים, ואף אחד מהיתר – ניליקינה, נוקס, דניס סמית' – לא הראה שהוא יכול להיות משהו מעבר לשחקן מחליף.
התוכנית
הניקס לא היו בפלייאוף שבע שנים, דווקא בגלל הניסיון שלהם לבנות קבוצות אינסטנט. בכל פעם מחדש הם נתנו חוזים גדולים וארוכים לשחקנים מבטיחים אך לא מוכחים, או לותיקים אחרי השיא, וכל פעם נתקעו איתם. כרמלו אנתוני היה שחקן הפרנצ'ייז שלהם כמה שנים טובות אחרי השיא, והם הגיעו לנקודת שפל כשפורזינגיס, השחקן הכי טוב שהגיע אליהם מהדראפט, כפה עליהם טרייד ללא תמורה ממשית.
בשנתיים האחרונות הם היו מחויבים לבניה מחדש מהדראפט, אבל לא הצליחו להביא שחקן עם פוטנציאל רציני – אלא אם מישהו חושב שבארט יכול להתפתח לאחד כזה. הקהל לוחץ על הבעלים למכור את הקבוצה, ללא הצלחה. בסך הכל, הניקס במקום עגום.
הכיוון שמתגבש בקבוצה הוא לוותר על הבניה מחדש ולנסות לבנות קבוצה שתתמודד על הפלייאוף כבר השנה, ומתוך כך הם מעוניינים בכריס פול. אוקלהומה החליטה ללכת לבניה מחדש למרות ההצלחה היפה בשנה שעברה, מה שהופך טרייד כזה לאפשרי.
גם הלוטרי לא האיר לניקס פנים, והם זכו לבחור במקום השמיני. הם מחויבים ל-84 M$ בחוזים לשנה הבאה, מה שנותן להם מקום לחוזה מקסימום (תלוי בשחקן, ואולי עם קצת פינוי מקום). אף חוזה פרט לרנדל לא מובטח מעבר ל-20/21.
התוכנית המתגבשת היא בניית קבוצה תחרותית ל-20/21 וויתור, לפחות בזמן הקרוב, על הבניה מחדש מהדראפט שלא ממש הוכיחה את עצמה. החוזים הקצרים, שחלק גדול מהם לרול פליירס סבירים ששוים את הכסף בקבוצה הנכונה, יעזור להם לעשות טריידים מהסוג הזה.
מהלכים אפשריים
כריס פול זה האובוויסט. פורסם שאוקלהומה רוצה את קווין נוקס בשבילו, וקשה לראות סיבה טובה למה על זה צריכה ליפול העסקה. הניקס יצטרכו לצרף עוד חוזים – למשל את אלה של רנדל וטאז' גיבסון – כדי שהמשכורות יתאימו.
אבל אם כבר הולכים על טרייד מהסוג הזה, למה לא ללכת עד הסוף? כדי ללכת עד הסוף לבניה מחדש אוקלהומה צריכה להעביר גם את אדאמס ושרודר, ולא לחדש חוזה לגלינרי. זה ידרוש קצת משחק עם המספרים, אבל הניקס נמצאים במצב שבו הם יכולים להביא את כל הארבעה אם דרישת השכר של גלינרי לא גדולה מדי – ולאור גילו, היסטוריית הפציעות ויכולותו בפלייאוף הוקדם אין סיבה שתהיה. טרייד כזה בלי ויתור על בארט, רובינסון והבחירה בדראפט הנוכחי עשוי ליצור קבוצת פלייאוף אינסטנט, כנראה פחות טובה מאוק סיטי של העונה שעברה אבל בהחלט עדיפה מאורלנדו. והדובדבן שבקצפת – אין חוזים ארוכים.
אם משום מה לא מצליחים לעשות טרייד ענק כזה, אפשר לנסות לצרף לפול את קווין לאב ובאדי הילד. שניהם אמורים להיות זמינים, ויש לניקס את החוזים שמאפשרים להביא אותם ולתת הקלה כלכלית מיידית. יכול להיות שסקרמנטו תרצה יותר מחוזים נגמרים עבור הילד, ולא ברור שלניקס יש מה לתת בהנחה שבארט זה יותר מדי.
סיכונים
במצב של הניקס, הסיכון הגדול ביותר הוא המשך הדשדוש בתחתית הליגה. אם בעבר הניקס בנו קבוצות יקרות שעוררו תקוות ונכשלו בצורה אומללה, בשנים האחרונות אין אפילו את התקוות.
הניקס צריכים לקחת סיכון, ואם הם מצליחים להביא שחקנים טובים על חוזים קצרים, גם אם הם גדולים, זה סיכון טוב. גם אם הקבוצה תיכשל בסוף ולא תגיע לפלייאוף – ואם פול מגיע קשה להמר נגדו – אז יהיו שנתיים פחות גרועות ממה שיש, והיא תחזור למצבה הנוכחי. זה לא רע.
