לפני המשחק:
יש כאלה שהכל פשוט וברור להם. אין התלבטויות. אצלי זה קצת שונה. כמעט תמיד יש ספקות, שאלות, התלבטויות.
גם לקראת המשחק הערב נפלתי לבור הזה.
מצד אחד בוסטון סלטיקס, יקירתי מאז ומעולם, אחריה אני עוקב מעל שלושים שנה באש ובמסך.
מצד שני סקרמנטו קינגס, ביתם החדש של כספי שלנו ושל רונדו, יקיר המחלקה משכבר הימים, וכמובן בוגי קאזינס עליו כתבתי לא מזמן, מה שבהחלט חיזק את הקשר בינינו.
מה עושים?
היתרון במצב הזה שכל תוצאה היא בסדר מבחינתי והחיסרון שאני תמיד מעדיף לאהוד את אחת מהקבוצות ולא להיות מהאו"ם.
מאחר והמצב בסקרמנטו לא דבש ואני נגד החלפת מאמן, שוב, ומאחר ובוסטון במצב מצויין והפסד קטן הוא לא אסון גדול, אני בוחר בקינגס. רק הערב. חד פעמי.
לטס גו, גיי…
רבע ראשון:
החמישייה של סקרמנטו בלי כספי, בלי מקלמור ובלי גיי, אבל בכל זאת נקווה שיהיה לטס גו.
כבר אחרי חמש דקות כל הצרות ההגנתיות של הקינגס זועקות לשמיים. בוסטון קולעת 24 נקודות במטר שלשות שרובן חופשיות לחלוטין, אם בהתקפה עומדת או בהתקפת מעבר. בהתקפה בלינלי עובר נהדר חסימות ושומר את הקינגס בקצה התמונה. בוגי קאזינס לא בעניינים לחלוטין, בהתקפה בוסטון לוחצת אותו באגרסיביות ובהגנה הוא מנמנם. אחרי שבע דקות מגיעה העבירה הטכנית הבלתי נמנעת אחרי מילים מיותרות לשופט. עוד דקה עוברת וקארל מושיב אותו והשדרנים של הקינגס מנחשים שהוא לא יראה יותר פרקט היום. סופסוף כספי נכנס וקולע שש נקודות רק בכניסות לסל ולא בשלשות, ממש מוזר.
שתי הקבוצות ממשיכות להפציץ בלי הגנות בכלל: 46 – 37 לסלטיקס שקובעים את שיא הנקודות העונה לרבע אחד. הללויה.
רבע שני:
ממשיכים להחליף סלים בקצב מסחרר. סקרמנטו אפילו לא מנסה לעשות הגנה. אין לי ספק שקואץ' קארל פשוט לא ישרוד ככה. זה לפחות לא נראה כמו סאבוטז' מכוון של השחקנים, זו פשוט ההגנה שלהם וזהו. איכשהו הקינגס שומרים על פיגור סביר של עשר נקודות.
בכל פסק זמן יש איזושהי התרחשות עם הוקרה כלשהי: פעם לאוהד שמחזיק מנוי כבר 25 שנה, פעם לנכד של שחקן עבר. הלוואי עלינו.
המשחק זורם אבל חסר בו הניצוץ. חסרה המלחמה והמאבק. הכל כל כך קל והאמת לא כל כך מעניין.
בוגי ממשיך להחטיא, לאבד, לחפף בהגנה ולדבר עם השופטים, רונדו איכשהו מחזיק אותם בתמונה, אבל במחצית זה כבר 74 – 58 לסלטיקס. נראה די אבוד והאמת, אני כבר לא בטוח שהשחקנים של סקרמנטו לא עושים קצת בכוונה.
רבע שלישי:
אין שום שינוי. אפילו כשהקינגס עושים מהלך הגנתי טוב הוא נגמר בשלשה של בוסטון והפער כבר 21 נקודות. הסיכוי היחיד של סקרמנטו זה אם בוסטון תוריד הילוך כמו שקרה לא מעט פעמים השנה, וזה אכן קורה. אמצע הרבע השלישי והפער יורד ל 11 נקודות. יש עדיין תקווה. בוסטון פשוט הפסיקה לשחק ולקלוע אבל הקינגס מתקשים לנצל את זה ומבזבזים הרבה הזדמנויות.
איכשהו הקינגס מצמצמים: 95 – 87 לסלטיקס. יש לנו משחק, והם לא עושים בכוונה.
רבע רביעי:
שתי הקבוצות מתקשות לייצר סלים וכספי עושה עבודה טובה בהגנה אבל כמעט ולא תורם בהתקפה, וכשהוא זורק שלשות הם בתנועה ולא בסיום תרגיל מתוכנן.
בראדלי (אקס הפועל י-ם) לוקח את העניינים לידיים ומעלה את בוסטון להפרש דו ספרתי, והסנטרים של בוסטון ממשיכים לחגוג על בוגי, שתופר שתי שלשות אבל תומאס עונה בחמש נקודות רצופות וסוגר עניין. דקה לסיום כספי קולע שלשה ראשונה אחרי 4 החטאות.
נגמר 128 – 119 לבוסטון. משחק נחמד עם טיפה'לה אקשן בסוף.
בראדלי 25 נק', תומאס 22 לבוסטון. קאזינס 31 נק', רונדו 15 אס' וכספי 13 – 4 – 3.
סיכום:
קינגס – מקבלים הנחה בגלל החיסרון של גיי ומקלמור אבל מישהו חייב לנער אותם בהגנה, ביחוד את קאזינס. למרות היכולות ההתקפיות של בוגי והאסיסטים של רונדו ככה הם לא יגיעו לפלייאוף. אפילו לא יתקרבו.
כספי – נראה שעידן השלשות ההיסטרי מאחוריו. רול פלייר טוב ולא יותר מזה.
סלטיקס – עדיין לא יציבים וחסרים בהחלט עוד שחקן דומיננטי אחד/כוכב שיודע לייצר סלים לבד בכדי להתקדם עוד שלב, אבל הם מתקרבים ומתקדמים.
שורה תחתונה: איפה הם ואיפה הווריירס. שמיים וארץ.
הנה הטופ 5 מהלילה
