קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס
לדף הקבוצה
נשארו: אייברי בראדלי, ג'וואן אוונס, דאנילו גלינארי, טוביאס האריס, מונטרז הארל, לו וויליאמס, ווסלי ג'ונסון, בובאן מאריאנוביץ', סינדריוס ת'ורנוול, מילוש תיאודוסיץ'.
עזבו: דיאנדרה ג'ורדן (דאלאס), סם דקר (קליבלנד), אוסטין ריברס (וושינגטון), סי ג'יי וויליאמס (מינסוטה).
הגיעו: לוק ב-א-מוטה, מייק סקוט (שוק חופשי), מרצ'ין גורטאט, ג'ונתן מוטלי (טרייד), שיי גילגאוס-אלכסנדר, ג'רום רובינסון (דראפט).
מתנדנדים: ג'וואן אוונס, טיירון וואלאס.
חמישייה: פטריק בברלי, אייברי בראדלי, טוביאס האריס, דאנילו גלינארי, מרצ'ין גורטאט.
ספסל: לוק ב-א-מוטה, מייק סקוט, שיי גילגאוס-אלכסנדר, ג'רום רובינסון, ג'וואן אוונס, מונטרז הארל, לו וויליאמס, ווסלי ג'ונסון, בובאן מאריאנוביץ', סינדריוס ת'ורנוול, מילוש תיאודוסיץ'.
המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:
אז מה היה לנו שם:
זה אולי לא הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על העונה בתוך עונה בתוך עונה בתוך עונה שעברה על הקליפרס אשתקד, אבל "הירואיות" היא בהחלט מילה שאפשר להשתמש בה כדי לתאר את מהלך האירועים. הקליפרס אמנם איבדו את כריס פול ו-JJ רדיק באוף-סיזן שקדם, אך קיבלו תגמול הולם מיוסטון בדמות לו וויליאמס, פטריק בברלי ומונטרז הארל. זה יצר את האנטי תזה ללוב סיטי של פעם, פחות כישרון, אך הרבה יותר עומק. המטרה המוצהרת הייתה פלייאוף. לשם כך, הקליפרס החתימו על חוזה מקסימום חדש לשחקן הפרנצ'ייז וה-CLIPPER FOR LIFE (טל"ח), בלייק גריפין, הביאו רכש חדש בדמותם של דאנילו גלינארי (מדנבר) ומילוש תיאודוסיץ' מאירופה ואפילו צחצחו את הפרונט אופיס, כשדוק ריברס עובר לתפקיד המאמן בלבד וג'רי ווסט הגיע על תקן של יועץ.
אך בקליפרס, כרגיל, פתיחת העונה הייתה רק סמן לתחילתה של רכבת הרים של מאניה-דיפרסיה, מלאה ברצפים של ניצחונות והפסדים. פתיחה של 5 ניצחונות מ-7 המשחקים הראשונים העמידה את הקליפרס בראשות המערב. מכאן, הדברים החלו להסתבך. אם המחשבה של הקליפרס הייתה "ניקח הרבה שחקנים פציעים, בטוח שלא כולם ייפצעו באותו זמן", אז הם טעו טעות מרה. בברלי הזדרז לסיים את העונה עם ניתוח בברכו לאחר 11 משחקים, גלינארי הוכיח שהמוניטין שלו לא הגיע סתם, והחמיץ מגוון משחקים עקב 3 פציעות שונות, ושיחק 21 משחקים לאורך כל העונה. זה הוביל במהרה לתשעה הפסדים רצופים. הקבוצה הצליחה לשוב למסלול הניצחונות, רק כדי לאבד גם את בלייק גריפין לחודש ימים לאחר שלונזו בול נפל על רגלו, במה שהתברר כנקודה קריטית לעתידו של גריפין בלוס אנג'לס. לו וויליאמס, בעונת קריירה מרשימה שאף קיבל מועמדות רצינית לאולסטאר, ודוק ריברס בתצוגות אימון מרשימות הצליחו להוביל סגל עם סי ג'יי וויליאמס, סינדריוס ת'ורנוול וג'וואן אוונס האלמוניים לניצחון אפילו על גולדן סטייט. עם חזרתו של בלייק הקבוצה הצליחה להגיע למרחק של משחק אחד מהפלייאוף, אך למרות זאת, ב-28 לינואר נפל דבר, בלייק גריפין ונספחים עוברים לדטרויט, טוביאס האריס, אייברי בראדלי, בובאן מאריאנוביץ' ובחירת סיבוב ראשון מגיעים לקליפרס.
הטרייד עורר מחלוקת ברמת מערכת היחסים בין הקבוצות לשחקנים. גריפין הרגיש שרומה על ידי הקליפרס, כשנשלח ללא רצונו, מיד לאחר שבחר בקליפרס בפעם הראשונה שבה יכול היה להחליט בעצמו היכן ישחק. אך בלוס אנג'לס היו סיבות ברורות למהלך, סטיב באלמר הודה לאחר מכן שהסיבה העיקרית הייתה פציעתו של הפורוורד שעוררה חששות ישנים חדשים באשר לסכנה של התחייבות ל-173 מיל' דולר ל-5 השנים הקרובות, ומהצד השני, כמו שאמר ג'רי ווסט לאחר מכן, זו לא הייתה קבוצה לאליפות. האפסייד של הקבוצה היה מוגבל, בעיקר כי נראה שהאפסייד של בלייק עצמו היה מוגבל. האקספלוסיביות שלו הושפעה משנים של פציעות, ובהיעדר יוצר משני לצידו, היעילות של גריפין ירדה ל-23 נק' ב-44% בלבד (לעומת 49% בשנים קודמות). חלק מכך הייתה העובדה שגריפין הקפיץ את ווליום הזריקות משלוש בצורה דרמטית (5.7 זריקות לעומת 1.9 בשנה הקודמת), אך גם מבחינת אחוז אפקטיבי הוא ירד מ-51 ל-49%, והיה אחד השחקנים הגרועים בקלאץ' עם 34%. הטרייד איפשר לקליפרס גמישות כלכלית לטווח ארוך, נכס עתידי בדמות בחירת דראפט ונכס עכשווי בדמות טוביאס האריס.
למרות החשיבה כי הקבוצה הולכת לטנקינג לאחר מכן, בקליפרס הצליחו להישאר תחרותיים ואף הגיעו למרחק משחק אחד מהפלייאוף, 7 משחקים לסיום העונה (מאזן 41-34), אך 6 הפסדים מ-7 המשחקים האחרונים גרמו לקליפרס לראות את הפלייאוף רק במסכים.
קיץ חם
הקליפרס הגיעו במטרה לשמור על שני נכסים משמעותיים, עומק וגמישות כלכלית. סטיב באלמר הדגיש כי מטרת הקבוצה היא להיבנות אך להישאר תחרותיים תוך כדי, מתוך מחשבה כי ניתן להשתמש בכוח של לוס אנג'לס כדי להנחית שחקן חופשי משמעותי בקיץ בשנה הבאה. הבנייה של הקבוצה לאחר הטרייד על גריפין גרם לכך שכמעט כל שחקני הקבוצה יהיו חופשיים לאחר השנה הקרובה, מה שישים את הקליפרס בראש הקבוצות עם קאפ-ספייס משמעותי. לקבוצה יהיה מקום בתקרה של קרוב ל-60 מיל' דולר בקיץ עמוס בכוכבים, והשמועות קונקרטיות מאי פעם. לאורך הקיץ מקורבים מצידו של קוואי לנארד הודיעו כי הכוכב מתעתד לעבור ללוס אנג'לס בתום חוזהו, ומספר מקורות אף מיקמו את הקליפרס כאופציה העדיפה על לנארד.
בנוסף, גם ג'ימי באטלר הפתיע והציב להנהלת הטימברוולבס אולטימטום למעבר, כשהקליפרס נמצאים בראש רשימת העדיפויות. לא נראה שבלוס אנג'לס מתכוונים לבצע מהלכים מיידים כדי להבטיח את מעברו של שחקן מהשורה הראשונה עוד השנה, בין אם זה עקב מחסור בנכסים או הבנה שאין צורך להקריב עבור שחקן שאפשר להשיג בחינם ממש בקרוב. לנארד כבר מצא עצמו בטורונטו בלי התנגדות יתרה מהקליפרס. גם בגזרת באטלר נראה שאין מגעי טרייד אינטנסביים, נכון לכתיבת שורות אלו, אך בהחלט יש עניין. לקליפרס יש נכסים להציע (בראשות טוביאס האריס), ואין ספק שבאטלר הוא גיים צ'יינג'ר כבר לשנה הזו, אך נראה האם הפרונט אופיס יעדיף את זה (ואולי מעדיף את המצב בו באטלר יכול להגיע כשחקן חופשי וכך הקליפרס יכולים להציע לו חוזה מקס' רק ל-4 שנים, במקום ל-5). כך או כך ברור כי הצל של קיץ 2019 מוטל על כל העונה הקרובה.
לכן, כל ההחתמות נעשו בראש ובראשונה עם מחשבה לאוף סיזן הקרוב, ללא מחויבויות עתידיות משמעותיות. כבר במהלך העונה הצליחו בקבוצה לרשום הצלחה ראשונה, כשהחתימו את לו וויליאמס על חוזה נוח של 24 מיל' דולר ל-3 שנים (שנה שלישית מובטחת חלקית). על אף עונה מצוינת, וויליאמס החליט שלא לנסות לבדוק את מצב השוק והעדיף את היציבות בלוס אנג'לס (לאחר שלוש קבוצות בשנתיים האחרונות), והקליפרס השיגו הנחה ראויה, בין אם זה כשחקן כדורסל בקבוצה או כטרייד צ'יפ. הם ניסו לעשות דבר דומה גם עם טוביאס האריס בקיץ, אך נדחו על הסף, כיוון שזה רחוק מחוזה המקסימום שהאריס יכול אולי להשיג.
כבר בפתיחת עונת המלפפונים הקבוצה נפרדה מהשריד האחרון של עידן הלוב סיטי, כשדיאנדרה ג'ורדן חתם במאבס בתמורה לחוזה מקס' לעונה אחת. קשה להאמין שהקליפרס לא היו יכולים לתת הצעה דומה, אך סימנים לפרידה הדדית כבר היו על הקיר כבר במהלך העונה. הקליפרס הקדימו תרופה למכה כשהעבירו לוויזארדס את אוסטין ריברס בתמורה למארצ'ין גורטאט. ריברס ג'וניור התפתח בקליפרס לגארד סולידי ומועיל, והוא כנראה גם השחקן הטוב בטרייד, אבל היה מיותר ברוטציית הגארדים העמוסה. גורטאט, גם בדרג התחתון של הסנטרים הפותחים בליגה, יכול למלא את החלל עד שחוזהו ייגמר בסוף השנה.
מהשוק החופשי הקבוצה החתימה את המנהל האיזורי, מייק סקוט ואת הנסיך לוק בא-א-מוטה על חוזים דומים של 4.3 מיל' דולר לשנה כדי לחזק את עמדות הפורוורד. סקוט מגיע אחרי עונה ופלייאוף מצוינים בוויזארדס (58 אחוז ל-2, 40 אחוז ל-3. 63 אחוז משני הטווחים בפלייאוף), הנסיך לוק מגיע אחרי עונה טובה בה היה חלק מהותי מהגנת הרוקטס, אך חזר כצל של עצמו לאחר פציעה בכתף ויצטרך להראות כי היא לא תשפיע עליו בטווח הארוך.
בנוסף, הקבוצה עשתה מאמץ להשאיר כמה שיותר כישרון מהשנה שעברה. מונטרז הארל הוחתם על חוזה מצוין של 12 מיל' דולר לשנתיים, אייברי בראדלי, שסיים את העונה לאחר 6 משחקים במדי הקליפרס, הוחתם ל-25 מיל' דולר לשנתיים (שנה שניה אופציית קבוצה), והקבוצה גם לקחה את אופציית הקבוצה שלה על מילוש תיאודוסיץ' (6 מיל' דולר) והשוותה את ההצעה של הפליקנס על הרכז טיירון וואלאס (חוזה מינימום לשנתיים, לא מובטח). השחקנים היחידים שעזבו את הקבוצה הם סם דקר, שהועבר לקליבלנד בטרייד בתמורה לשום דבר וסי ג'יי וויליאמס, שהקבוצה לא יכולה הייתה להשאיר.
מהדראפט הגיעו שי גילגאוס-אלכסנדר וג'רום רובינסון. הקליפרס, שנהנו מהעובדה כי דטרויט לא השתפרה עקב הטרייד, הנחיתו את בחירות 12 ו-13. ניסיון להתקדם לאיזור הטופ 10 לא צלח, אך הקליפרס כן הצליחו להתקדם לבחירה ה-11 כדי להביא את גילגאוס-אלכסנדר (מעתה יקרא שמו בישראל, שג"א), רכז גבוה וארוך עם ראיית משחק טובה, שצריך לשפר את הקליעה, שסיים ליגת קיץ מאוד מרשימה (19 נק', 4 אסיסטים ו-2.3 חטיפות בממוצע). לצידו הביאו את ג'רום רובינסון בבחירה ה-13, אחד מהשחקנים החביבים על ג'רי ווסט בדראפט, קלעי נהדר שיכול לשחק עם ובלי הכדור.
מלבד זאת הקבוצה גם האריכה את חוזהו של דוק ריברס. מהלך שזכה לביקורת מצד האינטרנט ברגע חתימתו, אך לאור תצוגת אימון טובה בעונה החולפת והעובדה כי דוק עדיין משמש כמקור משיכה עבור שחקנים חופשיים, המהלך נראה הגיוני.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
בראש ובראשונה, אם הצלחתם לספור, זה עוד לא סוף הקיץ של הקליפרס. בחישוב מהיר יש לקבוצה המון שחקנים (17), ויצטרכו לצמצם אותם ל-15 לקראת פתיחת הליגה. בניגוד לרוב קבוצות הליגה, לקליפרס תהיה בחירה קצת יותר קשה, כיוון שלמעט טיירון וואלאס (וטכנית, פטריק בברלי) כל השחקנים נמצאים על חוזים מובטחים. קל להניח שהשניים שיחתכו יהיו וואלאס וג'וואן אוונס, אבל הקבוצה עדיין מאוד פעילה בשוק הטריידים, ומנסה לנתב את היצע הרכזים המרשים שלה אל הקבוצות הנצרכות. פטריק בברלי מעורר את העניין הגדול ביותר, כשהסאנס נמצאים במגעים להבאת השחקן. פיניקס מוכנה להעביר רק בחירת סיבוב שני, הקליפרס דורשים בחירת סיבוב ראשון, אך לא מן הנמנע כי הפערים יגושרו בקרוב.
באופן כללי, קשה להתייחס לעונה הקרובה של הקליפרס ברצינות. למעט דאנילו גלינארי (וגם הוא זמין לכל מי שרק ירצה), מונטרז הארל, לו וויליאמס והרוקיז, אין אף שחקן שחתום גם לעונת 2019-20. אפילו טוביאס האריס, ככל הנראה השחקן הטוב בקבוצה, הוא לא בהכרח חלק מהגרעין העתידי. הההחתמות בקיץ האחרון ובמהלך העונה לא התבצעו בהכרח מתוך מחשבה על עתיד הקבוצה, אלא מתוך ניסיון לשמר כמה שיותר נכסים. כל שחקן בקבוצה, למעט גלינארי, נמצא על חוזה מאוד נוח לקבוצה, ולעיתים נראה שאפילו מיועד להעברה בטרייד, כמו זה של אייברי בראדלי, לדוגמה (בראדלי יכול לעבור בטרייד החל מינואר). גם הרמת השנה הנוספת של מילוש תיאודוסיץ' (שנראה כרגע כרכז השלישי ברוטציה) נראתה שנעשתה מטעמים דומים. שני שחקנים שיכולים לעורר עניין בקרב קבוצות בליגה, או לחילופין להתקדם משבצת אם השחקן שלפניהם ברוטציה הועבר.
התפיסה הרווחת היא שהקבוצה הזו לא יכולה לאיים על הפלייאוף במתכונתה הנוכחית. אבל אולי התפיסה הזו מוטעית, טוביאס האריס הציג אשתקד את עונתו הטובה ביותר עד היום, ויותר מזה, עונתו השלמה ביותר עד כה, עם שיאי קריירה באחוזים מהשלוש (41%) ובאסיסטים (2.4 לאורך העונה, 3 בקליפרס), שני אספקטים עליהם זכה לביקורת לאורך הקריירה. לאחר שבע עונות בליגה, נראה שהאריס סוף סוף הצליח למצות עצמו כסקורר מחונן, והיה נראה כמו מועמד לאולסטאר (המזרח לפחות) בשנה שעברה. לצידו של לו וויליאמס, נראה כי כוח אש לא יחסר לקבוצה, ב-1382 פוזשנים ששיחקו ביחד, ההרכבים של וויליאמס והאריס עמדו יחד על 117 נק' ל-100 פוזשנים. המדגם לא גדול אך בהחלט מעודד.
גם אם האריס ו-וויליאמס לא מצלצלים ככוכבים הגדולים של קבוצת פלייאוף, הכוכב הגדול של הקבוצה הוא, כאמור, העומק. בדיוק מה שגרם לפטריק בברלי להצהיר כי "אנחנו עדיין הקבוצה הטובה ב-LA" גם לאחר הגעת לברון לצד הצהוב. מעטות הקבוצות שיכולות להציג 13 שחקני רוטציה לגיטימיים, וחמישייה שניה של שג"א-וויליאמס-לוק-סקוט-הארל היא פשוט מדהימה מבחינת היכולות להשיג נקודות, עם שלושה מהשחקנים היעילים בליגה מהספסל בשנה שעברה. זה בהחלט יכול לתת עוד כמה ניצחונות. הקליפרס לא הבריקו ברבע השני בעונה הקודמת (אם כי לאו דווקא בגלל ההתקפה), זה לא אמור להיות המצב העונה. יהיה מעניין לעקוב אחר הסיטואציה של הארל בעונה הקרובה. הוא אמנם שחקן ספסל קלאסי, מבחינת האינסטנט-אופנס שהוא מביא למגרש, אך אם בשנה שעברה היה איזשהו ספק, השנה ברור כי הוא השחקן הטוב יותר בעמדת הסנטר. איך זה יתבטא בחלוקת הדקות?
אך למרות סימנים מעודדים בצד אחד של המגרש, נקודת התורפה עלולה להגיע מהצד השני. אותו הרכב של וויליאמס והאריס עמד על רייטינג הגנתי של לא פחות מ-116 נק' ל-100 פוזשנים. איום ונורא בכל קנה מידה. ובאופן כללי כקבוצה, גם אם במשחק העומד הנתונים היו בינוניים וסבירים, הקליפרס היו הקבוצה הגרועה ביותר בהגנת טראנזישן (כן, אפילו יותר מהקאבס), כש-17% ממהלכי היריבה מגיעים בטראנזישן. בנוסף לכך, ובניגוד לציפייה, גם דורגה במקומות האחרונים בלקיחת ריב' הגנתיים. דיאנדרה ג'ורדן, לראשונה בקריירה שלו, לא השפיע באופן חיובי על הגנת הקבוצה, וקשה לראות את מרצ'ין גורטאט משפיע באופן עדיף, ובוודאי שלא את מונטרז הארל. הבשורה, אם כבר, אמורה לבוא מהפרימטר, קו אחורי בולדוגי של פטריק בברלי ואייברי בראדלי אמור לחנוק יריבות, וציוות של אחד מהם עם וויליאמס אמור לפצות על החולשה של האחרון בהגנה במשחק העומד (אם כי עדיין אפשר לסמן אותו), אך הגנת הטראנזישן והריבאונד יהיו חייבים להשתפר.
ולבסוף, צריך גם להזכיר את החשש החמור ביותר, העומק הוא טוב ויפה, אך הוא בא בעיקר לפצות על הבעיה הדרמטית של הקליפרס, פציעות. בראדלי, בברלי וגלינארי החמיצו כמעט את כל העונה שעברה. השלושה יהיו חיוניים לעונה הקרובה, וגלינארי הוא המשמעותי ביותר מביניהם. האיטלקי לא הצליח להשתלב בקבוצה שנה שעברה, בעיקר כי קשה להשתלב כשאתה לא על המגרש, וסיים עם שיאי קריירה שליליים ביעילות התקפית. יחד עם זאת, הוא עדיין היה עם נוכחות חיוביות (2+ בנט רייטינג) וזאת בגלל השפעה מצוינת על הגנת הקבוצה (שהשתפרה ב-6 נק' כשהיה על המגרש) חלק מזה זה המדגם הקטן, אך קל היה לראות את זה גם במבחן העין, גאלו הוא עדיין 2.08 זריז מאוד, שיכול להחליף על מספר עמדות, וזה נכס משמעותי לכל קבוצה. גלינארי הוא אקס פאקטור מאוד מעניין בעונה הקרובה של הקליפרס. הציוות שלו עם טוביאס האריס, כזוג פורוורדים היברידיים, אמור להיות מצוין. הוא שחקן נהדר שהספייסינג של חמישיית הקליפרס יכול לעזור לו למצות את היכולת שלו להגיע לטבעת ולמשוך עבירות בצורה מצוינת. 75 משחקים של דאנילו בהחלט יכולים להפוך את הקליפרס למועמדת מאוד מעניינת לתפוס את אחד המקומות האחרונים בפלייאוף. הסבירות שזה יקרה, בהתבסס על ניסיון עבר? כמעט אפסית.
תחזית: קבוצה טובה, אבל הם לא יכולים לקבל דברים טובים. 43-39, מקום 10.
וגאס חזתה לקבוצה 36.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
