ניו יורק היא עיר ללא הפסקה וכך נראית גם הקבוצה של העיר – הניקס. העונות האחרונות של הקבוצה הזכירו אופרת סבון גרועה, המון רעש ודרמות ומעט מאד תוכן. פיל בא, פיל הלך, כרמלו הלך ודעך, הפרוסס התחיל ונגמר. חד קרן נבחר, נפצע, חזר, נבחר לאולסטאר ושוב נפצע. כדורסל? אין. ניסו משולשים, עיגולים, מרובעים ועוד כל מיני צורות הנדסיות, ניסו עושי דברו של פיל, ניסו מומחי משולש, כאלו שרבים עם שחקנים על אקסיות, וכאלו שניסו לנצח את פיל בגמר. שום דבר לא השתנה.

הניקס רצו שינוי, אבל כשמקבלי ההחלטות עושים עבודה גרועה זה נראה בהתאם. בקיץ 2016, הניקס החליטו שהצעד הנכון מבחינתם הוא להחתים את ג'ואקים נואה על חוזה עתק. הם פיטרו את פיל ג'קסון ב-2017 ומינו את סקוט פרי (שבעצמו הגיע מארגון דיספונקציונלי כמו הקינגס). הצעד האחרון של ג'קסון לפני שעזב היה לבחור את פרנק ניליקינה בדראפט 2017, כאשר מקום אחד אחריו נבחר דניס סמית' ג'וניור ובהמשך נבחר גם דונובן מיטשל. שנתיים עברו, ובסגל של הניקס כבר לא נשאר אף שחקן ששיחק תחת ההנהלה של ג'קסון. אה כן, ב-2017 הם גם נתנו 72 מיליון דולר ל-4 שנים לטים הארדוויי ג'וניור, שאותו הם בעטו החוצה מהקבוצה רק שנתיים קודם לכן.

למרות הכל, הניקס פתחו את עונת 2017-18 בצורה לא רעה, כשאחרי 31 משחקים רשמו 17 נצחונות, אבל ב-6 לפברואר 2018, דווקא אחרי שנבחר לראשונה בקריירה שלו לאולסטאר, נפצע כוכב הקבוצה קריסטפס פורזינגיס. הניקס, שכבר היו ברצף של שלושה הפסדים רצופים, ינצחו רק 6 משחקים עד תום העונה.

המאמן

24 שעות אחרי המשחק האחרון של העונה הניקס פיטרו את המאמן ג'ף הורנאסק, ושלושה שבועות אחר כך מינו את דייב פיזדייל למאמן הראשי. פיזדייל היה חלק מצוות האליפות של מיאמי ובהמשך אימן בהצלחה את ממפיס (לפני שמריבה עם מארק גאסול שלחה אותו הביתה) לי הוא זכור בעיקר מנאום ה- Take that for data אחרי הפסד פלייאוף לסן אנטוניו.

פיזדייל לא היה ממש שם גדול, אבל הבחירה בו, מתוך הבנה שהולכים לבניה מחדש מאפס, הייתה בחירה מרעננת עבור הניקס, שבמשך יותר מדי זמן מינו מאמנים לא נכונים. עוד מוקדם לשפוט האם באמת פיזדייל יוכל להוביל קבוצה שתתפתח בהמשך, אבל הבחירה בו הייתה עדיפה על פני המאמנים האחרונים שעברו בניקס.

הדראפט

הניקס קיבלו את הבחירה התשיעית בדראפט, אבל רגע לפני שמדברים על הבחירה עצמה, צריך להתעכב על רגע היסטורי לניקס – הייתה להם את בחירת הסיבוב הראשון שלהם, שנה שלישית ברציפות, זה לא קרה מאז 2009. אחרי שהמועמדים האוטומטיים ירדו מהלוח, הניקס החליטו ללכת על הפוטנציאל הגולמי של קווין נוקס. פיזדייל כבר פינטז על פיק אנד רול עתידי בין נוקס לפורזינגיס, אבל עד עכשיו נוקס לא הראה את היכולת הזו. נוקס הוא השחקן הצעיר ביותר בתולדות הפרנצ'ייז, ורק שני שחקנים צעירים ממנו שיחקו השנה בליגה (אייק בונגה וג'ארן ג'קסון ג'וניור) מנוקס ציפו להיות הסקורר השני של הניקס לצד טים הארדוויי ג'וניור. זה לא עבד. נוקס רשם את אחת מעונות הקליעה הגרועות בהיסטוריה – רק שבעה שחקנים מאז 79/80 זרקו לפחות 12 זריקות בממוצע למשחק וקלעו באחוזים גרועים יותר מנוקס. הרשימה הנ"ל כוללת את טריי ברק ב-2015 ועמנואל מודיאיי ב-2016. שניהם היו הרכזים הפותחים של הניקס בשלב כלשהו העונה. מבט על השוט צ'ארט שלו מגלה קומבינציה של אחוזים רעים ובחירת זריקות תמוהה (1/29 מהטופ אוף דה קי).

צריך לזכור שנוקס עדיין צעיר, ושיחק בקבוצה רעה שנתנה לו יותר מדי כדורים ביחס ליכולת הנוכחית שלו. הפוטנציאל עדיין שם וצריך לקוות שהוא ילמד, יתחזק וישפר את הקליעה. גם האחוזים הטובים מהפינה הימנית ומחצי הפינה השמאלית מראים סימנים חיוביים. לא היו הרבה אופציות עדיפות עליו בהמשך הדראפט (רק שיי גילג'יוס אלכסנדר, אבל הוא היה הולך לאיבוד בניקס של השנה).

בסיבוב השני הניקס בחרו את מיטשל רובינסון. רובינסון התחיל את העונה בתור המחליף של אנאס קאנטר, כשגם לוק קורנט מועדף לפניו ברוטציה, אבל החל מחודש פברואר המקום שלו ברוטציה גדל, והוא סיים את חודשים פברואר-אפריל עם 9.8 נקודות, 9.2 ריבאונדים וכמעט שלוש חסימות למשחק – ב-24.5 דקות בממוצע בלבד. בעוד שעם נוקס הפוטנציאל עדיין לא ידוע, עם רובינסון די ברור שהמודל יהיה דיאנדרה ג'ורדן \קלינט קאפלה ארוך יותר. כ-60% מסלי השדה שלו היו דאנקים, וזה מתבטא באחוז השדה שלו (69.4% מהשדה, על 4.4 זריקות בלבד) היכולת שלו להגביל גם גארדים עם האורך הבלתי אפשרי שלו הופכת אותו לנכס.שימו לב לנתון הפסיכי הבא: הוא הוביל את הליגה השנה בחסימות על נסיונות לשלוש, למרות ששיחק רק 20 דקות בממוצע ורק 66 משחקים.

לסיום הניקס אספו את אלונזו טרייר שלא נבחר בדראפט. טרייר הפך להיות אחד הסקוררים של הקבוצה מהספסל, והוא זכה לכינוי ISO ZO, כשרשם נקודה לפוזשן ב-50% EFG – מספרים דומים לאלו של דמאר דרוזאן, ובטופ 15 בליגה בין אלו שבידדו ב-10% מהמהלכים שלהם לפחות. במקביל הראה גם יכולת טובה כספוט אפ שוטר (1.09 נקודות לפוזשן ב-56% EFG, דומה למספרים של סי.ג'יי מקלום) והתחיל להראות גם ניצנים של כימיה עם רובינסון בפיק אנד רול. טרייר סיים את העונה מוקדם מהצפוי עם פציעה בשריר הירך, אך הספיק לתפוס את מקומו כאחד הרוקיז הסקוררים הטובים שלא נבחרו בדראפט.

האוף סיזן

בניגוד לשנים הקודמות, בהם הניקס דאגו לסתום את תקרת השכר שלהם, הפעם החוזים שהוחתמו היו לעונה אחת – מאריו הזוניה הוחתם לעונת ניסיון ונואה וונלה הוחתם במקום קייל אוקווין שערק לאינדיאנה. חמישה ימים לפני פתיחת העונה הניקס שחררו את ג'ואקים נואה ומתחו את החוזה שלו על פני שלוש עונות.

תחילת העונה

כשהיה ברור שפורזינגיס לא בדרך לחזור מהפציעה, הניקס הבינו שהם בונים על הדראפט הקרוב ולמעשה הולכים על עונת טאנקינג שבקצה שלה נמצא זאיון וויליאמסון מצד אחד ושוק פרי אייג'נסי מהצד השני. הניקס אמנם ניצחו במשחק פתיחת העונה, מול ההוקס, אבל חיברו רק שלושה נצחונות נוספים ב-17 המשחקים הבאים. בינתיים, ג'יימס דולאן, הבעלים של הקבוצה, הספיק להסתכסך (שוב) עם האוהדים, להרחיק אוהד מהמגרשים, לגלות שזה לא בסמכותו בעצם, ולקבל שיר עם הקדשה

לאחרונה, אגב, הסתבר שגם הדירקטוריון של המאדיסון סקוור גארדן לא ממש מבין על מה משלמים לו (75.6 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות, זה 2.1 מיליון דולר לחודש, אם אתם מתעקשים) ושבעלי המניות לא מרוצים מהעובדה שהוא מקדיש יותר מדי זמן ללהקה שלו. סיפור אמיתי.

בכל מקרה, העונה של הניקס התקדמה – פחות או יותר – לפי המצופה, והמשחק ה-50 שהסתיים עם ההפסד ה-40 היה אמור להיות רק עוד משחק. רק שקצת לפניו הסתבר שהשיחות על הארכת חוזה בין פורזינגיס לניקס עלו על שרטון, ושפורזינגיס לא היה מרוצה מהכיוון אליו הניקס הולכים. במקרה דאלאס היו בעיר.

הטרייד

אני לא רומז שהניקס עשו מגה-טרייד עם דאלאס רק כי הם היו הקבוצה שהייתה בעיר באותו הזמן, אבל בהתחשב במנגנון קבלת ההחלטות בהנהלה אני גם לא יכול לפסול את זה על הסף.

קריסטאפס פורזינגיס הוא רק עוד חוליה בשרשרת של רוקיז שלא מקבלים הארכת חוזה בניקס. למעשה הרוקי האחרון שהניקס האריכו לו את החוזה היה צ'ארלי וורד. הוא נבחר בדראפט 94. הניקס החליטו לא לשבור את הדפוס ושלחו את פורזינגיס לדאלאס. יחד איתו עברו טריי ברק, טים הארדוויי ג'וניור וקורטני לי. עבורם הגיעה חבילה שכללה את ווסלי מת'יוז (שוחרר שבוע אחר כך, יחד עם אנס קאנטר) דניס סמית' ג'וניור, דיאנדרה ג'ורדן ושתי בחירות דראפט עתידיות. המטרה של הניקס הייתה ברורה – הקיץ הקרוב ואלו שיבואו אחריו. הניקס פינו במהלך הזה כ-32 מיליון דולר מובטחים מהתקרה בעונה הבאה, ודה-פאקטו הבטיחו מקום לשני חוזי מקס בקיץ הקרוב. כמה שבועות אחרי הטרייד דווח כי נגד פורזינגיס הוגשה תלונה על אונס – שהתרחש, לכאורה, ביום שבו קרע את האכילס – מה שהיה אולי זרז נוסף עבור הניקס בהחלטה להעבירו. דאלאס הייתה מודעת לפרטי הפרשה.

מזווית של אוהד ניקס, אני חייב לציין שהיה מדובר בהחלטה האחראית. בקיץ הקרוב פורזינגיס יהיה זכאי להארכת חוזה. בניגוד לדאלאס, שעכשיו נמצאת במצב שבו היא יכולה לתת לו את הQO ולהתייחס לעונה הבאה כמבחן, הניקס לא היו יכולים להרשות לעצם להסתפק בזה. מצד שני, איך תתן הארכת חוזה – ולא עושה רושם שמישהו שם התכוון לעשות הנחה – לשחקן שלא שיחק כבר עונה וחצי, עם מבנה גוף שביר, שכבר הפסיד 26 משחקים בשתי העונות שקדמו לעונת הפריצה שלו? שלא יובן לא נכון, פורזינגיס בשיאו הוא שחקן מקס בלי ספק, אבל סעיף הסיכון כאן גבוה מאד.

בנוסף לפינוי התקרה הניקס קיבלו את דיאנדרה ג'ורדן על תקן חונך למיטשל\חוזה נגמר\בייט לדוראנט (דיאנדרה ודוראנט חברים די קרובים). את דניס סמית' ג'וניור, שטוב בהרבה מכל מה שהיה לניקס בעמדת הרכז, ונראה כמו סופר-סאב אפשרי במידה והניקס ינחיתו בקיץ הקרוב רכז מעניין. וגם שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון. אמנם יש סימן שאלה לגבי איך יראו השנים הבאות של דאלאס, בוודאי אם פורזינגיס ישמור על הבריאות, אבל בחירות סיבוב ראשון הפכו להיות סחורה מבוקשת מאד בליגה.

הלוטרי

הניקס לא בחרו במקום הראשון בדראפט מאז 1985. השנה הם סיימו עם המאזן הגרוע בליגה, וקיוו לשבור את הנאחס. אז לא בחירה ראשונה, אבל בחירה שלישית, וגם טופ 3 לא היה להם מאז 1985. לניקס כבר הייתה תוכנית – לזכות בלוטרי, לבחור את זאיון וויליאמסון ולהעביר אותו תמורת אנתוני דיוויס. אז לא רק שהם לא קיבלו את הבחירה הראשונה, אלא גם הקבוצה של דיוויס, למרות 6% בלבד, זכתה בו. מה שנותן לפליקנס הזדמנות לצוות שניים מהפוורדים המעניינים בליגה יחד.

אם הפליקנס יבינו מדיוויס שהוא לא רוצה להשאר, הניקס נמצאים בעמדה לא רעה כדי לרכוש אותו בטרייד, כל אחד משלושת השחקנים הראשונים שייבחרו בדראפט הקרוב (זאיון וויליאמסון, ג'ה מוראנט ואר.ג'יי בארט) הוא אול-סטאר בפוטנציה, ופיצוי לא רע על העזיבה של דיוויס, אם הפליקנס מחליטים לתת צ'אנס לציוות של דיוויס וזאיון הניקס יבחרו את מי מבין בארט\מוראנט שישאר ויחכו לראות איך הקיץ מתפתח.

הקיץ הקרוב

"יותר קל למצוא חניה ברחוב במנהטן מלמצוא מנהל, שחקן או מאמן בליגה שלא חושב שדוראנט יחתום עם הניקס ביולי" כתב איאן באגלי. עד שקוואי יוכיח אחרת, קווין דוראנט הוא הפרס הגדול של האוף-סיזן הקרוב. כל מי שקשור לניקס כבר מתייחס לזה כעסק מוגמר. למעט דוראנט, בניקס מפנטזים גם על קיירי אירווינג או קמבה ווקר. השמועות האחרונות על אירווינג קושרות אותו לברוקלין לפני הניקס. כמובן שבניקס, כמו בניקס, אי אפשר בלי לעשות התקף לב לאוהדים, אז טוענים שם שמסתכלים גם על קריס מידלטון וטוביאס האריס.

טרייד על דיוויס הוא סוגיה בפני עצמה. הניקס מחוייבים למשכורות בשווי של 34 מיליון דולר בקיץ הקרוב, ללא אופציית הקבוצה על טרייר (3.5 מיליון). בניכוי המקום שתופס החוזה של נואה בתקרת השכר, הניקס יצטרכו למעשה להעביר את כל הקבוצה על מנת להשוות את המשכורת של דיוויס (כ27 מיליון דולר). סביר שהפליקנס ידרשו בנוסף לבחירה השלישית בדראפט גם את דניס סמית' ג'וניור וקווין נוקס – שאלו ויתורים שהניקס יהיו מוכנים אליהם, כמו גם אחת הבחירות של דאלאס ואולי אפילו שתיהן, אבל האם הניקס יהיו מוכנים לוותר גם על מיטשל רובינסון במקרה כזה? בנוסף, אם הפליקנס לא יסכימו לצרף את לאנס תומאס לעסקה (שבעה מיליון דולר בשנה הבאה) הניקס יצטרכו למצוא דרך לתמרן את תקרת השכר כדי לצרף לדיוויס עוד שני חוזי מקס.

החתמה של דוראנט ו\או טרייד על דיוויס תכתיב את יתר הקיץ. אם אחד מהם – שלא לומר שניהם – נוחתים בתפוח הגדול, הניקס יעשו מה שאפשר כדי לבנות סופר טים. אם הם עוד לא העבירו את הבחירה שלהם בנקודת הזמן הזו, סביר שהם יעשו את זה, עבור כוכב נוסף מקבוצה שהחליטה שהיא מיצתה את המסלול שלה והולכת לבניה מחדש. וושינגטון נראית כמו הימור סביר. אם שני הכוכבים יחליטו ללכת למקום אחר, יכול להיות שהמסלול העדיף לניקס הוא בניית קבוצה צעירה יותר, תוך שמירה על גמישות לקראת קיץ 2020. האקס-לייקרים ג'וליוס רנדל ודיאנג'ל ראסל (שברוקלין עשויה לוותר עליו אם קיירי אירווינג יחליט לחתום שם) נראים כמו מטרות אפשריות.

הניקס מגיעים לקיץ הקרוב עם ציפיות להחתמות גדולות בשוק החופשי, אבל צריך לזכור שהניקס ראו את עצמם כמועמדים גם להנחית את לברון ג'יימס בקיץ 2010, או את כריס בוש. בסוף הם הסתפקו באמארה סטודאמייר (על חוזה ללא ביטוח, כי מה אכפת להם לשלם) כשרק בהמשך השנה ההנהלה ביצעה טרייד שהנחית את כרמלו אנתוני. אנתוני, אגב, לא שלל את האפשרות לחזור לניקס. בניקס מסרו 'מי שאל אותך'

אוהדי ניקס כבר למודי אכזבות ויודעים שאסור לצפות לטוב, אבל אם הקו המתון של הצוות המקצועי החדש ימשיך, יכול להיות שאפשר לראות סימנים של אופטימיות זהירה גם ברחובות של מנהטן.