רגע אחרי שהאבק התפזר וכולנו גילינו על הטרייד ששולח את אנדרו וויגינס לגולדן סטייט ואת ראסל למינסוטה נוצר קונצזוס די ברור ברחבי הליגה:
גולדן סטייט איבדו את הראש.
גם אצלנו בכדור הכתום נראה שיש קונצזוס מאוד ברור בנושא, אבל אני חושב דווקא אחרת.
כמובן שיש את הנימוקים הברורים שבהם צריך לסמוך על ההנהלה של גולדן סטייט, או שהם בעצם צוברים נכסים כדי להשיג את יאניס בקיץ,
אבל בינינו מישהו באמת מאמין שוויגינס איכשהו יכול להיות בסיס לטרייד שבסיומו יאניס יגיע לארץ השמש העולה?
קלוש מאוד.
עמדות
הצעד הראשון להבין את המהלך הוא כמובן להבין שראסל פשוט לא מתאים לגולדן סטייט.
אמנם קארי וקליי כרגע פצועים, אבל ראסל הוא פויינט גארד סקורר שצריך את הכדור ביד, וכבר בקיץ לא היה ברור איך הוא אמור להשתלב עם קארי וקליי.
אז אחרי חצי עונה, מסתבר שהוא לא מסתבר בסכימה הקבוצתית של גולדן סטייט גם בלי קארי וקליי וקשה לומר שעוברת עליו עונה מוצלחת במיוחד.
בנוסף, יש את עניין הגובה, גולדן סטייט זקוקה לסמול פורוורד שישלים את קארי, קליי וגרין הרבה יותר ממה שהיא צריכה עוד פויינט גארד.
אנליטיקס
לגולדן סטייט יש הנהלה מאוד מחושבת. עוד מההחתמה ההימור על קארי (זוכרים את זה?), דרך הסירוב לבצע את הטרייד קליי – לאב לפני כ 5 שנים וכמובן האופן שבו דריימונד גרין חצב את דרכו לשחקן חמישייה חשוב. רוב המהלכים מבוצעים קודם כל על ידי בדיקות אנליטיקס מעמיקות. לכן, בהנחה שהקבוצה שלכם זקוקה נואשות לפורוורד, ויש לכם אפשרות להשיג את אחד משני הפוורוורדים הבאים, במי אתם בוחרים?
כמובן, שהנתונים חסרים, אבל קשה מאוד להחליט מי משני הפורוורדים טוב יותר על הנייר. לכן אני אוסיף עוד קצת נתונים:
עדיין קשה מאוד להחליט. האחוזים של שני השחקנים כמעט זהים. הפורוורד הראשון מוריד יותר ריב' ומוסר יותר, הוא גם חוסם יותר.
לכן הנטייה הטבעית היא לומר שזה – תלוי ווליום. מי מהם שמייצר את הסטטיסטיקה הזו בווליום גבוה יותר, סביר להניח יעיל יותר התקפית.
עוד שני נתוני אנליטיקס שיעזרו לבצע את ההחלטה:
כמות שלשות – הפורוורד הראשון עם 2.2 שלשות ב 33% השני עם 1.3 שלשות ב 34%.
נק' – הפורוורד הראשון קולע 22.4 והשני 14.4.
גיל – הפורוורד הראשון בן 24, השני בן 27.
גובה – 6,7 לעומת 6,8, למעשה כמעט אותו הדבר.
אם עד עכשיו לא הבנתם, סביר להניח שנתון הנקודות הסגיר את שניהם. הראשון הוא כמובן אנדרו וויגינס, הפוורוורד השני הוא האריסון בארנס.
בארנס למי שזוכר היה חלק חשוב בתחילתה של השושלת של גולדן סטייט.
הוא השלים באופן מצויין את קארי, קליי וגרין וכולם חשבו שאחרי שהוא יעזוב את גולדן סטייט הוא ימשיך להתקדם קדימה.
בפועל הנתונים שראינו כאן הם מהשנה, והוא כבר בן 27.
אם גולדן סטייט הייתה עושה את המהלך על אנדרו וויגינס ומחזירה את ההרכב שדרס את הליגה רק לפני 4-5 שנים הייתם עדיין חושבים שזו טעות?
הגנה
שני החסרונות הבולטים של וויגינס הם העובדה שהוא שומר בינוני ומטה, ויש לו מוסר עבודה נמוך מאוד.
קשה לשכוח את האופן שבו באטלר עזב את הקבוצה רק לפני שנה כשהוא מסמן חיצים מאוד ברורים על מוסר העבודה של וויגינס וטאונס.
מצד שני, וויגינס מגיע לקבוצה של קארי, קליי וגרין. זה מצב שונה מאוד מהמצב שהיה במינסוטה.
הרבה פעמים מדברים על האופן שבו לחץ קבוצתי משפיע על אנשים בסיטואציות שליליות וגורם להם לעשות דברים שהם לא בהכרח היו רוצים.
אז לחץ קבוצתי עובד מצויין גם לכיוון השני, קשה לי לראות את וויגינס מזייף כשמסביבו יש מוסר עבודה מצויין שכזה.
הבעיה הכי גדולה בהשוואה לבארנס היא שקשה לראות את וויגינס מתמודד עם פאוור פוורוורדים, למרות שהוא כמעט בגודל של בארנס. מצד שני, חלק גדול מיריבות הצמרת של גולדן סטייט רק הולכות נמוך יותר ויותר (יוסטון למשל). אז זה לא משהו שצריך להטריד יותר מדי.
בחירת זריקות וגם הוא לא מוסר
עוד טיעון חשוב נגד וויגינס, זה שהוא לא מוסר, אבל הסטטיסטיקה מראה דווקא שהוא מוסר לא מעט. מבחינת בחירת הזריקות, צריך לזכור שהוא רק בן 24 ושוב הוא מגיע לקבוצה שיודעת איך לוקחים אליפות. סיכוי טוב מאוד שהוא ידע למצוא את מקומו.
מיסים ובחירות
כמעט תמיד אנחנו מתייחסים לתקציב של הקבוצה במבט עונתי בלבד, אבל כשאתה בעלים של עסק אתה חושב על הטווח הארוך ולא רק על העונה הנוכחית. חיסכון תקציבי שהם עושים השנה, יכול בהחלט לעזור להם לממן חריגות מס בעתיד.
תוסיפו לזה את שתי בחירות הדראפט שהם קיבלו עם וויגינס וגם את הבחירות שהם השיגו מפילדלפיה וגם אם וויגינס לא יטמע בקבוצה היה המון הגיון מאחורי המהלך.
לסיכום – קיירי אירווינג
אנדרו וויגינס מגיע על תקן האריסון בארנס. הסיכוי שיאניס יצטרף ללוחמים הוא קלוש מאוד שלא נאמר אפסי, והנהלה של קבוצה צריכה להתעסק בכאן ועכשיו ופחות בסיכויים קלושים (ד"ש לניקס), לא כל יום מנחיתים בקבוצה קווין דוראנט.
מה קשור קיירי אירווינג?
מישהו זוכר איך אירווינג שיחק לפני שלברון חזר לקליבלנד?
אני אתן לכם רמז, הוא היה שחקן צעיר, עם שליטה פנומנאלית בכדור, יכולת יצירת נקודות מדהימה והקבוצה שלו התמודדה על המקום האחרון בליגה.
הקאבס של אירווינג חיפשו מנהיג והם לא מצאו אותו.
ליד לברון אירווינג פרח ובעיני רבים היה שחקן טופ 10 בליגה ואולי גם הגארד מספר 2 אחרי קארי. מאז שלברון עזב, הלחשושים על כמה שאירווינג מפרק חדרי הלבשה חזרו לאוויר (גם בבוסטון וגם בברוקלין). לפעמים עבור הרבה מאוד שחקנים מוכשרים זה פשוט עניין של סיטואציה.
אז לפני שאתם מכתירים את הניסיון הזה ככישלון היסטרי, נסו שנייה לדמיין את הקאבס עם אירווינג ולאב בלי לברון.
עכשיו דמיינו את וויגינס כאשר כל הלחץ והחצים מופנים אל קארי, קליי ודריימונד גרין והתפקיד שלו הוא להוריד את הלחץ לא לקחת את הלחץ.
עכשיו תזכרו שהוא עדיין בסה"כ בן 24, נבחר ראשון בדראפט והיו סביבו ציפיות אדירות והוא לא עמד בהן.
עדיין חושבים שגולדן סטייט עשו טעות איומה?
בלינק, וויגינס ממטיר 40 נק' על הראש של גולדן סטייט:
הצד של מינסוטה
באופן חד, כולם משבחים את המהלך של מינסוטה, אבל האמת היא שאני חושב שהיא המפסידה הגדולה מהמהלך.
זה לא שהיא הייתה יכולה להוציא יותר מדי על וויגינס, אבל ראסל לא ממש יצר תחושה שהוא מביא ערך מוסיף. יש המון דמיון בינו לבין וויגינס, בייחוד בכל מה שקשור למנהיגות, בחירת הזריקות וההגנה הרעועה. בנוסף די ברור שהם הולכים למעין בניה מחודשת ועדיין הם שלחו את בחירות הדראפט שלהם הלאה.
מצד שני, כימיה היא אחד הדברים הכי חשובים שיש על מגרש הכדורסל, וטאונס התבטא לא פעם ולא פעמיים על הרצון לשתף פעולה עם ראסל.
סיכוי טוב, שזו הסיבה האמיתית לטרייד. המטרה של מינסוטה לא הייתה לייצר את שיתוף הפעולה ביניהם, אלא לנסות לשמר את טאונס גם לתהליך הבנייה הבא.
