אנו כמעט באמצע עונת ה-NBA וזה הזמן בו רוב האוהדים עדיין לא מתחילים להתעניין במה קורה במכללות, ובטח שלא לנסות לנחש עדיין מה יהיה בדראפט הקרוב, שרק בסוף העונה. גם בקרב הסקאוטים ופרשני הדראפט עצמם עדיין בהילוך נמוך על הדראפט הקרוב, אולם השנה זה שונה. השנה נוצר מצב שבו המירוץ לצמרת דראפט 2023 ובמיוחד מי יבחר שם, מלהיב כמעט ואף יותר מאשר המעקב אחר צ'ט הולמגרן או פאולו בנקרו. (אורן לוי עם כתבה מצוינת בנושא ב-ONE)

אז למה שנה וחצי לפני ישנה כבר התרגשות ועניין סביב מי יהיה הבחירה הראשונה? מכיוון שנוצרה סיטואציה לפיה המועמדים הראשיים סיימו תיכון מוקדם ויצאו לנסות עצמם במקצוענים, וזה מאפשר לנו לראות אותם נבחנים כבר עכשיו מול מקצוענים. והתוצאות? מעניינות למדי.

 

ויקטור וומבניימה

נולד 4 בינואר 2004

על הבחור הצרפתי הזה מדברים כבר שנתיים בתור הפרוספקט הבינלאומי הגדול ביותר שעתיד להגיע. הוא בגובה 2.19 אם כי יש כבר הטוענים שהוא עבר את ה-2.20, ובעל ווינגספאן של 2.37 מה שמציב אותו כבעל סטאנדינג ריצ' (הנקודה הכי גבוהה שיכול לגעת בה בעמידה) הגבוה ביותר בליגה, והוא עושה זאת כשהוא ממש לא כבד, אלא מאוד אתלטי. נכון שכל הטוב זה משתרע על 102 ק"ג בערך אבל הופך אותו למאוד מובילי. תחשבו רודי גובר עם המהירות והאתלטיות של יאניס אדטוקומבו, והיכולת ההתקפית של קריסטאפס פורזינגיס.

בנבחרת ובקבוצות משחקים איתו לרוב עמדות 4-5, למרות שהוא זריז ומהיר מספיק כדי לשחק 3 ואפילו 2. אחרי ההופעה בקיץ בטורניר הנבחרות U19 (עד גיל 19) הוא הוביל את נבחרת צרפת, ולמרות שלא לקחה אליפות, היא שיחקה מול נבחרת ארה"ב שם התמודד מול צ'ט הולמגרן, מי שמתמודד על הבחירה הראשונה בדראפט הקרוב, ויצא כשידו על העליונה וכשהוא נראה הפרוספקט היותר טוב. זאת למרות שהוא צעיר מהולמגרן בשנה.
את הטורניר הוא סיים עם ממוצע של 14 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 5.7 חסימות למשחק ב-55 אחוז מהשדה ו-78 אחוז מהעונשין. כבר במהלך הטורניר הוא הראה את החסרון הגדול שלו – הקליעה מבחוץ, כשסיים את הטורניר עם טוטאל  4-22 מעבר לקשת. וומבניימה הורחק ממשחק הגמר בשל עבירות מספר דקות לסיום, וצרפת הפסידה לארה"ב ב-2. אם לא היה מורחק כנראה שצרפת הייתה לוקחת את הטורניר.

וומבניימה בניגוד לחבריו כבר שיחק במקצוענים שנה שעברה, כראוי לאירופאים שמתחילים מקצוענים בגיל 15-16. בשנתיים האחרונות שיחק בנאנטר, קבוצה קטנה מהליגה הצרפתית, והשנה כבר הצטרף לוילרבאן המשחקת ביורוליג, שהיא כנראה הליגה השניה הכי טובה בעולם. ביורוליג התחילו הקשיים בצד ההתקפי. אמנם הוא שמר על אחוזי 3 נמוכים של 21 אחוזים, אך הוא מתקשה גם מתוך הקשת כשהוא קולע 5-24 ל-2 בלבד.  חלק מהעניין זה כמובן הגודל שלו, מה שמותיר דילמה, האם להוסיף נפח שרירים ולאבד אתלטיות, או לא? יצויין שבניגוד לתפיסה במידה ומבנה השלד שלו לא בנוי למסת שריר גבוהה, דווקא העלאת מסת שריר היא זו שעלולה לגרום לפציעות שונות.
בצד ההגנתי גם ביורוליג הוא הצליח לשמור על היכולת כשהוא עם ממוצע 1.3 חסימות ב-12 דקות משחק.

בנוסף כמובן יש את עניין ההתאקלמות, כל ילד בן 17 ולא משנה כמה טוב הוא, צריך קצת זמן התאקלמות ולגיטימי לגמרי שלא מיד יהיה טוב לכשיגיע ל-NBA, גם אם בתוך 3-4 שנים יהפך לשחקן הטוב בעולם. (ואם ההשוואות נכונות, הוא עוד יהיה)

ממוצעים ב-FIBA U19

ממוצעים ביורוליג

ממוצעים בליגה הצרפתית

 

אימוני בייטס

נולד 28 בינואר 2004

ב-2019 קייד קאנינגהאם כבר נחשב כדבר הגדול הבא, ואז כבר השוו אותו לגרסה משופרת של בן סימונס עם יכולת קליעה. כעת כמובן הוא יותר מכך אלא שכבר אז עקבו אחריו. באחד מהטורנירים קאנינגהאם סיים מצטיין ויחד איתו בחמישיית הטורניר היו ג'יילן גרין, ג'ונתן קאמינגה ו… ילדון בשם אימוני בייטס. ומאז בכל הטורנירים, בייטס היה באותה רמה של החבר'ה המוזכרים פה, וכזכור כל החבורה הזו נבחרה בלוטרי בדראפט האחרון. ואם עשיתם חשבון, בייטס צעיר מהם בשנתיים ונתפס מאז כשחקן הכי טוב שהיה או יהיה בעשור הקרוב בדראפט ה-NBA.

בייטס הוא 2.06 שמשחק כסמול פורוורד אבל יכול לשחק גארד או 4. הוא הרשים מאוד בתיכון כשנראה היה כשחקן המושלם שיכול לעשות הכל מהכל, כשחלק מהסקאוטים הגדירו אותו כ"שחקן התיכון הטוב ביותר מאז לברון." חלקם גם אמרו בקיץ שאם היה עומד לבחירה בדראפט האחרון, היה מתמודד על הבחירה הראשונה. בייטס חיסל בלי תחרות בכלל את כל היריבים שלו בתיכון ונראה היה גדול על כולם, ומבחינת משחק קיבל השוואות לקווין דוראנט, מכיוון שכמוהו גם הוא פורוורד גבוה ודקיק עם קליעה פנטסטית. בשנה האחרונה בייטס הקדים את השנתון כלומר סיים את לימודיו שנה מוקדם יותר וכולם התחרו עליו. באמת שכל מי שיכל ניסה להנחית אצלו את הפרוספקט הבכיר ביותר שיצא מהתיכון מאז לברון, במיוחד לאור העובדה שהוא עדיין יאלץ להישאר שנתיים ולא להסתפק בשנה אחת הוסיפה לכך שרצו אותו, ובסופו של דבר הוא הצטרף לפני הארדאווי שמאמן את מכללת ממפיס.

https://www.youtube.com/watch?v=zFrhmJZnxlo

ההתחלה הייתה טובה: במשחק הראשון שלו במדי ממפיס הוא קלע 17 נקודות אליהן הוסיף 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ונראה מבטיח

https://www.youtube.com/watch?v=_2Deu-dyuv0

אלא שמאז משהו קרה. בייטס לא פוגע, האחוזים שלו זוועה כשהוא קולע 31 אחוז מהשלוש ו-37 אחוז מהשדה. ממפיס נראים לא טוב כשהוא על המגרש וכבר מתחילות טענות האוברייטד כלפיו, ובכל הדירוגים הוא כבר צונח. נראה שהוא התרגל בתיכון לשחק עם שחקנים חלשים ממנו ופחות טובים, וכעת כשהוא צריך לשחק נגד שחקנים מנוסים יותר אז קשה יותר גם ברמה המנטאלית. כאמור, הוא רגיל כבר לשחק עם מבוגרים ממנו, אלא שמשהו במעבר למכללות לא עבר טוב. הוא נראה כמו ילד אבוד בקניון, בשני צידי המגרש. הוא לא מוצא את עצמו, הוא עושה יותר מדי טעויות, ואמנם ניתן לתת לו הנחה מסוימת בשל הגיל, זה לא ממש תירוץ. באחד המשחקים הארדאווי נשבר והעלה את בייטס מהספסל, מה שלא קרה בינתיים שוב, אולי בשל פוליטיקה ארגונית, אולי מסיבות אחרות. בייטס צונח כרגע בדירוגים, כשבחלק מהמקומות הוא בכלל לא בלוטרי. הווינגספאן שלו לא מרשים במיוחד (2.06, כמו הגובה. היחס הממוצע בליגה הוא 1.1 כלומר גובה כפול 1.1 נותן ווינגספאן, הוא כאמור, מתחת לממוצע) הוא נותן לרגשות שלו להשתלט עליו. הוא עם ממוצע 3.2 ריבאונדים למשחק, וכשאתה 2.06 במכללות, מצפים ממך לקצת יותר השקעה ויכולת בריבאונד.

אין ספק שיש שם משהו מנטאלי והשאלה היא האם זו הסיבה. חלק מהשמועות טוענות שישנם שחקנים בקבוצה שמקנאים ביחס ובתשומת לב שהוא מקבל. פני הארדאווי אף אמר באחת ממסיבות העיתונאים שבייטס שקל לפרוש בשל הביקורת כלפיו, שזו חתיכת נורה אדומה.

הכל יכול להיות, עדיין בשום מקום לא כולם יהיו נחמדים. ושחקני NBA חוטפים ביקורת על ימין ועל שמאל ובקנה מידה הרבה יותר גדול ממה שבייטס חוטף.

בסופו של דבר בייטס בעל פוטנציאל להיות שחקן ממש טוב, ואני אישית עדיין מאמין בו. אחד הדברים שצריך לזכור כשמעריכים פוטנציאל זה האם החסרונות הם ניתנים לתיקון או לא. להיות פורוורד שעושה הכל בגובה 2.06 זה אף פעם לא רע. עכשיו השאלה היא האם הקשיים המנטאליים זה משהו שיכול להיפתר? אולי הוא בחר לא נכון כשהלך לממפיס? אולי פני לא מאמן כזה טוב ולא יודע לשפר את השחקנים או להציב אותם נכון?  ואולי בייטס התרגל בשנים האחרונות שקל לו ולקבל תשבוחות, שכעת כשקצת קשה לו הוא נבהל. אם כן זו חומה שטוב שהוא עובר אותה עכשיו ולא עוד שנתיים. היתרון שלו זה שיש לו עוד שנה, וההמלצה הכי טובה זה לעזוב את ממפיס לטובת מקום שידע לטפח אותו טוב יותר. אז לא, הוא כבר לא הפרוספקט הכי טוב של העשור, וכנראה שלא יהיה השחקן הטוב של המחזור. עדיין לדעתי ניתן להציל את הפוטנציאל, ושהוא יהיה מאוד טוב.

ממוצעים בקולג'

 

סקוט הנדרסון

נולד ב-3 בפברואר 2004

כאן מדובר בסיפור אחר לגמרי. סטרלינג "סקוט" הנדרסון (אגב – סקוט בשורוק) היה רכז טוב, לא משהו שהטריף את הסקאוטים בתיכון אבל עדיין מספיק טוב שכשעשה ריקלספיי לנסות להביא אותו לקבוצת הג'י ליג איגנייט, שנבנתה כתגובה לכל הפרוספקטים ש"ברחו" לליגות זרות במקום להמשיך למכללות. הוא השחקן הכי צעיר שחתם על חוזה מקצועני בליגה אמריקאית, והוגדר אחד מחמשת הרכזים הטובים בשנתון שלו. הוא 1.88 והתחיל כרכז מחליף איגנייט. נזכיר שהג'י ליג זו ליגה מקצוענית, כמעט כולם שם בוגרי מכללות, חלקם עם ניסיון NBA ונבחרו בדראפט הנבא ואו מתאמנים לקראת הגעה ל-NBA ואם יש שחקנים מתחת לגיל 20 אז כמעט כולם כבר נמצאים בקבוצה בה הנדרסון נמצא, איגנייט.

והוא לוהט ושורף את היריבים שלו.

אם אצל השניים הקודמים אמרנו שלהיות בן 17 מול מבוגרים ממך נותן הקלה, אז אצל הנדרסון זה הבונוס. הוא הגיע לליגה ופשוט משחק נגד שחקנים מבוגרים, גדולים ומנוסים ממנו כאילו הוא עדיין בתיכון.

הוא עלה מהספסל ברוב המשחקים שיחק פחות מ-24 דקות למשחק. בזמן הזה הוא כמעט 14 נקודות למשחק, 3.8 אסיסטים, 1.6 חטיפות ו-43 אחוז מהשדה. החסרון הבולט שלו זה הקליעה מבחוץ שעומד כרגע על 13.6 אחוז, וגם העונשין דרוש שיפור עם 76.5 אחוז. הוא אוסף גם 5.3 ריבאונדים למשחק וזה כאמור בג'י ליג (רק מראה כמה ה-3.2 למשחק של בייטס במכללות בעייתי). הוא מלהיב את הפרשנים וכרגע בכל הדירוגים הוא מתחרה עם וומבניימה על המקום הראשון, כשלא מעט כבר מעדיפים את הנדרסון, מתוך מחשבה שאם בגיל 17 הוא מתמודד ככה עם מקצוענים, אז בגיל 19 הוא ידע כבר להתמודד עם הרכזים שבנבא, וכמובן המחשבה על איך הוא יתפקד בגיל 24 והלאה…

האם הוא יהיה רכז ברמה של כריס פול? לא יודע להגיד עדיין. אבל כן האופי וראיית המשחק שלו והעובדה שתרגם אותם מאוד בקלות, נותן המון תקווה. יכול להיות שהוא עוד ימשיך לצמוח ואם זה יקרה אז אולי זה הכוכב הבא. ורק נזכיר שכבר עכשיו הוא די חזק ויודע לשחק מאוד פיזי עם היריבים בג'י ליג.

חלק גדול מהעניין שמעורר המירוץ זה בגלל הנדרסון, והרייטינג של משחקי האיגנייט בג'י ליג מפתיע למדי. ובין אם הוא או וומבניימה יבחרו ראשונים, הוא הגארד הבכיר של הדראפט הזה כרגע, ומישהו שבהחלט כדאי לצפות בו כבר מעכשיו כשיש לכם הזדמנויות. אפילו אם תראו אותו עוד הרבה בשנים הבאות.

ממוצעים בג'י ליג

 

 

 

לסיכום כמובן חשוב לציין שיש עוד שנה וחצי, ודברים נוטים להשתנות לא מעט בפרקי זמן כאלה. אנחנו לא יודעים איך פרוספקטים אחרים היו מגיבים במכללות או ג'י ליג. גם לא יודעים איך אימוני בייטס היה אם היה מגיע לאיגנייט כמו הנדרסון, או למכללה אחרת שהייתה מתאימה לו יותר כמו קנטאקי, או וילאנובה. בנוסף שיידון שארפ (גארד אתלטי 1.93, חדירות מצויינות) שגם בן 17 והלך לקנטאקי ולא משחק כרגע אלא מוגדר 'רד שירט',יכול להפתיע, ואולי הוא בכלל ירשים הרבה יותר.

כאמור אני עדיין חושב שבייטס יכול להיות שחקן ממש טוב בנבא, רק צריך להראות בגרות ולהתמודד עם המצב הנוכחי. (ועל הדרך לעזוב את ממפיס בהזדמנות הראשונה)

בכל מקרה דראפט 2023 הולך להיות עתיר כשרון ומעניין. לדעתי כבר עכשיו מעניין יותר מדראפט 2022. (בוודאי עתיר יותר בכשרון )