בזמן שפלייאוף לא ישנים!

 

פיניקס סאנס 116 – מינסוטה טימברוולבס 122 (0 – 4 למינסוטה שמנצחת ועולה לסיבוב הבא)

* דרור האס

מה שציפינו שתהיה אחת הסדרות הצמודות ביותר בסיבוב הראשון, ואולי אף תסתיים בנצחון של המדורגת נמוך יותר, הסתיימה בסוויפ. מינסוטה טימברוולבס הקבוצה הראשונה שעולה לסיבוב השני אחרי הנצחון הרביעי שהשלים סוויפ על פניקס סאנס.
דווין בוקר וקווין דוראנט עשו כל שיכלו על מנת לשמור את העונה בחיים, כשקלעו יחד 82 נקודות ב-38 זריקות. אך לאנת'וני אדוארדס זה לא שינה דבר.

הכוכב (עדיין בהתהוות?) השתלט על המשחק, קלע זריקות קשות מכל מיני זוויות, חסם ניסיון הטבעה של בוקר וכמובן הוסיף עוד פוסטר דאנק מרשים לאוסף

אדוארדס סיים עם 40 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. בעוד שקארל אנת'וני טאונס סיפק עזרה עם 28 נקודות ו-10 ריבאונדים כולל 4-6 מעבר לקשת.

גם טאונס היה נהדר עם 28 נקודות, ובמאמץ קבוצתי הם מתגברים על לילה אדיר של בוקר (49 נקודות) ולילה מצויין של דוראנט (33 נקודות).

הטימברוולבס ממשיכים הלאה וככל הנראה יפגשו את דנבר נאגטס, אלא אם יקרה נס והלייקרס יעשו את הבלתי יאמן. זו הפעם הראשונה מזה 20 שנה שמינסוטה עולה לסיבוב השני בפלייאוף. באשר לסאנס, השאלות לקיץ מגיעות בקצב מהיר ועצבני באשר לבניית הסגל שנבנה על מנת לנצח עכשיו, אך הובס בצורה מביכה מעט.

אנת'וני אדוארדס. אחד הדברים הכי טובים שקרו למינסוטה העונה הייתה הפציעה של קארל אנת'וני טאונס. למרות שלכולם היה ברור כבר מה צריך להיות, קא"ט איפשהו עדיין האמין והתנהג כאילו הוא הכוכב הראשי של הקבוצה. הבעיה שאדוארדס לא ניסה לקרוא תיגר על החשיבה הזו, ובהערות לתקשורת אף הצהיר שקא"ט עדיין הכוכב. מהרגע שקא"ט נפצע הדרך לאדוארדס התפנתה והוא יכל "להשתחרר לחופשי". והעובדה שהוא המשיך לסחוב את מינסוטה בקצב נצחונות דומה לזה בו היא הייתה עם קא"ט, שכנעה גם את אחרון הלא משוכנעים (שזה טאונס במקרה הזה. שאר העולם ידע כבר שנתיים.) מי באמת הכוכב הראשי של הקבוצה ומי צריך להוביל. זו הייתה העברת שרביט חלקה לחלוטין ומהרגע שהיא התרחשה, הטימברוולבס נראו טוב אף יותר. והנהלת מינסוטה נושמת מעט לרווחה על כך שלא תצטרך להכריח את העברת השרביט באמצעות טרייד על טאונס. אי שם במשרדי המדיסון סקוור גארדן, יש מי שמקווה שג'וליוס רנדל יושב בבית, ועובר עליו אותו תהליך שעבר על קא"ט.

ג'יידן מקדניאלס. מקדניאלס העונה אחד משומרי הפרימטר הטובים בליגה, (לדעת כותב שורות אלה אף הטוב שבהם) אלא שכמו הרבה שומרים מצויינים הוא מתקשה מעט בצד ההתקפי. אלא שבסדרה הזו פניקס עשו את המתבקש מבחינתם והשאירו אותו לבד. זה עלה להם ביוקר כשבמשחק 2 הוא קלע מעל 20 נקודות, ובמשחק 4 הוא קלע 18. הוא עדיין לא בגדר "אימת הגנות." אך עצם העובדה שהגנות היריבות חייבות להתחשב בו, זה כבר הופך לתרחיש אימה. שחקן הגנתי מעולה שכזה שאי אפשר "לגרש" מהמגרש ולהתעלם ממנו בצד ההתקפי? מינסוטה קיבלה בסדרה הזו עוד נשק לארסנל וזה אולי עבר מתחת לרדאר אך תרם לא מעט לנצחון בסדרה.

פניקס – 

רחמים על האוהדים. באמת. הלכו במדבר 40 שנה, הגיע בעלים לא קמצן, שמוכן לעשות מה שצריך, השקיע המון, היו מאוד אופטימיים העונה והקבוצה אף גרמה לכולם להתעלם מהחריקות ולחשוב שהנה, הם אולי קונטנדרים. לפניקס אין הרבה אפשרויות קדימה. ולהתחיל לדון האם הטרייד על כריס פול ו\או על בראדלי ביל היו טעות, לא באמת יקדמו את המועדון לשום מקום.

בתקציר: כנראה שצריך היה להיפטר מפול, אולי לא להביא את ביל) העניין שלרבים מהם זו אולי העונה הכי כואבת. יש משפט יווני שאומר ש"כשהאלים רוצים להעניש אותנו, הם נותנים לנו תקווה." והאלים כנראה ממש רצו להעניש את אוהדי פניקס.

 

אינדיאנה פייסרס 126 – מילווקי באקס 113 (3 – 1 לפייסרס בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

האליברטון וטרנר מובילים את הפייסרס ליתרון משמעותי בסדרה מול מילווקי, אבל הסיפור של הלילה זה הסגל הקצר של מילווקי שחסרה את יאניס, ליליארד ובובי פורטיס. פורטיס היה בריא ועלה לשחק, אבל נכנס למריבה מטופשת כבר ברבע הראשון, נזרק מהמשחק ובהיעדרו זה השאיר את מילווקי בלי 3 שחקני חמישייה.

דווקא ההפסד הזכיר כמה עומק יש לבאקס, שאם היה מנוצל טוב יותר, אולי הבאקס היו מצליחים לצלוח את הסדרה גם בלי יאניס.

מהלך המשחק

הסיפור הגדול של המשחק מתרחש ברבע הראשון, כאשר שתי הקבוצות עולות יחסית עצבניות וכנראה שגם השופטים.

בהתחלה, פסקל סיאקם קיבל טכנית על המהלך הבא (מאוד לא ברור):

https://twitter.com/StepBackPascal/status/1784724627853549758?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1784724627853549758%7Ctwgr%5E5da376de5d8322bb86949c90172314d53350d42c%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.indystar.com%2Fstory%2Fsports%2Fnba%2Fpacers%2F2024%2F04%2F28%2Fbucks-bobby-portis-ejected-in-first-quarter-on-game-4-vs-pacers-andrew-nembhard%2F73494803007%2F

ואז פטריק בברלי קיבל טכנית על המהלך הבא:

 

שוב, לא ברור. 

מתפתח משחק חם מאוד בין שתי הקבוצות, ואז בובי פורטיס מחליט שזה הזמן שלו ללכת מכות עם נמבהארד, ובאמת שאין לי שום הסבר למה שקרה שם. צפיתי במהלך 10 פעמים מעשרות זוויות שונות, רואים שם קטנה מנמבהארד, אבל התגובה של פורטיס חסרת פרופורציה, והוא כמובן מורחק מהמשחק (גם נמבהארד מקבל טכנית משלו) וחוסר האחריות של פורטיס משאיר את מילווקי קצרים מאוד:

https://twitter.com/TheHoopCentel/status/1784727190044623266

אגב, היה גם כדורסל הלילה באינדיאנה מלבד קרב האגרופים המטופש הזה.

ברבע הראשון אובי טופין שוב מפתיע ונותן רבע ראשון נהדר עם 9 נקודות, בצד השני מילווקי נאחזת במשחק ונשארת צמודה בזכות דקות טובות של לופז ומידלטון:

 

בסוף הרבע הראשון זה היה שוויון 33-33, ובמחצית זה עדיין צמוד, רק 67-64 לפייסרס.

ברבע השלישי, השמיכה הקצרה של מילווקי סוף סוף באה לידי ביטוי, אינדיאנה בורחת ומיילס טרנר שולח את המשחק לגארבג' טיים עם דאנק אדיר ופוסטר:

בסוף הרבע זה 98-85, אבל אי אפשר לומר שמילווקי באמת ניסו לחזור ברבע הרביעי, הייתה מעין נדנדת סלים שבה כל קבוצה שומרת על הפער שלה.

 

כמה תובנות מהמשחק

1. המשחק הקבוצתי של הפייסרס – 33 אסיסטים

זו הפעם השלישית בפלייאוף שהפייסרס חוצים את ה 30 אסיסטים, הם למעשה הקבוצה היחידה שעשתה את זה בפלייאוף עד כה (השאר אפילו לא פעם אחת).

הפייסרס מניעים כדור נהדר, וכל פעם מוצאים את השחקן הפנוי.

הלילה האליברטון מסיים עם 24 נקודות, ו-4 אסיסטים, איפה כל שאר האסיסטים?

נמבהארד עם 15 נקודות ו-9 אסיסטים, סיאקם עם 13 נקודות 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים, ומקונול קולע 8 ומוסר 8 אסיסטים מהספסל. 

 

2. מיילס טרנר, סיאקם או האליברטון?

מאוד מעניין מה שקורה כרגע בהיררכיה של הפייסרס. לאורך 4 משחקים, אנחנו כמעט בכל משחק מקבלים מישהו אחר שמתנהל בתור בעל הבית. בהתחלה זה היה סיאקם. מילווקי הידקה עליו את ההגנה, זה אפשר להאליברטון קצת להתעורר אחרי שהיה מאוד הססני במשחק הראשון ובשני המשחקים האחרונים זה מיילס טרנר. זה בעיקר מעניין בגלל האופן שבו טרנר משיג את הנקודות שלו, וזה קודם כל בניידות שלא אופיינית שחקנים בגודל שלו.

שימו לב לשלשה הבאה:

https://twitter.com/Pacers/status/1784753000424063198

ואם כבר שלשה, אז טרנר מסיים עם 7-9 מהשלוש הלילה, וגם האליברטון קולע 5-12 מהשלוש, וקבוצתית הפייסרס קולעים 22-43 מהשלוש (51%). 

 

3. העומק של מילווקי

אי אפשר שלא לתהות מה היה קורה אם הבאקס היו משתמשים טוב יותר בספסל שלהם, כאשר ליליארד עוד היה בתמונה.

הלילה הם מקבלים משחק נהדר נוסף של מידלטון עם 25 נקודות, 10 ריבאונדים, 5 אסיסטים.

ומשחק נהדר נוסף של לופז שקולע 27 נקודות עם 9 ריבאונדים ואחוזים נהדרים (12-18 מהשדה).

אבל מבחינתי הסיפור האמיתי זה מאליק ביזלי (20 נקודות, 8-12 מהשדה, 4-7 מהשלוש) ודנילו גאלינרי שקולע 6 נקודות מהספסל.

נכון, שניהם חורים הגנתיים, אבל לחשוב כמה הנקודות האלו היו חסרות להם במשחקים הקודמים, וכמה שימוש נכון יותר בספסל, קרי לתת להם 10 דקות משחק בהרכב מאוזן יותר היה עשוי לתת למילווקי אולי עוד שלשה או שתיים במשחק הקודם (שבו הפסידו 121-118 אחרי הארכה).

במקום זה, דוק ריברס נאלץ לתת להם דקות משחק בזכות ההרחקה של פורטיס (מעניין אם יורחק גם מהמשחק הבא) וכאשר הסגל שלו כל כך קצר, פתאום הוא מגלה שהם דווקא לא כל כך רעים.

 

4. השיפוט

אין דבר שאני שונא יותר מלכתוב על השיפוט. אבל ממש התבאסתי משתי הטכניות שראינו על סיאקם ובברלי. תנו לשחקנים לשחק.

סוף סוף הליגה שינתה את פניה ומאפשרת לשחקנים להיות יותר אגרסיביים, פתאום לא שורקים על כל שטות, ואז מגיעות שתי הטכניות האלו במחצית הראשונה שבשני המקרים פשוט לא נותנים לשחקנים להביע רגשות.

זוכרים את השלשה של טרנר ממקודם? אם תציצו בסרטון תראו שאחרי השלשה הוא שם את היד על האוזן ומסמן לקהל שימשיכו לצעוק בשמו.

למה שם אין טכנית?

כי הוא מדבר עם הקהל ולא עם היריבה. עזבו שטויות, תנו לשחקנים לשחק, תנו להם להביע רגשות, תנו לנו להנות מכדורסל אמיוצנאלי כמו שצריך בפלייאוף.

ושלא יהיה ספק,

בובי פורטיס עם הרחקה מוצדקת לחלוטין. אמציונאלי – בטח שכן.

אגרופים, שמרו אותם לספורט אחר.

 

5. האם אינדיאנה זה הדבר האמיתי?

אחרי כל הריגושים, צריך לזכור שמילווקי משחקת בלי יאניס, בלי ליליארד והשחקן השלישי בטיבו שלה הלילה (פורטיס) עשה שטות שדאגה להרחיק אותו אחרי 7 דקות משחק.

אז המלצה שלי לאוהדי אינדיאנה, כמו שזה נראה כרגע המטרה של הסיבוב הראשון תושג. אבל למרות זאת אינדיאנה לא מוחצת את הבאקס וממחישה המון בעיות, בין היתר האליברטון קולע בדר"כ כאשר הלחץ יורד.

הגנתית הם סופגים יותר מדי מקבוצה שחסרה 3 שחקני מפתח.

 

 

פילדלפיה 76 92 – ניו יורק ניקס 97 (1 – 3 בסדרה לניקס)

* איתי הרמתי

במשחק הרביעי בין ה76s  מול הניקס, קיבלנו מותחן אדיר שהסתיים בניצחון ענק של החבורה מניו יורק, שעולה ליתרון מבטיח בסדרה של 3-1.

הסיפור המרכזי הוא הכוכב הבלתי נגמר של הניקס, ג'יילן ברונסון שממשיך לשבור שיאים כאשר היום הוא שבר את שיא הנקודות לשחקן ניקס בפלייאוף וקבע שיא חדש עם 47 נקודות!!! ברונסון שהיה באחד המשחקים הטובים ביותר שלו העונה, שבא בזמן החשוב ביותר בעונה קבע גם שיא נוסף, כאשר הוא שחקן הניקס הראשון בהיסטוריית הפלייאוף שקולע 40+ נקודות ומוסר 10+ אסיסטים. ברונסון קלע בכל מקום על המגרש ומול כל מיסמאצ' אפשרי , גם מול הגבוהים של פילדלפיה והנהיג את ניו יורק לניצחון עצום וקריטי בסדרה.

מן העבר השני, פילי שלמרות שהיו צמודים למשך כל המשחק עשו טעויות רבות בחצי השני שכללו איבודי כדור מיותרים בקלאץ' וטעות מרכזית ממש ברגעי הסיום הייתה של הרכז הותיק, קייל לאורי שבמצב של 3 הפרש , כאשר הייתה לו זריקת עונשין שנייה החטיא בכוונה וציפה שהריבאונד ילך לידיים של אחד משחקני פילדלפיה, מה שלא קרה במיוחד כי מקסי ואוברה היו מחוץ לקשת, מה שמראה על חוסר תיאום מזעזע בין השחקנים. באותו מהלך הריבאונד הלך לידיים של הניקס, הכדור עבר לידיים של ברונסון שנשלח לקו ונתן את החותמת האחרונה על המשחק עם 2 קליעות. סיבה נוספת להפסדם של פילי, הייתה חוסר התרומה של הכוכב הענק של הקבוצה,ג'ואל אמביד שנעלם ברבע האחרון ובדקות הקלאץ' פשוט לא הופיע וסיים את הרבע עם 0/5 מהשדה שכללו בחירת זריקת שגויה ולפילי לא היה פיתרון להגנה המעולה של ניו יורק על אמביד ברבע הזה, וכאשר הכוכב הגדול שלך לא מופיע מתי שאתה הכי צריך אותו, קשה מאוד להכריע משחקים וזה בהחלט מה שהיה הערב.

המפתחות לניצחון של הניקס:

  1. ג'יילן ברונסון – כפי שנאמר מקודם, ג'יילן ברונסון היה בשיאו היום במשחק החוץ בפילי כאשר הוא נתן תצוגה פשוט מופלאה כאשר הוא סיים את הערב עם 47 נקודות, 10 אסיסטים ו-4 ריבאונדים וקלע מול כל שחקן שפילי הציבו עליו, אם זה בחדירות האגרסיביות המאופיינות לו ושהוא כה אוהב משמאל ובין אם זה בקליעות מיד ר'יינג שנקלעו פעם אחר פעם גם בהגנה צמודה וגם על הגבוהים של פילי. תצוגת השיא הזאת של ברונסון, שכאמור שבר שיא מועדון של נקודות בפלייאוף, שמה אותו גבוה מאוד במיקום השחקנים הטובים ביותר שהיו בניקס ב20 שנה האחרונות, כאשר העונה המופלאה שלו במדי הניקס נראית שהולכת להיות ארוכה ביותר בפלייאוף זה. בנוסף למשחק ההתקפה הבלתי נתפס שלו, ברונסון הנהיג היום גם את הקבוצה ומצא את חבריו פעם אחר פעם כאשר הוא סיים את המשחק עם 10 אסיסטים.

 

  1. ההגנה של הניקס ברבע האחרון והטיפול המיוחד באמבידההגנה של ניו יורק הייתה טובה מאוד במשך כל המשחק שבא לידי ביטוי ב52 ריבאונדים וב11 חסימות של הקבוצה במשחק, אך ברבע האחרון ההגנה הייתה פשוט נהדרת. שחקני הניקס, בראשם או ג'י אנונובי וג'וש הארט שהצטיינו במשחק ההגנה וסיימו את הערב עם לא פחות מ-6 חסימות!!! משותפות ביחד עם 31 ריבאונדים של שתיהם בערב, גרמו ברבע הרביעי ללקיחת זריקות קשות של פילי ולא נתנו להם סלים קלים, דבר אשר תורגם ל16 נקודות בלבד של פילי ברבע האחרון והמכריע, כאשר טיפול מיוחד היה לאמביד ששחקני הניקס פשוט נטרלו בצורה יוצאת דופן למשך כל הרבע, כאשר בכל מהלך הוא נתקל בדאבל טים, ובמצבים מסוימים אף טריפל טים שלא נתן לו לזוז , דבר שהוביל לכך שאמביד סיים עם 0!!! סלי שדה ברבע ונקודה אחת בלבד שהגיעה מהקו. דבר זה היה קריטי לניצחון של הניקס והייתה סיבה מכריעה לכך, ומגיע על כך קרדיט עצום לשחקני הניקס ולמאמנם טום ת'יבודו שידוע בתור אחד ממאמני ההגנה הטובים בליגה.

 

  1. ניצחון בפרטים החשובים – הניקס ניצחו היום בכמה דברים שהיו מהותיים במשחק, בראשם הניצחון המובהק בריבאונדים שכלל 52 ריבאונדים של הניקס, מול 42 ריבאונדים של פילדפיה והבדל גדול בכמות החסימות לכל קבוצה – 11 של הניקס מול ה-5 של הפילי. בנוסף, הניקס ניצחו היום בנקודות בצבע כאשר קלעו שם 12 נקודות יותר מפילדפיה שגם ההבדל באחוזי השדה היה חשוב לניצחון של הניקס כאשר הניקס קלעו היום ב43% מהשדה בעוד ששחקני פילי קלעו ב35% בלבד.

 

בקטנה על המשחק:

נתחיל במהלך שמשקף מאוד את המשחק היום של הניקס, המהלך מתחיל בבלוק גדול של פרשס אצ'יווה, ממשיך בריבאונד של ג'וש הארט ונגמר בפלוטר נהדר של ברונסון בצד השני:

 

נמשיך בהטבעה עוצמתית של או ג'יי אונובי שהשאירה את אמביד פשוט לעמוד ולהסתכל:

ונסיים במהלך מהרבע האחרון שלדעתי הוא היפה ביותר במשחק, של מי אם לא ג'יילן ברונסון המופלא שמרים mid range על רגל אחת על השמירה הצמודה של אמביד ועל הפרצוף שלו :

כעת, לאחר שניו יורק סיפקו ניצחון ענק שהעלה אותם ליתרון מבטיח של 3-1 בסדרה והראו שהם קבוצה עם המון המון אופי ווינריות, הסדרה תעבור לניו יורק למשחק חמישי ברביעי בוקר, בו הניקס תרצה לסיים את העבודה ולהמשיך לסיבוב הבא.

 

דאלאס מאבריקס 111 – לוס אנג'לס קליפרס 116  (2 – 2 בסדרה)

* עומר מעייני לאור

המאבס אירחו את הקליפרס נטולי קוואי לאונרד למשחק מספר ארבע עם סיכוי לעלות ליתרון משמעותי בסדרה. כל מי שציפה לניצחון קל של דאלאס בגלל החיסור של קוואי כנראה שכח את המשחק הראשון בסדרה ואכן גם הלילה הקליפרס התגברו על חסרונו של השחקן הכי טוב שלהם כדי להשוות את הסדרה במשחק מוזר במיוחד.

מהלך המשחק:

התחלת המשחק הייתה איטית מאוד ושתי הקבוצות הרבו להחטיא. לוקה דונצ'יץ' ביצע עבירה שניה אחרי שתי דקות של משחק וירד לספסל בצורה לא אופיינית באמצע הרבע.
נראה היה שזה נתן את האות להסתערות של הקליפרס. הכדורים התחילו להיכנס אצל האורחים וריצת 12-0 נעצרה רק אחרי שלוקה חזר לפרקט והתוצאה 22-12.
אבל זו הייתה רק עצירה רגעית. הקליפרס עם רבע של 8/11 משלוש, פול ג'ורג' קלע 16 (3/5 לשלוש) ואפילו ראסל ווסטברוק קלע שלשה והרבע הסתיים בתוצאה 39-16. הפרש 23 שהוא ההפרש הכי גדול ברבע בתולדות היסטוריית הפלייאוף של האורחים מל.א.

23 זה הפרש גדול? ג'יימס הארדן רק התחמם. הארדן קלע שלוש שלשות

ובצד השני לוקה החטיא את הניסיון החמישי שלו ואז גם קיבל טכנית וההפרש הגיע לשיא של 31 נקודות.
קיירי אירווינג לא קלע נקודה עד לנקודה זו ואז התעורר. ריצת 9-0 אישית שלו הורידה את ההפרש ל-22 והאוהדים של המאבריקס נשמעו כאילו הקבוצה עלתה ליתרון ברבע הרביעי.

ג'ורג' קלע עוד שלשה אבל קיירי המשיך להוביל את המאבס והמחצית הסתיימה בתוצאה 66-49. "רק" 17 הפרש.

אחרי שקלע 7 נקודות בכל המשחק הקודם, פול ג'ורג' סיים את המחצית עם 26-3-3 (6/9 לשלוש) ונראה היה שהוא יחפה לבד על החיסרון של קוואי.

הרבע השלישי המשיך בדיוק בנקודה שהשני נגמר. קיירי המשיך להוביל את דאלאס וגם דרק ג'ונס ג'וניור הצטרף לחגיגה עם פוסטר מדהים

והמון האסל בהגנה ובהליכה לריבאונד התקפה.
שלוש דקות לסיום הרבע ווסטברוק זרק לבנה ואיבד כדור והיתרון הגיע למינימום של 2 נקודות אחרי עוד שלשה של קיירי.

רק 37 שניות לסוף הרבע, ג'ורג' קלע את הנקודות הראשונות שלו במחצית והתוצאה לקראת הרבע האחרון הייתה 82-78.

שש נקודות של מייסון פלאמלי (כן, מייסון פלאמלי) הרגיעו טיפה את הקליפרס

אבל דאלאס לא אמרה עדיין את המילה האחרונה.
לוקה השווה עם שלשה

הארדן (שתי נקודות במחצית השניה עד לכאן) החזיר את היתרון לקליפרס וגם אחרי שיוויון של קיירי הוסיף עוד שני מהלכי קלאץ' וההפרש שוב 4.

שוב קיירי עם שלשה ואז סל המשוגע

ודאלאס עלתה ליתרון ראשון מאז תחילת המשחק.
פול ג'ורג' לא פגע במחצית השניה (וגם לא כל כך ניסה) אבל את הקליעה הזו אף אחד לא ישכח.

יתרון שוב לקליפרס
קיירי החטיא והארדן ניצח את המשחק עם עוד שני מהלכים מעולים

בסיום 116-111 לקליפרס שמחזירים את הביתיות לקראת משחק מספר חמש.

מה לעזאזל קרה פה?

בשלב מסוים בתחילת המשחק לקליפרס היה יתרון של 30 נקודות משלוש. דאלאס פתחה עם 0/11 וחוץ מלוקה שסיים את הרבע הראשון 10 נקודות ואסיסט (אחראי ל-12 מתוך 16 נקודות) אף אחד לא היה קיים.
בעיית עבירות של לוקה גרמה לו לוותר מאוד בהגנה וזה ניכר במיוחד במחצית הראשונה שבה דאלאס ספגו 66 נקודות.
הקהל של דאלאס היה סופר מעורב במשחק ואין סיכוי שבמשחק חוץ הם מצליחים לחזור מהבור שבו הם פתחו. הרעש היה מטורף והייתה באוויר הרגשה כל המשחק שזה אפשרי.

התנודתיות של ג'ורג' והארדן:

מחצית מדהימה של ג'ורג' כמעט הלכה לפח כשאת המחצית השנייה הוא סיים עם 7 נקודות אבל עם הסל הכי חשוב של המשחק.
הארדן נעלם לגמרי גם הוא ברבע השלישי אבל סיים את המשחק חזק מאוד ובגדול ניצח אותו כמעט לבד כשהוא פירק את ההגנה של דאלאס פעם אחר פעם עם חדירה לאמצע ופלואטר מושלם.

המשחק של קיירי:

0 נקודות ברבע הראשון. אבל סיים עם 40 נקודות באחוזים מעולים (56/50/100) וכמה סלים שרק הוא יכול לקלוע. קיירי נהנה מאוד מתשומת הלב שלוקה לוקח אליו וזה רק תוספת ליכולת הפנומנלית שלו. הוא קלע בעצמו כמעט את כל הסלים החשובים של דאלאס והוביל את החזרה למשחק מהרבע השני.

לוקה VS טרנס מאן:

יש נתון שאומר שלוקה היה 4/21 מול מאן בשלושת המשחקים הראשונים ולא נראה שזה השתנה לטובה במשחק הזה. הקליפרס מרביצים ללוקה בכל כניסה לסל ונראה היה לאורך המשחק שהוא פשוט מותש מזה. מצד שני, לוקה עזב כמה פעמים את מאן לשלשות חופשיות לגמרי וזה די השתלם לו עם החטאות מרגיזות (אם אתה אוהד קליפרס).
לוקה סיים משחק עם טריפל דאבל של 29-10-10 ופלוס מינוס חיובי ועדיין היה נראה עייף ומתקשה. זה המון לזכות מאן.

אימון:

אף מאמן בסדרה לא יכול להיות מרוצה. אבל כרגע ג'ייסון קיד מפסיד בנקודות. כמה פעמים אפשר לראות את אותו מהלך מפרק לך את ההגנה לפני שתנסה משהו אחר? למה לא היה שום שינוי בהגנה של דאלאס? למה לייבלי לא נכנס? רק קיד יודע.

בקטנה:

דאלאס ניצחו 14-5 בריבאונד התקפה. ג'ונס ג'וניור ולוקה היו המובילים אבל כולם השתתפו. זה היה מפתח רציני בריצה של דאלאס וחיפה על אחוזי הקליעה הנמוכים שלהם.
ניצחון קטן של 22-13 לספסל של הקליפרס. ראסל עדיין משליך אבנים על הסל.
השיפוט היה מזעזע ובעיקר לא אחיד. לפעמים כל מגע נשרק ולפעמים נתנו לפוצץ. ממש לא ברמה לפלייאוף.