בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה לא פחות מ 4 משחקים.

הניקס מנצחים בקליבלנד 106-95, סוגרים את הסדרה בסטייל (4-1).

במקביל, מיאמי מנצחת במילווקי 128-126 אחרי הערה דרמטית, סוגרת את הסדרה (4-1) ואנחנו מקבלים חצי גמר עם נוסטלגיה לשנות ה 90 (מיאמי נגד הניקס). ממפיס נשארת בחיים (3-2 בסדרה ללייקרס) אחרי ניצחון 116-99 על הלייקרס, וגולדן סטייט עולה ליתרון 3-2 אחרי ניצחון 123-116 מול סקרמנטו. 

 

 

 

ממפיס גריזליס 116 – לוס אנג'לס לייקרס 99 (2 – 3)

* טל קינן

הלייקרס רצו לסגור עניין בחוץ אבל המשחק הזה היה בשליטה מלאה של ממפיס מתחילתו ועד סופו. השלב היחידי שהשליטה של הגריזליס התערערה הייתה ברבע השלישי כאשר הלייקרס בראשות דיאנג'לו לייקרס צמצמו לנקודה בלבד אבל 4 דקות לסוף הרבע הגריזליס טסו ל-19:2, סגרו את הרבע ביתרון 94:76 ומשם לא הביטו לאחור כאשר הרבע האחרון היה לפרוטוקול בלבד. הלייקרס יקוו לגמור את הסדרה במשחק השישי בקריפטו.

בניגוד למשחק הרביעי, הלילה הגריזליס קלעו את השלשות שלהם. ממפיס סיימה עם 14/40 מחוץ לקשת, הכי הרבה שלשות שקלעו במשחק בסדרה הזאת באחוז השני הכי טוב שלהם בסדרה. הלייקרס לעומתם קלעו ב-25% אחוז בלבד מבחוץ, עם 10/39 כאשר 3 מהם נקלעו ברבע האחרון, וזה היה אחד הגורמים המרכזיים לניצחון. כמו כן הגריזליס

בנוסף ברבע השלישי אחד המפתחות שעזר לממפיס לברוח ללייקרס הוא ריבאונד ההתקפה. מהרגע שהאם הוציא את דיוויס ברבע השלישי, הגריזליס הורידו 7 כדורים חוזרים בהתקפה. המשחק נגמר בשוויון 14 בריבאונד התקפה ויתרון נקודה בלבד בנקודות מהזדמנות שנייה ללייקרס. זה רק מדגיש כי השליטה של ממפיס בריבאונד ברבע הזה עשתה את ההבדל ממשחק שבו הלייקרס הופכים את התוצאה, לבלואו אאוט.

ביין המשיך את התתפוצצות שלו עם 33 נקודות ב-57% מהשדה. הגארד המוכשר גם הוריד 10 ריבאונדים והוסיף  5 אסיסטים. ללייקרס לא הייתה תשובה לביין עד שבאיזשהו שלב הם החליטו לעשות הדג' עם דיוויס כאשר טילמן חסם לו. ביין ידע לא לכפות את עצמו על המשחק כשהוא מוסר לטילמן את הכדור בהיי פוסט ונתן לגריזליס לשחק שניים על אחד בזמן שדייויס והשומר של ביין (לרוב אוסטין ריבס) תקועים על קשת השלוש. בניגוד למשחק הרביעי, הפעם ג'ה הגיע חד מהפתיחה, ניסה לרוץ בכל הזדמנות והיה אחראי יותר עם הכדור. מוראנט סיים עם 31 נקודות 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים על 2 איבודים. גם הצלע השלישית בטריו של ממפיס, ג'ארן ג'קסון ג'וניור, נתנה משחק טוב למרות מחצית ראשונה רעה התקפית. טריפל ג'יי קלע את סל השדה הראשון שלו רק ברבע השלישי והוא עמד באותו הרגע על 1/6 מהשדה אבל מאותו הרגע הוא קלע 4/5 וסיים את המשחק עם 18 נקודות. מעבר לכך ג'קסון ג'וניור היה מצויין הגנתית לאורך כל המשחק, חסם פעמיים והוסיף גם הוא 10 ריבאונדים ותרם למאמץ למנוע מהלייקרס לשלוט בצבע. אלו שלושת השחקנים היחידים בגריזליס שקלעו בדו ספרתי אבל הם לא היו צריכים יותר מזה כי שאר הקבוצה עשתה עבודה הגנתית נהדרת על שחקני הלייקרס.

היחיד שתפקד בשורת הצהובים סגולים מלוס אנג'לס היה אנתוני דיווס עם משחק מפלצתי של 31 נקודות 19 ריבאונדים 2 חסימות וחטיפה אבל הוא היה בודד במערכה. דיוויס סיים את המשחק עם מדד פלוס מינוס של +6. ההגנה שלו הייתה קריטית כרגיל אבל מסיבה לא מובנת, האם הושיב את דיוויס בדיוק במהלך הקאמבק ברבע השלישי והלייקרס קרסו בלעדיו.

כאמור הצוות המסייע של הלייקרס היה חלש הלילה. דיאנג'לו ראסל המשיך בחוסר היציבות ולמרות ריצת 8:0 פרטית ברבע השלישי שהורידה לנקודה בלבד ו-10 אסיסטים הוא לא שיחק טוב. ריבס קלע 17 באחוזים רעים עשה המון טעויות לא אופייניות והוסיף 4 איבודים. אך הנעלם הגדול מכולם היה לברון במשחק אנמי של 15 נקודות ב-5/17 מהשדה כולל 1/9 מהשלוש בתוספת 5 איבודים (לצד 5 אסיסטים ו-10 ריבאונדים). צריך לתת קרדיט להגנה של הגריזליס שעשתה עבודה טובה ואפילו שמרה הלילה קצת איזורית על מנת לגרום ללייקרס לזרוק יותר שלשות ולהפחית את הנקודות שלהם בצבע. אם הלייקרס רוצים לגמור את הסדרה בבית, הם צריכים למצוא פתרונות לקליעה הרעה שלהם מבחוץ.

המשחק הבא יערך בלוס אנג'לס בלילה בין שישי לשבת בשעה 5:30 שעון מוזיאון חיל האוויר בבאר שבע.

 

 

מילווקי באקס 126 – מיאמי היט 128 (1 – 4 למיאמי שמנצחת את הסדרה)

* דני אייזיקוביץ

הטור הזה כמובן הולך להתמקד בסיכום הסדרה, אבל משחק כל כך צמוד ומותח, שאני חייב להתייחס (קצת) למה שקרה שם. 

לא להאמין שהעונה של מילווקי מסתיימת במהלך הנוראי הבא:

https://twitter.com/BleacherReport/status/1651446708822499330

 

כמו במשחק מספר 4, במשך שלושה רבעים, מילווקי שלטה בכל פרמטר של המשחק והובילה 102-86. אפשר לדבר על הפציעה של יאניס עוד 200 שנה, אבל קשה לתפוס סיטואציה שבה הפייבוריטית, הקבוצה המדורגת מספר אחד בליגה מגיעה שני משחקים רצוף לרבע האחרון ביתרון של 14-16 נקודות ולא מצליחה לנצח.

סליחה, תיקון. 3 דקות לסיום, התוצאה עוד הייתה 111-103, ואז טרייסי מקגריידי, סליחה, רג'י מילר, אוף, שוב התבלבלתי, ג'ימי באטלר קולע 2 נק', מילווקי מחטיאה, באטלר שוב קולע, מילווקי שוב מחטיאה, ובתוך דקה התוצאה שיוויון 111-111. 

במילווקי מבינים שהם חייבים לקחת את עצמם בידיים, ומצליחים למשוך את המשחק להארכה.

בהארכה המומנטום ב 200% נמצא אצל מיאמי שמנצחת, אחרי שמילווקי לא מצליחה לשחרר כדור במהלך האחרון (כפי שראיתם). 

 

סיכום סדרה – מיאמי היט

1. ג'ימי באטלר

מיאמי עוברת לסיבוב הבא, ונכנסת לדפי ההיסטוריה בתור הקבוצה הראשונה שמגיעה מהפלייאין ומדיחה את המדורגת ראשונה. שיקום זה שציפה לראות כזו סדרה. בראש ובראשונה זה קורה בזכותו של ג'ימי באקטס: 42 נקודות, 8 ריבאונדים, 17-33 מהשדה. נכון גם איבד 5 כדורים, והפלוס מינוס שלו היה שלילי (10-), אבל תנו לחגוג את תצוגת המאני המטורפת שלו.
שום דבר בעונה הסדירה של מיאמי לא הכין אותנו לסדרת פלייאוף כזו.

באטלר עולה מ 22.9 נקודות בעונה הסדירה ל 37.6. הוא עולה מ 0.6 שלשות ב 35% ל 2.4 ב 44% והוא עושה את זה מול אחת ההגנות הטובות בליגה אם שומרים שאמורים להיות מסוגלים להתמודד איתו (לא קרה). 

בפורמה הזו הוא צריך לפגוש את בארט ששיחק הגנה נהדרת מול קליבלנד ויהיה מעניין מאוד לראות האם הטירוף הזה ימשיך. בינתיים, אנחנו נקנח בסל שלו ששלח את המשחק להארכה:

2. הגבוהים של מיאמי

היתרון הכי גדול שאמור היה להיות למילווקי זה האורך של יאניס ולופז. לרגעים מסויימים זה בא לידי ביטוי, אבל לאורך רוב הסדרה היתרון לא בא לידי מימוש.

הסיבה היא שבאם (סיים לילה נהדר עם 20 נקודות, 10 ריבאונדים ו 10 אסיסטים) הצליח לתת פייט אדיר ומזכיר שוב ושוב שהוא ראוי להיות הכינור השני בקבוצת פלייאוף לגיטימית. 

אבל לא רק באם, קווין לאב כבר נתן הצצות לעבר בסדרה הזו, וגם הלילה 15 נקודות ו 12 ריבאונדים. בצורה מפתיעה, לאב עזב את הקאבס שהיו במצב נהדר בעונה הסדירה, הגיע למיאמי, והוא בשלב הבא, בזמן שהקאבס בבית. 

למרות זאת, חשוב לציין שהלילה דווקא מילווקי ניצחו מתחת לסלים 56-46, ואם לא רבע רביעי מטורף, אנחנו הולכים למשחק מספר 6

 

3. העומק בגארדים של מיאמי

אחרי הפציעה של טיילר הירו, הרבה אנשים לא הבינו איך מילווקי יכולה להתמודד בלעדיו. באופן אישי, לא הבנתי את זה, כי הביקורת שיש לי על מיאמי זה העובדה שיש להם עודף גארדים דומים. לאורך הסדרה כולה זה גם נתן פירות, כאשר בכל משחק מישהו אחר כיכב. דאנקן רובינסון היה אדיר במשחקים הקודמים, הלילה שיחק רק 15 דקות וקלע שלשה בודדת, אבל וינסנט שלא כל כך פגע רוב הסדרה היה נהדר הלילה עם 22 נקודות ו 6 אסיסטים.

אבל זה לא רק שניהם, ביחד עם קייל לאורי (10 נקודות הלילה) שעולה מהספסל, שטראוס ומרטין יש למיאמי כל הזמן רגליים טריות בעמדות הגארד. 

מול הניקס שמגיעים על ברונסון, בארט, קוויקלי (ואולי קצת רוז?) זה יהיה מץ'-אפ מאוד מעניין, בעיקר האופן שבו מיאמי תתמודד עם המהירות של ברונסון.

 

4. מזל 

ולפעמים צריך קצת מזל. אנחנו מכתירים כאן את מיאמי ומתעלמים מהעובדה שמילווקי פשוט עשו במכנסיים.

28-45 מהעונשין, בדרך ל 62% מהעונשין. מספיקה נקודה אחת שזה יהיה 64% עלובים ואנחנו במשחק מספר 6. 

 

הצד של מילווקי

1. יאניס 

לאורך כל העונה הוא רץ לתואר ה MVP של העונה הסדירה. הלילה הוא גם מסיים עם 38 נקודות ו – 20 ריבאונדים. זה למרות שכולם יספרו לנו שיאניס היה פצוע.

יכול להיות שהיה פצוע, עדיין הסיבה האמיתית שמילווקי מפסידה הלילה זה כי יאניס קולע מהקו 10-23. 

אם אני הוא, אני הולך לקיץ ולא נכנס לחדר הכושר, אני נעמד על הקו וזורק, וזורק, וזורק. נכון הוא אלוף נ.ב.א., וכבר עשה את שלו, וכנראה שרוב האנשים לא ישימו לב לזה. עדיין, במידה מסויימת, זה קצת מזכיר את האק אה שאק, וזו הייתה הדרך לעצור בזמנו את שאקיל. האם ככה יעצרו את יאניס? 

לאחר המשחק יאניס נשאל האם העונה היא כשלון, ונתן תשובה לא רעה

 

2. הצוות המסייע של מילווקי

מידלטון קולע הלילה 33 נקודות (9-9 מהקו אם תהיתם), והולידיי מסיים עם 16 נקודות. גם לופז קולע 18 נקודות עם 10 ריבאונדים וזה באמת אמור להספיק. הבעיה שפורטיס מסיים עם אפס, קראודר (לא ברור למה הביאו אותו) לא שיחק דקה. 

למילווקי אמור להיות סגל שיכול לנצח את מיאמי גם בלי יאניס. מצד שני, זה פשוט לא התחבר בסדרה הזו. גרייסון אלן, מסיים הלילה עם 8 נקודות ו 6+, אבל אולי יותר מכל דבר אחר, המהלך האחרון שלו מסכם את המילים שלי. במילים אחרות, כנסו לציוץ הבא ותבינו כבר מה אני רוצה לומר:

https://twitter.com/TegiOfficial/status/1651446777105592320

 

3. באד 

האמת יש סיכוי שמי שהוביל את הקבוצה למקום הראשון בעונה הסדירה ילך הבייתה אחרי הפלייאוף הזה. לדעתי בהחלט כן.

ההגנה של מילווקי נכשלה כישלון חרוץ מול ג'ימי באטלר. אפס שימוש בקראודר. אפס יצירתיות בדקות החשובות. 

לא אתפלא אם למרות קדנציה טובה מאוד, במילווקי יחליטו שהם צריכים רענון על הקווים. אני לא בטוח שזו ההחלטה הנכונה, אבל ראינו פיטורים על אכזבות הרבה פחות משמעותיות. 

 

סקרמנטו קינגס 116 – גולדן סטייט ווריירס 123 (2 – 3 לגולדן סטייט בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

משחק מספר 5 מספק לנו מותחן נוסף כאשר שתי הקבוצות ההתקפיות הטובות בליגה כל הזמן תוקפות אחת את השנייה.

בפתיחה זו הייתה סקרמנטו שעלתה ליתרון מוקדם, אבל גולדן סטייט משתלטת על הרבע השני בדרך ליתרון קטן, 60-56 במחצית.

ברבע השלישי, גולדן סטייט בורחת לגמרי, כאשר הנעת כדור יפה מוצאת את גרין לשלשה חופשית לגמרי בפינה:

 

ברבע הרביעי, המלכים חוזרים, דרך ההגנה:

אבל קליעות קלאץ' של קליי וסטף קארי שפשוט מתיש את ההגנה של סקרמנטו סוגרים עניין. המהלך הבא פשוט, אין לי מילים, מזכיר לי את השחקנים האלו בשכונה שאתה רץ אחריהם עם הכדור ואתה לא מצליח לתפוס אותם והם כל כך מעצבנים. לראות את זה קורה במהלך שסוגר משחק בפלייאוף, אין מילים:

 

 

כמה נקודות מהמשחק

1. הפציעה של פוקס

פוקס עלה לשחק עם פציעה באצבע, ולאורך כל המשחק היה נראה שהוא מתקשה. הוא מסיים עם 24 נקודות, 7 ריבאונדים ו 9 אסיסטים, נשמע טוב אבל באחוזים לא טובים. 3-10 מהשלוש ו 9-25 מהשדה.  בפתיחה זה דווקא הלך נהדר אבל ככל שהמשחק התקדם, היה נראה שמשהו בקליעה לא בדיוק 100% שם, ובמשחק שמסתיים בהפרש כל כך קטן, זה בהחלט יכול להיות הפער.

 

2. דריימונד גרין 

גרין שוב עולה מהספסל, ושוב הופך להיות האקס פקטור של המשחק וכרגע גם של הסדרה.

21 נקודות, 13+ בדקות שלו, שוב הגנה נהדרת. ראינו כבר את השלשה המצויינת שלו מהפינה, במהלך הבא הוא מתחפש לנוביצקי. גולדן סטייט צריכה את הדריימונד הזה, זה שעזר לה מאוד באליפויות הקודמות. כשהוא משחק ככה, גולדן סטייט פשוט קבוצה אחרת.

3. הנעת הכדור של הספלאש ברות'רס

קארי לא פגע הלילה מהשלוש, ומסיים עם 2-10 ועדיין הצליח לקלוע 31 נקודות (כמו שראינו בתיאור המשחק)

קליי אגב כן פגע (25 נקודות, 5-11 מהשלוש) אבל גם ג'ורדן פול לא פגע מהשלוש (1-6 מהשלוש).

בכלל ערב קליעה נוראי של שתי הקבוצות (גולדן סטייט 11 שלשות ב 28% וסקרמנטו עם 10 ב 29%).

אז מה עושים בגולדן סטייט?

מניעים כדור, לא פחות מ 33 אסיסטים שמוצאים פעם אחר פעם את השחקן הפנוי לסלים קלים מחצי מרחק, זה אולי המפתח העיקרי שניצח להם את המשחק הערב:

 

4. הצוות המסייע של הקינגס

סבוניס מסיים עם 21 נקודות, 10 ריבאונדים ו 4 אסיסטים.

בארנס מסיים עם 13 נקודות, וקיגן מסיים עם 10 חד משמעית לא מספיק.

מה שהחזיק אותם במשחק היה מאליק מונק שעלה מהספסל וקלע 21 נקודות, ולצידו מיטצ'ל עם 10.

הקינגס לא וויתרו עדיין על הסדרה, אבל יש תחושה של עייפות וקצת חוסר ניסיון.

קיגן היה נהדר הלילה עם 2-2 מהשלוש ו 4-5 מהשדה. הקינגס צריכים לשחק עליו יותר במשחק הבא, בייחוד אם פוקס פצוע וגם בראיה לעתיד.

קיגן קלעי אדיר, וכבר התפוצץ בסדרה, הדבר הכי נכון עבורם יהיה לתת לו לצבור עוד ביטחון ואולי על הדרך גם לחזור לסדרה.

 

ההיילייטס מדקות המאני טיים של גולדן סטייט:

 

קליבלנד קאבלירס 95 – ניו יורק ניקס 106 (1 – 4)

* דרור האס

בפעם הראשונה מאז 2013 הניקס מתקדמים סיבוב בפלייאוף. אז היה זה נגד הסלטיקס,נצחון ששלח את איינג' לבניה מחדש ולטרייד ההוא על פירס וגארנט, הפעם זה רק על קליבלנד, עם נצחון 106-95 במה שעשוי ומצריך מהנהלת הקאבס לבחינה מחודשת של הקבוצה לא ברמת טריידים גדולים, אבל כן בחינה.

וכעת הם יתמודדו מול מיאמי היט שניצחה את הבאקס.

לאורך הסדרה ג'יילן ברנסון הוביל את הניקס לנצחון, אחרי שלא מעט התפלאו על החוזה שהוגדר כמוגזם על ידי לא מעט בקיץ. ברנסון סיים את המשחק הלילה עם 23 נקודות, 4 אסיסטים ו-4 ריבאונדים, ואר ג'יי בארט הוסיף 21 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים משלו. עמנואל קוויקלי סיים עם 19 נקודות הספסל.

הקו האחרוי של קליבלנד – דונובן מיטצ'ל ודריוס גארלנד קלעו יחד 49 נקודות, אך זה לא היה מספיק. וכאן אנו מגיעים לבחינה המחודשת של סגל: ג'ארט אלן ואוון מובלי זה הגנה מצויינת, אך עדיין לא מספיק עזרה התקפית. בעוד שמובלי נראה בדרך לשם, ג'ארט אלן כנראה לא יהיה שם לעולם. ואצל מובלי, הקאבס יאלצו לחכות כמה שנים.

קליבלנד ניסתה "לצוד" את ג'יילן ברנסון בהתקפה, וזה היה מהלך מצויין מבחינתה, אלא שלא מעט פעמים הניקס יכלו "להסתיר" אותו על הסמול פורוורד של קליבלנד שלא ממש היה בעל יכולות התקפיות (עוסמן שאיבד משום מה את היכולת או אייזק אווקורו שמעולם לא הייתה לו כזו) ולפרקים גם באריס לוורט, שהיה לא יציב. כשלוורט היה בזון הוא סייע התקפית והגנתית, והתקפת הקאבס הצליחה ביעד העל שלה שהוא למרר את חייו של ברנסון, ובצד השני לוורט גם הצליח לשמור על הארט או אחד הגארדים. אלא שלוורט לא מעט פעמים פשוט נעלם והיה נוכח נפקד בשני צידי המגרש.

מתוך החמישיה של קליבלנד יש 4 שהם בסדר גמור, מובלי עוד יתקדם ויהיה גם יעיל התקפית ברמת פלייאוף, לא יקרה אולי בעונה הקרובה אך זה יקרה  ולקליבלנד אין בעיה לחכות. לא רצים שם. אבל כן יצטרכו שם למצוא פתרון לשחקן בעמדה 3. וזה יצטרך להיות מישהו שיכול לשמור על שחקני פרימטר ברמה טובה, ולהיות איום התקפי כדי שהברנסונים הבאים לא יוכלו "להסתתר" עליו,  וגם שיוכל להוריד את הנטל ולקחת מעט מההגנה שעל צמד הגארדים.

 

בפעם האחרונה שהניקס עלו לסיבוב השני, כרמלו אנת'וני היה הכוכב, מייק וודסון היה המאמן והקבוצה הפסידה לפייסרס ב-6 משחקים. הניקס עברו שלב אך לא ללא מחיר. ג'וליוס רנדל שאמור היה להיות הכוכב, הגם שהיה די חלש בפלייאוף הזה, נפצע בקרסול ועזב את המשחק בסיום המחצית הראשונה. רנדל ניסה לחסום את לוורט, נחת לא טוב ופונה

 

למרות סדרה חלשה לרנדל סוף סוף היה משחק סולידי כשב-16 דקות סיים עם  13 נקודות, 6 אסיסטים ו-4 ריבאונדים, ועזר לניקס לבסס יתרון שקליבלנד לא סגרו יותר.

זה ראה כמו החמרה של פציעה קיימת, אחרי שבמרץ רנדל עיקם את אותו קרסול והחמיץ את 5 המשחקים האחרונים של העונה.

בינתיים הניקס הולכים להתמודד מול מיאמי, סדרת ניינטיז. ת'יבודו אגב היה עוזר של ג'ף ואן גנדי בניקס בסוף הניינטז וזוכר כנראה חלק מאותן סדרות. אחד הדברים שיצטרך לדאוג להן זה פתרון לצייד של ברנסון. מיאמי כנראה צפו, וראו שלקליבלנד זה הולך טוב, אך לא טוב מספיק כי סיבות, ויודעים שיכולים לעשות זאת טוב יותר. אז יש צפי לזה. מה גם שספולסטרה ימצא כנראה גם דברים אחרים.

אם וכאשר רנדל יחזור כשיר הוא יצטרך למצוא פתרון, אחרי שרוב הסדרה התקשה מול אוון מובלי וג'ארט אלן, לא ברור איך יסתדר מול באם אדבאיו, אולם עושה רושם שמצא את הפתרונות שלו במשחק האחרון ובתקווה שיהיה בריא ליישם אותן גם כאן.

 

הטופ 10 היומי